האם במשרד היועמ"ש מעניקים פריבילגיות מיוחדות לחברה ממשלתית שהואשמה בפגיעה בשמורת טבע? ואיך חקירה רגילה שניהלו ברשות הטבע והגנים נגד מקורות הביאה לכאורה למסכת לחצים מתמשכת וטענות לאיומים מצד החברה וגורמים הקשורים אליה כדי לנסות למנוע את החקירה?
תחילת הסיפור לפני כ־3 שנים, אז ביצעה החברה הממשלתית מקורות, באמצעות קבלן ששכרה, עבודות תחזוקה באחד הצינורות בתוך שמורת הטבע ביתן אהרון שבשרון. העבודות, נטען בכתב האישום, נעשו ללא היתר וגרמו ל"פגיעה חמורה בשמורת טבע", ונעצרו כשהתגלו על ידי פקח שהגיע למקום. כשנה לאחר מכן, אחרי שההיתר הוסדר, החל הקבלן של מקורות לבצע שוב עבודות בשטח — למרות שלא היה בו פקח כפי שסוכם, ושוב נגרם לכאורה נזק לשמורה.
בין מקורות לרשות הטבע והגנים (רט"ג), שאחראית על אכיפת שמירת הטבע במדינה, יש שיתוף פעולה ממושך, ובחלק מהפרויקטים מעורבים גם סכומי כסף גדולים. לדברי גורם ברשות, על רקע זה לאחר האירוע הראשון הסתפקו ברט"ג באזהרה, ובהסדרת נוהלי עבודה עם מקורות. אחרי האירוע השני זימנו ברט"ג את אנשי מקורות לחקירה — במקביל לזימון הקבלן שביצע את העבודות שגרמו לנזק.
לאחר הזימון לחקירה, התקשר מנכ"ל מקורות דאז, שמעון בן חמו, למנכ"ל רט"ג שאול גולדשטיין — וביקש לבחון את העניין. ברט"ג טוענים כי בן חמו ניסה לשכנע את המנכ"ל שאפשר לוותר על חקירה גם הפעם ולהגיע להבנות שימנעו מקרים כאלה בעתיד. במקורות מכחישים שהמנכ"ל ביקש למנוע את החקירה, וטוענים כי בשיחת הטלפון הוא ביקש רק לבדוק מדוע מזמנים את אנשיו לחקירה ולא מסתפקים בקבלן.
אך הטלפון הזה, לטענת מספר גורמים שעסקו בתיק, היה רק ההתחלה. במהלך החקירה ניסו לכאורה במקורות לעכב סיוע כספי לפרויקט הקשור למרכז להצלת צבי הים שמקימה רט"ג — ונטען כי היו ניסיונות לעכב פרויקטים אחרים שנדרש בהם שיתוף פעולה בין הגופים בתכנון ובביצוע. זאת, לטענת גורמים ברט"ג, כדי להמשיך ולהפעיל לחץ לביטול החקירה. בשל החשש מפגיעה בקשרי העבודה, מספר גורמים ברשות הטבע והגנים שנמצאים בקשרי עבודה עם מקורות ניסו אף הם להביא להפסקת החקירה, במקביל לחיזוק הנהלים. הדבר התפרש אצל חלק מהגורמים שעסקו בה כניסיון להפריע לחקירה.
בסופו של דבר כן הוגש כתב אישום נגד מקורות, כמה מעובדיה והקבלן שנשכר. גם לאחר שכבר הוגש כתב אישום, הופתע התובע בתיק לקבל טלפון מאדם שהזדהה כעובד בלשכת השר להגנת הסביבה שביקש מידע על התיק, כנראה עבור אחד הנאשמים. לאחר מכן, נטען, אותו אדם אף דרש לקבל מהנהלת רט"ג מידע על העסקת התובע והמכרז שלו, באופן שאנשים שעוסקים בתיק פירשו כניסיון להלך עליו אימים. תלונה בנושא הועברה לפרקליטות. לדברי גורם שמכיר את התיק, "מעולם לא נתקלתי בהתנהלות כזו".
אחרי הגשת כתב האישום הגישה מקורות בקשה לעיכוב הליכים, שעדיין נבחנת. במקביל, החל המשנה ליועץ המשפטי ארז קמיניץ, שאמור להכריע בבקשה לעיכוב הליכים, לבחון איך "מגשרים" בין הגופים. נבהיר: לא מדובר בהליך גישור שיפוטי או במגעים להסדר טיעון, ולטענת גורמים משפטיים לא מדובר בהליך מקובל או מוכר בהליך פלילי. לטענתם, לא סביר שבגלל שמדובר בחברה ממשלתית היא תזכה ל"פריבילגיות" שנאשמים אחרים לא מקבלים. עוד מתברר כי לפגישה שהתקיימה בשבועות האחרונים אצל המשנה ליועמ"ש בנוכחות נציגי רט"ג ומקורות לא הוזמנו נציגי הקבלן שנאשם איתם באותו תיק.
ההבדל בין הטיפול במקורות הממשלתית לבין חברות פרטיות מתחדד כשבוחנים מקרה שבו חברה פרטית שעברה עבירות דומות בדרום הארץ הועמדה לאחרונה לדין תוך חודשים ספורים, ואילו אצל מקורות עברו כשנתיים ויותר ממועד המקרה הראשון ועד להגשת כתב האישום.
מקורות: "מדובר במידע שקרי ומגמתי. צר לנו שהעיתון נופל לרכילות זולה וללשון הרע, ובכך מטיל רפש בעובדים מסורים ונקיי כפיים, שכל רצונם היה לעשות את עבודתם נאמנה לטובת צרכני המים שהם משרתים. המחלוקת בעניין ביתן אהרון בבירור משפטי, ואין בכוונתנו להשפיע על ההליך בתקשורת".
משרד המשפטים: "הנושא הגיע לטיפולו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע, והוא טרם הוכרע על ידו. עם זאת, ונוכח הטענות שעלו במסגרת הבקשה לעיכוב הביצוע, ביקש המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לקיים דיון בהשתתפות הגורמים במסגרת יישוב סכסוך, וזאת במטרה למצוא פתרון שיאפשר המשך עבודות תשתית בשמורות טבע, באופן שיפגע בצורה המועטה ככל הניתן בשמורות. יודגש כי הדבר נעשה במנותק מהבקשה לעיכוב ביצוע כתב האישום, בעניינה טרם התקבלה החלטה כאמור".
רט"ג: "לפי החלטת המשנה ליועמ"ש מתנהל הליך גישור בין הצדדים. מטרתו לסכם נוהלי עבודה. לפיכך אין מקום לטענה בדבר אכיפה סלקטיבית של הרשות. עד לסיום ההליך לא נוכל להרחיב".
