"אם נדע לאהוב" הוא מסע תיאטרלי־מוזיקלי שרקח המנהל האמנותי של תיאטרון באר־שבע, רפי ניב, משיריו של השנסונר הגדול ז'אק ברל. ברל היה מאותם זמרים־משוררים שעוד בחייהם הפכו לאגדות, עם שירים נהדרים כמו "בנמל באמסטרדם", "אהבה בת עשרים" או "אל תלכי מכאן". מה שמאפיין את שיריו היא היכולת של ברל להפוך כל שיר לסיפור קטן המביא בפנינו דרמה אנושית מצחיקה או קורעת לב.

המופע שבנה ניב מביא בפנינו מחרוזת מהשירים המוכרים יותר והמוכרים פחות, בביצוע מלוטש של להקה המורכבת משמונה שחקנים. בראש הלהקה עומדים צמד הוותיקים מיכל וינברג ואמיר קריאף, שיש להם הכי הרבה ניסיון וביטחון עצמי בשירה, והדבר בהחלט ניכר בנוכחותם הבימתית. לצדם מופיעים הצעירים דור ברנס, עלאא דקה, תום חודורוב, רעות אלוש, זוהר מידן ודני שפירא, המצליחים לעמוד היטב בתחרות. אמנם לא כולם בעלי קולות גדולים, אך הם יודעים להגיש שיר, ולהפוך אותו לרגע תיאטרלי מעניין ומשכנע.

הבמאי ביחד עם המנהלת המוזיקלית, שוש רייזמן, יצרו עיבודים יצירתיים, כששירים האמורים להיות מושרים בקול בודד הופכים לדואטים ("שיר הגוסס"), ואף לשלישיות ("מדלן"). דווקא בשירים הקומיים יותר, כמו "אלואיז" או "שיעור לטינית", העיבודים של רייזמן מגיעים לשיאם. יחד עם זאת, ישנה תחושה של לאות מסוימת הנוצרת לאורך הערב כתוצאה מהעובדה שאין כאן שום ניסיון לבנות המשכיות בין השירים או לקשור אותם לעלילה כלשהי. התוצאה הסופית היא ערב מהנה ומבדר המזכיר לנו את הכוח העצום של ברל כמלחין ומשורר, אך גם את המגבלה של הפורמט הזה של מופע קברטי של שירים המוגשים ללא דברי קישור כלשהם.