"מיניות בשבילי היא כמו לאכול"

הייתי נשואה 24 שנים לגבר שהתפקוד המיני שלו לא היה במיטבו. זה התחיל באהבה גדולה. עזבתי בשבילו נישואים קודמים ולמעשה הוא היה הבעל השלישי שלי. היו לנו כמה שנים טובות והמיניות הייתה בסך הכל מספקת. תנוחה כזאת ותנוחה כזאת אבל בלי ריגושים מיוחדים. בשנים הפחות טובות היו לי קשרים נוספים. בשלב מסוים בעקבות מחלה, הוא איבד את הזקפה ונעזר בתרופות ובזריקות. הבנתי שאני לא יכולה להסתפק במה שיש לנו. הייתה בינינו אמפתיה אבל היא לא הספיקה בשביל להתגבר על הקושי. כדי ללבות יחסי מין כשאין זקפה, צריך לעשות דברים שדורשים אינטימיות וסבלנות ואלה דורשים אהבה. ולא הייתה בינינו מספיק אהבה. ובגלל שהסקס הפך קשה ובקושי עמד לו והוא בקושי הצליח לחדור, אי־אפשר היה לעשות סקס ספונטני. הוא היה חייב להיות מתוכנן ובשלב מסוים הפך להיות מעיק ופשוט לא קרה.

מיניות בשבילי היא צורך פיזי. כמו לאכול ולשתות ולישון. תמיד ניתקתי בין הצורך הרגשי לבין הצורך המיני. אומרים שלגברים יותר קל להפריד בין מין לרגש. כנראה שבמובן הזה אני פועלת כמו גבר. סקס עבורי הוא לא פסגת האינטימיות. מבחינתי לפתוח את הלב ולשתף מישהו זה הרבה יותר אינטימי. אין לי בעיה להיפגש עם גבר למטרת סקס. החשיפה הפיזית קלה לי. המיניות שלי פתוחה. ככה הייתי תמיד וזה התעצם אחרי הגירושים. פתאום הייתי משוחררת. לא צריכה להסתתר. מצאתי את עצמי נכנסת לאתרי היכרויות והוצפתי פניות. הרגשתי מיוחדת ואמרתי לעצמי "לכי על זה". בנישואים שלי הסקס היה טכני. מחוץ לנישואים נשמרתי לא להסתבך רגשית וגם שם הסקס היה טכני. אבל כשהתגרשתי, המיניות הפכה להיות מה שהניע אותי. רציתי לעשות כמה שיותר גברים. התאבדתי על זה. נסעתי למקומות שכוחי אל לפגוש גברים. לא אמרתי "לא" לכלום. חיפשתי לחיות על הקצה והמין איפשר לי את זה כי טיולי אתגר הם לא הקטע שלי. חיפשתי משהו שינענע לי את העולם. שיעיף אותי. וסקס הוא משהו שאני טובה בו ונהנית ממנו. ראיתי ואני עדיין רואה הרבה פורנו. זה לא תמיד מדליק אותי, אבל זאת זירה שאני סקרנית לחקור.

אני אישה שמתמסרת ואוהבת שהגבר מכתיב את מהלך הדברים. אני אוהבת לחצות גבולות, אבל מכות עם שוט לא עושות לי את זה. חוץ מזה, אני משפריצה כשאני גומרת וגברים מתים על זה. כל גבר שאיתו הייתי רצה לחזור.

שנתיים אחרי הגירושים הייתי בשיא הפוּרענות המינית שלי. הרגשתי שאני כבר "מאבדת את זה" והמין הפך לעוד משהו שאני עושה. אבל אז פגשתי את דוּדי שצעיר ממני ב־16 שנה. הכרנו באתר היכרויות ומה שהיה מיוחד בשיחת הטלפון הראשונה שלנו, הוא שלא דיברנו בה על מין, בשונה מאחרים. לקח זמן עד שנפגשנו, אבל כשראיתי אותו משהו התעורר בי. תמיד מדברים על כימיה של גוף ונשמה, וככה זה הרגיש. כמו החתיכה החסרה בפאזל. אבל אנחנו לא מתנשקים. אני חושבת שנשיקה תהפוך את הקשר לאינטימי מדי מבחינתו.

אנחנו בקשר כבר חמש שנים. בהתחלה הוא היה אחד מני רבים ובמהלך השנים, כשכל האטרף ירד, הוא נשאר. יש לנו המון תחומי עניין משותפים והוא מצחיק אותי והוא אף פעם לא מתקשר אליי אלא רק כותב הודעות. ברגע שהוא שולח לי הודעה אני נדרכת. הגוף שלי הופך להיות שלו עוד לפני שהוא נכנס. יש גם אחרים שאני שוכבת איתם פה ושם וזה נחמד, אבל איתו זה שונה. ברגע שהוא עובר את סף הדלת יש את הציפייה הזאת של מתי כבר ניגע. וזה קשור לרגש למרות שאני בטוחה שאף פעם לא תהיה בינינו מערכת יחסים שלמה. הייתה תקופה שהאמנתי שזה יקרה, אבל זה תמיד צעד קדימה ואז ארבעה אחורה. שנינו נזהרים ואני יודעת שאם לא אזהר ואומר משהו שקשור לאינטימיות הוא ייעלם. הוא כבר נעלם כמה פעמים אבל תמיד חזר וכשהלך, התגעגעתי אליו. פעם חשבתי שהוא אוהב אותי. שזה מעבר למשיכה גופנית. אבל היום אני לא בטוחה. ואין קשה מלעשות סקס חזק ומטלטל ופתוח עם מישהו שכל מה שאת רוצה זה להתנשק איתו. להרגיש איתו אינטימיות שעם אחרים לא אכפת לי אם תהיה או לא.

***

בכל שבוע אכתוב כאן קול של אישה אחרת. סיפור קצר שיבטא מגוון רחב ככל האפשר של נשים. אתן מוזמנות לכתוב לי ואכתוב אתכן. erot.woman@gmail.com