הדתל"שית שהפכה לכוכבת פורנו

היא ישראלית לשעבר שגדלה בבית דתי ועשתה שירות לאומי, עברה ללוס־אנג'לס ושם בטוויסט לא צפוי הפכה לכוכבת פורנו. ליילה סין, 32, שמגדירה את עצמה "חזקה ופמיניסטית, עצמאית ואינטליגנטית", אוחזת גם בתואר הפרזנטורית של "פנטהאוז" — PENTHOUSE PET לשנת 2015, והיא ממש לא מתכוונת להתנצל על זה. גם לא על הסכומים שהיא גורפת בזכות צילומי העירום וסרטי הפורנו שבהם היא משתתפת. "תעשיית הפורנו היא מהתעשיות הבודדות שבהן נשים מרוויחות יותר מגברים", אומרת מי שמתחזקת עשרות אלפי עוקבים באינסטגרם אבל לא מוכנה לגלות איך קראו לה בילדותה או היכן מתגוררת משפחתה בישראל.

לארץ היא הגיעה בשבוע שעבר, להשקת שני ערוצי טלוויזיה של מותג הארוטיקה פנטהאוז, שיהיו זמינים ללקוחות הוט, NAUGHTY NIGHTS ו־AFTER MIDNIGHT. "פנטהאוז זה הסקס הכי רך, הכי 'ונילה'", היא אומרת, "וזה מתאים לי, כי גם אני לגמרי ונילה. אני לא עושה בסרטים דברים שלא הייתי עושה בחיי הפרטיים. סקס אנאלי, למשל, לא מושך אותי ועל מין קבוצתי בכלל אין מה לדבר".

סיימתי בית ספר לאחיות

היא הגיעה ללוס־אנג'לס בגיל 19 אחרי שנה של שירות לאומי בבית החולים בילינסון ועם חלום ללמוד רפואה. "התוכנית המקורית הייתה להיות שם כמה חודשים ולחזור, אבל בסופו של דבר הגיעו הצעות לדגמן ולשחק, ונשארתי. סיימתי בית ספר לאחיות, עבדתי בתחום קצת והבנתי שזה לא בשבילי, שאני לא מתחברת לגישה של להלעיט אנשים בכדורים, שאני לא בהכרח עוזרת למטופלים שלי בדרך הזאת, והחלטתי להתמקד בדברם אחרים", היא מספרת.

צילום: יובל חן

את הדת עזבה הרבה קודם. סין: "נולדתי למשפחה דתית אבל בסביבות גיל עשר הרגשתי שאני מחזיקה את הסידור בתפילת הבוקר בבית הספר, ולא מרגישה כלום. אנשים עושים דברים מתוך הרגל, בלי לחשוב ובלי לשאול שאלות, ואני אחרת. אני חייבת להיות שלמה עם עצמי ועם כל דבר שאני עושה, ולכל דבר צריכה להיות מטרה. זה כנראה בזכות החינוך הטוב שאמא שלי נתנה לי. אני מכבדת כל אדם וכל אמונה, אבל החיבור שלי עם הדת נעשה מלאכותי, זה לא הסתדר עם הערכים שלי, אז הפסקתי".

אחד הקשיים שלה בחיים תחת כנפי הדת היה הצורך להסתיר את גופה. "מגיל מאוד צעיר הייתי מחוברת לחושניות שלי, למיניות שלי, ומתוך כבוד למשפחה שלי ולחברה סביבי, התלבשתי צנוע, אבל זה יצר קונפליקט, כי לא רציתי בזה באמת. כשבגרתי קצת ועזבתי את הדת, יכולתי לתת לזה ביטוי. מבחינתי, מיניות וחושניות זה לא הסקס עצמו, זו נקודת המבט, זו דרך חיים של להרגיש דברים, לגעת, לאהוב. אהבה היא הדבר הגדול והמשמעותי, לאו דווקא אהבה רומנטית, ורק כאשר זה קיים אנחנו יכולים להגיע לרמה רוחנית יותר גבוהה, למימוש עצמי".

