שני 12 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    אליזבת מוס. "זו הייתה שנה מגניבה לגמרי. 'קצה האגם' הייתה קשה מאוד, ו'סיפורה של שפחה' הייתה קשה אפילו יותר. אני אוהבת את הקשיים"
    7 ימים • 02.08.2017
    המלכה אליזבת
    שורה של תפקידים בלתי נשכחים בסדרות "מד מן", "סיפורה של שפחה" ו"קצה האגם" הפכה את אליזבת מוס לשחקנית הלוהטת והמחוזרת ביותר היום בתעשיית הטלוויזיה. עכשיו היא מדברת על אמהות, פמיניזם, סצנות עירום בקולנוע ולמה הנשיא טראמפ כל כך מפחיד אותה. שפחה כי תמלוך
    אמיר קמינר, קאן

    הרבה דמעות היו במסיבת הפרידה שנערכה עם סיום העונה האחרונה של "מד מן". "הסתכלתי סביבי וראיתי הרבה גברים בוכים. גם אני הייתי מאוד אמוציונלית", נזכרת אליזבת מוס, מהכוכבות הבולטות של הסדרה המופתית ההיא, שגילמה את פגי, המזכירה השאפתנית שהופכת לאשת עסקים עצמאית. "אבל יותר מהכל חשתי גאווה ושמחה. הייתי גאה בסדרה כולה ובדמות שאני גילמתי, ועם זה הרגשתי שהיא מיצתה את עצמה ושהגיע זמן להמשיך הלאה".

     

    מה שסייע למוס להתגבר על צער הפרידה אחרי תשע שנות עבודה רציפה הוא העובדה שבשלב הזה של הקריירה — היומן שלה כבר היה מלא חודשים קדימה. "שבוע אחרי מסיבת הסיום כבר נסעתי לאירלנד להצטלם לסרט 'גורד שחקים', אז אמרתי לעצמי שאני אהיה בסדר גם בלי 'מד מן'. היום, שנתיים אחרי, התחושה שלי כלפי פגי, הדמות שגילמתי, היא קצת כמו שמרגישים כלפי מישהו שהכרת פעם, שהלך לעולמו או שהקשר איתו אבד. מישהו שאתה אוהב מאוד ומכבד מאוד וזוכר לטובה, אבל הוא כבר לא חלק מחייך".

     

    הירושה של מוס מ"מד מן" כוללת כמה שמלות מגניבות שהיא העבירה מהסט לארון הפרטי שלה, את מכשיר הטלפון שבו ביצעה את השיחה האחרונה במסגרת התפקיד, את מכונת הכתיבה ששימשה אותה בצילומים — אבל בעיקר את המוניטין שהסדרה הביאה לה כאחת השחקניות המוערכות והמבוקשות בתעשייה. בשנה האחרונה התבלטה מוס ככוכבת הבלתי מעורערת של "סיפורה של שפחה", העיבוד העוצמתי לרומן הדיסטופי של מרגרט אטווד מ־1985, ובקרוב מאוד היא תפציע בעונה השנייה של "קצה האגם", שמביימת הבמאית הניו־זילנדית ג'יין קמפיון. הקרנת הבכורה של "קצה האגם 2" נערכה בקאן במאי השנה — הפעם הראשונה שפסטיבל הקולנוע היוקרתי העז להציג סדרת טלוויזיה — ומוס עצמה הגיעה לריביירה הצרפתית כדי לקשט את הפרמיירה.

     

    זאת לא הייתה הסיבה היחידה לביקור שלה בקאן. מוס (35) מככבת גם ב"The Square", הסרט השוודי שזכה בפרס דקל הזהב, ובו היא מגלמת עיתונאית אמריקאית הפוגשת אוצר אמנות במוזיאון בסטוקהולם, ומוס מספקת עוד הופעה מעולה, כולל סצנת סקס בלתי נשכחת. זו לא הפעם הראשונה שהיא נדרשה להוריד בגדים מול המצלמות — היא הצטלמה בעירום גם ב"סיפורה של שפחה" וגם ב"קצה האגם". "כשיש לי סצנות עירום, אני מכניסה לחוזה שלי סעיף שמקנה לי זכות וטו", היא אומרת. "אחרי הצילומים אני צופה בכל הקטעים ומותר לי לחתוך איזה קטע שאני רוצה — מכל טייק. זו זכות שג'יין נתנה לי עוד בעונה הראשונה של 'קצה האגם', ואחרי זה אמרתי: 'זה עובד מצוין. אני רוצה את זה כל הזמן. תודה'".

