פעולה בעורף המוסד

תיק מספר 221632 העלה אבק במשטרה מאז 2014. מעורבים בו מיליוני שקלים שהוצאו מהמדינה עם הרבה סימני שאלה מדאיגים שמרחפים מעליהם, אבל לפני יותר מחודש התיק נסגר. למה? לא מפני שמישהו חקר והחליט שהכל בסדר ואין שום בעיה, אלא בנימוק שמדובר במידע ש"ההליך הפלילי אינו מהווה מסגרת מתאימה לבירורו".

יכול להיות כמובן שהכל כשר ותקין, ובכל זאת, תחקיר "ידיעות אחרונות" חושף מידע שמעלה הרבה תמיהות סביב ההחלטה לסגור את התיק. נתחיל ברשימה קצרה של חמש עובדות בסיסיות, שאת חלקן לפחות גם המשטרה אמורה לדעת:

1. ב־2014 עובד במוסד לביטוח לאומי בשם יעקב מזרחי העיד ביאח"ה, שהסמנכ"ל והאיש החזק במוסד, יגאל ברזני, זימן אותו ללשכתו, וביקש ממנו למסור מידע רגיש לשני נציגים של חברות פרטיות, ובין היתר להסביר להם כיצד ניתן לרמות את הביטוח הלאומי.

2. הסמנכ"ל ברזני הוא פעיל ותיק של ש"ס.

יגאל אלקובי. מכחיש שסידר פגישה

3. אחד משני הנציגים של החברות הפרטיות שישבו בלשכת הסמנכ"ל וקיבלו את ההסבר הוא יעקב (ינקי) דרעי, בנו של אריה דרעי, יו"ר ש"ס שמכהן כיום כשר הפנים. הנציג השני הוא יוסף אלקובי, שלאחרונה הורשע בפלילים. בנוסף, ליוסף אלקובי יש אח בשם יגאל אלקובי שעבד כבכיר בביטוח הלאומי והכיר ב"אופן הדוק" את אותו ברזני.

4. ההסבר על שיטות ההונאה, לפי העדות, ניתן לחברות לפני כמה שנים, ומאז בלי לדעת על כך דבר החלו להצטבר טענות על דיווחים כוזבים שבוצעו באמצעות החברות הפרטיות בעשרות מיליונים.

5. כשהמשטרה החלה לבדוק, הסמנכ"ל ברזני פעל לעקוף את עובדי המוסד שתפקידם לדווח למשטרה. את העובד שדיווח לראשונה על העניין הוחלט לפטר.

וכך, כשרוב המידע הזה מונח בפניהם, החליטו במשטרה לפני יותר מחודש שהעניין "אינו מצדיק פתיחה בחקירה". בתגובה, הגישה השבוע התנועה למען איכות השלטון בקשה מפורטת למשטרה לחקור בכל זאת את הפרשה. במקביל, המוסד לביטוח לאומי החל לבדוק מידע חדש שנמסר לו מ"ידיעות אחרונות" על פעולת החברות ברחבי הארץ. בנוסף, מהעדויות שנאספו עולה כי לא רק דרעי הבן קידם את עסקי החברות, אלא גם אביו – יו"ר ש"ס אריה דרעי, פעל בעבר לטובת החברות שפעילותן שנויה במחלוקת.

יוסף אלקובי. הסתבכויות פליליות בעבר

פגישה מסתורית בלשכה

הסיפור של תיק 221632, מתחיל במחלוקת על חשבונית קטנה, על סה"כ 25 אלף שקלים, שהגישה חברה פרטית לעיריית לוד. הנורות האדומות בפרשה נדלקו ב־2014, כשהסכסוך הכספי הגיע לבית המשפט.

ההליך נראה די תמים: מצד אחד עיריית לוד, ומצד שני חברה בשם "אימפקט בקרה ניהול נתונים פיננסיים" שטיפלה במיסי העירייה באופן מעורר תהיות, עד שהגזברות החליטה לנתק איתה קשר — וגם לתבוע ממנה להחזיר תשלומים שקיבלה. החברה טענה בתגובה שביצעה בדיקות מקיפות כדי לחסוך לעירייה מיסים, סירבה להחזיר אפילו אגורה, וכשהחל המשפט שלחה מטעמה נציג בכיר בשם יוסף אלקובי.

הסיבות לתביעה המשפטית נוצרו זמן קצר קודם, כשבעירייה לא הבינו כיצד קרה שדיווחים שלהם לביטוח לאומי "תוקנו" בהנחיית אותה חברה פרטית, וקוצצו באופן דרמטי — מחמישה מיליון שקלים עד לשני מיליון בלבד, כאשר התוצאה הייתה חיסכון גדול במס.

