מחקר חדש העוסק בהוצאות הרפואיות של משקי הבית בישראל חושף פערים גדולים בין המגזר החרדי למגזר היהודי הלא חרדי: 13% מהחרדים דיווחו כי נמנעו מטיפולים רפואיים בשל סיבות כלכליות לעומת 8% בלבד מהלא חרדים. כ־53% מהנשאלים החרדים השיבו כי ויתרו על טיפולי שיניים בשל בעיות כלכליות לעומת 32% בקרב היהודים הלא חרדים (דתיים־לאומיים, מסורתיים וחילונים).

את המחקר ערכו ניצה (קלינר) קסיר, לשעבר חוקרת בכירה בבנק ישראל ומנהלת יחידות שוק העבודה ומדיניות הרווחה, וד"ר דמיטרי רומנוב, לשעבר המדען הראשי של הלמ"ס. המחקר ביקש לבדוק את נושא ביטוחי בריאות וההוצאות הרפואיות על תרופות וטיפולים. החוקרים השוו בין שיעורי ההוצאות הממוצעים של משקי הבית במגזר החרדי לעומת המגזר היהודי הלא חרדי והמגזר הערבי.

ממצאים נוספים מעלים כי בעוד רוב החרדים אינם מבוטחים בביטוח בריאות פרטי, רבים מהם מקפידים לבטח את עצמם בכיסוי של הביטוחים המשלימים של קופות החולים. שיעור בעלי ביטוח בריאות משלים של קופות החולים עומד על 83%, כפול מהשיעור בקרב הערבים ונמוך מעט מהשיעור אצל היהודים הלא חרדים. עוד עולה כי שיעור המבוטחים בביטוח משלים בקרב החרדים אינו תלוי ברמת ההכנסה, בשונה מהמקובל במגזר הכללי והערבי. עורכי המחקר מסבירים זאת בחשיבות הרבה המיוחסת בציבור החרדי לקיום צרכים בסיסיים. לעומת זאת, שיעור החרדים המבוטחים בביטוח פרטי, שכנראה נתפס כמותרות, עומד על 19% בלבד לעומת 50% בקרב יהודים שאינם חרדים ו־12% אצל ערבים.

את ההבדל הבולט בין הביטוחים הפרטיים לביטוחים המשלימים תולים החוקרים בעלות הגבוהה של הביטוחים הפרטיים ובמודעות נמוכה לקיומם. קסיר ורומנוב מציינים שקשיי היום־יום שעימם מתמודדות המשפחות החרדיות הגדולות מובילים לכך שהן מתמקדות בעיקר בכיסוי הוצאות הצריכה השוטפות על בריאות, ופחות על הסתכלות עתידית לכיסוי של עלויות במקרה של אירוע בריאותי משמעותי. החוקרים מוסיפים כי תורמת לכך גם האופטימיות המאפיינת את החברה החרדית שמקורה באמונה הדתית, וגם הנורמות הקהילתיות החברתיות הנהוגות בחברה זו שלפיהן הקהילה נרתמת לסיוע בעת צרה.