שבת 24 באוגוסט 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    חדשות • 06.08.2017
    ניקסון הישראלי
    יואב פרומר

    גם אם אנו עדיין לא שם, זה הולך וקרב. לאחר חתימת הסכם עד המדינה עם ארי הרו, נראה כי בנימין נתניהו עלול בקרוב למצוא עצמו במצוקה שממנה אפילו הוא, הפוליטיקאי הממולח בתולדות המדינה, יתקשה לצאת בשלום. וזאת גם הסיבה לכך שהשאלה הבוערת ביותר שעומדת בפני הציבור הישראלי אינה של אם או מתי זה יקרה, אלא כיצד: כיצד יתנהל הליך הגירושים של נתניהו מהשלטון?

     

    לא רק שזאת אינה שאלה טריוויאלית, אלא שהיא אף עשויה להתגלות כקיומית עבור המוסדות הדמוקרטיים במדינה. שכן אם למדנו משהו על רה”מ, זה שכאשר הוא נקלע לצרה, הוא אינו בוחל באמצעים כדי להתגבר עליה: כשנחלש בסקרים, השווה בין עובדי המדינה לחמאס; כשחשש ממפלה בבחירות,הזהיר כי הערבים נוהרים לקלפי; וכשטבעת החקירות התהדקה, שיחרר בנו יאיר השתלחויות ארסיות נגד מבקריו בפייסבוק. וזה רק קצה המזלג של מה שאולי מצפה לנו. היות שנתניהו כבר הוכיח שלא יהסס לנקוט מדיניות של 'תמות נפשי עם פלשתים' — גם אם הפלשתים מבחינתו הם בתי־המשפט, הפרקליטות, המשטרה והתקשורת — חובה לגונן עליהם. אבל אין בכוחם של כולם לעשות זאת: בשל הפילוג במדינה, שאותו דאג נתניהו ללבות למצבים כאלו, חלק גדול מהציבור ימשיך להאמין שמדובר בקנוניה. העובדה שכל הצמרת המשפטית שלכאורה אחראית לכך — היועמ"ש, המבקר, המפכ"ל — היא מינויים של נתניהו כנראה לא רלוונטית. ולכן היחידים בעלי הלגיטימציה להציל את מוסדות השלטון ולמנוע מנתניהו לרסק את אמון הציבור בהם בדרכו החוצה הם חברי מפלגתו.

     

    המשברים החוקתיים בארה"ב מלמדים מדוע. הנשיא לינדון ג'ונסון שהיה חבוט בגלל וייטנאם ומחליפו, ריצ’רד ניקסון, הסכימו להיפרד מהשלטון מסיבה זהה: לא בגלל אופוזיציה לוחמנית, אלא בשל דרישת האנשים הקרובים ביותר אליהם במפלגתם. ג'ונסון הדהים את אמריקה כשהודיע שלא יתמודד שוב בבחירות ב־1968. הוא עשה זאת מסיבה פשוטה: שבועיים לפני כן ספג מפלה בפריימריז והבין כי מקורביו הדמוקרטים, החרדים לגורל האומה, הפנו לו עורף. ניקסון היה מוכן לטבוע עם הספינה ולקחת איתו לקרקעית את מוסד הנשיאות בווטרגייט. אבל לאחר שבאו מנהיגי הרפובליקנים בסנאט והודיעו כי לא יאפשרו לו לעשות זאת — החליט להתפטר.

     

    גם בישראל האחריות לשימור מוסדות הדמוקרטיה ליום שאחרי נתניהו תוטל בעיקר על חברי הליכוד. בינתיים הם, שומרי הסף, שומרים על שתיקה. אך בתוך המפלגה ישנם מספיק פוליטיקאים ישרים שמאמינים בשלטון החוק. נקווה שאם יגיע הרגע בו ייאלצו לבחור בין נאמנות לראש המפלגה להישרדות הדמוקרטיה, יעשו את הדבר הנכון. ירי בנגמ"ש זה מסוכן ועלול לגבות קורבנות. במקרה הזה הוא גם עשוי להציל את המדינה.