ינקי דרעי. "חשבתי שאני יכול לפתוח דלתות"

בערים אחרות, כשמישהו ביקש הסבר כיצד נוצר החיסכון, הוא נתקל בסירוב או בטענה שמדובר ב"סוד מסחרי". אבל בלוד התעקשו להבין, ולא קיבלו הסבר ששיכנע אותם. תוך כדי המחלוקת הציגה החברה לעירייה מסמך שכתב לה בכיר בביטוח לאומי, ששמו יגאל אלקובי – שהוא במקרה, אחיו של אותו יוסף אלקובי.

בינתיים, במשרדי הביטוח הלאומי בירושלים אחד העובדים הוותיקים קיבל את המידע על אותו סכסוך, והחל לחשוד שמשהו לא הגיוני, ושאולי החברה לא מסתירה "סוד מסחרי" אלא משהו אחר.

אותו עובד, יעקב מזרחי, ערך בדיקה מהירה וגילה שחברות פרטיות במעורבות יוסף אלקובי פועלות במוסדות רבים. זמן קצר אחר כך הוא הגיע למשטרה בתיאום עם הנהלת המוסד ומסר עדות מפורטת – כולל תיאור של פגישה מוזרה שבה נזכר. מזרחי העיד שלפני כמה שנים הוא הוזמן ללשכתו של יגאל ברזני, המכהן כיום כסמנכ"ל ביטוח, גבייה וחקירות במוסד. ברזני הוא פעיל ותיק בש"ס. בעבר אף הושבתו 19 סניפים של הביטוח הלאומי על רקע מינויו, כשהעובדים המתנגדים מגדירים את הצנחתו כמינוי פוליטי.

לפי עדותו של מזרחי, כאשר פתח את הדלת בלשכתו של הסמנכ"ל ברזני, גילה מולו את יוסף אלקובי ואת בנו הבכור של אריה דרעי, יעקב דרעי.

העובד יעקב מזרחי. קיבל הגנה מהמבקר

מתברר שיוסף אלקובי הפעיל מספר חברות בתחום המיסוי, חלקן עם אח אחר שלו. מבדיקה שערכנו עולה כי יעקב דרעי, בנו של שר הפנים, אכן צורף כשותף בעבר לשתיים מהחברות.

בעדות שמזרחי מסר במשטרה, הוא הסביר שהסמנכ"ל ברזני ביקש ממנו להסביר באדיבות ליוסף אלקובי ולדרעי הצעיר, על שיטות לרמות את הביטוח הלאומי. איך זה ייתכן? אלקובי ודרעי, העיד, הוצגו בפניו כמי שמבקשים "לסייע לביטוח הלאומי להתמודד עם מרמה וגניבות".

איך בכלל התארגנה פגישה רגישה כזו עם צמרת הביטוח הלאומי? לדברי יעקב דרעי, "אני רק הצטרפתי. הגעתי בתור אורח כזה". לטענת דרעי, את הפגישה אירגן אח של שותפו בחברה, אותו יגאל אלקובי, שכיהן כאמור כבכיר בביטוח הלאומי. "לפי איך שזכור לי, זה שסידר את הפגישה שמה... היה אח שלו שעובד בתפקיד גדול בביטוח הלאומי", אמר דרעי הבן ל"ידיעות אחרונות". יגאל אלקובי מכחיש בתוקף (ראו מסגרת).

לאחר הפגישה התקיים קשר נוסף בין אנשי החברה להנהלת הביטוח הלאומי, במהלכו ברזני ניסה לסדר לחברה פטור ממכרז בעסקה "לשיפור איכות הביקורות" במוסד לביטוח לאומי. אבל בוועדת המכרזים במוסד, כך לפי בכיר בוועדה, הרעיון נדחה. "אמרנו שיגיש מכרז פתוח ושוויוני", אמר בתיעוד שהגיע ל"ידיעות אחרונות" מי שכיהן כיו"ר ועדת המכרזים, אבי מנשה. "לא אמרו לנו (על הקשרים, ש"ג), אבל אם היינו יודעים מה מסתתר, היינו מעיפים את כולם מכל המדרגות בטיל". עמדת הסמנכ"ל ברזני בעניין זה היא שהטענות שקריות, כיוון שבוצע גילוי נאות על הקשרים.