     

    מוס ב"סיפורה של שפחה", "אני אוהבת שהתפקיד נמשך לאורך זמן"
    מוס ב"סיפורה של שפחה", "אני אוהבת שהתפקיד נמשך לאורך זמן"

     

    הראיון עם מוס נערך בסוויטה במלון מריוט המשקיפה ליאכטות העוגנות סמוך לחוף. זאת הפעם הראשונה שלה בפסטיבל הקולנוע היוקרתי והיא נהנית מכל רגע. "אני לא מסוג האנשים שבהכרח אוהבים פרמיירות, אבל ההקרנות בקאן הן דבר מדהים, כל החוויה סוריאליסטית לחלוטין. כמישהי שנמצאת בתעשייה הזאת כבר תקופה ארוכה יצא לי לראות צילומים מקאן וזה תמיד נראה זוהר מאוד, אבל במציאות הכל הרבה יותר גדול ויותר מדהים ממה שאפשר לדמיין: הצלמים שמקיפים אותך באירועים הגדולים, השטיח האדום, המדרגות של ארמון הפסטיבל. זה מרגיש כמו אירוע חד־פעמי ובלתי נשכח, ואני חושבת שזה נפלא שיש מקום בעולם שמקדיש כל כך הרבה תשומת לב לקולנוע בינלאומי".

     

    על אחד הקירות בסוויטה מרוח צילום ענקי של אליזבת טיילור הצעירה באחד מביקוריה בריביירה הצרפתית, וקשה לעמוד בפני הפיתוי לייחס לתמונה משמעות סמלית: אליזבת הראשונה מעבירה את השרביט לאליזבת השנייה. "אני לא זוהרת כמו אליזבת הזאת", אומרת מוס ושולחת את החיוך הכובש שלה, שאותו הגדירה קמפיון כ"חיוך מונה ליזה". עם התסרוקת הבלונדינית, השמלה הפרחונית האופנתית ונעלי העקב הסגולות יש לה שפע של זוהר משלה. בתעשייה יצא לה שם של שחקנית קשוחה ודעתנית, שמקמצת בדיבורים על חייה הפרטיים, אבל בראיון הזה נראה שהאוויר הטוב של הריביירה הצרפתית מאפשר לה להיות פתוחה ותקשורתית ומשעשעת.

     

    בביוגרפיה שלה רשום פרק קצר של נישואים לפרד ארמיסן – מוזיקאי, שחקן, מפיק וקומיקאי ("סאטרדיי נייט לייב"), שאותו הכירה ב־2008. הם נישאו כעבור שנה אבל נפרדו לאחר כמה חודשים. מקורבים טענו שמה שהוביל לפרידה הוא מערכת היחסים ההדוקה של מוס עם הכנסייה הסיינטולוגית, שבין חבריה אפשר למצוא את טום קרוז וג'ון טרבולטה. מוס גדלה על ברכי הסיינטולוגיה עוד בבית הוריה, ובעבר הסבירה שהכנסייה מסייעת לה ברמה האישית וכי המוניטין שיצאו לה בציבור רחוקים מאוד ממה שקורה באמת. "הסיינטולוגיה הייתה חשובה לה כמו נישואיה ואפילו יותר", סיפר גורם שמכיר אותה היטב, "ופרד לא הצליח להסתדר עם כל הטירוף הזה".

     

    היוצר מירר בבכי

     

    מוס ב"מד מן"
    מוס ב"מד מן"

     

    היא נולדה בלוס־אנג'לס למשפחה של מוזיקאים. אמא שלה מנגנת במפוחית ובפסנתר, אבא שלה מנגן בטרומבון ואחיה בחר בתופים ובפסנתר. "גדלתי בעולם מלא באמנות. הייתי מוקפת במוזיקאים שהתאמנו כל הזמן", היא מספרת. "עוד כילדה בחרתי במשחק ובמחול, אז לא היה לי זמן לנגן. במשפחה שלי לקחו את המוזיקה מאוד ברצינות והאמינו שאתה צריך להתאמן בכל יום במשך שעות. כך שלא הייתי מוכנה לעשות משהו בצורה לא רצינית ולחפף.

     

    "עם זאת, מוזיקה עדיין חשובה לי מאוד והיא הכלי החשוב ביותר שלי כשחקנית. אני יוצרת פלייליסטים לכל תפקיד. בכל סצנה, לאורך כל היום, מלבד בצילומים עצמם, אני צמודה לאוזניות. אני מקשיבה בעיקר למוזיקה קלאסית. אני מורידה אוזנייה אחת כשאני צריכה לשמוע מה הבמאי אומר, וכשלא מתחשק לי לשמוע מה הוא אומר, אני מחזירה אותה".

     

    בגיל 15 היא ויתרה על חלום הבלרינה והחלה להתמקד במשחק. שלוש שנים אחר כך קיבלה את התפקיד הראשון שלה, בסרט הטלוויזיה "Bar Girls". בין 1992 ל־1995 היא שיחקה בסדרת הדרמה המצליחה "Picket Fences" והמריאה ממנה לתפקיד זואי ברטלט, בתו של נשיא ארה"ב (מרטין שין) ב"הבית הלבן". היה לה תפקיד קטן ב"נערה בהפרעה", אבל הפריצה הגדולה הגיעה ב־2007, כשלוהקה ל"מד מן", הסדרה המיתולוגית שעסקה בעולם הפרסום בניו־יורק של שנות ה־60. האגדה מספרת שאחרי האודישן שלה, יוצר הסדרה מתיו ויינר כל כך התרגש מהופעתה שהוא רץ לשירותים ומירר בבכי. אחרי שניגב את הדמעות הוא נתן לה את תפקיד פגי אולסן, מזכירתו השאפתנית של דון דרייפר, שמגלה כישרון מעבר להדפסה במכונת הכתיבה והופכת לקופירייטרית בחברה.

     

    "בשנים ההן, לשחק בסדרת טלוויזיה לא נחשב לג'וב מוצלח במיוחד", נזכרת מוס. "כולם נורא פחדו שזה יקבע אותך בדמות מסוימת ויפגע לך בקריירה בקולנוע. אבל כשקיבלתי את ההצעה להיבחן ל'מד מן', ראיתי שזה תסריט נהדר ודמות נפלאה, אז למה לא? עם הזמן התחילו לראות בי בתעשייה שחקנית שיכולה להוביל סדרה ולעשות את זה טוב. סדרת טלוויזיה מצליחה היא מקום טוב להיות בו. אני אוהבת את הפורמט כולו, את העובדה שהתפקיד נמשך לאורך זמן. יוצא לך לבלות הרבה יותר זמן עם הדמות ולנסות לעשות איתה הרבה דברים שונים".

     

    מוס ב"קצה האגם"
    מוס ב"קצה האגם"

     

    ככל ש"מד מן" התפתחה והתרחבה, כך גדל הנפח שניתן לתפקיד של מוס: פגי מפתחת קריירה עצמאית, עוזבת את משרד הפרסום לטובת תפקיד בכיר במשרד מתחרה ומנסחת לעצמה זהות חדשה, פמיניסטית. "שיחקתי את פגי במשך תשע שנים, אז היא הייתה חלק גדול מחיי. היא לא עוד תפקיד, לא עוד ג'וב — תמיד יהיה לה מקום בלב שלי".

     

    אבל מה שהפך את מוס לאחת השחקניות המדוברות של תקופתה הוא "סיפורה של שפחה". עלילת הסדרה מתרחשת במדינה עתידנית בשם גלעד, רפובליקה פוריטנית וקודרת, שהוקמה בתוך שטח ארה"ב על ידי מנהיגי תיאוקרטיה נוצרית קיצונית. במדינה החדשה הנשים נטולות זכויות לגמרי, ותפקידן העיקרי מסתכם בפרו ורבו. מוס מגלמת את ג'ון, צעירה שנחטפה ונאלצת לשמש שפחה למטרות רבייה. פניה של השחקנית מבטאות את הפחד, המועקה, הייאוש והדיכוי של הדמות ונשארות עם הצופים הרבה אחרי הצפייה.

