4 טילים 13 דקות

ייגו, גואם. בסיס חיל האוויר אנדרסן ממוקם בקצה הצפון־מזרחי של האי, מובלעת צבאית אמריקאית בתוך שטח חסות אמריקאי. ארני נוקום, נהג המונית הפיליפיני שלוקח אותי לבסיס, אומר שהאמריקאים ממעטים להסתובב בחוץ. כל מה שהם זקוקים לו ניתן להם בתוך גדרות הבסיס.

בסיס אנדרסן הוא הבית של כנף 36 של הכוח הפסיפי של חיל האוויר האמריקאי. הכנף מספקת שירותים לטייסות של מפציצים גדולים מדגם B-1 ו־B-52, טייסות מסוקים וטייסות של הצי. המטוסים אמורים לפטרל במרחב אווירי עצום, שכולל את צפון־קוריאה. בהנחה שבשנים הקרובות יתפנו עוד ועוד כוחות אמריקאיים מיפן, הבסיס יגדל עוד ויתרחב.

אני מתייצב ליד שלט הכניסה לבסיס. בתוך ארבע דקות מגיע שוטר צבאי במדים. הוא בן צ'אמורו, השבט המיקרונזי שהתיישב באי לפני 4,000 שנה. תמונה אחת ואני מסתלק, הבטחתי לו. הוא חייך. "מאות עיתונאים באים עכשיו לכאן, מצטלמים והולכים", אמר. אתה יודע מדוע? שאלתי. הוא הסיט את ראשו הצידה, חצי מאשר, חצי־לא־בטוח, והלך לדרכו.

הוא היה האיש הראשון במדים שפגשתי באי במהלך 24 שעות. גואם היא בסך הכל בסיס צבאי. למעשה, נושאת מטוסים ענקית, תקועה על סלע. זה מה שמביא עליה את האיומים מצפון־קוריאה. אבל נוכחות צבאית אין בה, מחוץ לגדרות שני הבסיסים האמריקאיים. ואם יש נוכחות משטרתית היא סמויה מן העין.

מפגינים מקומיים בעצרת "הגנה למען השלום" | צילום: אי־אף־פי

לכאורה, היום, 15 באוגוסט, הוא יום העי"ן (היערכות). היום אמור קים ג'ונג און לקבל מצבאו את התוכנית הסופית לשיגור ארבעה טילים חמושים בראש גרעיני אל המים הטריטוריאליים של גואם, ואם יאשר, התקיפה יכולה לקרות באופן תיאורטי מיד. אדי קאלבו, מושל האי, הודיע שהושלמו כל ההכנות. אם הטילים ישוגרו הם ייורטו על ידי שלוש מערכות מגן — טילי THAAD נגד טילים מדרום־קוריאה, מערכת אגיס לשיגור מהים וטילי פטריוט מדרום יפן.

זה יכול לקרות היום או מחר או מתישהו בעתיד: השליט העליון קים ג'ונג און נזהר מלהתחייב על יום. אבל משהו חייב לקרות, כי הסנקציות המחריפות מאיימות לחנוק את המשטר הצפון־קוריאני, והתקדמות ההתחמשות הגרעינית מאיימת למוטט את המטרייה הגרעינית שמספקת אמריקה לבעלות בריתה באסיה ולפגוע באינטרסים כלכליים וביטחוניים של סין.

הנרי קיסינג'ר בן ה־94 פירסם השבוע מאמר ב"וול סטריט ג'ורנל" ובו קרא לטראמפ להגיע עם סין לתוכנית משותפת, שתכלול לא רק הפסקה של ההתחמשות הגרעינית של צפון־קוריאה, אלא גם הסכמה על עתיד שתי הקוריאות ומקומו של המשטר הקיים בעתיד הזה. גם את דרום־קוריאה ויפן צריך לשתף בגיבוש הקואליציה הזאת.

צריך לגלות קשיחות, אבל להיזהר מלשבור את הכלים, מציע קיסינג'ר. לעבוד עם הסינים, לא להיאבק בהם. זאת גם רוח העצות שמקבל טראמפ מהגנרלים שלו ומהממשלות הידידותיות לאמריקה באזור. לא בטוח שהוא מקשיב. לא בטוח שהסינים מקשיבים. כמו במזרח התיכון, האינטרס באי־הסכם לא פחות מהאינטרס בהסכם.

