שישי 16 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    מונדה קנצפולסקי ויהונתן קופלב| איפור ושיער: סבטלנה קריחלי, ע' צלם: שגיב כהן, סטיילינג: ג'נט בן דוד, בגדים: Hoodies ,Studio 35 ,Speedo, צולם ב: BAMBOO SURF פולג
    7 ימים • 09.08.2017
    חותרים למגע
    הכירו את הזוג הכי מרענן של קיץ 2017: הדוגמנית ומדריכת הגלישה מונדה קנצפולסקי ("המירוץ למיליון") והשחיין שעלה לגמר אליפות העולם לפני שבועיים בבודפשט, יהונתן קופלב. עכשיו הם מדברים על המשיכה לעולם המים, מסבירים איך משלבים בין משטר אימונים אולימפי לדייטים, ומה צריך להביא בחשבון כשיוצאים עם השיאן הישראלי ב–50 מטר גב. אהבה במים העמוקים, ראיון משותף
    סמדר שיר | צילומים: רמי זרנגר

    לאליפות העולם בשחייה שנערכה לפני כשבועיים בבודפשט, הונגריה, הגיע יהונתן קופלב עם שתי הנשים של חייו – אמו ואהובתו. "לא ראיתי אותן יושבות זו לצד זו כי הייתי במים", הוא מתנצל, "אבל אמא בטח הפנתה את הגב שלה לבריכה, מחשש לעין רעה".

     

    ובת זוגך?

     

    "היא צילמה אותי בוידיאו לייב, ואחד מצלמי הטלוויזיה התלהב ממנה וצילם, בשידור חי, איך היא מצלמת אותי".

     

    הצופים חדי העין בישראל אולי זיהו את הבלונדינית היפהפייה שמעודדת ומתעדת את קופלב, השחיין הישראלי היחיד שעלה לגמר ודורג במקום השמיני בשחייה ל־50 מטר גב. הייתה זו מוֹנָדָה קנצפולסקי, שבדיוק לפני שנה כיכבה ב"המירוץ למיליון" עם השחקן אדריאנו חאובל, בן זוגה דאז.

     

    צילום: רמי זרנגר
    צילום: רמי זרנגר

     

    כבר שלושה חודשים שקנצפולסקי וקופלב מנהלים זוגיות צמודה שעושה הרבה גלים בעולם המים המקומי. אמנם היא התפרסמה בריאליטי התזזיתי, אבל מאז מתמקדת בעבודתה כמנהלת ומדריכה בבית ספר לגלישה. "כשיצאתי לתחרות לא תיארתי לעצמי כמה באזז יהיה סביבה, ובניגוד לאדריאנו ולרוב המשתתפים האחרים בתוכנית, לא נהניתי מהחשיפה", היא מודה. "אחרי שהרוחות נרגעו החלטתי להוריד פרופיל, להתמקד במימוש העצמי שלי ולהתרכז בעבודה. לא הלכתי לאודישנים ולא חיפשתי קמפיינים".

     

    קופלב אוחז גם בתארים אלוף ישראל, אלוף אירופה (דברצן 2012) שיאן ישראל ובעל תוצאת השנה בעולם (2016) במשחה ל־50 מטר גב. ההישגים המרשימים הללו לא מגיעים בקלות. "אני מתאמן, בבריכה ובחדר הכושר, כ־30 שעות בשבוע. זו משרה מלאה. זה אמנם הרבה יותר נחמד מלהיות תקוע במשרד, אבל אני לא יכול לצאת לבר באמצע השבוע או ללכת לישון אחרי עשר בערב. גם אחרי לילה רע אני מכריח את עצמי לקום לעבודה".

     

    עכשיו הם לומדים לג'נגל בין האימונים והתחרויות שלו לבין הגלשן שלה, שעליו הוא מקבל ממנה שיעורים פרטיים. "וזה שינוי משמעותי עבורי", הוא מדגיש. "בתור פרפקציוניסט, עד לאחרונה לא הסכמתי לעשות משהו שבו אני פחות ממושלם. כן, השתניתי. באשמתה. לא, בזכותה".

