שירים שענת אוהבת במיוחד

אחרי הפסקה של יותר מעשרים שנה ענת עצמון חוזרת לשיר ומעלה יחד עם מוטי דיכנה ויואל לרנר מופע ובו קלאסיקות עליהן גדלו. גם לדני סנדרסון, בן הזוג שלה, יהיה ייצוג ברפרטואר. "האם אוציא עוד דיסק? אי־אפשר לדעת. בינתיים אני נהנית להישען על שירים של גדולי היוצרים"

בתחילת שנות ה־90 ענת עצמון ניהלה קריירה מוזיקלית מצליחה. היא הוציאה את אלבומה הראשון "בחלום", ממנו התפרסם שיר הנושא, וכלל גם שירים כמו "עוברת אורח", "אל תשפטו" ו"יוליה". אחר כך התמקדה בעיקר בקריירה שלה כשחקנית תיאטרון וקולנוע. בחודש הבא (2 בספטמבר בזאפה תל־אביב), היא תחזור לעמוד מול המיקרופון, כשתשיק, יחד עם שלישיית בונבוניירה, שכוללת מלבדה את מוטי דיכנה ויואל לרנר, מופע חדש לכל המשפחה — "שירים לתמיד". המופע יכלול שירים כמו "אפונה וגזר", "אני אוהב שוקולד", "רוצי שמוליק", "אמא שלי", "כשאת בוכה את לא יפה", "ד"ר דוליטל", "גוליית", "רוני" ו"עוף גוזל", בעיבודים חדשים, עם קטעי קישור שכתבו חברי השלישייה. שניים מהשירים, "גוליית" ו"רוני", נכתבו על ידי בן זוגה של עצמון, דני סנדרסון.

 

"יואל ומוטי רצו לעשות משהו לכל המשפחה, ומאחר שהם חיפשו זמרת שהיא גם שחקנית, הם פנו לשמחתי אליי", היא מספרת. "בחרנו בשירים הכי יפים לדעתנו, שירים שמלווים אותנו מהילדות ועד היום. הרעיון הוא שההורים והילדים יחוו חוויה משותפת".

 

איך זה לשיר שירים של דני?

 

"הוא כותב מקסים, את זה כולם יודעים, אבל קשה לשיר אותו. יש בו קולות וזרמים. כל שיר שלו הוא כמו תיאטרון שלם. אני שרה את זה בגאווה גדולה ובחרדה. מוטי, אגב, היה עם דני בגזוז, ששרה את 'רוני', ולכן בחרנו גם בשיר הזה".

 

איזה שיר אהבת כנערה?

 

"את 'רוצי שמוליק' — שיר שהייתי משוגעת עליו כנערה. הייתי שומעת אותו שבעת אלפים פעם בדקה. לבצע אותו עם החברים להרכב זה הגשמת חלום. בחרנו לקרוא להרכב שלנו בונבוניירה כי זו מילה נורא מצחיקה, וכל השירים האלה הם בונבונים טעימים, שירים אלמותיים, תמימים ויפים. בתקופה הקשה שבה אנחנו נמצאים עכשיו כיף יותר להתעסק בשירים כאלה. החלום שלי הוא שיבואו למופעים האלה משפחות וילדים, ושזה יהיה מופע מלא אהבה, חום והומור".

 

עצמון לא בטוחה שהמופע הזה מבשר על הקמבק שלה כזמרת. "אני מריצה מופע אינטימי בספריות ובמתנ"סים, ובו סיפורים ושירים על חיי האהבה של משוררים, אבל כאן מדובר בלהקה שלמה, עם בס, תופים וקלידים. זה מרגש אותי עד אימה. בדרך הזאת לא הופעתי די הרבה שנים, עסקתי בתיאטרון ושם זה היה הבית שלי".

 

וזה עדיין הבית שלך?

 

"במקצוע שלנו מתעסקים גם בזה וגם בזה. אי־אפשר לדעת. האם בוער בי לחזור לשיר? בוער בי להצליח במה שאני עושה. יש תמיד מחשבות לאסוף חומר חדש ולהוציא אלבום, אבל אין לי מושג אם זה יקרה. אלבום זה סוג של לידה. זה צריך לנבוע מאיזושהי אמת, ואני עוד בדרך לחפש אותה. בינתיים אני נהנית להישען על דברים שכתבו גדולי היוצרים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים