"אתה הולך לצרוח", אומר לי דייב, "ואתה תצרח כמו שלא צרחת בחיים שלך". וכשהוא עומד כך לידי, גבר מאפיר בשלהי שנות ה־50 לחייו עם עיני ילד בוערות מהתרגשות ומציפייה, אין לי סיבה שלא להאמין לו.
השער נפתח בקול רועם ואנחנו מוזמנים להתיישב במקומותינו ב־Red Power, רכבת ההרים הגבוהה והמהירה באירופה. כשאני מבין שהסדרן שולח אותנו אל צמד הכיסאות הקדמי, כך שנהיה הראשונים שיחטפו בפנים את הרוח השואגת, הרגליים מרגישות כבדות ורועדות פתאום. אבל דייב כבר נדחק קדימה, חובש את משקפי המגן שמקבלים היושבים בחזית, ומסמן לי שאתיישב כבר כדי שנצא לדרך.
את המתקן האימתני הזה רואים מרחוק, עוד מהכביש המוביל מברצלונה דרומה, אל עיירת הנופש סאלו שבקוסטה־דורדה, הריביירה שטופת השמש של חבל קטלוניה בספרד. קשה שלא. פרבולה אדומה וענקית, שעליה טבוע הסוס השחור והמוכר כל כך — סמלה של חברת פרארי. ולא רק רואים, אלא גם שומעים — את צרחות הנוסעים, הפחד המהול בהנאה המהדהדות מפסגת המסילה, אי־שם בגובה 112 מטר, בזווית מעוררת פלצות של כ־90 מעלות עד למטה.
אני חושב על איתי, הילד שלי. הוא רואה אותי כבר יומיים מתלבט ומתייסר, מביט בדאגה מחלון המלון על הקשת האדומה, ואומר לי בחוכמה: "אתה לא חייב לעלות על זה, אתה יודע". ההבנה שלו לפחד הגבהים שלי נוגעת לליבי. אבל אם הגעתי עד לכאן, העיתונאי הישראלי הראשון שמבקר בפארק הזה שנפתח רק באפריל האחרון, אני חייב לנסות. אסור להיכנע לפחד.
וכך, הילד נפרד ממני לשלום, וניגש לחכות לי ביציע המרוצים הסמוך. ואני ניגש בצעד כבד אל האדם הזר שלצדו אבלה את רגעיי האחרונים, אירי שמן ונלהב בשם דייב שזו לו הטיסה השנייה ב־Red Power.
מושבי הרכבת מעוצבים כמכוניות פורמולה 1. היא מתקדמת באיטיות כמה מטרים. ואז המנוע שואג ואנחנו מוטחים קדימה, בתאוצה של 1.3 כוח ג'י, מאפס ל־180 קמ"ש בחמש שניות בלבד.
עד כמה מפחידה רכבת ההרים הגבוהה והמהירה באירופה? צפו
במרץ של טיל בליסטי מטפסת הרכבת בשיפוע אנכי אל על, כל כך מהר שאני לא מספיק אפילו להיבהל. לשבריר שנייה נדמה לי שאני שומע את שירת המלאכים, יורדת אליי עם קרן שמש ספרדית מלטפת, אבל אז אני מבין שזה הסופרן הצרוד שהיה פעם קולו הניחר של דייב.
תשע שניות מקו הזינוק אנחנו נעצרים ל־2 שניות בפסגה, בגובה של 112 מטר להזכירכם, תופסים אוויר עם הנוף עוצר הנשימה של הים התיכון, הכפרים וההרים שמאחור — ואז צלילה משתקת, בקו ישר, מטה־מטה, אל התהום. "אני רוצה שהמכוניות שלי יוכלו לעוף בלי לעזוב את הקרקע", אמר פעם אנזו פרארי, האיש והאגדה המוטורית. הנסיעה ב־Red Power היא הדבר הכי קרוב לזה שתחוו (בהנחה שאינכם נהגי מרוצים).
שלושה בפארק אחד
אם אתם מתכננים טיול משפחתי לברצלונה, כדאי שלא תסתפקו רק באטרקציות שיש לעיר הקטלונית המקסימה הזו להציע — משוק האוכל לה־בוקריה ועד למקדש הכדורגל בקאמפ־נואו. מומלץ לפנות בלו"ז לפחות יומיים לפורט־אוונטורה וורלד, מתחם הנופש הענקי שנמצא במרחק של כ־106 ק"מ ממרכז העיר.
