לפני שמונה שנים בדיוק אירע הרצח הנורא בבר־נוער בתל אביב. באותו אירוע נפצע חן לנגר (29), שספג כדור ברגלו. הוא נאלץ לעבור שני ניתוחים ועדיין סובל מכאבים. למרות זאת, כשביקש מהביטוח הלאומי להכיר בו כנפגע תאונת עבודה, הוא נענה בסירוב. הסיבה: אין לו מסמך רשמי שמאשר שבליל הרצח הוא שהה בבר־נוער במסגרת התנדבות רשמית.

"מעיון בפרטי תביעתך ומברורים שערכנו לא הוכח כי הופנית לפעילותך על ידי גוף ציבורי המוסמך להפנות מתנדבים", נאמר בתשובה שקיבל לנגר מהביטוח הלאומי. "לפיכך, אינך בגדר מתנדב כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי. מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו מולך, לא הוכח, לדעתנו, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך/ במסגרת התנדבותך. למרות בקשתנו, לא הומצאו לעיוננו מסמכים התומכים בפגיעתך תוך כדי ועקב התנדבותך ולא הוכח כי פגיעתך נגרמה במסגרת התנדבותך".

לנגר מסרב לקבל את עמדת הביטוח הלאומי. "אני פתחתי את המקום באותו ערב", הוא אומר, "האגודה ההומו־לסבית ביטחה אותי והנוהל הלא כתוב זה שהעמותה או האגודה יכולים להפנות טופס מתנדבים לעירייה. כאשר מישהו תובע קצבת נכות, פונים לרשות המקומית ומבקשים את המסמך". לנגר אומר שהמסמך המבוקש נשלח עוד ב־2009, אבל הוא הלך לאיבוד במהלך חקירת המשטרה. "העירייה אומרת שמעולם לא קיבלה את הטופס הזה".

לנגר מוסיף: "אין עוררין על כך שהייתי מתנדב בבר נוער. באגודת הלהט"ב אומרים, 'תתקשרו אלינו ונאשר שהוא התנדב אצלנו'. ביקשו ממני דו"ח חקירת משטרה אבל אין לי כי זו חקירת רצח פעילה. זה הזוי. בביטוח הלאומי דורשים ממני להוכיח שנפצעתי בפיגוע בבר־נוער. יש לי כדור שלם ברגל. שמונה שנים לא קיבלתי שקל מהמדינה. אני חי על משככי כאבים. אני הולך עם צליעה".

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "מר לנגר הגיש תביעה ־ב2017 על אירוע שאירע בבר נוער ב־2009. ביקשנו ממנו ומעורכת דינו להביא מסמך שיוכיח שהוא נפגע במסגרת פעולת ההתנדבות. לצערנו לא קיבלנו שום מסמך כזה ושום אישור שהוא היה בפעולת התנדבות. במידה ויציג מסמך כזה אנו נדון מחדש בתביעה. הביטוח הלאומי מעניק הטבות וקצבאות על פי החוק למתנדבים שפעלו מטעם ארגונים רשומים".