     

    קופלב אפילו זורם עם התפריט הטבעוני של קנצפולסקי. משטר האימונים אמנם מחייב אותו להכניס לגוף מדי יום 5,000־6,000 קלוריות שכוללת הרבה חלבון מהחי, אבל בעקבותיה הוא נדבק בחדוות הטופו והעדשים. "הכל חוץ מקינואה, כי מונדה אלרגית אליה".

     

    טופסי, המציל האגדי מחוף פרישמן, סבא של מונדה. קנצפולסקי: "הוא אחראי לשמות המיוחדים במשפחה"
    טופסי, המציל האגדי מחוף פרישמן, סבא של מונדה. קנצפולסקי: "הוא אחראי לשמות המיוחדים במשפחה"

     

    בכלל, כצפוי משחיין למרחקים קצרים, קופלב לא לוקח את הזמן, גם כשזה מגיע לזוגיות. "ליהונתן יש אופי של ספרינטר, הוא ישר התחיל לדבר על לגור ביחד וכאלה", היא מגלה. "הסברתי לו שחשוב לי להתקדם בקצב שלי. עם זאת, הקשר בינינו שונה מכל מה שהרגשתי בעבר. יהונתן הוא מישהו שבא לי להתאהב בו. אני סוף־סוף מרגישה שזה מישהו שאני יכולה לסמוך עליו. בניגוד לקשרים קודמים, שלקחו אותי למקומות שליליים, הזוגיות שלי איתו משפיעה עליי לטובה בכל התחומים".

     

    ומה אומר האקס, אדריאנו?

     

    "אנחנו כבר לא בקשר", היא זורקת, "ואני מעדיפה לדבר כמה שפחות על האקסים ועל העבר".

     

    "אני לא מכיר אותו", משיב אהובה, "אבל בפעם הראשונה שמונדה העלתה לאינסטגרם תמונה משותפת שלנו, הוא פירגן לנו עם לבבות".

     

    קנצפולסקי ואדריאנו חאובל ב"המירוץ למיליון". "בניגוד לאדריאנו ולרוב המשתתפים האחרים בתוכנית, לא נהניתי מהחשיפה"
    קנצפולסקי ואדריאנו חאובל ב"המירוץ למיליון". "בניגוד לאדריאנו ולרוב המשתתפים האחרים בתוכנית, לא נהניתי מהחשיפה"

     

    "מונדה־לימונדה"

     

    הם נפגשו, שלא במפתיע, על החוף, בצילומי קמפיין משותף לבגדי הים של ספידו, שקופלב השתתף בו במהלך חופשה משנת אימונים בשווייץ. קנצפולסקי בכלל הייתה רווקה מאושרת. "הדבר האחרון שעבר לי בראש הוא שיום הצילומים יצמיח אהבה. בכלל לא חשבתי על זוגיות. נהניתי מהלבד", היא אומרת.

     

    "מנהל המותג של 'ספידו', הספונסר שלי, הודיע לי שאצטלם עם מישהי שקוראים לה מונדה. כשלא גיליתי שום סימני התלהבות הוא הוסיף שזו מונדה מ'המירוץ למיליון', אבל גם זה לא ריגש אותי מפני שבחיים לא ראיתי את התוכנית. רק כשראיתי אותה..."

     

    "הוא נראה לי חמוד", היא מסמיקה. "שאלתי אותו בן כמה הוא ונרתעתי, כי הוא בן 25 ואני בת 28. חשבתי כמה חבל שהוא כזה צעיר. אבל כשהתחלנו לדבר קלטתי כמה שהוא אינטליגנטי ורציני, עם משמעת פנימית גבוהה".

