{ }
שישי 06 בדצמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: עמית שאבי
    24 שעות • 15.08.2017
    נשארים שבת
    גם בשבת הקרובה, מאות אלפי ישראלים שאין להם אוטו או כסף למוניות, ייאלצו להישאר בבית: אמהות חד־הוריות שרוצות לבקר את ההורים, משפחות שחולמות על שבת בים או גמלאים שישמחו לראות את הנכדים. ארגונים חברתיים פועלים לשנות את המצב ומפעילים קווי אוטובוס פרטיים בשבת. מולם עומדות המפלגות החרדיות שאומרות: לא ניתן לסטטוס־קוו להתפורר במשמרת שלנו. האם הפתרון יבוא מבג"ץ?
    איתי אילנאי | צילום: אביחי לוי

    צלצול הטלפון תופס את רוני (שם בדוי), גרושה בת 36 מגבעתיים, בדיוק כשהיא עולה לאוטובוס אחרי עוד יום עבודה מפרך. "אין לי כסף לקנות מכונית ואין לי זמן ללמוד נהיגה", היא מסבירה אחרי שהיא צונחת במושב. "אני מגדלת שני ילדים לבד והמצב הכלכלי שלי לא פשוט".

     

    רק בשבת יש לרוני העסוקה הזדמנות לבלות יום שלם עם ילדיה הקטנים, אלא שדווקא ביום הזה לא פועלת תחבורה ציבורית. "לפעמים אני מנסה להצטרף לעוד משפחה שעושה פעילות ויש לה רכב, אבל זה בעייתי כי אנחנו תופסים מושב אחורי שלם", היא צוחקת. "אני צריכה לעשות סלטות באוויר כדי לתאם נסיעה, אז בדרך כלל אנחנו פשוט צועדים עוד פעם לגינה ליד הבית. אני מרגישה שהממשלה מחליטה עבורי מה אני עושה בשבת".

     

    לפני כשנתיים התרחש מהפך בחייהם של רוני וילדיה כאשר המיזם הפרטי "נוע תנוע", המספק אוטובוסים בשבתות, החל לפעול על ציר גבעתיים־ת"א. "זה פתח לי אופציות", היא אומרת. "היום אני כבר לא העלוקה שצריכים לקחת אותה לכל מקום".

     

    האיש מאחורי "נוע תנוע" הוא רועי שוורץ־תיכון, שיסד את המיזם כשהיה בסך הכל סטודנט לכלכלה בן 22. "בדקתי מה קורה בעולם וגיליתי שבאירופה הביקוש גבוה ומצדיק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה", הוא אומר. בגלל שבישראל מפעיל של תחבורה ציבורית מחויב לקבל לכך רישיון מהמדינה, הוא הקים אגודה שיתופית העוקפת את מגבלות החוק. חברי האגודה מורידים אפליקציה ומשלמים באמצעותה תשעה שקלים עבור כל נסיעה. "קצת יותר מאוטובוס רגיל, אבל העלויות שלנו גבוהות כי אנחנו לא מסובסדים בידי המדינה", הוא מתנצל.

     

    צילום: עמית שאבי
    צילום: עמית שאבי

     

    השירות שהציע הסטודנט הצעיר לכלכלה צמח במהירות. את קו האוטובוס הראשון מימן ממענק השחרור שלו ובסיוע מחברים, והיום כבר מפעילה "נוע תנוע" שלושה קווים, מונה 3,500 חברים ומסיעה מאות אנשים מדי שבת. השבוע הוא יגשים את חלומו הגדול ויפתח קו חדש מתל־אביב לעיר הולדתו, חיפה. "זה מאוד עצוב שאנשים לא יכולים לבחור מה לעשות בשבת ולהשתמש בשירות החברתי הכי בסיסי", אומר שוורץ־תיכון. "תחשוב על זה, תחבורה ציבורית זה הדבר היחיד שמעוטי יכולת מוציאים עליו יותר כסף מאשר בעלי אמצעים. המטרה שלנו היא להפעיל את האוטובוסים שלנו עד שהמדינה תחליט לעשות זאת במקומנו".

     

    "זה מגביר את הבדידות"

     

    אבל עד שהמדינה תחליט להפעיל את קווי האוטובוס במקום שוורץ־תיכון ושאר מפעילי יוזמות התחבורה הפרטיות כנראה יעבור הרבה זמן. כמו בסוגיות אחרות הקשורות ליום המנוחה היהודי, גם בעניין התחבורה הציבורית בשבת מדינת ישראל מחליטה כבר שנים שלא להחליט. שורה של הצעות חוק המבקשות להסדיר הפעלת תחבורה ציבורית בשבת עלו על שולחן הכנסת וירדו ממנו כלעומת שבאו, וכל הניסיונות למצוא פשרות התפוגגו כעשן אגזוזים. בינתיים קווי אוטובוס הפועלים בשבת הם עניין נדיר, ועל רכבות אין מה לדבר. פה ושם צצות יוזמות פרטיות המספקות תחבורה אלטרנטיבית, כמו "נוע תנוע", "שבוס" בירושלים ו"ימבוס" בבאר־שבע, אבל הן רק טיפה בים של מאות אלפי אזרחים שמקורקעים בשבתות ובחגים — הימים שבהם ישראלים עם רכבים מציפים את חופי הים, הקניונים או נוסעים להיפגש עם בני משפחתם.

     

    גם כאן, השורש להתרחקות המדינה מטיפול בסוגיה נובע מהסכמי הסטטוס־קוו השבריריים והנפיצים. כפי שניסח בכיר במשרד התחבורה בתשובה לפנייה שקיבל ממרכז המחקר של הכנסת: "מדובר בנושא רגיש המעורר מחלוקת פוליטית. המצב הנוכחי שומר על סטטוס־קוו ולא ראוי לעורר דיון ציבורי בנושא".

     

    צילום: עמית שאבי
    צילום: עמית שאבי

     

    אז במשרד התחבורה אולי חושבים שלא ראוי לעורר דיון ציבורי בנושא, אבל פעילי קבוצת "הפעלת רכבת ואוטובוס בסופי שבוע ובחגים" דווקא לא מסכימים. הקבוצה מארגנת הפגנה שתיערך מחר בערב ברחבת תיאטרון "הקאמרי" בתל־אביב, עוד הפגנה בשרשרת הפגנות בנושא שמארגנים גופים שונים בשנים האחרונות. "אנחנו לא נגד הדתיים, אלא נגד כפייה דתית", מסבירה שלומית רז, ממארגני ההפגנה. "אנחנו רוצים חופש".

     

    רז היא דוגמה אחת מתוך ציבור גדול שנתקע בבית בשבתות. "יש לי בעיות בריאות ואני לא יכולה לנהוג, ומבחינה כלכלית קשה לי לממן מוניות. אני גרה לבד בפסגת זאב בירושלים, שהיא שכונה נחמדה אבל מרוחקת ממרכז העיר, ומי שאין לו רכב פשוט נידון פה לעוצר בין ארבעה קירות בשבת". לפני שבועיים פיספסה פיקניק שנערך לכבוד יום הולדת של חברה, בגלל שההוצאה של 160 שקלים על נסיעה במונית הלוך וחזור הייתה גדולה עליה. "זה גרם לי להיות מתוסכלת ועצובה, וזה הגביר את הבדידות שלי", היא אומרת בכנות.

     

    ההפגנות לא הצליחו בינתיים ליצור שינוי ביחסם של קובעי המדיניות לסוגיית התחבורה הציבורית, אבל הן מהוות אינדיקציה לעמדות הציבור בנושא; נתונים שפירסמה עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון מצביעים על עלייה עקבית בתמיכה הציבורית בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת. על פי סקר שערכו לאחרונה 73 אחוזים מהציבור היהודי בישראל תומך בקיומה של תחבורה ציבורית בהיקף מלא או מוגבל בשבתות ובחגים, כולל אפילו אחוז קטן של חרדים. "הממצאים מצביעים בבירור על הצורך והרצון של הציבור בשינוי מדיניות", אומר מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב. "קו התיחום אינו בין ימין ושמאל, אלא בין אלה המכירים בזכות הציבור לתנועה חופשית גם בשבתות לבין אלו השואפים להנהיג מדינת הלכה".