הסמנכ"ל יגאל ברזני, האיש החזק במוסד ופעיל ש"ס. "התלונות על המכרזים נמצאו כטענות שווא"

החברה לא קיבלה את העסקה. ובכל זאת, לפי עדותו של מזרחי, החברה קיבלה מידע רגיש של ביטוח לאומי – כולל מה שנחשב לסוד כמוס: קיימת פרצה המאפשרת להגיש למוסד נתונים "מתוקנים" כביכול במיליוני שקלים, וספק אם הם ייבדקו. כך, באמצעות הפרצה הזאת, מעסיקים יכולים להגיש דו"ח מקוצץ בסכומי עתק ללא הצדקה, ולא בטוח שמישהו יבחין בכך. "אפשר פשוט לשנות את הסכומים בשורה התחתונה בדו"ח ולשלוח לביטוח הלאומי", אומר מנהל חשבונות ממרכז הארץ, "הייתי משוכנע שזה פלילי, אבל שתקתי כי ראיתי שזה עובד".

התמורה: 20 אחוז מהחיסכון

מיהן אותן חברות פרטיות שהדלת בביטוח הלאומי נפתחה בפניהן? מדובר במערך חברות בשמות שונים, הפועלות תחת מה שהן מכנות "קבוצת טריניטי", בהן "ביקורת שנייה ישראל", ו"אימפקט בקרה ניהול נתונים".

ממידע שמסרו חלק מהחברות בהליכים משפטיים, נראה שמדובר באימפריה של ממש. החברות הספיקו לטפל במיסוי של בתי חולים כמו תל השומר, איכילוב והדסה; בעיריות כמו תל־אביב, טבריה, אילת, עכו, אשדוד, שדרות אשקלון ועוד, כשעסקיהן מגיעים גם לממשלה. בין היתר העניקו שירות גם בפרויקטים של משרדי האוצר והביטחון. בחלק מהמקרים הן קיבלו היתר להתחבר בקביעות למערכת המחשבים, ואפילו להציב שרתים במשרד הביטחון, ולקבל מידע על אלפי המועסקים במערך הביטחון.

מנכ"ל הדסה לשעבר, פרופ' שלמה מור יוסף. נמנע מלהגיב

החברות מצהירות שהביאו לגופים השונים חיסכון מס של מאות מיליונים, וייתכן כמובן שכך עשו והכל באופן ראוי ותקין. לאחרונה משרד הביטחון שילם ל"טריניטי מערכות מחשוב" מיליון שקלים, לאחר שלטענתו חסכה למשרד עשרות מיליונים.

המכנה המשותף לחברות הוא יוסף אלקובי: ב־2006 חברה בשליטתו רכשה את "טריניטי מערכות מחשוב", וכיום הוא מוגדר בקבוצה כ"מנהל טכנולוגי ראשי". אלקובי הוא בעל תואר בחשבונאות וכלכלה מהאוניברסיטה העברית, וגם מתכנת ומומחה לניתוח מערכות פיננסיות. אלא שברזומה הנוצץ שלו יש כמה שריטות. בין היתר הספיק להיות מעורב עם חברות בשליטתו בלא מעט משפטים אזרחיים - חלקם הניבו קביעות קשות מצד שורה של שופטים. בין היתר על "מעילה באמון", פעולות שביצע "שלא כדין", "הפרה ביודעין של צווי בתי משפט" לכאורה, קביעות ש"אינו דובר אמת" ועוד.

באחד ההליכים, משנת 2013, אלקובי הורשע גם בעבירות מס, ובית המשפט קבע ש"הנאשם נקט סחבת קשה המעידה באופן קיצוני על היעדר הפנמת החובה החוקית המוטלת עליו, ועל זלזול בחוק ובבית המשפט". וזו לא הייתה ההסתבכות היחידה שלו עם החוק. בשנת 2012 הורשע אלקובי בפלילים כשתקף באלימות קשה קרוב משפחה על רקע סכסוך כספי. הוא נדון לשבעה חודשי מאסר, ובפסק הדין נקבע שאלקובי "היכה את המתלונן ללא רחם, הסב למתלונן פגיעות קשות בפניו, והמשיך והיכה בו גם לאחר שאיבד את הכרתו והיה שרוע על הקרקע, לא חס גם על בני משפחתו, ובכללם ילדיו הקטנים ואמם, שנכחו במעמד הקשה ואף עזב את המקום תוך גילוי אי־אכפתיות".

לאחר הסתבכויותיו נאלץ אלקובי לפעול בקבוצת החברות כשכיר, והיום הוא ואחרים במערך החברות מנחים מוסדות ציבור איך להגיש נתונים ודו"חות למס הכנסה ולביטוח לאומי.

השירות מוענק במודל קל ופשוט: הם בודקים דו"חות שהגישו בעבר רואי חשבון אחרים, ומדווחים אם מצאו שניתן לחסוך. ואז בהנחייתם מוגשים דו"חות "מתוקנים", כולל שינויים שמגיעים לעשרות מיליוני שקלים. התמורה שחברות "קבוצת טריניטי" מקבלות, היא כעשרים אחוז מהחיסכון.

בנו של דרעי, כאמור, צורף בעבר כשותף לשתיים מהחברות. הוא אינו מומחה בפיננסים, והשימוש בו לצורך "פתיחת דלתות" הוזכר גם במסמך שנמסר לבית המשפט המחוזי בירושלים.

באחת התביעות בהן היו מעורבות חברות של האחים אלקובי, נמסר לבית המשפט שהן "נופפו בעובדה שיעקב דרעי בעל 25 מהמניות. דרעי הוא בנו של אריה דרעי הידוע. ובעזרת 'קשריו' של זה ושל אביו, הובטח כי יורחבו קשרי המסחר והעבודה".

מבדיקה שערכנו עולה שינקי דרעי הופקד על תחום השיווק. "חשבתי שאני יכול לעזור להם בקשרים", הוא אישר בפנינו השבוע, "לפתוח להם את הדלתות, ושאם הם חוסכים כסף – זה מעולה לכולם".

האם גם מי שמכהן כיום כשר הפנים, אריה דרעי, היה מעורב בפעילות החברות? "אבא שלי לא התערב בכלום", השיב דרעי הבן, "מקסימום אני, בתור 'הבן של', הסכימו לפגוש אותנו".

ובכל זאת, מהעדויות שאספנו עולה כי אריה דרעי דווקא היה מעורב בפעילות. בית חולים הדסה היה לקוח גדול של אחת מאותן חברות, וגורם שטיפל בקשרים שבין בית החולים לחברת המס, סיפר לנו שבעצמו שוחח עם דרעי האבא. לפי עדות אחרת שהגיעה אלינו, דרעי פנה למנכ"ל הדסה, פרופ' שלמה מור יוסף, בעניינה של אותה חברה. פרופ' מור יוסף נמנע מלהגיב. אריה דרעי מסר בתגובה כי עוד בטרם חזר לפוליטיקה, בסך הכל ניסה לסייע לבנו, וכי הוא לא מכיר את הפרטים הנוגעים להדסה.

החברה דורשת היום מהדסה לשלם לה על "חיסכון" של כשלושה מיליון שקלים, בהקטנת תשלומים לביטוח לאומי – ואף פנתה בעניין לבית המשפט. כמו בלוד, החברה הגישה דו"חות "מתוקנים" ובהם מס מוקטן. אלא שבבית החולים מסרבים לשלם. הסיבה: הנהלת הדסה בדקה ביסודיות את התנהלות החברה, והיא טוענת ל"דיווח כוזב למוסד לביטוח לאומי".

תצהיר שהגיש מטעם בית החולים רואה חשבון ותיק ממשרד "כספי את כספי" מתייחס ל"חשיפת הדסה ומנהליה לאחריות פלילית" בשל הגשת הדו"חות המתוקנים. עמדת בית החולים היא שפעולת החברה, "תוך ידיעה שאין לתיקון כל בסיס חוקי, מהווה דיווח כוזב למוסד לביטוח לאומי".

"זה לא גנן"

מזרחי מהביטוח הלאומי העיד כאמור במשטרה, שהוא עצמו הסביר לדרעי הבן ולשותפו אלקובי, כיצד ניתן להקטין תשלומי מיסים ללא הצדקה – והכל מבלי שהביטוח הלאומי יגלה. ואמנם, האבסורד הזה – לפיו הביטוח הלאומי לא טורח לבדוק תשלומים – נחשף, פחות או יותר, בתביעה שהגישה עיריית לוד. החברה שהקטינה תשלומי מס קיבלה עמלה, אלא שאז העירייה טענה שהפעולה לא הייתה כדין ותבעה להחזיר את הכסף. השופט עדי הדר הופתע לגלות שגם אחרי מחלוקת ארוכה, בביטוח הלאומי לא טרחו לבדוק אם יש הצדקה למחיקות של מיליוני שקלים. וזאת, למרות שמדובר במקרה חריג, כשהעירייה בעצמה דורשת לשלם יותר מיסים — ו"מזעיקה" את הביטוח הלאומי לבטל נתונים שהוגשו בשמה. "לביטוח לאומי עד עצם היום הזה אין עמדה?" שאל השופט המופתע את נציגת המוסד שהגיע להעיד. "אנחנו לא הולכים ובודקים כל דו"ח. יש לנו 245 אלף מעסיקים במשק", השיבה לו. השופט חקר בעצמו את נציגת ביטוח לאומי, והתקשה להבין. "אולי אני אשמע ממך תשובה"? שאל בהמשך. "כי עד עכשיו לא שמעתי. הבנתי את העמדה, שהיא בעצם שאין עמדה". בהמשך, לאחר שהקשיב לעדים, שוב התפלא השופט כיצד קוצצו מיליונים ללא בדיקה: "זה לא גנן, שצריך להוריד 2,000 שקל. זה דבר מהותי".

