זו לא סתם חולשה, זו ירידה במסת השריר כך תמנעו דלדול שריר

זה מתחיל לקראת גיל 40: אתם אולי חשים צעירים ברוחכם, אבל משהו בגוף לא אותו דבר. הפעילות הגופנית, הקימה בבוקר, ואפילו הניסיון להרים את הילד על הידיים או לרוץ אחריו בגן המשחקים – מרגישים לכם שונה. ואתם ממש לא לבד.

כך תמנעו דלדול שריר:

אכילה מאוזנת הכוללת חלבונים פחמימות ושומנים בריאים

מעקב משקל וגובה שבועי

בדיקת ויטמין D וסידן אצל הרופא אחת לשנתיים

מעקב אחרי מדדי הבריאות הרלוונטיים החל מגיל 40

פעילות גופנית יומיומית 5 פעמים בשבוע מותאמת ליכולת ולמצב הבריאותי

קוראים לזה סרקופניה, תהליך שבו השרירים מתחילים לאבד מסה ותפקוד. את התהליך הזה, שממשיך לעבר הזקנה, אי־אפשר לעצור, אבל אפשר להתמודד איתו, ואפילו לא רע.

"מדובר באחת התופעות השכיחות ביותר בעולם", מסביר פרופ' יצהל ברנר, מנהל המערך לרפואה גריאטרית בבית החולים מאיר. "לפחות 20% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מסרקופניה ומעל מחצית מהמאושפזים הקשישים בבתי החולים".

שרירי השלד מהוווים 60%-50% ממסת הגוף הכחוש, שכוללת את כל מסת הגוף ללא מסת השומן. נוסף על תפקיד השרירים בייצוב הגוף ובהנעתו לפעולה, השרירים משמשים את הגוף כמחסני חירום של חלבונים וחומצות אמינו, החיוניות לריפוי פצעים ולתפקוד האיברים ומערכת החיסון.

ככל שאנשים מתבגרים, הם מאבדים מסת שריר וכוח באופן טבעי. אובדן שריר תלוי גיל מתרחש בקצב של 8% בעשור החל מגיל 40, ו־15% בכל עשור לאחר גיל 70. אובדן השריר מואץ במצבי חולי או פציעה, דבר אשר מקשה על ההחלמה ומאריך את משכה.

למעשה, בכל מצב שבו מתרחש חסך תזונתי, הנגרם או בשל דיאטת רזון או בשל מחלה, ישנה ירידה במסת השריר. תופעה זו מואצת עם העלייה בגיל, ומעל גיל 65 יש לכך השלכות מיידיות על יכולת הריפוי וההחלמה מפציעה או מחלה.

סרקופניה היא מצב שבו חל אובדן הדרגתי של תאי שריר ושל תפקודם. התוצאה של התהליך הזה מסתכמת לא רק בבעיה בתפקוד היומיומי הכרוך ביכולת השרירית, אלא גם בעלייה בסיכון לנפילות, בחולשה, ועימם גם תחלואה נלווית הנובעת מההגבלה בניידות, שכוללת החמרה באוסטאופורוזיס, סוכרת, יתר לחץ דם ואפילו הפרעות נפשיות כמו דיכאון וחרדה.

תהליך הסרקופניה הוא כאמור הדרגתי. את התהליך מזהים בעיקר בבדיקה הגופנית. "אנשים לא באים ומתלוננים", מסביר פרופ' יצהל, "זוהי תופעה שהרופא אמור לשים לב אליה, לשאול את החולה האם יש ירידה בכוח, האם קיים דלדול שרירים, האם קיימים מצבורי שומן, וכמובן האם האדם מתקשה לבצע פעולות שביצע בהצלחה כמה חודשים קודם לכן".

רמזים נוספים לתופעת הסרקופניה ניתן לקבל בבדיקות אולטרסאונד ממוקדות שיכולות להצביע על ירידה בכמות השריר באזורים מסוימים, בבדיקות CT או MRI או באמצעות מדידות פשוטות הכוללות לחץ על קפיץ או מדידת זמן הליכה של כמה מטרים.

