בין מגילת העצמאות למציאות
שלשום הפסידה מדינת ישראל את מגילת העצמאות. כן, כן, מה שאתם קוראים. לא את המגילה עצמה, כמובן, אלא טיוטות מוקדמות שלה בכתב ידו של אחד ממחבריה הראשונים, מרדכי בעהם. בית המשפט המחוזי בירושלים התיר ליורשיו למוכרן כרכוש פרטי לכל דבר, ומחיר הפתיחה עומד על רבע מיליון דולר, למקרה שנשאר לכם קצת עודף מהווילה בג'ונגל.
בכך נסתם הגולל על התדיינות שנמשכת זה כשנתיים, לאור התנגדותה של מדינת היהודים למכירה. נציגיה טענו לבעלות על המסמכים, שכן מי שחיבר אותם היה עובד המדינה (שטרם קמה, למרבה הפרדוקס). השופטת תמר בזק־רפפורט דחתה את ההתנגדויות, וקבעה כי "טיבם של אירועים היסטוריים שמשאירים הם את רישומם (...) גם במסמכים ובחפצים שבבעלות פרטית". וואלה, צודקת. או שלא?
בליבו של שוטה אנטי־מממסדי כמוני, תמיד מתפרצת שמחה לאיד כשהמדינה מפסידה סוף כל סוף לאזרח, במקום להפך. מצד שני, אני חושב לעצמי: מגילת העצמאות? באמת? הרי אפילו את הכתבים של קפקא הוציא בית המשפט מידי האחיות הופה־ויזלר והעבירם לרשות המדינה. אז את טיוטות המגילה? מה יותר נכס רוחני־לאומי מהן?
כיוון שאת הנעשה אין להשיב, ברור שעל המדינה מוטלת החובה להתייצב למכירה הפומבית ולרכוש – אפילו במחיר של צוללת גרמנית – את הטיוטות. למעשה (וכאן דרושה מומחיות מסוימת בדיני הקניין הרוחני), יש לדרוש מהמדינה לרכוש במכירה הפומבית גם את האפשרות לפתח מהטיוטות הללו מגילת עצמאות מוגמרת ומתחרה, שעלולה להוביל, בסופו של דבר, להקמת מדינת ישראל מוגמרת ומתחרה, שזה באמת יהיה הסוף או ההתחלה של כולנו.
מדינה כזו עלולה, חלילה, לממש את חזון מגילת העצמאות, ובזה הרי איש לא מעוניין, אם לשפוט לפי ניהולה הנוכחי של ישראל. ייתכן שתקום בה הנהגה ש"תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות".
הדברים לא לקוחים מתוך מצע מרצ או המחנה הציוני, אלא מפסקת החזון שבמגילה – ועגום לגלות עד כמה רחקנו מהם ומרוחם. איפה "פיתוח הארץ לטובת כל תושביה", ואיפה החירות והצדק, שלא לומר "שלום" (באמת אל תאמרו, "הצל" ירביץ לכם), ושלא תעזו להזכיר לנוטלי השוחד ומשלמיו את ירמיהו, ישעיהו ועמוס. שוויון זכויות בלי הבדל דת, גזע ומין? סמולנים. חופש דת, מצפון, חינוך ותרבות? בוגדים. שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות? תמורת תג מחיר בוודאי. והאו"ם? שמו"ם.
מפתה לעבור ליקום מקביל, שבו יש מדינת ישראל כזו, שנאמנה לרוח מגילת העצמאות שלה. לכל הפחות זה מסביר עוד נתון שפורסם אתמול: שיא של שש שנים במספר היורדים מהארץ. √