     

    אף שהעלילה ממוקמת בעולם עתידני, צופים רבים הרגישו שהיא משקפת תהליכים פוליטיים שמתרחשים היום בעולם, כולל בישראל: ניכור הולך וגובר בין האנשים לשלטון, אובדן של זכויות אזרח וצבירת כוח מוגזמת על ידי מנהיגים פופוליסטיים שנבחרו על גלי שנאה וזעם. "דונלד טראמפ ניצח כשהיינו באמצע הצילומים, והדברים פתאום נראו מאוד־מאוד רלוונטיים", אמרה מוס ל"טיים אאוט לונדון" לפני כמה חודשים. “הרעיונות שמופיעים בסדרה – עבדות מינית, סחר בילדים, הפרת החוקה, הפרת זכויות אדם, חופש דת, זכויות נשים, מילת נשים – הם כמובן לא בלעדיים ל־2017, אבל מדהים לראות שחלקם שוב נמצאים במוקד השיח הפוליטי הנוכחי". בהזדמנות אחרת אמרה: "הלוואי שהייתה לנו נשיאה. הזכויות של נשים בארה"ב נמצאות עכשיו תחת מתקפה שכמותה לא ראינו מעולם, בוודאי לא בימי חיי".

     

    מזכירים אותך כמועמדת לזכות בספטמבר בפרס האמי על הופעתך ב"סיפורה של שפחה".

     

    אליזבת טיילור. "אני לא זוהרת כמוה"
    אליזבת טיילור. "אני לא זוהרת כמוה"

     

    "התגובות ל'סיפורה של שפחה' מרגשות באמת. כשהתחלנו לעבוד על הסדרה רצינו שתהיה טובה כמו הספר של מרגרט אטווד. רצינו לעשות משהו שאנחנו נאהב ושגם מעריצי הספר יאהבו, כדי שנוכל לצלם עונה נוספת, זה הכל. אתה לא מצפה ליותר מזה, אתה לא מעז לחלום על משהו גדול יותר. קבלת הפנים לסדרה הייתה חסרת תקדים, מסעירה, והיא ריגשה אותי מאוד. אני מאמינה בכוח של הסדרה ובדמות שאני מגלמת, ואני רוצה להודות באופן אישי לכל מי שצפה בסדרה. זאת פעם ראשונה שאני מרגישה ככה כלפי פרויקט שהשתתפתי בו. אני מאוד מחוברת לסדרה גם בגלל שביימתי כמה מהפרקים בה. היא מעסיקה אותי באופן יומיומי כבר יותר משנה, ועכשיו אנחנו נערכים לעונה השנייה. 'סיפורה של שפחה' היא חלק משמעותי מהחיים שלי והשקעתי בה הרבה מאוד מאמץ ואנרגיה".

     

    אישה חזקה

     

    עוד בטרם הספיקו הצופים להתאושש מהופעתה המטלטלת ב"סיפורה של שפחה", מוס חוזרת למרקע עם העונה השנייה של "קצה האגם", שעולה אצלנו ב־Xtra VOD של HOT. העונה החדשה, שבה משתתפת גם ניקול קידמן, ממכרת לא פחות מאשר "סיפורה של שפחה". מוס שבה ומגלמת בה את חוקרת המשטרה רובין גריפין, שמנסה לפענח רצח של נערה אסייתית שגופתה נמצאה במזוודה שנסחפה אל החוף האוסטרלי. החקירה מובילה את רובין לעולם האפלולי של הזנות ובמקביל היא מגלה פרטים מפתיעים על המשפחה שלה.

     

    "לגלם שוב את רובין היה כמו ללבוש מכנסי ג'ינס ישנים שאתה אוהב", מעידה מוס. "הופתעתי לגלות שהזנות חוקית באוסטרליה. כאזרחית אמריקאית, זה משהו שמוזר לי. כאישה בעולם קשוח של גברים רובין נחשבת לעוף מוזר. היא דמות חזקה ואני מאמינה שלהרבה גברים מאוד קשה עם נשים חזקות".