בפורט־אוונטורה וורלד, פארק השעשועים הראשון שהוקם בספרד, יש למעשה שלושה פארקי שעשועים. פורט־אוונטורה הוא הגדול והמוכר יותר שבהם. ממנו יוצאים פארק מים קטן ונחמד עם מגוון מגלשות לכל הגילים ורמות התעוזה — והיהלום החדש שבכתר: פרארי־לנד, שנפתח באפריל האחרון בהשקעה של יותר מ־100 מיליון יורו, כאחיו הצעיר של הפרארי־וורלד, שפועל בדובאי כבר 7 שנים.
אם אתם חולי הגה, זהו המקום בשבילכם. אבל גם אם אינכם כאלה (כמו הכותב ובנו, למשל), תוכלו לבלות כאן חצי יום בכיף. האמיצים שביניכם, שלא מסתפקים ב־Red Power, יוכלו לגשת לשתי המעליות המהירות, שמזכירות את מתקן הבלאק ממבה שבלונה פארק התל־אביבי — באחת תצנחו מגובה 55 מטר, באחרת גם תזנקו בחזרה אחרי הנפילה כמו כדור טניס אנושי.
הקטנים ישמחו להזדמנות לתפוס את ההגה של מכוניות ה־GT ולהסיע את אמא ואבא במסלול המרוצים מראנלו, שאורכו כ־550 מטר, ראש בראש מול המשפחות האחרות.
יצר התחרות גובר עוד יותר בסימולטור המשוכלל שיאפשר לכם להרגיש כמו נהגי פורמולה 1. מתיישבים בזהירות באחת משמונה מכוניות המרוץ, המדריכים מהדקים לגופכם את חגורות הבטיחות ומניחים בידיכם הגה כבד ועמוס בכפתורים. מולכם שלושה מסכים גדולים שמציגים את המסלול ואת שמכם ותמונתכם. האור הירוק נדלק ויוצאים לדרך. הנסיעה היא אתגר לא פשוט — ההגה "בורח" מהידיים בסיבובים החדים, הנהגים האחרים מנסים להסיט אתכם לשוליים — אבל מהנה.
את חוויית המרוצים אמורה להשלים עמדת מכונאים, שבה בני המשפחה יכולים להתחרות אלה באלה, מי מחליף מהר יותר צמיגים למכונית מרוץ. אותנו היא די אכזבה. אפשר בהחלט לוותר ומקסימום להסתפק בתמונה למזכרת (מתנה יפה אך לא זולה: 12 יורו לתמונה).
הילד התלהב הרבה יותר מחוויות המולטימדיה של פרארי־לנד: הסרט בארבעה ממדים שייקח אתכם לטיסה עוצרת נשימה מעל לונדון, ניו־יורק, הקניון הגדול וסין (הרמנו את רגלינו אינסטינקטיבית כדי שלא יפגעו בחומה הסינית); ומסכי המגע שסוקרים את הישגיה של קבוצת המרוצים סקודריה פרארי לאורך השנים.
יש גם מלון
שער היציאה מפרארי־לנד מכניס אתכם לפארק פורט־אוונטורה הענקי, שמורכב מחמישה עולמות: במתחם המערב הפרוע יש לא רק רכבות הרים, סחרחרות, מכוניות מתנגשות וסירות ראפטינג במפלים שוצפים, אלא גם עיירה שלמה שבחלק מבתיה יש סוויטות מלון נעימות. תמיד חלמתם לישון במשרד השריף או לשבת בסלון כמו הקאובויז הקשוחים שאתם? כאן זה אפשרי. אה, ואל תפספסו את הקונדור המזמר קלאסיקות רוק.
כמה צעדים מהקקטוסים ומהשמש הקופחת של הדרום, אתם בג'ונגלים הקרירים של פולינזיה. "אומייגאד", צעק הילד כשגלשנו רטובים ומאושרים, בסילון מים אדיר בסירות הטוטוקי ספלאש. "אנחנו כל כך עושים את זה עוד פעם". פעם אחת? חזרנו לשם לפחות 4 פעמים. זה יהיה לכם קל יותר אם תקנו מראש (בפארק או במלון) את צמיד האקספרס, שיאפשר לכם גישה למסלול המהיר שמקצר את התור. מדובר בפינוק לא זול (החל מ־29 יורו ליום). אבל כשהפארק עמוס, והתור מחוץ למתקנים הפופולאריים עלול להגיע לשעה, הצמיד הזה יחסוך לכם זמן יקר.
צמוד לפולינזיה נמצא מתחם "רחוב סומסום" שהילדים הקטנים ייהנו בו מאוד, ולידו — המזרח הרחוק, ובמרכזו Shambhala: רכבת ההרים המפחידה ביותר בפארק הזה, עם רצף מצמרר של עליות ונפילות. בן ה־10 עמד בה בגבורה. זה המקום לציין שבכניסה לכל מגלשה או מתקן ימדדו את גובה הילדים. הכניסה לרכבות המהירות היא מגובה 1.40 מטר.
רעבים? בכל אחד מהאזורים תוכלו לאכול ולשתות במסעדות ובדוכנים המאפיינים אותו: טורטיות ונאצ'וס ברובע המקסיקני, סטייקים והמבורגרים במערב הפרוע — וגלידה איטלקית משובחת ברובע הים תיכוני. ויש גם הופעות: עד 13.8, למשל, הופיעו בפורט־אוונטורה לולייני סירק דה־ סוליי, לצד המופעים הקבועים של הפארק (מריקוד שבטי פולינזי וקרנבל ברזילאי, ועד לדו־קרב בצהרי היום במערב הפרוע, תהלוכת מסיכות ונציאנית בפרארי־לנד, מופעי זיקוקים ומוזיקה). כדאי להתעדכן
יומיים וחצי בשלושת הפארקים הותירו בנו טעם של עוד, אבל נפרדנו בצער מפורט־אוונטורה כדי לקנח את הטיול בברצלונה (אם כי בהחלט אפשר לשמור את ברצלונה לפתיחת הטיול). אם לא ביקרתם בעיר מעולם, מומלץ להקצות לה יומיים־שלושה לפחות: הקטנים ייהנו להצטלם למזכרת על הדשא של מסי בקמפ־נואו, לשחק בפארק "גואל" הססגוני, לטייל בבתים המרהיבים שעיצב גאודי (אל תחמיצו את קאסה באטיו) — והגדולים יתענגו גם על הטאפאסים המשובחים והשופינג המשתלם.
מודיעין שלום
איך מגיעים: את הטיול מומלץ להתחיל בברצלונה, המרוחקת כשעת נסיעה מפורט־אוונטורה. חברת התעופה הקטלונית וולינג מפעילה טיסה יומית מנתב"ג לברצלונה, שיוצאת בבוקר וחוזרת בלילה, מה שמאפשר להרוויח את כל היום. גם לאל על, לארקיע ולנורוויג'יאן יש טיסות ישירות לעיר. הגישה לפורט־אוונטורה מהירה ונוחה.
ברכב שכור נוסעים בכביש המהיר A7 לכיוון דרום־מערב, כ־106 ק"מ. ברכבת המהירה Rodalies de Catalunya תשלמו כ־40 יורו הלוך (החזור בחינם), אך אם תקנו כרטיסי כניסה לפארקים כבר בתחנת הרכבת — הנסיעה לשני הכיוונים תהיה כלולה במחיר. מתחנת הרכבת של פורט־אוונטורה יש הסעה אל הפארק בחינם, אך יש צורך להירשם מראש באתר (ראו בהמשך). מנמל התעופה של ברצלונה (טרמינלים 1 ו־2) יוצאים גם אוטובוסים של חברת Plana לפורט־ אוונטורה, דרך אתרי הנופש הסמוכים של קוסטה־דורדה.
כמה משלמים: כרטיס משולב ליום אחד לשני פארקים, פרארי־לנד ופורט־אוונטורה, יעלה 60 יורו למבוגר, 52 יורו לילד (4־10) ולבני 60 ומעלה, ו־30 יורו לבעלי מוגבלויות. כרטיס ליומיים: 70 יורו, 59 יורו ו־35 יורו בהתאמה. חצי יום יספיק כדי למצות את פרארי־לנד, אבל לפורט־אוונטורה מומלץ להקדיש יום שלם לפחות. אם יש לכם יותר זמן, תוכלו ליהנות גם מפארק המים Port Aventura Caribe Aquatic Park. כרטיס לשלושה ימים, ולשלושת הפארקים, יעלה 95 יורו, 77 יורו ו-47 יורו בהתאמה. בנוסף, כדי לחסוך זמן יקר בתור, מומלץ לרכוש צמיד שיאפשר לכם מעבר מהיר. המחיר: החל מ־29 יורו ליום (ניתן לרכוש בפארקים או במלון).
אתרים שכדאי להכיר:
כרטיסים לפארקים ניתן להזמין כאן:
https://www.portaventuraworld.com/en/choose-your-experience-ticket/ferrari-land
פורט־אוונטורה:
פרארי־לנד:
https://www.portaventuraworld.com/en/ferrari-land
הכותב היה אורח לשכות התיירות של קטלוניה ושל ברצלונה
