בשבילי, שתי קוביות קרח

אל: כל קניוני ישראל 

הנידון: שלישי בשלייקס ובשקט

החופש הגדול כבר מתעפץ, החום משגשג ומצוקת הרעש של האזרחים הוותיקים בשיאה. אולי תכירו אותם? הם לא בדיוק בוהים מן הכורסאות שלהם. הם רצים לפנמה ולניו־זילנד וטורפים את החיים. הם בג'ינס וטי־שירט, ובארנק המדוגם שלהם יש כרטיסי אשראי עם כיסוי. הם, כלומר אנחנו, באים לקנות. לא להסתובב בעדרים.

גם נציגי ה־70 ואפילו ה־80 היו שמחים לרכז משימות בקניון ממוזג עם חניה.

תה ירוק יסמין עם ג'ינג'ר. מופלא

הם היו באים ברצון גם לשבת באחד מבתי הקפה הלא רעים שהקניון מציע כדי לפגוש חברים ולראות מה חדש בחנויות. רק מה? הרעש אצלכם מפריע להם, וגם לצעירים יותר. המוזיקה הרועמת ברמקולי הקניון נענית בשאון מבקע טחול מן החנויות. בחודשי החופש יש קונטרפונקט של מאות הורים וזאטוטים שצורחים כדי להתגבר על המהומה. ליד מתחמי הילדים זה הופך לגיהינום קקופוני, תרתי־משמע. מראשית הבוקר עד אשמורת אחרונה. כל הזמן.

בעלי קניונים יקרים, אולי כדאי לגלות לכם שאתם מאבדים אלפי לקוחות מצוינים שאינם עומדים בזיהום הדציבלים. יש לי הצעה רווחית, כי הרי זה מה שמעניין אתכם.

תנו לנו את ימי ג'. ימי האזרחים הוותיקים. נקו את הקניון מכל רעש עד שעות אחר הצהריים לפחות. פרסמו זאת בראש חוצות. אצלי מובטח לכם פרסום חינם. ואם תלוו זאת בלימונדה או במי קרח בדוכני קבלת פנים על חשבון הבית, וגם בכמה מבצעי מכירות מיוחדים שלא יוכרזו בשום רמקול, אולי גם תתעשרו יותר או לפחות לא תפסידו וגם תגרמו נחת ורווחה לאזרחים שאתם מפסידים. תודה.

מהפכת החליטה

ביום בהיר אחד במהלך שנות האלפיים חדרו לחיינו הישראליים, הלא יציבים ממילא, שמני הזית הזניים וחוללו מהפכה. המהפכה שחוללו לא הייתה בכך שכולם עכשיו מחפשים רק קורנייקי קטיפתי או לצ'ינו אגוזי, כי מעטים באמת מבדילים בין הזנים, אלא בהעלאת הרמה דווקא של הזן הסורי הנפוץ. פתאום הבין גם הצרכן הפשוט ששמן הזית שלו לא צריך להיות חריף או עם ריח של גריז.

אחר כך שטף את החופים שלנו הקפה בכבישה הקרה והכריז בקול גדול שקפה קר לא מכינים מקפה חם + קרח. גם אליו הרמנו לרגע גבה וחייכנו בציניות, אבל כל מי שטעם אותו ככה, ללא כל חשיפה למים רותחים, יודע שאין תחליף לטעם המריר־מתקתק־קלוי־לא חמוץ שיש לקפה שטיפלו בו בהגינות.

עכשיו הגיע תורו של התה הקר. כבר שבועות שבחוץ אין אקלים אלא מרק, והמין האנושי בצר לו מחפש דרכים להצטנן ולהביא מזור לנפשו המזיעה את נשמתה. אולם גם מאחורי כוס גבוהה, מפוצצת קרח, שבתוכה יש תה ענברי צונן וקש גבוה ומזמין, עומדת תורה שלמה איך להביא את המשקה הפשוט לכאורה הזה לכדי שלמות.

כמו קפה, גם תה הוא מוצר רגיש שמתחמצן במהירות ומפתח טעמים מרירים ועפיצים, שעוברים את מבחן הסף בקלות כשהתה חם, אבל מתאימים פחות לגרסתו הקפואה. כמו קפה, גם תה מעדיף השריה ארוכה במים קרים, מאשר חליטה זריזה במים חמים, והיחס הטוב ישתלם לכם.

נכון שקצת מעיק לתכנן תה קר יום מראש, אבל הפתרון למועקה הוא להכין כמות גדולה: בבקבוק מים מינרליים גדול, בכלי פלסטיק של ארבעה ליטרים, בכל דבר שייכנס למקרר ולא יחולל בו מהומה מיותרת.

היחס להכנה של תה בחליטה קרה הוא גבוה יותר מאשר בחליטה חמה, וככל שהתה איכותי יותר, כך טעמו מודגש ואפשר לנצל את העלים לסיבוב נוסף.

