הבנות הנכונות

במהלך פסטיבל קאן האחרון נערך טקס חגיגי לכבוד יום הולדת 70 של אירוע הקולנוע החשוב בעולם. התוכנית האמנותית כללה צילום קבוצתי של במאים, שסרטים שלהם זכו במהלך תולדות הפסטיבל בפרס "דקל הזהב". על הבמה עלתה רק אישה אחת - (63), שעוטרה ב־1993 בפרס הנחשב בזכות "הפסנתר". 

כשפגשתי את קמפיון ימים אחדים אחרי אותו אירוע, תהיתי איך היא מרגישה עם השיח הנצחי על היותה "האישה היחידה שזכתה בקאן". "ואיך אתה מרגיש עם זה?", היא הגיבה בחזרה.

ג'יין קמפיון

שזה דפוק.

"תודה רבה! אני חושבת שהבעיה היא במספר ההזדמנויות שניתנות לנו. נשים מביימות בערך שבעה אחוזים מכל החומרים בעולם, וזה אומר שההזדמנות שלנו לזכות באוסקר בקושי קיימת. אני מקווה שזה ישתנה ואני אכן מרגישה שינוי באוויר. הייתה תקופה שאם היה מדובר בסיפור שעוסק בסוגיה נשית, הייתה מעין תחושת פיהוק. אבל אני מרגישה שאופן הסיפור ונושאי הסיפור עוברים פמיניזציה מרגשת".

קמפיון חשה שהשינוי קורה בעיקר בתעשיית הטלוויזיה. "יש בטלוויזיה יותר פתיחות, למשל במקומות כמו אמזון, שמנוהלים יותר בידי נשים. הקולנוע לעומת זאת הוא מדיום שנשלט בידי גברים. כל מי שיש לו כסף בתעשיית הקולנוע הוא גבר, ולכן רואים את הסיפור מנקודת מבטם. אין זה כך בטלוויזיה".

לאור זאת לא מפתיע שקמפיון לקחה בשנים האחרונות פסק זמן מעשיית סרטים, והיא נהנית לביים את הסדרה "קצה האגם", שהעונה החדשה שלה עולה היום במלואה ל־HOT Xtra VOD. "קצה האגם - נערה סינית" עשה היסטוריה בקאן - זאת הפעם הראשונה שסדרת טלוויזיה הוצגה בפסטיבל הסרטים, ואפילו במלואה וברצף.

ב"נערה סינית" הקולחת, מותחת וממכרת, גיבורת הסדרה, חוקרת המשטרה רובין גריפין (אליזבת מוס) צריכה לפענח את רציחתה של צעירה אסייתית, שגופתה נפלטה לחוף. במקביל היא מתעמתת עם שדי העבר שלה. החקירה של רובין מובילה לתוך תעשיית נערות הליווי, מה שדרש מצד קמפיון והצוות שלה לערוך תחקיר. "אפילו ביקרנו בבית בושת בעודנו עוטים זהויות מזויפות", היא מספרת. "היה לנו חשוב להיכנס לבתי הבושת הללו ולהבין איך הם פועלים באמת".

במהלך העונה החדשה יש סצנות בהן חבורת הגברים יושבת בבית קפה, ומדרגת נשים שעוסקות בזנות באתרי אינטרנט. "מצאנו אתרים בהם נתנו המלצות גרפיות מאוד לגברים אחרים לגבי מי הזונות הטובות ביותר. אני חושבת שזה טירוף. הגברים שעושים את זה מוצאים אינטימיות בלחלוק את המידע הזה ביחד. הם פתטיים".

לעומת החבורה המרתיעה הזאת, קמפיון מרעיפה שבחים על הכוכבת שלה - אליזבת מוס, בוגרת "מד־מן", שנמצאת כעת בשיא תהילתה בזכות "סיפורה של שפחה". "ב'קצה האגם', באליזבת מוס יש משהו מהמונה ליזה, והיא אוחזת היטב את המסתורין שיש בה", מחמיאה הבמאית לכוכבת שלה. לצד מוס, ליהקה קמפיון בעונה הנוכחית גם את ניקול קידמן, איתה עשתה לפני 20 שנה את "דיוקנה של גברת".

הפעם נתת לה תפקיד של אישה שאימצה בת. זה בגלל שניקול אימצה בשעתו שני ילדים?

"אני חושבת שניקול עשתה כבר הכל, לא? היא נעזרה באם פונדקאית, היא הביאה ילד בעצמה, והיא אימצה ילדים. כמובן שלא בחרנו בה על שום כך. זה אמיץ מצידה לבחור להשתתף בכזה תפקיד. אני אוהבת את ניקול ובזמנו היא הייתה מאוכזבת מאוד מחלק מהעבודה שהיא עשתה בסרטים, למשל 'גרייס ממונקו'. אחרי כישלון הסרט הזה, ניקול רצתה לעבוד עם במאים שהיא בוטחת בהם ועם חומר שהיא חשה שהוא מעניין באמת".

ואיך היה לעבוד עם הבת שלך, השחקנית אליס אנגלרט, ועוד לאור העבודה שהיא מגלמת צעירה פרועה?

"בהתחלה היה כיף לכתוב עבורה את התפקיד, אבל כשהייתי צריכה לביים אותה בסצנה בה היא מענגת גבר ברחוב, לא הייתי יכולה לראות את עצמי אומרת לה: 'או.קיי, תהיי קצת עצובה יותר, תודה. תבכי קצת, אני רוצה עוד'. אני יודעת שזה היה הופך ל'זה בסדר, מותק. את לא חייבת לבכות פה. מספיק, בואי נלך'. אז את כל הפרקים הקשים בהם אליס משתתפת נתתי לשותפי, משום שזה היה בלתי־אפשרי בשבילי. כלפי שאר השחקנים הייתי חסרת רחמים".