שאלה של אימון

בסתיו 2012 קיבל ברק בכר את משרת האימון הראשונה שלו. את אותה עונה הוא החל כעוזרו של גילי לנדאו בקריית־שמונה, ואחרי פרק זמן לא ארוך במיוחד, כשהאחרון פוטר, החליף אותו בתפקיד. אף אחד לא סימן אז את בכר ככישרון אימון מיוחד. באותה תקופה הקריירה של יוסי אבוקסיס חטפה מכה קשה. ההזדמנות הגדולה הראשונה שלו, בהפועל ת"א, נידונה לכישלון והוא הועזב. המוניטין נפגע קשות.

פחות מחמש שנים מאוחר יותר, בכר ואבוקסיס נפגשים במשחק אלוף האלופים, הערב (20.45) בנתניה, כשהם שניים מהמאמנים הטובים והמוערכים במדינה. האלופה באר־שבע מול מחזיקת הגביע בני־יהודה. שתי זוכות התארים האחרונים שחולקו, שני מאמנים שאם תשאלו את אוהדי הקבוצות שהם מובילים מי הדמות החשובה ביותר לדעתם, התשובה תהיה בכר/אבוקסיס.

כן, זה המצב גם בבני־יהודה, למרות שלא אבוקסיס היה זה שניהל את גמר הגביע מול מכבי ת"א. בני־יהודה זכתה בגביע למרות כאוס האימון שעבר על הקבוצה בעונה שעברה ולא בזכות מאמן, ואת העבודה של הבוס החדש היה אפשר לראות כבר במשחק מול זניט בסנט־פטרסבורג, בו השיגו הכתומים (למרות שלא עברו שלב) את אחת התוצאות המפתיעות של קבוצה ישראלית באירופה. בני־יהודה עמדה בצורה מסודרת, עם קו של חמישה שחקנים בהגנה, תיאום ותזוזת שחקנים במקביל לפי תנועת הכדור.

הנושא הזה, ההגנה, הוא הכוח החזק של אבוקסיס בן ה־46 (בדיוק עשור עבר מאז עזב את ליגת העל כשחקן). הקבוצות שלו משחקות בקשיחות, כפי שהוא היה כשחקן, וחושבות קודם כל הגנה, כשהמטרה לצאת להתקפות מעבר מהירות עם חטיפת כדור. כך היה גם בסכנין, אותה הוביל בשנתיים האחרונות פעמיים לפלייאוף העליון למרות תקציב נמוך והמון בעיות ניהוליות. לכן, יש עדיין שאלה האם עוזר מאמן הנבחרת לשעבר יכול להצליח גם בקבוצה בכירה, שצריכה יותר להחזיק בכדור.

לא כל אוהדי הכדורגל מכירים עדיין באבוקסיס כאחד המאמנים המובילים בכדורגל הישראלי, אבל המחמאות הולכות ומתגברות. אצל בכר בן ה־37, לעומת זאת, הסיפור שונה לחלוטין. קיים קונצנזוס שמדובר במאמן הטוב בליגה. הרזומה מדבר בעד עצמו. בכר עובד כמאמן ראשי ארבע עונות מלאות בלבד (את העונה הנוספת, כאמור, החל כעוזר של לנדאו) ושימו לב לגרף השיפור: עונה ראשונה עם קריית־שמונה מקום 3, עונה שנייה עם קריית־שמונה מקום 2, ובשתי העונות הבאות, כבר בבאר־שבע, מקום ראשון. לזה אפשר להוסיף גם זכייה אחת בגביע. יופי של הספק.

בניגוד לאבוקסיס, שעל עיקרון המשחק הבסיסי שלו נכתב כאן קודם, בכר אוהב להפתיע, לחפש משהו שונה שמתאים למשחק ספציפי. לא תמיד זה עובד, כמו מול לודוגורץ' בשבוע שעבר (למרות שאיכשהו ניצל בסוף), אבל הרבה פעמים כן. הקבוצה שלו תמיד מתכוננת למשחק בשני מערכים שונים כדי שתהיה אפשרות תמרון לפי פעולות היריבה והמתרחש על הדשא.

מבין המאמנים שהחזיקו בליגת העל יותר מעונה אחת לבכר יש את אחוז ההצלחה הגבוה ביותר בשקלול 4 השנים האחרונות, 69 אחוז. אבוקסיס נמצא במקום החמישי עם 46 אחוז כשבין השניים מפרידים אלישע לוי, רוני לוי ורן בן־שמעון. אבל אבוקסיס הוא היחיד שלא אימן קבוצה "גדולה" בפרק הזמן הזה.

הערב, באלוף האלופים, המשחק שמהווה את אות הפתיחה של העונה החדשה (עם כל הכבוד לגביע הטוטו), יהיה מעניין לראות כיצד שני המאמנים יגיבו אחד לשני. אבוקסיס, יש להניח, ימשיך בדרך שהצליחה לו ברוסיה – הגנה עם שלושה בלמים, עזרה לשחקנים היצירתיים (ווקאמה ומליקסון) ויציאה מהירה קדימה. בכר יצטרך למצוא את הנוסחה לפצח את ההגנה שממול ואולי לא פחות חשוב הנושא המנטלי, שגם עליו שמים דגש גדול בשנתיים שלו בדרום. לא פשוט להיות בפוקוס במשחק כזה בין שני סיבובי מוקדמות ליגת האלופות.

הקבוצות שונות עם מטרות שונות. המאמנים מוצלחים, אבל שונים. דבר אחד משותף להם והוא הרצון לנצח בכל דבר, בלי קשר לעבודה שלהם. מספיק שתראו את אבוקסיס בועט לשער או את בכר משחק טניס כדי להרגיש את יצר התחרותיות שנמצא עמוק בפנים. כך שגם אם מדובר "רק" באלוף האלופים, שניהם זוכרים שבסוף הערב מחכה הנפת הגביע הראשונה לעונה.

קואנקה נפצע שוב

הקשר הספרדי של באר־שבע, איסאק קואקנה, נפצע השבוע שוב. לאחר שכבר החלים מפציעה בקרסול וחזר לאימונים מלאים הוא סובל כעת מפציעה בשריר הירך. בבאר־שבע מציינים שמדובר בפציעה קלה ושקואנקה יחזור להתאמן בעוד מספר ימים, אבל יש גם כאלה שטוענים כי מדובר בקרע שההחלמה ממנו עשויה להימשך מספר שבועות.

חלוץ בני־יהודה מאוויס צ'יבוטה, שמושאל ממכבי ת"א, זומן לסגל נבחרת קונגו לקראת המשחק מול גאנה במוקדמות מונדיאל 2018.