מפלצת הטריוויה

הוא בגובה שני מטר, שוקל 170 קילו והכינוי שלו "החיה". תכירו את מארק לאבט: הצ'ייסר המקורי, כוכב טלוויזיה ענק ופריק טריוויה מטורף, שמטיל אימה על המשתתפים בשעשועון "המרדף" בבריטניה, ארה"ב ואוסטרליה. לנעליים העצומות שלו — תרתי משמע — נכנס בארץ איתי הרמן, ובינתיים זה עובד מצויין: הגרסה הישראלית כבר הפכה לתוכנית הכי נצפית בשידורי התאגיד. הפגשנו את שניהם לשיחת וידאו ועל הדרך התקלנו אותם גם בכמה שאלות טריוויה

כשאיתי הרמן לוהק לתפקיד הצ'ייסר, האיש שמשיב על כל שאלה בשעשועון "המרדף", הוא החל מיד לעשות שיעורי בית. "לפני שהחלו הצילומים אמרו לי שאני חייב לראות את הביסט, כי הוא הכי טוב בעולם. צפיתי בו במחשב בכל יום וחשבתי איך אוכל להיות כמוהו", אומר הרמן ומעביר יד על הלחי. "ואז הבנתי שאני חייב לגדל זקן".

 

אם אתם מבולבלים, נעשה לכם קצת סדר. הצ'ייסר הטוב בתבל הוא ללא ספק מארק לאבט, המוכר בכינויו "דה ביסט" (החיה). לאבט, שני מטרים על 170 קילו, יכול להרתיע מבחינה פיזית, אבל זה כלום לעומת הידע העצום שצבור במוחו והאימה האינטלקטואלית שהוא מטיל על המתמודדים מולו בשעשועון.

 

הביסט, שידוע במנהגו להקניט את המתחרים ולהוציא אותם משיווי משקלם, החל לשמש כצ'ייסר בעונה הראשונה של השעשועון הבריטי "המרדף" לפני שמונה שנים. מאז צברה התוכנית תאוצה וכיום היא משודרת בעשר מדינות נוספות, מסין ועד נורווגיה. לאבט מכהן כצ'ייסר גם בגרסה האמריקאית והאוסטרלית של התוכנית.

 

לפי כשלושה חודשים נחת "המרדף" גם בישראל. די מהר הפכה התוכנית לנצפית ביותר בערוץ "כאן 11" של תאגיד השידור הישראלי (כשישה וחצי אחוזי רייטינג, בכל זאת, מדובר בערוץ 11). את התוכנית מנחה עידו רוזנבלום, ואת תפקיד הצ'ייסר קיבל איתי הרמן, איש טלוויזיה שעד כה נותר מאחורי הקלעים ושימש כמפתח פורמטים וכותב שאלות של שעשועונים.

 

"אני רוצה לנצח בזכות הידע ולא בגלל היתרון הפסיכולוגי". איתי הרמן | צילום: טל שחר
"אני רוצה לנצח בזכות הידע ולא בגלל היתרון הפסיכולוגי". איתי הרמן | צילום: טל שחר

 

 

להרמן, אדם חביב ונעים הליכות בסך הכל, לא הייתה את החזות האימתנית של מקבילו האנגלי. "מארק הוא בחור גדול, ואני נראה כמו ילד", מסביר הרמן. "אחרי שצפיתי בו הבנתי שבגובה שלו אני כבר לא אהיה, אבל משהו כמו זקן יכול לעזור לי לתפוס קצת נפח בכיסא של הצ'ייסר. וחוץ מזה, זה חוסך הרבה זמן כשמורחים עליך איפור לפני תחילת הצילומים".

 

שיטת המורה למתמטיקה

 

מי שנוהג לצפות ב"מרדף" כבר למד להכיר את קור הרוח שנושב מהרמן, שאין שאלה שמוציאה אותו מריכוז. אבל כשערכנו השבוע שיחת סקייפ בינו לבין גיבורו לאבט לרגל התבססות ההצלחה של השעשועון בישראל, הרמן רעד כמו עלה נידף ברוח. למרבה המזל, המתח התפוגג ברגע שפרצופו של לאבט מילא את מסך המחשב: הוא ישב נינוח בסלון ביתו, אי שם במחוז הרטפורדשייר שבמזרח אנגליה, כשעל פניו חיוך נעים.