     

    "אתה מפרק משפחה"

     

    ח"כ יואב בן־צור, ראש סיעת ש"ס והפעיל הנמרץ ביותר בכנסת נגד הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, לא מתרשם מהנתונים. "חשוב לזכור שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, וגם אלו שהקימו אותה הבינו את זה וקבעו את יום השבת כיום שבתון. אם נהיה מדינה ככל הגויים, מה ההבדל בינינו לבין יתר מדינות העולם?", הוא אומר. "כל יהודי שיודע מה הערך של השבת, ליבו שותת דם כשמדינת ישראל, המדינה היהודית, מפעילה תחבורה ציבורית בשבת. הוא לא יכול להתנגד לנסיעת מכוניות, או אפילו מוניות, בשכונות חילוניות, אבל כשהוא יודע שנהגים של חברות ציבוריות עובדים בשבת — זה כואב לו".

     

    לח"כ בן־צור יש גם נימוקים שלא קשורים לערכה היהודי של השבת. "יש פה גם צד הומניטרי", הוא מסביר. "ממי דורשים לעבוד ביום שבת? לרוב מדובר באזרחים מהשכבות החלשות. אין מנכ"לים שעובדים בשבת.

     

    "אנשים מכפר שמריהו לא נוסעים באוטובוס", אומר מנגד אייל אקרמן, סמנכ"ל "ישראל חופשית", תנועה חילונית שפועלת לשינוי מערכת היחסים בין הדת למדינה בישראל. "ברמה הכי בסיסית, זה צורך חיוני של הרבה מאוד אנשים, ובהם נכים, אנשים מבוגרים וצעירים. כשאנחנו מפסיקים את התחבורה הציבורית בסופ"ש אנחנו מגדילים את הפער בין שכבות חלשות לחזקות". התנועה יצאה לאחרונה בקמפיין ציבורי תחת הכותרת "זה הכי הגיוני בעולם", שקורא להפעלת תחבורה ציבורית בשבת באמצעות העברת הסמכויות לרשויות המקומיות, כך שבאזורים בעלי רוב חילוני תתאפשר הפעלתה במתכונת מצומצמת.

     

    אבל ח"כ בן־צור לא מוכן לשמוע על זה, ולדבריו הוא מגובה על ידי הנהגים. "פנו אלי ראשי ועדי העובדים של נהגי האוטובוס, יהודים וערבים, חילוניים ודתיים. הם ישבו אצלי בחדר ואמרו 'אנחנו לא רוצים לעבוד בשבת, אנחנו רוצים להיות עם הילדים שלנו'. אלה אנשים שדורסים אותם ומכריחים אותם לעבוד, וזה נוגע לליבי מעבר לזה שאני יהודי מאמין. רוב האוכלוסייה בישראל, על כלל גווניה, רוצה יום חופש שבועי. כשאתה לוקח אבא או אימא לעבודה בשבת, אתה מפרק משפחה".

     

    מה עם האזרחים שזה היום שלהם לבלות עם הילדים שלהם או לבקר את ההורים ואין להם מכונית?

     

    "אנחנו מבקשים לשמור את המצב הקיים, לא להוסיף ולא לגרוע. לא יכול להיות שבמשמרת שלנו כל יום יכרסמו בסטטוס־קוו עוד ועוד".

     

    מלחמת הסטטוס־קוו

     

    מתחת לפני השטח הסטטוס־קוו אכן הולך ונשחק בשנים האחרונות. עם קום המדינה נקבעו הסכמות בין אנשי המפלגות החרדיות לממשלת מפא"י שקיבעו את איסור הפעלת התחבורה הציבורית בשבת. אוטובוסים הורשו לנסוע בשבת רק בחיפה, שבה השתרש המצב מכורח נסיבות היסטוריות, וכן בערים בהן יש רוב לא יהודי. ביישובי ספר ובקווים בינעירוניים ארוכים הותר לחלק מהאוטובוסים לפעול גם מעט לאחר כניסת שבת.