זכרו מתמטיקה פשוטה

2 כפות תה בתפזורת/ 2 שקיקי תה + כוס מים קרים = היחס הנכון לתה קר

ובעוד כולנו צפונים במזגן, הנה לכם עוד רעיונות שרק לשמם שווה לרגעים לסלוח לקיץ העקשן על קיומו.

תה תאילנדי עם חלב

הווייטנאמים עושים את זה עם הקפה המהולל שלהם, והתאילנדים דווקא עם תה שחור וחזק.

האמת היא שהשילוב הזה בין משקה קר וחלב מרוכז עובד בעוד הרבה גרסאות והוא גם יפהפה לעין באופן כמעט מדיטטיבי: אפשר להתבונן בצורות האיטיות שיוצר החלב המרוכז במשקה שעה ארוכה.

שימו לב: לוויסוצקי יש עלי תה שחור בתפזורת, אבל אם במקרה לא השגתם אפשר להשתמש גם בתה רגיל או בתערובת צ'אי שמתאימה כאן מאוד.

החומרים (לכ־8 מנות):

8 כפות עלי תה שחור או 8 שקיקי תה

4 כוסות מים

1 כף תמצית וניל

1/2 כוס חלב מרוכז

הרים של קרח

ההכנה:

מערבבים את התה עם המים והווניל, משאירים שעה בחוץ ואז מעבירים למקרר. הוא יכול להישאר שם בין שעה לשבוע.

להגשה: מסננים את התה. ממלאים את הכוס עד החצי. מוסיפים הרבה מאוד קרח ומוזגים חלב מרוכז מלמעלה.

המלצה: מגישים עם קש, בלי לערבב. ככה אפשר לשחק במתיקות של המשקה: ככל שדוחפים את הקש יותר למטה הוא מתוק יותר, ואילו בחלקים העליונים הוא עמוק, מריר מעט, צונן ומרענן.

תה עם פירות

פרוסות טריות של פרי יקשטו, יעטרו ויתבלו כל כוס של תה קר או חליטה. פרוסות תפוח אדום ישתלבו בתה ארל גריי קריר, פרוסות מלפפון ישתלבו מצוין בתה ירוק או בחליטה של נענע וגם יעניקו לו עוד טעמים כלורופיליים קיציים.

ופרוסות פיטאיה, אותו סברס ורוד ודרקוני שהפך בשנים האחרונות לטרנד עולמי בועט בגלל הסגולות הבריאותיות שלו, יתאימו לתה פירותי או פרחוני.

מזגן על הזמן

כמויות של ג'ינג'ר נגד שפעת הקיץ (הדבר היחיד שיותר מעיק ומעליב משפעת החורף)

מדליקים את המזגן במשרד ומיד כולם שוהים ביחד בתוך צלחת פטרי במעגל סגור, ומספיק איזה בחור אחד משימור לקוחות שהבן שלו התעטש עליו, וכל המשרד על טישו, כשבחוץ יש 40 מעלות.

אין תרופת פלא יותר טובה לצינון מג'ינג'ר. הוא פשוט מחסל את הווירוס במהירות נראית לעין. אבל כדי ליהנות מהיתרונות שלו, לא מספיק לשים נגיעה קטנה של שורש, צריך המון. חצי שורש שלם פרוס לכל כוס.

אתם יכולים להוסיף אותו ככה, לבקבוק המים הקרים שיש לכם בתיק, או על הדרך להכין כבר את המשקה המופלא הבא:

תה יסמין עם ג'ינג'ר

החומרים (ל־4 מנות):

8 שקיקי תה ירוק יסמין או 8 כפות של עלים בתפזורת

1 ליים סחוט

2 שורשים של ג'ינג'ר, שטופים היטב ופרוסים לפרוסות דקות

4 כוסות מים

ממתיק (או סירופ סוכר, ראו בהמשך)

קרח

ההכנה:

שמים בכלי גדול את התה, הליים הסחוט והג'ינג'ר הפרוס ושופכים עליהם את המים. נותנים לתערובת לעמוד בחוץ כשעה ואז מעבירים למקרר. התה יחזיק מעמד יומיים.

להגשה: ממלאים את הכוס עד 2/3 מגובהה ומשלימים עם קרח. ממתיקים לפי הטעם ומערבבים.

תוספת סודה

שפריץ קטן של מים מוגזים במשקה קר ממש עוד לא עשה רע לאף אחד. במיוחד אם מדובר בחליטה פירותית או בתה ירקרק ולימונים (כמו במתכון למעלה)

2 כפיות ריבה

עוד שנייה יתמלאו המדפים בפירות הקיץ העסיסיים והטעימים ביותר, אלו שחיי המדף שלהם קצרים והם מגירים נקטר מתוק. בשלב הזה אנחנו תמיד נכנסים לכוננות ריבות כדי להמשיך ליהנות מהמלאי הזה לאורך השנה.