     

    קופלב (מימין) עם גיא ברנע, באליפות העולם בשחייה בברצלונה 2013
    קופלב (מימין) עם גיא ברנע, באליפות העולם בשחייה בברצלונה 2013

     

    "מה זה הפרש של שנתיים וחצי? תמיד הרגשתי יותר בוגר מבני גילי וילדות קטנות אף פעם לא משכו אותי", הוא מדגיש. "כשהצלם ראה שמונדה ואני מתחילים לדבר, ויושבים ביחד בהפסקת הקפה, הוא עשה לנו תרגיל ולקח אותנו ל־40 דקות של צילום זוגי בצד. הוא אמר לי, 'תרים אותה מהים, תרכיב אותה על הכתפיים', וכמובן ששמחתי למלא אחר ההוראות. כשחיבקתי את מונדה קרוב־קרוב אליי הרגשתי שהיא מפשירה, אבל עוד לא הייתי בטוח במאה אחוז שהיא בעניין".

     

    "ניחשתי שהוא רוצה לבקש את המספר שלי ולא הבנתי למה הוא עוד לא עושה את זה", היא מוסיפה. "רק בדקה ה־90, לפני שנכנסתי למונית, הוא ביקש ונתתי לו".

     

    מונדה ("זה מונח פילוסופי שמגדיר חלקיק קטן וייחודי, וכן, הילדים קראו לי מונדה־לימונדה"), בתם הבכורה של רונית מולד ואמוּר קנצפולסקי, היא דור שלישי לגלישה. סבה היה טופסי, המציל המיתולוגי בחוף פרישמן בתל־אביב, שאף אחד לא פנה אליו בשמו האמיתי, שמאי.

     

    "טופסי, שנפטר כשהייתי בת שלוש, היה מלך החוף ומהראשונים שהביאו גלשנים לישראל, אבא שלי גדל בסוכת המציל והאהבה לים עברה אליי בגנים. אבא עשה הכל כדי לדחוף אותי לגלישה, אבל בגיל שבע חוויתי טראומה קטנה מגלשן, קיבלתי מכה בראש מהקרש, ירד לי דם, ובמשך שנתיים לא התקרבתי אליו. כשהתגברתי על החרדה חזרתי לגלוש בתחושה שהפעם אני עושה את זה מתוך בחירה".

     

    בקמפיין לספידו. יהונתן: "הצלם אמר לי, 'תרים אותה מהים, תרכיב אותה על הכתפיים', וכמובן שמחתי למלא אחר ההוראות"
    בקמפיין לספידו. יהונתן: "הצלם אמר לי, 'תרים אותה מהים, תרכיב אותה על הכתפיים', וכמובן שמחתי למלא אחר ההוראות"

     

    "גם לי לקח זמן להתאהב בבריכה. בגיל חמש הוריי לקחו ללימודי שחייה, אבל סירבתי להיכנס למים", מספר קופלב, בנם הבכור של אלה ונפתלי, עולים מרוסיה שהכירו בטכניון. אביו, מהנדס מכונות, עובד בבתי הזיקוק בחיפה, ואמו, מורה למתמטיקה בדימוס, עוסקת כיום בשוק ההון ומתנדבת בבסיס חיל הים בחיפה בסיוע לחיילים חרדים להשלים בגרויות.

     

    למה סירבת להיכנס למים?

     

    "אולי כי פחדתי ואולי כי סתם הייתי ילד עקשן. פעם בשבוע לקחו אותי לחוג השחייה, אבל עמדתי על סף הבריכה וצעקתי בכעס, 'לא רוצה, לא מוכן!' רק בגיל שש אמא שלי אמרה: 'יהונתן, אם תיכנס לבריכה נקנה לך איזה צעצוע שאתה רוצה', אז נכנסתי".

     

    ואיזה צעצוע קיבלת?