     

    המצב השתנה לאחר המהפך הפוליטי ב־1977. ממשלת הליכוד דווקא הרחיבה את השימוש באוטובוסים בשבת, למגינת ליבם של החרדים, וכאשר אלו נכנסו לממשלת יצחק שמיר ב־1990 הם עשו הכל כדי לעצור את הסחף. כך נוצר תיקון 29 לפקודת התעבורה. החרדים הסכימו לאפשר לקווים שכבר פעלו בשבת להמשיך בכך, אבל על פי התיקון שר התחבורה "יתחשב ככל שניתן במסורת ישראל בכל הנוגע לאיסור תנועת כלי רכב בימי מנוחה", ויאשר לקווים חדשים לפעול בשבת רק אם הם מגיעים לבתי חולים, ליישובי ספר, ליישובים שתושביהם אינם יהודים או כאלה שחיוניים לביטחון הציבור.

     

    בפועל, קווים כאלה כמעט שלא הופעלו. אלא שבשנים האחרונות החלו עוד ועוד קווים לקבל אישור לפעול מעט אחרי כניסת השבת, וקווים בודדים אף במהלך השבת כולה. כך למשל קו 480, אחד הקווים הפופולריים המחבר בין ירושלים ותל־אביב, ייצא במוצ"ש הקרוב מתל־אביב ב־19:15, 45 דקות שלמות לפני יציאת השבת (אבל יגיע לירושלים רק לאחר צאתה). 377 קווים נוספים מחזיקים באישור מיוחד לפעול בימי המנוחה, בערך פי שניים ממספר האישורים שניתנו ב־2012. זה הכרסום בסטטוס־קוו עליו מדבר ח"כ בן־צור.

     

    אבל גם אם מעבירים את הסמכות לרשויות המקומיות, השינוי לו מייחלים ראשי "ישראל חופשית" לא מובטח. עידן מזרחי הוא מחזיק תיקי חוף הים בעיריית ראשון־לציון. לפני כשנתיים הגה רעיון מצוין: לממן מתקציב העירייה קווי אוטובוס שייסעו בשבתות לחוף הים. "אנשים פנו אליי ואמרו לי 'יש לנו את חוף הים הכי יפה בארץ, הבעיה היא שהוא נמצא בקצה העיר'", הוא מספר. "מי שרוצה להגיע לחוף בשבת ממזרח העיר, משלם למונית 80 שקל לכל כיוון. זה מחיר אסטרונומי".

     

    מזרחי ניסה להעביר את ההצעה שלו במועצת העיר — ללא הצלחה. "בגלל נושא הסטטוס־קוו, ומתוך רצון שלא לפגוע בדתיים, ביקשו ממני לרדת מההצעה". מזרחי מסרב לפרט מי בדיוק ביקש ממנו לנהוג כך. "היו שיחות כאלה ואחרות ולאחר דיון ההצעה נדחתה, לצערי הרב".

     

    מזרחי, אגב, לא ויתר והחל להפעיל את השירות בצורה עצמאית לפני שנתיים. בקיץ הזה פועלים בראשון־לציון שני קווי אוטובוס, שמסיעים כ־250 איש מדי שבת לחוף הרחצה עבור 10 שקלים לנסיעה. "בהתחלה חשבתי שהרוב הגדול שישתמשו באוטובוסים יהיו חבר'ה בני 14־15 שאין להם רישיון, ואז ראיתי שיש גם הרבה משפחות וגמלאים", אומר מזרחי. "המיזם פועל ללא מטרות רווח ואפילו בהפסד, אבל אני מאמין בדבר הזה ומאמין שזה חייב לקרות".

     

    "זו הפוליטיקה של הדת"

     

    מעבר ליוזמות כמו אלו של מזרחי, פעילות במרחב הציבורי והפגנות, מנסים מספר גופים בישראל לפעול במקביל באפיק המשפטי, שלא פעם חורץ בנושאים שבהם לממשלה לא נוח להחליט; לפני כשנה עתרו לבג"צ ח"כ תמר זנדברג (מרצ) וכמה ארגונים, בהם חדו"ש ו"ישראל חופשית", כנגד שר התחבורה ישראל כץ. העותרים טענו כי הוא אינו מנצל את סמכותו להפעלת תחבורה ציבורית בשבת. עד כה לא ניתנה תשובת המדינה לעתירה, כך שעמדת המשרד טרם הובהרה.