פסק הדין תמך בעירייה, וקבע לגבי החברה שאפילו "אין ראיות לגבי עבודה שהושקעה על ידה". השופט לא יכול היה לדעת שהדברים יגיעו למשטרה, ובכל זאת כשהתייחס להתנהלות המוסד לביטוח לאומי אמר בדיון ש"זה בעצם העוקץ לדעתי בתיק, שהבדיקה המהותית לא נעשתה עד רגע זה". מאז 2014 חלף זמן רב, ונראה שעסקי החברות נמשכים כבר שנים מתחת לרדאר של הביטוח הלאומי.

עדויות ממספר מוסדות מגלות מציאות מוזרה: אנשי מס הכנסה שפועלים במקביל, בודקים נתונים שהחברות מגישות, אבל מסרבים לאשרם – ובחלק מהמקרים המחלוקת נגררה להליכים משפטיים. לעומת זאת, בביטוח לאומי, נראה שהכל הולך חלק.

"הם הביאו לנו אישורים מביטוח לאומי שהכל בסדר", אמר גזבר עיריית אילת אסי בן־חמו, בתיעוד שהגיע לידינו. בעיר הדרומית צומצמו תשלומים בהיקף של כעשרה מיליון שקלים. ובכל זאת, העניינים התפתחו באופן חריג כשבעירייה החלו להתעורר ספקות. "הם חסכו לנו הרבה כסף ועשו כל מיני תחשיבים", אמר הגזבר, "אבל בדקנו וחשבנו שהפעולה לא בדיוק כשרה. בשלב מסוים ניתקנו איתם קשר. פחדתי שזה עלול להתפוצץ לנו בפנים. מאוד־מאוד חששנו". גורם בעירייה הוסיף ש"היום החשש של הגזבר, הוא שהביטוח הלאומי יגיע ויבקש את הכסף". בינתיים, כאמור זה לא קורה.

החשש במוסדות נוספים התעורר, למרות שלא ידעו דבר על העדויות שנמסרו למשטרה. "הנתונים בדו"חות פשוט לא היו הגיוניים", טוען גורם באחד המוסדות, "זו הסיבה היחידה שחשדנו. עכשיו, כשאני מבין את כל התמונה, זה נראה לי מדהים שהמשטרה החליטה שהעניין לא מצדיק פתיחה בחקירה".

הקטנות התשלומים בוצעו על ידי החברות, כאמור, בשורה של מוסדות וערים. לא ברור האם נעזרו אך ורק במידע שקיבלו באדיבות בכירי המוסד, אבל מדובר בהרבה מאוד כסף. באשקלון, למשל, קוצצו 2.7 מיליון שקל מתשלומי הביטוח הלאומי בסיוע החברה. בניגוד למס הכנסה, שבדק והתנגד בתוקף לקיצוצי העירייה, בביטוח הלאומי לא טרחו לבדוק את התשלומים. אלא שאז החלו להצטבר חששות בעירייה — זו שהייתה אמורה להרוויח מהקיצוץ. "אני מבין שהסתבכנו", אמר בדיונים הפנימיים מנכ"ל העירייה, אברהם בן דוד. "כנראה שהמנהלים יוסי (יוסף אלקובי, ש"ג) ובני (אחיו של אלקובי, ש"ג) הציגו מצג שווא".

מתכתובות מייל שהגיעו ל"ידיעות אחרונות" עולה כי העירייה הציגה שאלות נוקבות על הקיצוץ, ולא ממש קיבלה הסברים. "כל פניות העירייה לקבל פירוט בכתב להנחיות — לא נענו", כתב היועץ המשפטי של העירייה לנציג אחת החברות. "האם סירובכם לקיים דיון אצל פקיד השומה מקורו בחששכם שהנחיות הקיזוז שנתתם יתבררו כשגויות?" היועץ הבהיר במייל ש"כל נזק שייגרם בשל התנהלותכם ייתבע מכם". אבל המיליונים קוצצו, הביטוח לאומי לא בדק, ולא נראה שנגרם שום נזק. לאחר שבעיריית אשקלון סירבו לשלם עמלה לחברה, תבעה האחרונה את העירייה – וההליכים מתקיימים בימים אלה.