     

    הבעל לשעבר, השחקן פרד ארמיסן
    הבעל לשעבר, השחקן פרד ארמיסן

     

    זה ככה גם בהוליווד?

     

    "אני בת מזל, משום שיצא לי לעבוד עם גברים נפלאים שהיו בטוחים בעצמם מספיק כדי לא לחוש את הצורך להשתיק את קולן של נשים. אבל היו מקרים שבהם נכנסתי לחדר שישבו בו אנשים שראו בי 'שחקנית' ותו לא. יצא לי כבר להעלות רעיון מסוים ואז אמרו לי: 'אנחנו לא רוצים שאישה תהיה דמות ראשית', וזה מבלבל מאוד. הרי אנחנו כבר לא חיים בתקופת האבן".

     

    את מוצאת דמיון בינך לבין רובין?

     

    "הדמות של רובין שונה ממני בצורה דרסטית, הרבה יותר מכל תפקיד אחר שהיה לי. היא נורא מסוגרת ומופנמת. יש לה פוקר פייס. אני לא כזאת — אני לא טיפוס קשה, מסוגר וקשוח ואני לא טובה בלהסתיר את הרגשות שלי. רובין היא גם אישה שבורה, נכה רגשית ומנותקת מאוד. לעומתה, לי היו חיים נוחים ומשפחה נהדרת ולא קרו לי דברים נוראים".

     

    מוס. "להרבה גברים קשה מאוד עם נשים חזקות"
    מוס. "להרבה גברים קשה מאוד עם נשים חזקות"

     

    בשתי הסדרות הדמות שאת מגלמת חווה קשיים עצומים. איך התמודדת עם זה?

     

    "זו הייתה שנה כיפית ומגניבה לגמרי. 'קצה האגם' הייתה קשה מאוד, ו'סיפורה של שפחה' הייתה קשה אפילו יותר. יכול להיות שמשהו לא בסדר איתי, אבל אני אוהבת את הקשיים ואת העשייה. נכון שאני מתעייפת לפעמים, אבל אני מעדיפה לעבוד מאשר לעשות כל דבר אחר".

     

    שתי הסדרות עוסקות בין השאר באמהות. העבודה עליהן עשתה לך חשק להיות אמא?

     

    "תמיד רציתי להיות אמא ויש לי כבוד עצום לאמהות. יש סוגים שונים של אמהות, ולמזלנו היום יש לנו מגוון אפשרויות להפוך לאמא, אם דרך פונדקאות או אם דרך אימוץ. אני תומכת ברעיון של פונדקאות כל עוד מתקיימת תקשורת פתוחה בין כל הצדדים. וזה כמובן בניגוד גמור לנשים ב'סיפורה של שפחה' וב'קצה האגם' שנאלצות להיות שפחות מין. אני גם לא מאמינה שאפשר לדבר על 'הסכמה' במקרה של זונות, כאשר ברור שהן נאלצות לעסוק בזה רק בגלל שהן זקוקות לכסף ואין להן אפשרויות אחרות".

     

    את מי אני מעניינת?

     

    מוס חיה בשנים האחרונות בניו־יורק ונהנית מהאפשרות "לחיות בעיר שמלאה באמנות וארכיטקטורה, ופועלות בה התזמורות ולהקות הבלט הטובות בעולם". היא מתחזקת חשבון אינסטגרם פעיל אבל שומרת מרחק מטוויטר. "אני לא כישרונית במיוחד בכתיבה וקשה לי לנסח אמירות מדויקות. אני גם לא חושבת שהמחשבות שלי מעניינות מישהו".

     

    ובכל זאת, היא לא מהססת לנצל את ההצלחה הנוכחית שלה כדי לקדם נושאים שחשובים לה, כולל מעמד הנשים בהוליווד. "בקאן אירגנו אירוע לכבוד חגיגות ה־70 לפסטיבל והעלו לבמה את הבמאים שזכו במשך השנים בפרס 'דקל הזהב'. זה היה מדהים, מזעזע, לגלות שהייתה שם רק אישה אחת – ג'יין קמפיון, שזכתה בפרס לפני יותר מ־20 שנה על הסרט ‘הפסנתר'. כן, אישה אחת בכל תולדות הפסטיבל. אני חושבת שזה פשוט נורא. כאישה שנמצאת בתעשייה כבר תקופה ארוכה, אני חושבת שצריכות להיות יותר נשים מאחורי המצלמה ובתפקידי מפתח באולפנים. אני חושבת שיש עדיין פער גדול בין גברים ונשים, שצריך לטפל בו".