     

    הטענה העיקרית של העותרים היא שאי הפעלת אוטובוסים בשבת מונעת בפועל את התפתחותה של תחבורה ציבורית יעילה ואיכותית בישראל. "גוש דן הוא אחד המקומות המפגרים ביותר בעולם מבחינת תחבורה ציבורית, אולי בדרום סודן המצב חמור יותר, שמעתי שיש שם רק כביש אחד", התבטא בעבר שר התחבורה ישראל כץ בעצמו. "זה נושא שבכלל לא נמצא בתחום של דת ומדינה אלא בתחום התחבורה ופיתוח התחבורה", אומרת ח"כ זנדברג. "בכל העולם חלק מהרעיון המרכזי של פיתוח התחבורה הציבורית זה לשכנע אנשים לוותר על האוטו, ופה יש חסם: מי שרוצה לנסוע בשבת, חייב לקנות רכב, שבו ישתמש גם במהלך השבוע. אבל את החרדים הטיעון הזה לא מעניין. אני חושבת שיום השבת חייב להיות יום המנוחה במדינת ישראל, ואני בעד צמצום מסוים של המסחר בשבת. אבל תחבורה ציבורית? זה צורך קיומי".

     

    לנסוע לים בשבת זה צורך קיומי?

     

    "יש מחקרים שמראים ששליש מהרוגי תאונות הדרכים נהרגים בלילה או בסופ"ש, כשהתחבורה הציבורית לא פעילה. אז מה יותר חשוב, חיי אדם או יציבות הממשלה? אם החוק מעניק סמכות לשר התחבורה לפעול, הוא לא יכול להימנע מכך בגלל שיקולים זרים".

     

    תחבורה ציבורית בשבת זה גם נושא דתי, לא רק תחבורתי.

     

    "זו לא הדת, זו הפוליטיקה של הדת. הציווי הדתי רלוונטי למי שמאמין ומקיים אורח חיים דתי, ואני מכבדת את זה. אבל העובדה היא שהדת, בשם המפלגות שמשרתות אותה לשיטתן, הופכת לכלי כדי להשיג הון פוליטי".

     

    בשבוע שעבר נערך בוועדת המשנה של הכנסת לתחבורה ציבורית דיון סוער, שבה עלה הצורך להפעלת תחבורה ציבורית בשבת. "בהרבה תחומים הסטטוס־קוו השתנה לאורך השנים, אבל התחבורה הציבורית קפאה במקום", אומר יו"ר הוועדה שהוקמה רק השנה, דב חנין (הרשימה המשותפת). "לתופעה הזו אין הסבר הגיוני, אלא רק היסטורי. הייתי רוצה לראות את משרד התחבורה מקדם פתרון של תחבורה ציבורית בשבת שתותאם לצרכים המיוחדים של השבת, אבל לצערי זה לא הולך לקרות בעתיד הקרוב, מכיוון שהקואליציה בין הליכוד למפלגות החרדיות תמנע את זה".

     

    ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "הטיעון ביחס לאי־הפעלת סמכות ושיקול דעת הוא שיקרי. הדרג המקצועי במשרד מקצה קווים בימי המנוחה למקומות חיוניים, כמו בתי חולים ומקומות נדרשים נוספים. זאת בניגוד לטיעון העותרים. יצוין כי בעוד שהעתירה הוגשה פורמלית נגד שר התחבורה, בפועל היא נגד הסטטוס־קוו, שמעוגן בחוק ובעמדת הממשלה. לא מדובר בעמדה פרטית של שר, אלא בחוק קיים המחייב את שימור הסטטוס־קוו ומציין במפורש שהשיקולים ביחס להקצאת קווים בימי המנוחה יהיו כפופים למסורת ישראל. הדרך לשנות את המצב היא באמצעות שינוי החוק. זהו דבר שאף מפלגה, כולל יש עתיד, מפלגת העבודה ואפילו מרצ, לא יזמו בזמן כהונתן בממשלה". •

     


    פרסום ראשון: 15.08.17 , 20:25
    ידיעות אחרונות