ואת המימוש העצמי שלך מצאת דווקא בפורנו?

"כן. אני לא עוד דוגמנית שגאה בטוסיק שלה והמעריצים שלי מזהים את זה. הם מרגישים את האנרגיה שלי כשאני נפגשת איתם באירועי החברה, אנרגיה שהיא מעבר ליופי חיצוני ולעירום".

ובכל זאת, למרות כל המשפטים היפים, את מוכרת פורנוגרפיה.

"כשהייתי בת 17 התחלתי לקיים יחסי מין ואני והחבר שלי עשינו יחד וידיאו ביתי של הסקס שלנו והיינו צופים בזה וזה היה כיף. יש בי משהו שגורם לי סיפוק מלהראות את עצמי לאחרים, מהידיעה שאני משפיעה עליהם במובן המיני, שהם צופים בי עושה סקס ומתגרים. כשהתחלתי לדגמן, מיוזמתי, התחלתי גם להתפשט על הסט. לרגע התביישתי, לא ידעתי מראש איך ארגיש ואמרתי לעצמי שמקסימום, אפסיק מיד. אבל חוויתי שחרור וחופש נהדרים, על הסט כולם תמכו וגוננו עליי והייתי לגמרי בשליטה על הסיטואציה. אז כן, לכאורה אני מוכרת עירום, אבל מי שעוקב אחריי יודע שזה הרבה מעבר לגוף, ומי שמחליף איתי כמה מילים בדרך כלל מיד מחבב אותי, וכבר רואה בי יותר מפנים יפות".

אבל זו תעשייה שמנצלת נשים. שמחלישה אותן. שמטרידה נשים.

"ההטרדה היחידה שחוויתי אי פעם קרתה דווקא בארץ, ולא במסגרת העבודה – מישהו פעם צבט לי בטוסיק באמצע הרחוב. כשאני עובדת – אני עובדת עם מקצוענים, אף אחד לא נוגע בי, הגבולות מאוד ברורים. מעבר לזה, אל תשכחי שנשים חשופות להטרדות בכל מקום עבודה, גם כשהן לבושות מכף רגל עד ראש".

מה שנכון, למרבה הצער, וכנראה דירבן את סין להעביר הילוך. "אחרי תקופה של צילומי עירום בלוס־אנג'לס, דיברתי עם בן הזוג שלי על האופציה לצלם סרט סקס. הלכנו למועדונים, התנסינו בכל מיני חוויות, ניסינו לחשוב איזה השלכות עשויות להיות לזה והחלטנו לנסות. היה ממש כיף. נתנו לנו חדר ואמרו לנו, 'תעשו מה שבא לכם'. ידענו כמובן שהכל מצולם וזה היה מרגש ומגרה מאוד. כמו בחיי הפרטיים, גם בסרטים האלה אני מעדיפה סקס של אחד על אחד, עם הרבה חושניות, מגע ותשוקה. זה סקס פשוט, וזה עובד. ברור שלפעמים אני גם מזייפת אורגזמה. זה סקס, אבל זאת עבודה. לפעמים, דווקא כשיש לי אורגזמה אמיתית הצוות אומר שהסצינה יצאה משעממת".

הגעתי לטופ

לפנטהאוז הגיעה לפני שלוש שנים וחצי ומבחינתה — זה הטופ. "תחשבי איזה כיף זה, חברה שעוסקת בארוטיקה ומנוהלת על ידי אישה ומעניקה המון כוח לנשים שעובדות בה. די מהר קיבלתי הצעה להצטלם לשער ומאז אני במשפחה הזאת, מקדישה חצי מהזמן לייצוג המותג בעולם ואת החצי השני לצילום סרטים ופרסומות לערוצי הטלוויזיה שלנו".