הביטוח הלאומי גם לא ידע כלום על מיליונים שקוצצו בגדרה, שם בהנחיית החברה שונו נתונים בהיקף של 23 מיליון שקלים — מהלך שנתקל בהתנגדות של מס הכנסה בלבד. "לפי חישוב פשוט שביצענו", אמר עובד בעירייה בתיעוד שהגיע לידינו, "ההחזרים שמגיעים לגדרה בשנה מסוימת, היו מקסימום 40 אלף שקל. פה אנחנו מדברים על החזרים בהיקף אחר לגמרי, ושינוי נתונים ב־23 מיליון שקל. זה הזוי. הייתי משוכנע שבוצעו אצלנו דברים אסורים. ביטוח לאומי הגיעו לביקורת, אבל להפתעתי יצאו אחרי זמן קצר בלי לעשות כלום. לא היה לי שום הסבר לזה".

בטבריה קוצצו באמצעות החברה קרוב לשני מיליון שקלים מדיווחי העירייה לביטוח הלאומי. גם כאן בעירייה חששו שלא הכל תקין וסירבו לשלם לחברה, שמצידה פנתה לבית המשפט. גזבר העירייה מסר לאחרונה בהליך משפטי כי אנשי החברה "מסרבים לתת כל מידע", ולנמק בפניו את פעולותיהם בטענה ל"סוד מסחרי". בתצהיר שהגיש ציין עוד שבטבריה, כמו בערים נוספות, "אף אחד לא יודע אם ההתנהלות שלהם הייתה בהתאם לכל דין או שאני ו/או נושאי משרה חשופים להליכים פליליים".

גורם בביטוח הלאומי מסר בתגובה ש"קיימנו בדיקות, אבל יש מוסדות שפשוט לא יכולנו לדעת עליהם. בכל מקרה, כשמס הכנסה מתחיל לחקור, אנחנו לא בודקים". גורם בקבוצת החברות הכחיש את טענות המוסדות ומסר שמדובר בלקוחות שמבקשים לחמוק מתשלום. לדבריו, הזוי שגופים רציניים טוענים היום שלא ברור להם כיצד הוקטנו תשלומי מס, ומכל מקום הם פעלו במקצועיות ובהתאם לחוק.

בכל מקרה, בשלב מסוים גם דרעי הבן הרגיש שיש בעיה, ויצא מהשותפות. כשפנינו אליו מסר ש"גם במקומות שעזרתי להם, כל פעם הם דיווחו דברים אחרים. חסכנו מיליון ואחרי שבוע חצי מיליון, נכנסתי ללחץ כי הרגשתי שלא מספרים לי את האמת, ואז לקחתי אחורה".

העובד ששאל שאלות

מה שהתרחש בהנהלת הביטוח הלאומי כשהמידע המחשיד הגיע לשם, מרתק לא פחות מעשרות המיליונים שקוצצו באופן שנוי במחלוקת. למשטרת ישראל ולביטוח הלאומי יש הסדר לפיו כאשר מתעורר חשד למרמה, הנתונים מועברים למשטרה באחריות "יחידת תיאום" שהוקמה בביטוח הלאומי. במקרה הזה, המידע הועבר גם על ידי עובדת בשם רגינה רוט, הכפופה למזרחי.

הסמנכ"ל ברזני ממונה גם על החקירות במוסד. ספק אם הוא יכול לייחל שהמשטרה תחשוף שחיתות, בעיקר בנסיבות כאלו. כלומר, כשלפי עדות במשטרה הוא עצמו ביקש להסביר לנציגי חברה מסחרית שהגיעו ללשכתו איך ניתן לרמות את המערכת; וכשאחד הנציגים הוא בנו של מייסד המפלגה שלו, והשני אח של מנהל בכיר שכיהן במוסד ושהוא הכיר "באופן הדוק".

כשמזרחי העלה תחילה את המידע החמור ברזני לא התפעל, ובכל זאת הורה לפנות למשטרה. אלא שבמקביל נקט כמה פעולות חריגות: תחילה שיגר לרגינה רוט הודעה על "הפסקת עבודה מול היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית", כך שבפועל הקשר עם המשטרה יתבצע באמצעות גורמים אחרים.

