מסע ציד
לאחר שהחוק להגנה על חיות הבר לא עבר בכנסת, הוחלט כעת ברשות הטבע והגנים ‑ לאחר התערבות בג"ץ ‑ להעניק 300 רישיונות ציד חדשים • על הכוונת של הציידים: חוגלות, דורבנים ושלווים • יו"ר ארגון הציידים: "אנחנו רוצים לצוד רק בעלי חיים שמזיקים ומפריעים" • מנכ"ל הרשות: "אנחנו בודקים אפשרות להתיר לצוד בעונות מסוימות ובמקומות מסוימים"
על רקע הכישלון בהעברת חוק להגנה על חיות הבר בישראל, ברשות הטבע והגנים מתכוונים דווקא להרחיב את ההיתרים שניתנים לציידים עבור בעלי חיים נוספים. בין היתר מתכוונים ברשות להתיר לציידים לצוד דורבנים, בוחנים את בקשתם להקים חוות לגידול חוגלות שישוחררו למטרות ציד, ובניגוד לחוות דעת של האקולוגים ברשות — אף לאפשר ציד שלווים בסיוע מכשירים שמושכים אותם לכיוונם.
בשנים האחרונות ניסו ברט"ג ובמשרד להגנת הסביבה להוביל חוק מהותי להגנה על חיות הבר בישראל, שבמרכזו היה איסור מוחלט על “ציד ספורטיבי”, אבל החוק נתקל בכמה מכשולים ובלובי חזק של הציידים בכנסת.
במקביל, הוגשה עתירה לבג"ץ של אדם שביקש לקבל רישיון ציד, שבה נטען כי הרשות מונעת קבלת רישיונות ציד חדשים. הסירוב הביא לכך שמספר הציידים בישראל ירד מכ־6,000 בשיא לכ־1,800. בג"ץ קיבל את הטענות שלפיהן אף שציד הוא “תחביב”, הסירוב לתת רישיונות ציד חדשים מהווה פגיעה בחופש העיסוק.
ל”ידיעות אחרונות” נודע כי באחרונה הגיעה הנהלת הרשות להסכמות עם נציגי הציידים על הגדלה של מספר רישיונות הציד בישראל ב־300 רישיונות חדשים שיחולקו בהגרלה.
בעקבות לחצי הציידים הונחו אנשי המקצוע ברשות לבחון הרחבות בתחומי הציד. הראשונים להצטרף למינים שאותם ניתן לצוד יהיו כנראה הדורבנים, המכרסם הגדול והמרשים ביותר שחי בישראל. הדורבנים גורמים נזקים כבדים בחקלאות, ונכון להיום פקחים ובעלי רישיונות מיוחדים לטיפול בנזקי חקלאות מורשים לירות בהם. כעת מתכוונים ברשות לאפשר גם לבעלי רישיון ציד ספורטיבי לצוד דורבנים. “אנחנו פועלים מול דורבנים בלי סוף כי הם עושים נזקים לחקלאות”, אומר מנכ"ל הרשות שאול גולדשטיין. “הציידים אומרים ‘זה לא הגיוני, אנחנו דרוזים ואנחנו רוצים לצוד. זה חלק מהתרבות שלנו מאות שנים'. כרשות ממשלתית אנחנו צריכים להקשיב לכולם. אנחנו בודקים אפשרות להתיר להם לצוד בעונות מסוימות ובמקומות מסוימים".
אחת הדרישות הנוספות של הציידים היא לאפשר להם לצוד חוגלות. כמו הדורבנים, מדובר במין מוגן, “לדרוזים יש מסורת של אכילת חוגלה. הרעיון שלי הוא להקים חוות גידול כמו באירופה: מגדלים, משחררים ואז לא שווה להיות עבריין. זה עוף שאין בעיה להרבות אותו”, אומר יו"ר ארגון הציידים, עבד אל־חלים מוחמד. ספק רב אם אנשי המקצוע ברט”ג יהיו מוכנים להכשיר את ההצעה. סוגיה בעייתית נוספת היא השלווים, שלפי המסורת היוו את מזונם של בני ישראל בדרכם ממצרים. כיום מותר לצוד בישראל שלווים, אך הציידים מבקשים שיתירו להם לעשות שימוש בתרמית: להשמיע לשלווים קולות מוקלטים שימשכו אותם כך שהציד יהיה קל יותר. למרות חוות דעת אקולוגית של האקולוג הראשי של הרשות, ד"ר נועם לידר, בהנהלת הרשות צפויים להסכים לכך.
טענת הציידים הייתה שהרשות מצדיקה ציד לצורכי טיפול בנזקי חקלאות, אך מוכנה שיבוצע רק על ידי מי שיזכו להגדרה של “מפעל מאושר”. “את הציידים, שצדים בכמויות קטנות, הם רצו להחליף באותם מפעלים שצדים בכסף", אומר יו"ר ארגון הציידים. “אנחנו רוצים לצוד רק בעלי חיים שמזיקים ומפריעים ולא חיות בסכנת הכחדה”. ח"כ אכרם חסון (כולנו) אומר: "הסיכומים בין ארגון הציידים לרט"ג הם טובים ומשנים מדיניות שננקטה שלא בצדק".
גולדשטיין מסכם: “נגדיל את המכסה ב־300 אישורים. זה מחיר נמוך מאוד, מה גם שצריכים אותם לממשקים לצורך דילול אוכלוסיות במפגעי חקלאות”.