     

    במסגרת הניסיון שלה לשפר את המצב, מוס הפכה גם למפיקה, ג'וב שמעניק לה יותר שליטה בקריירה וכמובן מאפשר לה להשיג תפקידים טובים לעצמה. "החלק האהוב עליי בפרויקטים השונים הוא שיתוף הפעולה בין כל הגורמים. אני אוהבת את תהליך הליהוק, מציאת הבמאים, העבודה על התסריט. כשחקנית, את מגיעה לעבודה, עושה מה שמצופה ממך והולכת הביתה — אין לך שליטה על מה שקורה אחר כך. זה שונה לגמרי כשיש לך לפחות מעט שליטה אמנותית בפרויקט. אני מאמינה שבהדרגה מצב הנשים בהוליווד משתפר. יותר ויותר שחקניות מתעסקות גם בבימוי ובהפקה — נטלי פורטמן למשל — וכחלק מזה נשים גם לוקחות לעצמן את האחריות להעסיק נשים אחרות. זה משהו שצריך להמשיך לעשות, עד שלא נצטרך יותר לדבר על המעמד של נשים בהוליווד, וזה יחדל להיות אישיו". •

     

    בנימין טוביאס | הדרך השלישית

     

    בעונות הראשונות של "מד מן", המעריצים הגברים של הסדרה שחלמו להיות דון דרייפר שאלו את עצמם את השאלה השוביניסטית האולטימטיבית הבאה: עם מי הייתי רוצה להיות, עם הג'ינג'ית השופעת ג'ואן, פצצת מין מהלכת ובלתי מושגת (כריסטינה הנדריקס), או עם עקרת הבית הבלונדית ההיצ'קוקית בטי (ג'נוארי ג'ונס)?

     

    בין בטי לג'ואן, ג'קי קנדי ומרילין מונרו של הסדרה, הייתה גם האישה השלישית, זו ש"לא שמים עליה". המזכירה המפוחדת פגי אולסן – הלא היא אליזבת מוס - עכברית, ביישנית, כעורה במכוון, זו שגוררת מבטים מרחמים מזויפים מהקולגות. המהפך של פגי/מוס ממזכירה חיוורת ומפוחדת לפרסומאית החזקה ביותר במשרד – וזו שגם גוררת אחריה שובל של עלילות רומנטיות ולבבות שבורים – הוא בין המרגשים בטלוויזיה של השנים האחרונות. בסופו של דבר היא הייתה סקסית ויפה יותר מכל הנשים שסבבו אותה, דווקא בגלל הצלחתה ותושייתה. האם יש דימוי מוצלח יותר לתנועה לשחרור האישה?

     

    כמו פגי, גם מוס מנהלת את הקריירה שלה כברווזון מכוער שהופך אט־אט לברבור. היום היא כבר לא צריכה לעשות אודישנים ל"תפקידי אופי" - שם קוד לתפקידי משנה שניתנים למי שלא נחשבות יפות מספיק להוביל סרט או סדרה. התפקידים העוצמתיים שלה ב"יומנה של שפחה" וב"קצה האגם", והנוכחות הקבועה על השטיח האדום בטקסי האמי וגלובוס הזהב, הוכיחו שגם בהוליווד רואים אותה כברבור לכל דבר. בקולנוע מוס מנתבת דרך יפה משלה, בסרטים עצמאיים מצוינים כמו "תקשיב פיליפ" והסרט הרומנטי הנהדר "זה שאני אוהב", שבהם היא מגלמת אישה עצמאית וחזקה, פגיעה אבל גם אסרטיבית, שלא נכנעת לחוסר הביטחון שנראה שאפף אותה בהתחלה. גו אליזבת.

     

     

    kaminera@bezeqint.net

     

     


    פרסום ראשון: 02.08.17 , 01:49