היועץ אביחי, התובע מנדלבליט

במשך יותר משבועיים עסקה הצמרת המדינית והביטחונית במשבר המגנומטרים. ישיבות קבינט בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, דיונים והערכות מצב בהשתתפות ראש השב"כ, מפכ"ל המשטרה, הרמטכ"ל ובכירים נוספים. את כל הדיונים האלה ליווה היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בעצות טלפוניות, בהתייעצויות בפורומים מצומצמים וכמובן – בישיבות הקבינט, שבכולן נכח.

הפרשה הזאת עוד לא שככה וכבר עברו ראש הממשלה והקבינט לעסוק במשבר הבא: מזעור הנזקים של תקרית הירי שהתרחשה בירדן והמצור על צוות השגרירות בעמאן. ושוב – הערכות מצב עם בכירי מערכת הביטחון, התייעצויות דחופות וישיבות אל תוך הלילה. האלוף (מיל') מנדלבליט, שהוא גם מומחה למשפט בינלאומי וכיהן כפרקליט הצבאי הראשי, ניסה להרגיע את הקבינט. "בטווח הקרוב אין כל בעיה", אמר. "על פי 'אמנת וינה' מחויבת ירדן להחזיר את המאבטח זיו מויאל מיד לישראל, ובמקביל נודיע לירדנים שאנחנו מתכוונים לקיים כאן חקירה עצמאית כמתחייב". הוא לא תיאר לעצמו שבעבור חופן לייקים יתקע ראש הממשלה גול עצמי לניסיונות להרגיע את הרוחות מול הממלכה השכנה, יחבק מול המצלמות את המאבטח ששב הביתה בשלום, ויכניס את ישראל למשבר דיפלומטי ומשפטי.

באותם ימים ממש, סוף יולי ותחילת אוגוסט, עסק מנדלבליט בסוגיה רגישה לא פחות: חקירות ראש הממשלה נתניהו. הוא פיקח מאחורי הקלעים על תפירת הסדר עד המדינה עם ארי הרו, איש סודו לשעבר של נתניהו ומי שהיה ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה; הוא התעמק בתיק שרה נתניהו וקיבל החלטות, למרות שיכול היה להפילן על פרקליט המדינה שי ניצן (שכן רעיית ראש הממשלה אינה נבחרת ציבור); ולצד תיקי 1000 (טובות ההנאה) ו־2000 (השיחות בין נתניה למו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס), עסק מנדלבליט גם בתיק הצוללות (תיק 3000), ובתיק בזק־אלוביץ', שתי פרשות שנתניהו אמנם אינו חשוד בהן, אך מקורביו מעורבים בהן עד העצם. בין לבין אישר תשובות של המדינה לבג"ץ, חתם על כתבי האישום בפרשת השחיתות הגדולה של ח"כ לשעבר פאינה קירשנבאום ושות' ועוד ועוד.

בין חמשת כובעיו של היועץ המשפטי לממשלה, יש שניים דומיננטיים: התביעה הכללית והייעוץ המשפטי לממשלה (השלושה האחרים הם ייצוג האינטרס הציבורי, ייצוג המדינה בבתי המשפט וייעוץ בחקיקה). בימים אלה, אפילו שומרי החומות של שלטון החוק, אלה שמתנגדים בתקיפות לפיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה בין שני הכובעים, אומרים שמנדלבליט נקלע למצב כמעט בלתי אפשרי. היום שלו מתחלק בעיקר בין ההתייעצויות המשפטיות הקריטיות למדינה ולתפקוד הממשלה והעומד בראשה, לבין החקירות, שבחלק מהן ראש הממשלה הוא החשוד העיקרי. כיועץ משפטי, הממשלה והעומד בראשה הם ה"לקוחות" שלו. כראש התביעה הכללית, הוא האיש שיצטרך להכריע אם להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה.

בכובעו כיועץ משפטי לממשלה משוחח מנדלבליט עם נתניהו כמה פעמים בשבוע ונפגש איתו לעיתים תכופות. אבל היום הם נפגשים רק כשאין ברירה. אפשר רק לדמיין את המתח השורר בין השניים כשהם יושבים יחד ונמנעים מלהזכיר את הפיל שבחדר – החקירות. לסביבתו של היועץ כבר הגיעו הדי הכינוי השטני שהדביקו לו מקורבי משפחת נתניהו. אבל מה שכואב לו באמת, מספרים חבריו, הן ההפגנות סמוך לביתו בפתח־תקווה. הוא התאכזב מאוד כששמע שאבי גבאי, יו"ר מפלגת העבודה, השתתף באחת ההפגנות נגדו. זו גם הסיבה שהיועץ שיגר השבוע, באורח נדיר, את דובר משרד המשפטים משה כהן להסביר מדוע ההפגנות הללו פוגעות במוסד היועץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות. למרות אי־הנוחות, מול ראש הממשלה מצד אחד ומול המפגינים מצד שני, מנדלבליט נחוש להכריע רק על פי חומר ראיות, מבלי להתחשב ברעשי רקע. אך הוא בהחלט מוטרד מהמציאות שבה הרחוב, הפוליטיקאים משני הצדדים וסתם טרמפיסטים מנסים להשפיע על החלטות מערכות אכיפת החוק. ומצד שלישי - הוא מבין שההפגנות לא רק משקפות את התיעוב מהשחיתות הציבורית, אלא גם יוצרות סביבה פסיכולוגית שדוחפת לקבלת החלטות מבלי למשוך יותר מדי זמן.

בתפקידו הקודם היה מנדלבליט מזכיר הממשלה של נתניהו. זה אחד התפקידים הקרובים ביותר לראש הממשלה – מעשית ופיזית. בישיבות הממשלה יושב מזכיר הממשלה צמוד לבוס. היה שם אמון אישי והייתה הערכה עצומה. כשכיהן מנדלבליט כמזכיר הממשלה התייעץ איתו נתניהו לא אחת בעניינים משפטיים מאחורי הגב של היועמ"ש דאז, יהודה וינשטיין. זה בוודאי לא פגע בסיכוייו להתמנות ליועץ המשפטי לממשלה.

מנדלבליט, הסוגר בימים אלה שנה וחצי בתפקיד, מונה על ידי שניים. הקול היה קול ביבי והידיים היו ידי איילת (שקד). אבל הוא זכה בקושי למאה שעות של חסד. זמן קצר אחרי כניסתו ללשכת היועמ"ש ברחוב צלאח א־דין בירושלים החלו להצטבר על שולחנו פרשיות נתניהו, שחלקן העלה אבק על המדף של וינשטיין. אבל בחודשים הראשונים התחושה בלשכת מנדלבליט הייתה שמדובר בעיקר ברכילויות, בתחקירים עיתונאיים שאינם מבוססים דיים, ובהשמצות שלא ברור אם עומדת מאחוריהן תשתית עובדתית. ובמילים אחרות: גם אם המידע מטריד, אפשר לשלוט בגובה הלהבות.

כביצועיסט מובהק ראה מנדלבליט את ייעודו העיקרי כמי שמסייע לממשלה ולעומד בראשה לקדם את המדיניות שלהם מבלי לחרוג מהחוק. מנדלבליט קיווה, מן הסתם, שהפרשיות לא תגלושנה לשדה הפלילי. לכן סביבתו שבה ושיננה לעצמה ולציבור, גם אם באופן לא רשמי, שעם כל הכבוד ללחץ העיתונאי, בגלל כמה מתנות ובקבוקי שמפניה לא מפילים ראש ממשלה.

מבחינתו של מנדלבליט, הרוביקון נחצה בחודשים האחרונים. תרמו לכך שני מרכיבים. הראשון – הצטברות הראיות נגד נתניהו, שאליהן מצטרף קלף הזהב בדמותו של ארי הרו. הרכיב השני, והלא פחות חשוב – מיקוד של צוותי החקירות ושל הפרקליטים הבכירים. אדם המצוי בסוד העניינים אומר שהצוות שליווה את התיקים בפרקליטות מחוז ירושלים, וחלק מצוות החוקרים במשטרה, לא התמקדו בעיקר אלא עפו לכל כיוון אפשרי – גם מתוך רצון כן לכסות כל אפיק, וגם מתוך ניהול לקוי. את הצוות הזה הוביל פרקליט המדינה שי ניצן. אפשר לומר על ניצן שהוא טוען (ליטיגטור) מהמובילים בישראל. זה נכון כשהוא מופיע בבג"ץ, שם עשה לו שם כמי שיגן בווירטואוזיות על כל דבר. אבל בתחום הפלילי הוא בהחלט לא נחשב לאורים ולתומים. אומרים עליו שהוא לא יודע מה זו מלחמת שוחות של ניהול תיק ראיות, ניהול חקירות נגדיות והערכה תוך כדי תנועה של התנהלות ההגנה.

את הוואקום הזה החליט מנדלבליט לסגור בעזרת שני פרקליטים שהוא מאוד מעריך – הן את תבונתם המשפטית והן את ניסיונם העשיר בתחום הפלילי. כבר עכשיו ברור כי אם יגובש כתב אישום נגד ראש הממשלה, התובעת בבית המשפט תהיה פרקליטת מיסוי וכלכלה עו"ד ליאת בן ארי־שווקי ולצידה יהיה סגנה, עו"ד יוני תדמור. השילוב בין מנדלבליט, שצמח בערוגות הפליליות של הפרקליטות הצבאית, הן כתובע הראשי והן כסנגור הראשי, לבין בן־ארי, שהייתה התובעת במשפט אולמרט והובילה כמה מתיקי השחיתות הגדולים בעשור האחרון, נחשב לשילוב מנצח. מסייעים להם עוזריו הפליליים של היועץ מנדלבליט, עורכי הדין חגי הרוש ועדי מנחם, שעליהם אומרים במשרד המשפטים כי הם מזמרים את התיקים הללו בעל פה "כמו באופרה". בתמונה נמצאים גם עו"ד גיל לימון, עוזרו הבכיר של היועמ"ש והאיש המקורב אליו ביותר, והמשנה ליועץ עו"ד רז נזרי, עתיר הניסיון בתיקי אישי ציבור. אלו מלווים במשנה לפרקליט המדינה, עו"ד מומי למברגר, שהוא עתיר ניסיון פלילי וניצח על כריתת הסכם עד המדינה עם ארי הרו.

החבורה הזו, שעליה נמנה גם פרקליט המדינה שי ניצן, היא חגורת התמיכה הסובבת את מנדלבליט. גורם במשרד המשפטים אומר כי "אם ליאת בן־ארי תהיה סגורה שהיא יכולה להוביל את התיק הזה לבית משפט מחוזי, ושיש הרבה יותר מאשר סיכוי סביר להרשעה, מנדלבליט ילך איתה. לשניהם ברור שהגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה היא רעידת אדמה, והם יקבלו החלטה כזו רק אם ישוכנעו שניתן לנהל את התיק בבית המשפט".

דבר אחד כבר ברור: החלטתו הצפויה של היועץ להגיש כתב אישום נגד שרה נתניהו, בכפוף לשימוע, היא "קזוס בלי" (עילה למלחמה) מבחינתם של ראש הממשלה ומשפחתו. לא קל ליועץ משפטי לממשלה, יהיה אשר יהיה, להגיע לנתק עם ראש הממשלה שלו. במצב כזה חוסר האמון של הקברניט מרקיע שחקים, ובעיקר – קשה להפריד בין "אני חוקר ותובע אותך" לבין "זוהי העצה המשפטית שאני נותן לך".

בימים הקרובים צפוי היועץ לצאת לחופשת הקיץ הקצרה שלו. לאחר מכן יהיה פסק הזמן של "החגים". אבל אין ספק שהשנה הקרובה תהיה הקשה ביותר בקריירה המשפטית של אביחי מנדלבליט.