קים ג'ונג און | צילום: אי־פי

"יש 13 דקות משיגור הטילים ועד להתפוצצות ביעד", חזר אתמול והודיע המושל. "יש זמן להתכונן". "מה אני יכול לעשות ב־13 דקות", שאל אותי נהג מונית. להתפלל, אמרתי. כמו הרוב המכריע של התושבים באי, גם הוא קתולי אדוק.

אם יותר לי לשאול משפט מאוצר האמירות של ראש הממשלה שלנו, רוב האנשים כאן מאמינים שלא יהיה כלום כי אין כלום. אני שואל כל אדם שאני נתקל בו אם קרא את רשימת ההוראות ששלח המושל. האם הוא זוכר שאסור להסתכל בהבזק הגרעיני, צריך לשכב פרקדן ולכסות את הראש. אם ההתפוצצות רחוקה, יהיו לכם עוד 30 שניות עד שהנשורת תגיע.

אף אחד לא פתח כאן את דלתות המקלטים האטומיים, כי אין מקלטים אטומיים. אין מקלטים בכלל. הסכנה היחידה שהטרידה עד השבוע אנשים היא צונאמי. זוהי סכנה מוחשית באזור הזה של האוקיינוס השקט. אי לכך סומנו גרמי המדרגות שמובילים מהחוף למעלה בשלטים כחולים: "נתיבי צונאמי".

דונלד טראמפ | צילום: אי־פי־אי

הרחובות התמלאו בתיירים יפניים שבניגוד למסעות הארוכים שלהם, לאירופה ולאמריקה, לכאן — מרחק שלוש שעות טיסה — הם באים עם ילדיהם. העונה החמה היא דצמבר, כשיפן מושלגת וגואם מציעה חום טרופי. גם באוגוסט הם באים, כי גואם זולה בהשוואה ליפן, ואפשר לחלק את היום בין החוף לשופינג. אשר על כן כל מותג יקר מציג כאן את מרכולתו: ג'וצ'י, פראדה, ארמני, לואי ויטון, קארטייה, בולגרי, ברברי וכו' וכו'.

הם ממלאים את החנויות, ואף אחד לא נוסע הביתה. המשבר מתנהל מעל לראשם, כאילו מדובר באי אחר, בעולם אחר.

רנייה — שם של מלכה, אמרה לי בגאווה — היא פקידת הלילה באכסניה שבה אני מתגורר. "אני מפחדת", אמרה לי. ביקשתי שתסביר.

היא דיברה לאט־לאט, באנגלית רצוצה, ונעזרה להוכחת דבריה באפליקציה בטלפון הנייד שלה.

"ב־23 בספטמבר 2017", אמרה, "תיפתח מלחמת עולם. היא תיפתח בירושלים". אמרתי לה שבשבילי זו בשורה משמחת: לא אצטרך לטוס לקצה העולם כדי לסקר את המלחמה הבאה. היא לא צחקה. "לפני שלושה חודשים היה כאן כומר, והוא הוכיח שזה נכון", אמרה.

היא הוציאה תנ"ך בשתי שפות, אנגלית וצ'אמורו. היא קראה באוזניי את פסוקי הנבואה מתוך ספר דניאל ומתוך הבשורה על פי יוחנן בברית החדשה. אחר כך שלפה את הנבואה מהאפליקציה. קול רהוט של מטיף בקע מהנייד שלה. "זה יקרה ב־23 בספטמבר 2017, בשלוש לפנות בוקר. השמש, הירח והכוכבים יתלכדו יחד. תופעה כזאת מתרחשת אחת ל־7,000 שנה".

על צג הנייד עלתה מערכת הכוכבים שזכתה לשם הקיבוצי "בתולה". ביניהם שורטטו קווים שיצרו יחד ציור של אישה ותינוק בוכה. היו גם נחש ואריה. לרגליה של האישה היו השמש והירח. "השטן", אמר הטקסט, "ייצא באותו יום להשמיד את העולם".

קים ג'ונג און והאיומים שלו התכווצו לפתע. למה לפחוד מהם כשאפשר לפחוד מהשטן בכבודו ובעצמו. האם העולם ייחרב? שאלתי את רנייה. היא הנמיכה את קולה. "לא בטוח", אמרה. "אני חושב שיבוא מלאך ויציל. אולי ישו בעצמו".

את יודעת, אמרתי, שישו היה יהודי. בסיפור הזה היא לא הסכימה להאמין.