מותו של "הפרופסור המטורף"

הוא נחשב לאחד מגדולי הקומדיה האמריקאית, לאב הרוחני של שחקנים קומיים ופרועים בני ימינו כמו ג'ים קארי או אדם סנדלר. ואף על פי שבחייו ובשיא הצלחתו בשנות ה־50 וה־60 לא היה נהוג להעריך את הקומיקאי היהודי ג'רי לואיס, עם השנים התגברה האהדה אליו, והוא זכה למעמדו כאחד מהקומיקאים הגדולים והמיוחדים שנראו על המסך - ומעבר לו.

אתמול נפטר ג'רי לואיס בגיל 91 בביתו בלאס־וגאס. לואיס סבל בעשורים האחרונים משורה של בעיות בריאותיות ונאבק בסוכרת ובמחלת ריאות כרונית. לואיס נולד למשפחה יהודית בניו־ג'רזי כג'וזף לביץ' וכבר בגיל חמש הופיע עם הוריו כקומיקאי. הוא עזב את התיכון באמצע הלימודים משום שספג עלבונות אנטישמיים ופצח בקריירה של קומיקאי בארה”ב. בגיל 20 הצטרף לכוכב דין מרטין, שהיה אז זמר מתחיל, והשניים החלו להופיע כצמד "מרטין אנד לואיס" במופעים ברחבי ניו־יורק — עד שקיבלו את תשומת הלב של הקהל האמריקאי. בהמשך התפצל הצוות, ולואיס החל להתמחות בכתיבה, בבימוי של סרטים בכיכובו וגם במשדרי התרמה טלוויזיוניים, בשעשועונים ובאלבומים קומיים. בין היתר ביים לואיס סרטים כמו "הפרופסור המטורף", "נער המעלית", שאותו צילם בבית־מלון במיאמי במהלך היום תמורת ההבטחה להופיע בו בלילה, "תכשיטי המשפחה" ויצירת המופת הקומית "אח, איזה אח".

כמעט בכל סרטיו גילם לואיס דמויות מוקצנות, מרובות פרצופים, של שוטה הכפר הקולני. אלה גם הפכו אותו לקומיקאי שנוא על המבקרים בארצות־הברית וליעד ללעג. דווקא בצרפת האליטיסטית הוא החל להיות מוערך כגאון קומי חתרן וזכה בפרסים ובאותות ממשרד התרבות הצרפתי. עם השנים החלו בארה"ב להסכים עם הצרפתים.

בשנות ה־70 ירדנה קרנו של לואיס, והוא התמקד במשדרי התרמה טלוויזיוניים למטרות הקרובות לליבו, בעיקר המלחמה נגד ניוון שרירים. ב"טלתונים" השנתיים המפורסמים שלו למען המאבק גייס 2.5 מיליארד דולר, וב־1977 הוא היה מועמד לפרס נובל לשלום. במקביל ביים וכיכב בסרט "היום שבו הליצן בכה" שהתבסס על סיפור אמיתי על ליצן שהגיע לאושוויץ. דווקא הסרט הזה מעולם לא הופץ כי לואיס התבייש בו, אולם האנשים הבודדים שצפו בו טענו כי זוהי יצירת מופת בלתי נשכחת. לואיס גם לימד באוניברסיטה בקליפורניה, ובין תלמידיו היו שני צעירים שאפתניים בשם ג'ורג' לוקאס וסטיבן ספילברג. ב־1983 הגיע שיא מאוחר לקריירה שלו: הוא כיכב מול רוברט דה נירו בקומדיה השחורה של מרטין סקורסזה "מלך הקומדיה", והתפקיד שלו בו כמנחה טלוויזיה יהיר נחשב לאחד הטובים.

לואיס מקבל את אות הלגיון הצרפתי בפריז | צילום: איי.פי

מנגן, שר ולא שוכח לעשות פרצוף | צילום: גטי

מעט קומיקאים בהיסטוריה היו כל כך אהובים על הקהל, ביחס הפוך לגמרי לדעת המבקרים. מעט שחקנים הוליוודיים נעו במהירות כל כך גדולה בין קסם וחמלה לבוטות ועלבונות. לואיס היה גם שחצן וגם חסר ביטחון, או כפי שהגדיר את עצמו "אימבציל נוירוטי", שתמיד מרגיש שהוא עדיין בן תשע. לואיס השתתף ביותר מ־50 סרטים ועבד בקצב שגרם לו לאשפוזים חוזרים ונשנים בגלל תשישות. “יחסית להיפר־אקטיביות של ג'רי לואיס, רובין ויליאמס נראה כמעט ישנוני", אמר עליו דיוויד שוורץ, מנהל מוזיאון הסרטים בניו־יורק. לואיס היה נשוי פעמיים, והותיר אחריו שבעה ילדים.

"מרטין אנד לואיס | צילום: גטי