ברזני החליט שאפשר לדלג גם על "יחידת התיאום" עם גורמי האכיפה — עד שמנהל היחידה, אמיר קירש, התריע בכתב, "שהפעילות מול המשטרה תהיה בדרך המקובלת, ולא בניגוד לנהלים". קירש דרש שהמידע לחוקרים ימשיך לעבור "בהתאם להסכם שיתוף הפעולה בין הביטוח הלאומי למשטרה". מחאותיו לא הועילו. היום, בכל מקרה, הוא עובד בתפקיד אחר לחלוטין.

מי שאמור היה לשלם את המחיר הכבד ביותר היה מזרחי, שדרש ראשון לבצע חקירה. כמה שבועות לאחר שהמידע התקבל, ברזני שלח למזרחי מכתב שביטא את "מורת רוחו" מהתנהלותו, והוא זומן לשימוע בסדרה של שלושה מכתבים, כשהטענות נגדו תופחות וגדלות. מה שהחל בטרוניה על בזבוז זמן בעבודה, צמח במהירות והתגלגל למחוזות אחרים, כולל איסוף נמרץ של ברזני לטענות על הטרדות מיניות מצידו של מזרחי כלפי עובדות במוסד.

מזרחי ביקש הגנה ממשרד מבקר המדינה, שם לבקשתו, נבדקו פעולות ברזני והנהלת המוסד. בשלב הזה הנהלת המוסד וברזני עשו מאמץ רב לשכנע את מבקר המדינה שחשוב להדיח את מזרחי. בין היתר בנימוק שטענותיו נבדקו, ו"אין בהם שום ממש" — כולל הטענות לסיוע שסיפק מנהל אגף הביקורת יגאל אלקובי לחברות הפרטיות שבהן מעורב אחיו.

הטענות של מזרחי בעניין אלקובי "התבססו על השערות ומסקנות בלתי מבוססות", השיבו אנשי הביטוח הלאומי למבקר המדינה. יכול להיות. ובכל זאת, בשיחה שתוכנה הגיעה לידינו נשמע אחד הבכירים בחברה הפרטית מתאר כיצד הוא עצמו יצר קשר טלפוני עם האח מנהל האגף, כדי לדווח על ביקורת שמתבצעת באחד המוסדות.

לאחרונה הוציא משרד המבקר למזרחי צו הגנה כחושף שחיתויות. במסמך המשתרע על 22 עמודים, נקבע שברזני והכפופים לו במוסד היו "עסוקים באיסוף יזום ואינטנסיבי של טענות ישנות אודות הטרדות מיניות", וש"הממצאים מחזקים את הטענה כי ההליך 'נתפר' לצורך הצדקת הכוונה לסיים העסקתו" של מזרחי. "אלמלא התריע על מעשי שחיתות במוסד" קבע המבקר, "לא היה מר ברזני נוקט את הצעדים הפוגעניים". עמדת הסמנכ"ל ברזני היא שהמידע מוצג באופן שקרי, ו"חלק מהתלונות הוגשו ישירות ע"י עובדות המוסד לממונה על הנושא".

מאז קביעת המבקר חלפו חמישה חודשים, והנהלת הביטוח הלאומי סירבה ליישם את החלטתו להחזיר את מזרחי לאותו תפקיד בו כיהן: מנהל אגף גבייה ממעסיקים, בו היה יכול להמשיך לבדוק ענייני כספים ותשלומי חברות. למעשה, הנהלת המוסד נשכבה על הגדר כדי לחסום אותו — עד כדי כך, שלאחרונה המוסד הסכים לשלם למזרחי פיצוי אישי חסר תקדים, מקופת הציבור כמובן. לכן לאחרונה חזר לתפקיד מנהל אגף אחר במוסד, וקיבל בנוסף סכום של 450 אלף שקלים.

השבוע, לאור הממצאים המפורטים, פנתה התנועה למען איכות השלטון ליאח"ה, בבקשה לחקור את הפרשה. עו"ד תומר נאור, מנהל מחלקת ליטיגציה בתנועה, ציין בפנייתו ש"חלק ניכר מהמידע לא הועבר לידי משטרת ישראל, ומעולם לא היה מצוי גם בידי המוסד לביטוח לאומי. סגירת תיק כה חשוב, העוסק בנושאים הנמצאים בליבת האינטרס הציבורי, מחייב בחינה מחודשת, ולטעמנו פתיחת התיק וניהולו מחדש".