     

    "איך אני יכול לזכור?" הוא מסמס את הקושיה לאמו ואחרי דקה מקריא את תשובתה: "לגו ומשחק זיכרון" ומוסיף: "לא נראה לי שמשחק הזיכרון פיתח אצלי זיכרון ארוך. בהתחלה שחיתי שלוש פעמים בשבוע בחוג בבריכה של הטכניון, נהניתי מאוד, אבל שנאתי להתחרות. בכל תחרות נלחצתי נורא וחיפשתי תירוצים להתחמק, פעם שריטה ברגל ופעם כאב גרון. למרות זאת התקדמתי ועברתי לבריכה של מכבי חיפה, בגיל עשר הגעתי למקום השלישי באליפות ישראל ל־200 מטר גב ואז התאהבתי גם בתחרויות. ההורים שלי אפילו עברו דירה כדי שאלמד בבית ספר שצמוד לבריכה של מכבי ואבא תלה מעל המיטה שלי לוח שעם עם נעצים שעליהם תליתי את המדליות החשובות".

     

    שניהם גדלו להורים גרושים. הוריו של קופלב נפרדו כשהיה בן 11, ואילו הוריה של קנצפולסקי נפרדו כשהייתה רק בת שנה. "ברור שזה משפיע", היא מודה. "אמא שלי ילדה אותי בגיל 21, כשהיא עצמה עוד הייתה ילדה, ואחרי הגירושים גדלתי במשמורת משותפת".

     

    אמה לא נישאה בשנית, "אבל במשך ארבע שנים הייתה בזוגיות עם אקי אבני ובכיתה א', כשהוא בא לקחת אותי מבית הספר, כל התלמידים ביקשו ממנו חתימה".

     

    ממערכת יחסים נוספת של אמה נולד לה אח, ליאם (16). אביה נשוי בשנית כבר 17 שנה ומהצד שלו קיבלה ארבעה אחים: שֶלֶו (בן 15), אלים (בן 13), אגם (בן 10) ותאה (בת 3). "שמות מקוריים זה אנחנו", היא צוחקת. "לשלי אחראי סבא טופסי. כילדה זה לא כיף לגדול עם שם מיוחד, אבל כשאת מתבגרת זה הופך לטרייד־מארק".

     

    "אין ספק שהגירושים הפכו אותי לבוגר ועצמאי", מספר קופלב. "בגיל 12, אחרי שקיבלתי מדליית זהב באליפות ישראל, הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים. המאמן שלי עד היום, חנן שטרלינג, שהחליף אז את מנהל מכבי חיפה, קבע פגישות עם השחיינים והוריהם, ואני הייתי היחיד שהגיע לבד. אמרתי לו: 'אני רוצה להגיע לאולימפיאדה, אתה תביא אותי לשם? כי אם לא אני אעזוב את הקבוצה ואחפש מאמן אחר'. מרוב הלם הוא אמר 'כן'".

     

    הוריו, לדבריו, הגיבו לקריירה שבחר ברגשות מעורבים. "בגיל 14 התחלתי לטוס לאימונים ולתחרויות ולא הפגנתי הרבה נוכחות בכיתה. ציפו ממני להיות מתמטיקאי או פיזיקאי. סבי מצד אמא הוא פרופ' בוריס שפירא, מרצה לפיזיקה בטכניון שממשיך לעסוק במחקר. הלחץ החריף כשבכיתה י"א עברתי לפנימייה בווינגייט וקיבלתי תעודה שכולה שליליים. אמא החזירה אותי הביתה, טחנה אותי בשיעורים פרטיים וסיימתי את הבגרויות בציונים מעולים. עכשיו אני מסיים את השנה השלישית בלימודי כלכלה ומתמטיקה באוניברסיטה הפתוחה".