עכשיו זה הזמן שבו שולפים את השאריות האחרונות מריבות השנה שעברה ומערבבים אותן לתוך כל לימונדה או תה קר. כן, פשוט משתמשים בריבת שזיפים או בריבה ביתית במקום בממתיק.

הן ממתיקות בעדינות, מוסיפות קצת גוף ומורכבות וחביבות על ילדות המשפחה.

קרח לב הזהב

ולמה שלא תוסיפו גם פרחי מאכל ארומטיים מהגינה:

אם יש לכם עץ הדרים בגינה, רובם עודם מקושטים בפרחים ריחניים; גם שיחי היסמין עוד פורחים; ואם לא הם, עלי כותרת של ורדים או פרחים שלמים של קמומיל — כולם יפיקו לכם חליטות מרגשות, במיוחד בהשריה קרירה וארוכה.

עוד שיטה מעולה: להכניס כמה פרחים לצנצנת ולמלא אותה בסוכר. הסוכר יקבל את הארומה הנפלאה של הפרחים ואתם תזכו בסוכר מתובל וריחני.

זכרו! כדאי להשתמש בפרחים מהגינה, ולא באלו מחנות הפרחים שמרוססים בהשד יודע מה.

סירופ סוכר: מתכון בסיסי

תה קר לא תמיד צריך להמתיק. החליטה הקרה ממצה טעמים מתקתקים מהעלים השונים. אבל אם בכל זאת מתחשקת לכם תוספת מתיקות – סוכר לבן או דבש לא יימסו כמו שצריך במשקה קפוא. לכן כדאי להצטייד בסירופ אגבה או מייפל, או להכין מראש סירופ סוכר ולשמור אותו במקרר.

החומרים:

1 כוס סוכר לבן

1 כוס מים

ההכנה:

שמים את הסוכר והמים בסיר קטן ומבשלים על להבה בינונית עד שהסוכר נמס. מצננים מעט בחוץ. מעבירים לצנצנת או לבקבוק ושומרים במקרר.

זה כן לטלפון

נדמה שהאינטרנט הפך את התיירות לפתוחה ומזמינה ביותר: כל האתרים, כל המחירים, כל ההשוואות, כל הטיסות הזולות והזולות מאוד והדילים והחופים החלומיים והמכוניות וה"הכל כלול" – הכל במרחק שתיים־שלוש הקלקות בזמן שממתינים בדואר או לרופא השיניים.

ככה סוגרים היום חופשות: מזינים כמה פרטים, מוסיפים מספרי אשראי, והכרטיס, לכל יעד, כבר ממתין לכם בשדה. רק תבואו.

אלא מה? התחושה הזאת שאם הזמנתם באינטרנט חסכתם את עלויות כוח האדם וגם השוויתם בין 70 חברות, ובטוח יצאתם ברווח – לא תמיד נכונה.

לאחרונה שמעתי על שני תעלולי מכירות מקוממים שכדאי שתזכרו ותפיצו:

1. שימו לב שישנן עדיין הרבה טיסות שבהן מגיע לכם להביא איתכם מזוודה רגילה ולשלוח אותה לבטן המטוס. כן, ממש כמו פעם, טרום עידן הלואו־קוסט.

היום ישנן חברות תיירות מקוונות שגובות מראש מחיר למזוודה, גם אם היא קיימת בדיל של הכרטיס. וככה הלכו להם 80־40 דולר על כלום ושום דבר. איך יודעים? נכנסים לאתר של חברת התעופה עצמה ובודקים את פרטי הטיסה המדוברת ואת תנאיה.

2. על אותו העיקרון, עמדנו להזמין רכב להשכרה שישרת אותנו בביקור בחו"ל. בדקנו וחפרנו והשווינו בין כל החברות ומנועי החיפוש ומחפשי המנוע עד שמצאנו את הדיל הזול והמשתלם ביותר. הוא כמובן לא כלל ביטוח (רק לאחרונה התברר שלמעשה חברות השכרת רכב הן חברות ביטוח, אשר בעד מחיר הביטוח שאתה רוכש מהן, נותנות לך גם אוטו מתנה) שהוסיף לכל החגיגה עוד סכום נכבד. כמה אי־הבנות בדרך, ומצאתי את עצמי מתקשרת לחברה עצמה, כמו יצור פרהיסטורי שמתעקש להדליק אש באבן. פתאום הציע לי איש השירות עסקה משתלמת בהרבה מכל אלו שמצאתי באינטרנט (ואני מדברת על מאות הצעות שונות!).

שאלתי איך זה ייתכן שההזמנה המקוונת לא חוסכת, והוא פשוט משך בכתפיים, "ככה זה".

עידכנתי אנשים נוספים בשיטה וכולם חזרו עם אותה תשובה: בטלפון המחיר היה זול יותר וכלל את כל הביטוחים וההטבות.