 

השיחה בין שני הצ'ייסרים הייתה קולחת ומרתקת. הם חלקו טיפים (שאת חלקם השביעו אותי לשמור בסוד), השוו טקטיקות והפליגו בסיפורים על מתמודדים שעשו להם את המוות. אבל מה שהכי עניין את הרמן הוא הפער בין לאבט, שהתגלה כבחור נעים, לבין הפרסונה הטלוויזיונית המאיימת שלו. "הייתי מורה למתמטיקה במשך כ־15 שנים", הסביר לאבט. "לאורך תקופה ארוכה כזו אתה לומד איך להעמיד מישהו במקומו מבלי לקלל. אתה חייב להשתמש בשפה עדינה ומתוחכמת כדי לרדת על מישהו. בתוכנית אני מתייחס למתחרים כמו אל תלמידים שובבים, וזה עובד מצוין. כשעושים להם 'טראש־טוק', זה מוריד את הביטחון". אולי אם מורים לא היו עושים את זה, תלמידים לא היו פוחדים כל כך ממתמטיקה.

 

לאבט, 52, היה תמיד הילד הכי חכם בכיתה. "כן, הייתי חנון", הוא מודה. "יש לי מזל כי יש לי זיכרון טוב. תמיד זכרתי כל מה שלמדתי, אבל תמיד גם אהבתי ללמוד. יש לי תיאוריה שאם אתה מתעניין בתחום מסוים, אתה טוב בו. בגלל זה גברים רבים יודעים המון על קבוצת הספורט האהובה עליהם".

 

בגיל מאוחר יחסית החל להתעניין בתחום החידונים ("קוויזינג"), שמפותח מאוד בבריטניה. בין היתר שימש כקפטן נבחרת וויילס באליפות אירופה לחידונים, והגיע עימה למקום השישי והמכובד. בשלב מסוים גם הגיע לטלוויזיה, השתתף בכמה תוכניות ואף זכה ב־32 אלף ליש"ט בגרסה הבריטית של "מי רוצה להיות מיליונר".

 

לדברי לאבט, הוא נעזר בפסיכולוגיה במהלך התוכנית יותר מכל צ'ייסר אחר בעולם. "כל דבר שגורם למתחרה לא לחשוב על התשובה, יעזור לך. למשל, אני רוכן לעברם ונועץ בהם מבט, או משחרר צחוק מרושע כאילו אני האיש הרע מג'יימס בונד, כי זה מלחיץ אותם. אני מנסה לגרום להם לחשוב שאני יודע את התשובה והם לא, למרות שלא תמיד זה נכון. לפעמים אני מבלף".

 

"בהתחלה גם אני עשיתי את זה", אומר הרמן. "אחרי שראיתי את מארק חשבתי שהוא יודע לתת שואו בידורי נהדר כשהוא 'יורד' על המתמודדים וניסיתי להביא את הרוח הזו גם לשיחות שלי איתם. ניסיתי לאיים, להסתכל בעיניים, אבל זה לא היה טבעי. המנחה עידו רוזנבלום אמר לי, 'עזוב, אתה מתאמץ יותר מדי. אתה יודע כל כך הרבה, שאתה לא צריך להשתמש בפסיכולוגיה'. אז הפסקתי. יותר מזה: בזמן הצילומים, כשראיתי מתמודדים שהיו חסרי ביטחון באופן מופרז, השתדלתי לא לרדת עליהם. לפעמים הם טועים רק בגלל הנוכחות של המצלמות, התאורה, עידו ואני, ואני שונא כשזה קורה להם. אני רוצה לנצח בזכות הידע שלי ולא בגלל היתרון הפסיכולוגי שיש לי עליהם".