בסרטים היא מקיימת יחסים עם בן־זוגה ועם נשים ("אני ביסקסואלית", היא מסבירה) ונוכחות צוותי הצילום מהווה מבחינתה טריגר מהנה. "הצוות הוא קבוע, ואנחנו כבר כמו משפחה, כך שלא יעלה על הדעת של אף אחד לעשות משהו שיגרום לי להרגיש לא נוח, כי הוא יראה אותי גם למחרת. יש איזה דימוי של תעשייה שבה כולם עושים סקס עם כולם, וזה ממש לא המצב. בסוף זאת עבודה, כמו כל עבודה אחרת".

איך נראה יום עבודה?

"אנחנו נפגשים בבוקר, ואחרי סידור של איפור ושיער אנחנו מתחילים בצילום של הדיאלוגים. אנחנו עובדים לפי תסריטים מובנים שצריך ללמוד מראש כמובן, ואחרי כארבע שעות של דיאלוגים מגיע החלק של צילומי הסקס, שנמשך שעה־שעתיים. הספונטניות באה לידי ביטוי אצלי בהתעכבות על קשר עין ועל מגע ולשמחתי, לא חותכים את זה בעריכה, גם כשזה ממושך. זה משמש בדרך כלל כפור־פליי או בסרטים שבקטגוריית הסקס הרך, שבה הדגש הוא על ארוטיקה, בלי חדירות".

חשוב לסין להדגיש שהיא לא נוגעת בסמים, מקפידה לא לשתות אלכוהול לפני ימי צילום ("ובאופן כללי אני לא שותה הרבה, רק פה ושם כשאנחנו יוצאים לבלות"), ושהיא בתעשיית הפורנו לא משום שהיא מטומטמת, כמו שבעבר טענו נגדה.

"אני בשליטה, אני לא מנוצלת, ואני מאוד פמיניסטית", היא אומרת. "מבחינתי גברים ונשים שווים לגמרי, ולשמחתי אני חלק מתעשייה שבה יש מקום לנשים בכל הגילים, הצבעים, הגדלים. גברים הם אובייקט מיני בדיוק כמו שנשים הן אובייקט מיני, ואין סיבה שאנשים שמרגישים טוב ונוח עם המיניות שלהם ובא להם להראות אותה לעולם, לא יתפרנסו מזה. מכעיס אותי המוסר הכפול של אלה שטוענים שזו תעשייה שמנצלת נשים אבל בלילה, בבית, בלי שאף אחד רואה, צורכים את מה שאנחנו עושים. על מי הם חושבים שהם עובדים? לא עליי, זה בטוח".

ולא נתקלת בנשים נואשות, מוחלשות, שהגיעו לפורנו בלית ברירה?

"לא. נתקלתי בנשים לא הכי חכמות, אבל לא נתקלתי בנשים נואשות. אני נתקלת כל הזמן, גם בתפקידי הנוכחי כמלהקת של המשתתפות בסרטים שלנו, בנשים חמודות וסקסיות שלא מתביישות בזה ולא חוששות להדגיש את זה".

ועדיין, היא נתקלת בגברים שמציעים לשבת איתה לדרינק תמורת תשלום (ומסרבת) ובאחרים שמותחים ביקורת על הדרך שבה בחרה להתפרנס. אלא שבראייתה, היא אשת עסקים לכל דבר, שחושבת קדימה ומכלכלת את צעדיה בתבונה. מה שאומר במקרה שלה חברת הפקות בבעלותה לצילומי עירום, קידום המרצ'נדייזינג של המותג ותחזוק יומיומי של הקשר עם המעריצים, בעיקר באמצעות חשבונות האינסטגרם והטוויטר הפעילים שלה. גם תוכניות להקמת משפחה יש לה ("אמא לוחצת") אבל טרם נקבעו לוחות הזמנים לזה. "אני לא פושעת", היא אומרת, "אני אדם שעובד קשה, אני אישה עצמאית שעושה כסף וחוסכת והראש שלי כל הזמן עובד. חשוב לי להיות השראה לנשים, לעודד אותן להיות הבוסיות של עצמן, לעבוד בסביבה אתית ולקבל כבוד בדיוק כמו עמיתיהן הגברים".