הביטוח הלאומי: נערכות ביקורות ונסגרות פרצות

 בתגובה לטענות העולות בכתבה מסר שר הפנים אריה דרעי באמצעות דוברו כי: "בעת היותו של השר דרעי אזרח פרטי בתחילת שנות האלפיים, הצטרף בנו ינקי דרעי, כשותף בסך 25 אחוז בחברה המדוברת, לשם פרנסתו. האזרח אריה דרעי סייע לבנו באותם ימים כפי שכל איש עסקים מסייע לבנו בפעילות עסקית עצמאית. לשר דרעי אין שום מעורבות בחברה ולא מוכרת לו המחלוקת בין החברה לבין הנהלת בית החולים הדסה".

 יוסף אלקובי מסר בתגובה כי: "חברת טריניטי מומחית לבקרה על מערכות פיננסיות, ומחשבת מחדש חישובי שכר ומאתרת במדויק עבור מעסיקים טעויות בחישובי ברוטו, חישובי מס וזכויות סוציאליות. סמנכ"ל הגבייה במוסד לביטוח לאומי, רו"ח ברזני, המליץ עלינו אישית להוות ספק יחיד בתחום התמחותנו. לקוחותינו ועובדיהם מקבלים החזרים בסך ממוצע של מאות אלפים ועד מיליוני שקלים — כספים שנגבו מהם ביתר מצד הממסד. המוסד לביטוח לאומי 'סימן' אותנו לאחר שחשפנו גבייה של יותר ממיליארד שקל על גבם של עובדי צה"ל. בכל פגישה של מר יוסף אלקובי עם המוסד לביטוח לאומי הובא גילוי נאות כי יגאל הוא אחיו. למען הגילוי הנאות יצוין כי טריניטי הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, מזרחי ואחרים. לחברה משווקים רבים, בהם היו גם ינקי דרעי".

 מהמוסד לביטוח לאומי (המל"ל) נמסר בתגובת כי: "מדי שנה נערכות אלפי ביקורות לוודא שמעסיקים מדווחים כדין, וכמובן שגם נסגרות פרצות. מעסיקים עשויים להקטין דמי ביטוח, ותיקוניהם נבדקים. כשמתברר שהדיווחים אינם כדין, נשלחים חיובים לתשלום. לגבי חלק מהמקרים המצוינים בכתבה, אנו בוחנים אם התיקון בוצע כדין. איננו יכולים למסור פרטים המצויים בחקירה.

"לגבי סמנכ"ל המוסד: כהונתו כחבר מועצה מוסדרת בהסכם ניגוד עניינים, והעובדה שנושאים מסוימים הועברו לבדיקת המשטרה מוכיחה שלא היה כל ניסיון מצידו או גורם כלשהו להפעלת שיקול זר או הגבלות על החקירה. אין חשיבות לזהות הגורם הפנימי שמדווח למשטרה שפועלת לפי שיקול דעתה המקצועי בלבד.

"לגבי הקשר עם החברות: בעבר הוצע לרכוש תוכנה לבדיקת ניכויים, שנבחנה באופן מקצועי ובהתאם לכל הכללים המקובלים, ללא שום התערבות לא ראויה מגורם כלשהו. לבסוף הוחלט לא לקבל את ההצעה. בביקורת הפנימית לבדיקת חשש למעורבות אלקובי לא נמצאו ראיות או ממצאים".

 בכיר במל"ל הוסיף בתגובה: "לא נקבע בהחלטת המבקר שבוצעו מעשי שחיתות או הפרת נהלים בפרשות, שנבחנו בצורה מעמיקה גם על ידינו, ואף עובד אינו מואשם שפעל לא כדין".

 יגאל אלקובי מסר בתגובה: "לא הייתי מעורב בהצעת החברה, וקרבת המשפחה הובאה לידיעת הגורמים המוסמכים מראש, ולכן נמנעתי מהתערבות כלשהי וכל הראיות בידי המל"ל. הטענות נגדי הן אסופת הכפשות שנדחו מכל וכל על ידי הנהלת המוסד והמשטרה. מבקר המדינה והמשטרה כלל לא פנו אליי לבקש תגובה לטענות השונות, והדבר מעיד בעד עצמו".

בנוגע למסמך בחתימתו שהציגה החברה, טען יגאל אלקובי: "במענה לגורמי חוץ, השבתי באופן ענייני ומקצועי ובמקרה זה הפניתי לגורמים המוסמכים בנושא במשרד הראשי, סגניתו של מזרחי. העניין נבדק ונמצא שאין כלום בטענות".