הטיפול העיקרי בסרקופניה כולל מניעה המבוססת על הפעלת שרירים ותזונה נכונה. "האדם החולה בסרקופניה צריך לקבל כמות מספקת של חלבון", מסביר פרופ' יצהל, "אבל הערך של התזונה זניח ללא הפעלה נכונה, מבוקרת ויומיומית, שכולל פעילות גופנית מסוגים שונים, מהליכה ועד שחייה, ריקוד, ואפילו טאי צ'י, חצי שעה כשלוש פעמים בשבוע, כך שהיא תפעיל כמה שיותר שרירים.

"הפעילות המניעתית היא הדרך המרכזית לטפל בסרקופניה. הסרקופניה פוגמת כשלעצמה בגופו של הקשיש, אבל גם מונעת ממנו להתאושש ממחלות, מטיפולים רפואיים ומניתוחים. כמו שמטפלים ביתר לחץ דם או במחלות לב, חייבים למנוע את הסרקופניה כבר מגיל מוקדם".

כאמור, אחד האשמים בגרימת איבוד שריר הוא תת־תזונה העלול להתרחש בכל גיל אך נפוץ בעיקר בקרב קשישים. על פי נתונים כלל־עולמיים, מתברר שכמחצית מאוכלוסיית הגיל השלישי הנכנסת לאשפוז בבית החולים נמצאת בתת־תזונה או בסיכון לתת־תזונה. על פי מחקרים שנערכו בעבר, בקרב מבוגרים הסובלים ממחלה כרונית או הזקוקים לניתוח, גם אשפוז קצר עלול לגרום לאובדן שריר וכוח של כ־1 ק"ג ממסת הגוף הכחוש כבר לאחר שלושה ימי אשפוז.

אחד המחקרים שפורסם ב־2016 ונערך על ידי חברת אבוט הראה את השפעת התזונה על שיקומם של הקשישים המאושפזים. המחקר שפורסם בכתב העת Clinical Nutrition העריך שניתן להציל אחד מכל 21 מאושפזים אם יקבל את התזונה הנדרשת. המחקר נערך תוך שימוש ב"אנשור פלוס אדוונס" – מזון רפואי ייעודי למבוגרים – במטרה להילחם באובדן מסת השריר.

המחקר הראה עוד כי שיעור התמותה הופחת ב־50% בקרב מטופלים שקיבלו את המזון הרפואי המתאים. בתוך כך חל שיפור גם במדדי בריאות אחרים ובהם משקל הגוף ורמות ויטמין D עד 90 יום לאחר השחרור מבית החולים.

המחקר הראה עוד כי שיעור התמותה הופחת ב־50% בקרב מטופלים שקיבלו את המזון הרפואי המתאים. בתוך כך חל שיפור גם במדדי בריאות אחרים ובהם משקל הגוף ורמות ויטמין D עד 90 יום לאחר השחרור מבית החולים.

"טיפול רפואי, מקיף ככל שיהיה, מצריך הכללת ההיבט התזונתי כבר משלב הדיאגנוזה הרפואית", אומר פרופ' חיים יוספי, מנהל היחידה לקרדיולוגיה לא פולשנית בבית החולים ברזילי. "תת־תזונה מובילה לאיבוד מסת שריר, המתבטאת בפגיעה ביכולת ללכת, לעלות במדרגות, לקום מהכיסא ואפילו לדבר. אלו מגבלות תפקודיות קשות ומורכבות עבור מבוגרים, המובילות לאובדן עצמאות, לתלות תפקודית בסביבה ולאשפוזים מרובים". •

ynetmail@gmail.com

הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים והכתב הרפואי של‭ynet ‬

אכילה מאוזנת הכוללת חלבונים פחמימות ושומנים בריאים

מעקב משקל וגובה שבועי

בדיקת ויטמין D וסידן אצל הרופא אחת לשנתיים

מעקב אחרי מדדי הבריאות הרלוונטיים החל מגיל 40

פעילות גופנית יומיומית 5 פעמים בשבוע מותאמת ליכולת ולמצב הבריאותי