 

טיפים מהמקצוענים

 

"הבריטים אוהבים חידונים", אומר לאבט, "ואני יודע שיש אנשים יותר טובים ממני בתחום. אבל לא כולם בנויים להיות צ'ייסרים. זה מאוד מלחיץ, אתה יכול להיראות כמו אידיוט אם ישאלו אותך שאלות שאתה לא יודע".

 

הרמן מסכים. "ברוב המקרים אני מרגיש שלי הרבה יותר חשוב לנצח מאשר למתמודדים. הם משחקים על כסף, אני נאבק על חיי כאן. אם לא אהיה מספיק טוב, לא אהיה הצ'ייסר".

 

לאבט: "אין לך איפה להתחבא, לכן צריך ביטחון ולא רק הרבה ידע".

 

איך באמת מתמודדים עם הלחץ הזה?

 

לאבט: "אתה חייב להאמין שאתה טוב מספיק. ספורטאים מדברים על זה שהם נכנסים ל'זון'. כשאני משחק טוב כל מה שאני חושב עליו זו מה השאלה ששאלו אותי ומה התשובה. זה ה'זון' בשבילי. אם אני שם לב לכל תזוזה של המצלמה או שיעול בקהל, אני יודע שאני לא משחק טוב".

 

הרמן: "אני מרגיש לפעמים כמו כדורגלן שעומד לבעוט פנדל בגמר המונדיאל. אני מסתכל לפעמים על הפנים של מסי או ניימאר, ואני יודע מה הם מרגישים".

 

מאיפה אתם יודעים את כל מה שאתם יודעים?

 

לאבט: "לכל אחד מאיתנו יש דרך מעט שונה ללמוד. יש צ'ייסרים שקוראים ללא הפסקה, עוברים על עיתונים ומסמנים עובדות וסיפורים שאולי יופיעו כשאלות בתוכנית. יש כאלו שקוראים אנציקלופדיות או פשוט גולשים ברשת, ויש כאלה שעושים למידה מכוונת. למשל בעוד שלושה שבועות אני חוזר לאוסטרליה ושמתי לב שביחס למתמודדים שם, הידע שלי בנוגע לדרום־מזרח אסיה חלש. אז עכשיו אני עובד קשה על שיפור הידע שלי על אינדונזיה, וייטנאם וסין. מקצוען אמיתי לא מסתכל על הנקודות החזקות שלו. לדוגמה, אני טוב מאוד בספורט, ואני מצליח בתשעים אחוז מהשאלות בתחום, אבל בתחום המזון והמשקאות הגעתי לרמה של שבעים אחוז בלבד, אז קניתי לעצמי מילון אוכל והתחלתי לקרוא אותו. בזמן האחרון אין לי זמן לצפות בטלוויזיה אבל אני משתדל לצפות ב'משחקי הכס', כי אני יודע שיהיו הרבה שאלות על זה. ואגב, מאז שהתחתנתי השתפרתי גם בכל מה שקשור לאופנת נשים".

 

הרמן: "אצלי זה הפוך. מה שעובד אצלי זה דווקא לחזור על דברים שאני כבר יודע, כי מה שהכי מתסכל אותי זה להיתקע עם שאלות שאני יודע את התשובה עליהן. אז אני עובר על שמות השרים בממשלה, פרטים היסטוריים וכדומה".

 

עכשיו כשיש את גוגל, יכול להיות ששעשועוני הידע הפכו מיותרים?

 

"אני חושב שאנשים עדיין אוהבים לדעת דברים, ולהיות מופתעים מכמות הידע שיש לאנשים אחרים", אומר לאבט. "ההערה העיקרית שאני שומע היא, 'אין סיכוי שאתה יודע את התשובות לבד, לוחשים לך באוזנייה'. התשובה שלי לכך היא שאם זה היה נכון, הצ'ייסר היה נראה הרבה יותר טוב ממני כי היו מביאים במקומי שחקן צעיר ויפה. אנחנו הרווחנו את מקומנו בצדק". •

 

 

המרדף, הערב ב־21:00, "כאן", ערוץ 11

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
כל התגובות לכתבה "מפלצת הטריוויה"
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים