93 רשויות מקומיות בישראל רוצות להתארגן למסגרות אזוריות לצורך שיתופי פעולה, ומבקשות להצטרף לאשכולות היישובים שמקים משרד הפנים. כיום כבר מאוגדות במסגרות כאלה 57 רשויות מתוך 257 הרשוית בישראל.
בניגוד לכישלון איחודי ערים שהביאה להתנגדות העיריות, נרשמה היענות יוצאת דופן השבוע לקול הקורא שפירסם משרד הפנים: 93 רשויות מקומיות מרוב חלקי הארץ מבקשות להקים ביחד 14 אשכולות יישובים. אלה שיזכו לאישור משרד הפנים יצטרפו לחמשת האשכולות שכבר פועלים בגליל ובדרום. מדובר בשיתוף חוצה מגזרים, עם אשכולות מעורבים של יישובים יהודיים וערביים, דתיים וחילוניים וכן אשכולות עם יישובים מחתכים סוציו־אוקונומיים שונים.
כך, לדוגמה, בוואדי ערה מבקשים להתאחד לאשכול אחד עם פרדס חנה, אום אל־פאחם, קיבוץ רמות מנשה ורשויות המשולש הצפוני – כלומר קיבוץ ומועצה יהודיים עם יישובים ערביים. בקשה נוספת להתאחד לאשכול הגישו רעננה, כפר־סבא, טייבה, כפר־קאסם ועוד יישובים בשרון.
הרעיון של אשכולות יישובים, במסגרת רפורמה שמקדם שר הפנים, אריה דרעי, מגיע מהמחוזות במדינות אירופה, שם פועלות רשויות מקומיות במסגרת המחוז. שיתוף הפעולה יוצר כוח רב ליישובי האזור, ומספק משאבים ליישובים רבים.
ומהו מבנה האשכול? לכל אשכול יש מועצה שמורכבת מראשי ערים ומנציגי רשויות. אחד מראשי הרשויות נבחר ליו"ר האשכול. לדוגמה, בני ביטון ראש עירית דימונה, נבחר ליו"ר אשכול נגב מזרחי ושלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות־תרשיחא, הוא יו"ר אשכול גליל מערבי.
לא רק בצפון
לאחר הקריאה מצד משרד הפנים נפגשו ראשי יישובים שכנים בכל הארץ ליצירת האשכולות. לא כולם הסכימו על הכל, היו שהתנגדו ובחרו להיות באשכולות אחרים, אבל הרוב הצביעו בעד.
היוזמה הראשונית לאשכולות נבעה מהחלטת ממשלה לפיתוח הצפון, שבה קבע משרד הפנים יעד של הרחבת האשכולות שפועלים באזור. יחד עם זאת, ולאור ההיענות הארצית, הוחלט במשרד על אי־הגבלת האזורים להקמת אשכולות חדשים למחוז הצפון בלבד.
האשכולות הוותיקים בצפון ובדרום החלו להעמיק את מעורבותם ופעילותם האזורית, ובכל אחד מהם פועלים שירותי ליבה המביאים בפועל לשיפור השירות לתושבים תוך חיסכון כספי לרשויות. למועצת בני שמעון, למשל, מערכי חינוך, היסעים מיוחדים ומערכי טיפול באשפה בשיתוף פעולה עם יישובים בדואיים ודתיים.
באזור המרכז כמעט ולא הייתה היענות ליוזמת משרד הפנים. מאריה ג׳יריס, מנהלת תחום פיתוח כלכלי ואשכולות אזוריים במשרד הפנים: "ייתכן שהרשויות במרכז חזקות כלכלית ופחות זקוקות לזה. בגוש דן יש מסות של אוכלוסייה ואין את המרחקים, אז אולי בכלל אשכול הוא לא הפתרון, אלא עיר מטרופולין".
מתי יגיע הכסף הגדול
במשרד הפנים מממנים את הקמת האשכולות בתקציב מיוחד של 700־500 אלף שקל בשנה, אבל הכסף הגדול לכל אשכול יגיע מיד עם הקמתו הרשמית. גם בקרב משרדי ממשלה וגופים ציבוריים אחרים מכירים בהזדמנות לפעול על בסיס שותפויות של הרשויות המקומיות, ומייעדים פרויקטים מיוחדים עבור אשכולות רשויות, ואף מקצים לטובתם תקציבים משמעותיים. כך פועלים המשרד להגנת הסביבה, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, משרד הכלכלה, משרד האנרגיה, משרד הרווחה, הקרן לשטחים פתוחים ועוד – מה שמוסיף מוטיבציה ליישובים להתאגד.
לאחרונה בוצע שינוי חקיקה, המסדיר צורת התאגדות עבור האשכולות כ"איגוד ערים מסוג אשכול רשויות". השינוי יעניק לאשכולות יכולות נרחבות בתחומי פעילותם ויסייע לתמיכה בהם על ידי משרדי ממשלה. בחודשים הבאים יתקיים במשרד הפנים הליך של אישור הבקשות.
השר דרעי: "אין מנוס מאיחוד הכוחות למען שירות טוב יותר לתושב, בפריפריה, במרכז ובכל מקום ברחבי המדינה".
הרעיון מגיע מהמחוזות באירופה, שם פועלות רשויות מקומיות במסגרת המחוז. שיתוף הפעולה מעניק כוח רב ליישובי האזור, ומספק להם משאבים