     

    גם מונדה, בעלת תואר ראשון בכתיבה יוצרת ובתיאטרון מאוניברסיטת תל־אביב, העדיפה את הגלים על תרגילי המתמטיקה. "בגיל 17 הפכתי למדריכת גלישה מקצועית והים סחף אותי. זה סוג של התמכרות. הגלישה לימדה אותי איך להתמודד עם סכנה ואיך להירגע, אז מה הפלא שביליתי בים יותר מאשר בכיתה? אמא לקחה את זה קשה מפני שהיא השקיעה בי המון. בגן חובה היא לימדה אותי לקרוא ולכתוב ובכיתה ג' כבר דיברתי אנגלית שוטפת, בזכותה. אבא שלי פחות התרגש, הוא עצמו בקושי סיים 12 שנות לימוד. אחרי שנה חזרתי לעצמי וסיימתי את הבגרויות כמו שצריך".

     

    צו הגיוס עורר בקופלב התלבטות עזה. "רציתי ללכת לקרבי כמו רוב החברים שלי וגם פחדתי שאולי אני לא שחיין כזה טוב וסתם משלה את עצמי. למזלי, המאמן שלי שיכנע אותי שהצבא יכול לחכות עוד שנה. הוא אמר לי: 'כבר השגת את הקריטריון לאליפות אירופה, תן לעצמך צ'אנס. יש הרבה חיילים שיכולים להתקבל לשייטת 13 ורק מעטים יגיעו לגמר אליפות אירופה או לאולימפיאדה'. ובאמת, בשנת הדחייה שיפרתי את השיא. כשהתגייסתי, קיבלתי מעמד של ספורטאי מצטיין והגעתי פעמיים־שלוש בשבוע למשרד הקשר בחיל הים בחיפה, כדי לעזור בגריסת דפים". "היית גורס מצטיין?" היא פורצת בצחוק מתגלגל. "אל תתבייש, אני הייתי פקידה בקריה, הכי משעמם שיכול להיות. הרגשתי שאני יכולה לתרום בדברים אחרים ולא אישרו לי העברה".

     

    משחה של ענקים

     

    קופלב (המכונה על ידה בחיבה "קופלי") מתנשא לגובה של 1.92 מ', 20 ס"מ מעל בת הים הזהובה שלו. "50 מטר גב זה 20 שניות של טירוף חושים, וכמו כל מקצה קצר, גם הוא משחה של ענקים. למעשה, ככל שהמקצה קצר יותר, השחיינים יותר גבוהים ויותר רחבים".

     

    לשיאו המקצועי הגיע כשקטף מדליית זהב, לפני חמש שנים, באליפות אירופה שנערכה בדברצן, הונגריה, שם גם קבע שיא אישי חדש והפך לשחיין הישראלי הראשון שזכה בתואר אלוף אירופה בשחייה. שבוע לאחר מכן, במשחה ל־100 מטר גב בסלובניה, השיג את הקריטריון לאולימפיאדת לונדון והרגיש על פסגת האולימפוס, אבל לגורל היו תוכניות אחרות עבורו.

     

    "יום קודם לכן סבתא שלי נפטרה", הוא מרצין. "אמא שלי הודיעה על כך לחנן, המאמן שלי, וביקשה שלא יגלה לי. דקה אחרי שיצאתי מהבריכה הוא אמר לי, 'אני יודע שאתה מאושר, אבל יש לי בשורה רעה'. כעסתי נורא על שהסתירו ממני את המידע. מה זה קריטריון אולימפי לעומת סבתא רעיה, שהכינה לי ארוחת צהריים כשחזרתי מבית הספר ואמא שלי עוד הייתה בעבודה? אחר כך כעסתי על עצמי. ידעתי שהיא חולה בסרטן הריאות, אבל כיוון שהשקעתי כל כך הרבה בשחייה לא יצא לי לבקר אותה בבית החולים. חזרתי ארצה שבור, לאליפות ישראל שנערכה עשרה ימים לפני האולימפיאדה בלונדון, וכשסיימתי את המקצה לא הייתי מסוגל לצאת מהבריכה. שני אנשים נאלצו לשלוף אותי מהמים. הרופאה נגעה לי בבטן ואיבחנה מיד דלקת בתוספתן. בבית החולים מאיר ניסו לטפל בי באנטיביוטיקה כדי להציל את האולימפיאדה, אבל זה לא עבד. נאלצתי לעבור ניתוח ואחריו עברו שמונה שבועות עד שחזרתי לבריכה".

