מבשלת אהבה

אחרי שסיימה את העונה החמישית של "מאסטר שף", בחרה מיכל אפשטיין להיעלם מאור הזרקורים ומחשיפה תקשורתית. בעוד חבריה לריאליטי מתרוצצים בין השקות ופתיחות, אפשטיין ששיחקה בנבחרת הכדורסל של ישראל, ושהגיעה עד חצי הגמר בתוכנית ("לא התבאסתי נורא שלא עליתי לגמר, הרגשתי הקלה"), הייתה טרודה בדברים אחרים.

"ישר אחרי שסיימנו את התוכנית, ב־2015, נכנסתי להיריון וילדתי", היא מספרת. "לבן שלי קוראים עתי, כיום הוא בן שנה וחמישה חודשים, והוא מהמם ומדהים". אפשטיין שהביאה לעולם את עתי יחד עם מי שהייתה בת הזוג שלה באותה התקופה, מעידה שההיריון לא היה עבורה חוויה טובה. "סבלתי. היה לי היריון נוראי, לא תיפקדתי ולא הצלחתי למנף המון דברים שהציעו לי אחרי 'מאסטר שף'. מובן שעכשיו אני לא זוכרת את הקשיים, ועתי שווה את זה".

עכשיו, כשעתי גדל קצת, אפשטיין בת ה־36 החליטה לממש חלום ישן, אותו הגתה עם חבר הילדות יונתן קובארי, בעברו שותף ברשת בתי הקפה "לאבאיט" וכיום בעליו של סטודיו למיתוג עסקי. את המיזם הקולינרי המשותף הם מגדירים כ"קפיטריה" וקוראים לו EATS. הלוקיישן שנבחר הוא "בית חנה", בניין באוהאוס מרהיב בשדרות בן־גוריון בתל־אביב שבשנות ה־30 של המאה ה־20 היה חווה חקלאית שהחלוצות של אותן שנים גידלו בה ירקות. בשנות ה־90 המקום חווה פיגוע קטלני כאשר פעל בו קפה "אפרופו". באחרונה הבניין נרכש על ידי היזם ואיש העסקים רוני דואק, וכעת הוא משמש מרכז תרבות וספורט, כאשר אפשטיין ושותפיה מופקדים על הצד הקולינרי.

אחת השותפות לצידה בעסק היא אדווה חמו, בת הזוג הנוכחית של אפשטיין, לה יש עבר עשיר בבתי קפה ובמסעדות תל־אביביות (בין היתר ניהלה את "רוטשילד 12").

זה לא בעייתי לערב אהבה עם שותפות עסקית?

"החיים מסוכנים. אנחנו הרי לא יודעים מה יקרה לנו מחר. אני לא מפחדת משום דבר בחיים. האינטואיציות שלי מאוד חזקות. אדווה מדהימה והיא באה מהתחום. היא יודעת בעל פה איזה קפה שותה כל לקוח קבוע".

תעלומת הכדורסלניות הלסביות

נפגשנו בדיוק בעיצומה של סערת האימוץ בפרט וזכויות הזוגות הלה"טבים בכלל, ולאפשטיין יש בהחלט מה לומר בנידון. "למזלי ילדתי לפני כל הבלגן, והאקסית שלי אימצה את עתי ויש לו שתי אמהות. אבל אין לי מילים לתאר כמה זו תחושה נוראית לדעת שאנחנו חיים אולי במדינה הכי חשוכה בעולם. עתי הוא ילד כל כך מאושר, מטופל ואהוב. מאוד טוב לו. ילד מדהים ומושלם, עם שתי אמהות שאוהבות אותו. אנחנו לא חריגים, ואני והאקסית שלי מרגישים כלפי עתי מה שכל זוג הורים מרגיש כלפי הילד שלו. לבוא ולהגיד למישהו שהוא לא יכול להיות אבא או אימא, בגלל שהוא חי עם בן או בת זוג, זה פשוט עצוב. אני מתקשה להאמין שדבר כזה יכול לעבור במדינה מתוקנת".

השנה היא 2017 ואפשטיין, המאמינה בנזילות מינית, מסרבת לציית להגדרות. "בגדול, תמיד הייתי בחורה זורמת. אף פעם לא אהבתי הגדרות. אני לא מתחברת למילה 'לסבית'. היו תקופות שהיו לי בני זוג, ואחר כך היו לי בנות זוג, ואז הייתי עם גברים. שום דבר לא גורף. אני בחרתי לחיות עם מי שעושה לי טוב. אף פעם לא פחדתי, ולא הרגשתי צורך להגדיר את עצמי ולצעוק. תמיד עשיתי מה שבא לי. אני מאוד שלמה עם המקום שאני נמצאת בו".

אפשטיין, שגדלה ברחובות, התברכה לשמחתה במשפחה ליברלית — הוריה ההיפים בוגרי הסיקסטיז עלו לארץ מניו־יורק באמצע שנות ה־70. "זוהי המשפחה הכי תומכת והכי אוהבת והכי מקבלת בעולם. לדוד המקסים והמהמם שלי מסן־פרנסיסקו יש בן זוג והם עושים עכשיו עלייה לישראל. אף פעם לא סבלתי משום דבר, ולא חייתי בסוד או בארון. זאת המציאות שאני מכירה ולא הכרתי משהו אחר. אף פעם לא הרגשתי עוינות. גדלתי בבית פתוח שתמיד היה כייף לבוא אליו, גם בגלל האוכל".

יש לך הסבר למה בכדורסל נשים אחוז הלסביות נחשב לגבוה?

"זוהי שאלת מיליון הדולר. אין לי הסבר. ואולי זו בכלל סטיגמה? נכון שיש יותר כדורסלניות לסביות, אבל כיום יש הכל מהכל".

הייתי מכורה לסם הכדורסל

לפני ארבע שנים תלתה אפשטיין את המדים והנעליים אחרי קריירה מפוארת כגארדית ("השיא שלי היה 35 נקודות במשחק בשנה שהפועל תל־אביב לקחה אליפות"), כולל תארים, גביע המדינה ושלוש אליפויות. "יכולתי להמשיך לשחק, ואנשים הופתעו שאני פורשת. כדורסל זה כלוב זהב. רמת אדרנלין ששום דבר לא יכול להתקרב אליה, והייתי מכורה לסם הזה. בעונה האחרונה שיחקתי באליצור רמלה ובמשחק האחרון הייתי מאוד נסערת. ערכו לי פרידה מאוד יפה. אחרי שפרשתי עסקתי גם באימון ובלימוד".

כיום אפשטיין שומרת על קשר עם התחום ומפרשנת במשחקים של ליגת העל בכדורסל נשים בערוץ הספורט. "כדורסל זאת האהבה שלי, והפרשנות משאירה אותי מחוברת לענף. לצערי אין בכדורסל נשים הרבה כסף, וכיום הליגה די על הפנים. כשנכנסתי לליגה בגיל 15 היא הייתה בשיא תהילתה ואנשים לא הצליחו להשיג כרטיסים למשחקים.

"היום, בגלל בעיות תקציב וניהול כושל, הענף מדשדש. אני לא אשכח איך אחרי 'מאסטר שף' פירשנתי משחק כדורסל, ורצו אליי 20 ילדות שסיימו אימון ורצו להצטלם. חשבתי שהן מזהות אותי בגלל הקריירה הכדורסלנית שלי, ואמרתי להן: 'אתן יודעות שפרשתי?', והן אמרו: 'מה פרשת? את היית במאסטר שף'. אמרתי לעצמי: 'אלוהים ישמור. הייתה לי קריירה של 20 שנה על המגרש, ובסוף זוכרים אותי ממאסטר שף'".

לתפריט אפשטיין מביאה חלק מהמנות שהכינה במאסטר שף, למשל סלט קוסקוס ירוק, תבשילים צמחוניים ומנות בריאות המבוססות על חומרי גלם איכותיים. "זה האוכל שאני אוהבת לאכול ולהכין – אוכל מאוד צבעוני עם מודעות גדולה לירקות, תשומת לב לחומרי גלם. כשהופעתי במאסטר שף דבקה בי התדמית של אוכל בריא. יש לי המון מודעות למה שאני מכניסה לגוף, ומאמינה שהכל צריך להיות במינון הנכון".

אני מת על ה"כרוב קיסר" שלך. איך המנה הטעימה והמקורית הזאת נולדה?

"לקראת הפתיחה נכנסתי למטבח ועשיתי ניסויים. רציתי ליצור פרשנות שלי לסלט קיסר ולהכניס קייל לסלט. תהיתי איך המנה תיראה בוויטרינה המקוררת והבנתי שסלט קיסר כבד מדי ולא יוכל להחזיק מעמד הרבה זמן. ואז הכנסתי כרוב לתנור לשעתיים, עד שהוא התקרמל, והוספתי לו רוטב קיסר בגרסה קלילה יותר, קייל וקרוטונים. נולדה מנה יפהפייה ומשביעה, ואנשים אומרים לנו שבחיים הם לא טעמו כזה דבר, וזה נורא משמח. ירקות הם עולם ומלואו ואפשר לעשות איתם כל כך הרבה דברים".