     

    איך התמודדת עם החמצה כזאת?

     

    "זה לא היה קל, אבל יצאתי מהאירוע הזה מחוזק, עם מוטיבציה עוד יותר גדולה. טסתי לאליפות העולם בברצלונה, לקחתי את המקום השמיני והתחלתי להתעודד, אבל אז הגיעו שנתיים פחות טובות, אולי בהשפעת הניתוח. באליפות אירופה בלונדון במאי של השנה שעברה פיספסתי את הקריטריון האולימפי לריו ב־15 מאיות השנייה וזה כבר באמת־באמת כאב. אבל המאמן שלי הציע לי להשתתף באליפות ישראל בשביל הכיף והלחץ פחת. במשחה הזה, ל־50 מטר גב, השגתי שיא ישראלי חדש, 24.60 שניות".

     

    "זו הייתה תוצאת השנה בעולם", מונדה מציינת בגאווה. "הוא השחיין הישראלי הראשון בהיסטוריה שהגיע להישג הזה".

     

    הקשר הרומנטי הקודם שלו, שנמשך ארבע שנים, היה עם שחיינית לשעבר. "היא ידעה מה זה אורח חיים של שחיין וזה היה פלוס משמעותי, אבל גם מתחה ביקורת מקצועית על השחייה שלי וזה היה מינוס ענקי. למונדה יש רק יתרונות. כשאני מאוכזב ‑ היא מעודדת אותי, וכשאני שמח — היא שמחה איתי".

     

    "רק שמחה?" היא מוחה. "בוויקנד בבודפשט, באליפות העולם, ירדתי קילו וחצי מרוב התרגשות. רעדתי ללא הפסקה".

     

    עכשיו הוא נושא את עיניו לאולימפיאדת טוקיו, אחרי אליפות העולם לסטודנטים שתתקיים בטייוואן, ומונדה תטוס איתו על תקן המעודדת הצמודה. "כשהתחלנו לצאת ומונדה הגיעה לבריכה בווינגייט, ילדים רצו אחריה וביקשו סלפי", הוא מספר. "הפסיכולוג שלי שאל אותי אם לא קשה לי שהנוכחות שלה דוחקת אותי לצד. להפתעתי, זה לא מפריע לי בכלל. באליפות העולם בבודפשט אני קיבלתי את הזרקורים, ובארץ, כשאנחנו הולכים לאירועי סלבס, או איך שלא קוראים להם, מונדה מקבלת את תשומת הלב ואני שותק ומחייך ומאפשר לה ליהנות מהרגע שלה".

     

    "אנחנו נותנים ספייס זה לזה, אבל אני קנאית", היא מגלה. "מעצבן אותי כשהוא יותר מדי חביב לנשים. החוכמה היא לא לפתוח את הדלת לפיתויים שעלולים להרוס את הקשר".

     

    עם השחיין שלך תסכימי לצאת ל"המירוץ למיליון"?

     

    "למרות שהייתי ונשארתי בן אדם של אקסטרים והרפתקאות, אני לא אצא לשום תחרות, אפילו לא איתו, מפני שזו חוויה סופר־אינטנסיבית ונורא מלחיצה. למשל, אסור לך לדבר כשאין אור במצלמה. אז כשאדריאנו ואני התחלנו לריב אמרו לנו, 'חכו רגע', ואחרי שהדליקו את המצלמה אמרו, 'בבקשה, עכשיו תריבו מההתחלה'. איך אפשר לריב ככה? אני רוצה לריב עם יהונתן מתי שבא לי ואיך שבא לי".

     

    "בבקשה", הוא אוסף אותה בזרועותיו. "בואי נריב. על מה?" •

     

    smadarshirs@gmail.com

     

     

     

     


    פרסום ראשון: 09.08.17 , 08:41