שלישי 20 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    מיקי (מיכל מוכתר) | צילום: דנה קרן
    זמנים מודרנים  • 22.08.2017
    "אילו הפכתי לאמא בגיל צעיר יותר, אולי הייתי חוטפת דיכאון שאחרי לידה"
    חצי שנה אחרי הולדת בתה, כוכבת הילדים מיקי (מיכל מוכתר) משאירה את העריסה צמודה למיטתה והתינוקת מלווה אותה לכל הופעה. אולי זה בגלל הלידה הטראומטית, זיכרון אחיה שנפטר בגיל שש, הניתוח להוצאת גידול סרטני שעברה, הפרידה מהארוס שבגד בה, ובן דודה שנהרג בתאונה כשהייתה על הבמה. כש"המסעדה של מיקי" צוברת פופולריות ב־yes, מיקי עצמה מתפללת לטוב ופוחדת מעין הרע
    סמדר שיר | צילום: דנה קרן | סטיילינג: מיטל ברונר

    הכוכבת היחידה בדירתם של כוכבת הילדים מיקי (מיכל מוכתר) ובן זוגה אריק עורי היא אגם־יהודית, תינוקת חייכנית בת חצי שנה. מדי יום היא נרתמת לכיסא הבטיחות שבמכונית ונוסעת עם אמה לצילומים או להופעה. המטפלת שומרת עליה מאחורי הקלעים, והשחקנים שמסביב מתחרים ביניהם על הזכות להחליף לה חיתול. ואל תזלזלו, בבקשה. גם ישראל קטורזה ויובל המבולבל עלו בגורל.

     

    "אני פשוט לא מסוגלת להיפרד ממנה", מספרת מוכתר בעיניים נוצצות. "בכל דקה פנויה אני רצה אליה, להסניף אותה, להדביק לה נשיקה. כשבאנו לאסוף אותה מהתינוקייה ואחת האחיות אמרה, 'הנה האמא', הסתובבתי לאחור מפני שעוד לא עיכלתי את התואר אמא, אבל עכשיו אני כבר לא זוכרת איזה חיים היו לי לפני שהיא נולדה. יותר מזה, אני שואלת את עצמי מה הייתה אז התכלית של חיי. בשביל מה קמתי בבוקר? מה שימח אותי? מי מילא אותי באהבה?"

     

    גם כיום, כמה פעמים ביום, היא עדיין צובטת את עצמה כדי להאמין שהאושר הזה הוא אכן שלה. פרי בטנה. "אני לא מפסיקה לספר לאגם כמה היא יפה, כמה חיכיתי לה, כמה היקום חיכה לבואה".

     

     

    מתוך "המסעדה של מיקי". 51 מיליון צפיות | צילום: רפי דלויה
    מתוך "המסעדה של מיקי". 51 מיליון צפיות | צילום: רפי דלויה

     

     

     

    אם כל כך ציפית לאמהות, למה חיכית עד לגיל 36?

     

    "אגם הגיעה בדיוק ברגע הנכון, בעיתוי המושלם. אילו הפכתי לאמא בגיל צעיר יותר, אולי הייתי מרגישה שעוד לא הספקתי לממש ולהגשים את עצמי ואולי הייתי חוטפת דיכאון שאחרי לידה. ואילולא הייתי כל כך מוכנה ובשלה, אולי לא הייתי מצליחה לשרוד את תהליך הלידה שאצלי היה טראומטי במיוחד. יממה שלמה עם צירים, האפידורל לא עבד, וכשראו שהדופק של שתינו יורד הבהילו אותי תוך שנייה לניתוח קיסרי. זוועה. הייתי במערכת יחסים ארוכה שנגמרה כשתפסתי אותו בבגידה. אגם נולדה כשבחרתי באריק, שבנוסף להיותו בן זוגי והמפיק שלי הוא גם הפסיכולוג שלי והחברה הכי טובה שלי. אגם היא בתו השלישית והוא מטורף עליה ברמות־על".

     

    מרגע שאגם נולדה הפכו הוריה עולמות כדי להרחיק אותה מעיני הציבור. לעמוד הפייסבוק שלה, שבו שיתפה את עוקביה בחוויות ההיריון ("אני לא אוהבת שנוגעים לי בבטן"), מוכתר העלתה רק תצלומים שלא חושפים את פניה של אגם. "פחדתי", היא מודה. "גם עכשיו אני פוחדת עליה ופוחדת מעין הרע. העריסה שלה עדיין צמודה למיטה שלנו ואין לי אומץ להעביר אותה לחדר היפה שהכנו לה".

     

    בבת־אחת מצטעפות עיניה והלחי קולטת דמעה. אחיה, תום, היה בן שש וחצי כשנפטר בפתאומיות. "בלילה האחרון שלו הוא ישן במיטה של הוריי, ומתוך שינה הוא צעק, 'הצילו! רביבו!' הוא העריץ את הכדורגלן חיים רביבו, והקיא. אבא אמר, 'הילד לא בסדר' והזעיק אמבולנס. האישונים שלו היו מורחבים והדופק איטי וכבר בבית עשו לו החייאה, אבל זה היה אבוד. התפוצץ לו עורק בגזע המוח. בשבעה כולם אמרו לי 'תהיי חזקה בשביל אמא ואבא', משפט נוראי לנערה בת 15 ומשהו. במשך תקופה ארוכה ישנתי בחדר של הוריי, על מזרן, כי פחדתי להירדם. באותם ימים אמא שלי אמרה לי, 'אני יודעת כמה עצוב לך להיפרד מאחיך, אבל רק כשתהיי אמא תביני את עוצמת הקשר בין אמא לילד', והיא צדקה. אגם ישנה בלילה כמו נסיכה, חמסה־חמסה, ואני זו שמתעוררת רק כדי לוודא שהיא נושמת".

     

    חשבתם לקרוא לה תום?

     

    "לא. כשאחי התנדנד בין חיים למוות הוספנו לו את השם 'רפאל' ואולי אחזור אליו אם יהיה לי בן. תום תמיד יהיה חלק ממני ומהמשפחה, אבל אריק ואני רצינו שלתינוקת שלנו יהיו חיים משלה. ידענו שהשם השני שלה יהיה יהודית, כשם אמו של אריק, שהיא אישה מדהימה. בהצגה 'שלגיה', כשהמכשפה מפתה אותי לקחת ביס מהתפוח ומבטיחה להגשים לי משאלה, אני אומרת, 'הלוואי שאפגוש את הנסיך והלוואי שאמא שלו תגור רחוק ממני' וזה מצחיק את האמהות שבקהל. במציאות אני יכולה רק להצטער על כך שסבתא יהודית גרה רחוק מאיתנו, בחולון, אבל אנחנו מבקרים אצלה מדי שבת. בחרנו בשם אגם מפני שהוא מכיל את האותיות הראשונות של שמותינו, אריק ומיכל, והרב שלי אישר את הבחירה".

     

    למי היא דומה?

     

    "חנה לסלאו ראתה אותנו בקניון וצעקה, 'מיקי, את נראית כמו האו־פר שלה!' - היא בלונדינית עם עיניים ירוקות, קופי של אבא שלה. בדרך כלל מניחים את התינוקת על אמה. כיוון שהניתוח הקיסרי הסתיים בתשע בערב לא הביאו אותה אליי עד תשע בבוקר למחרת. זה הטריף אותי. בכיתי לאריק, 'צלם לי אותה, אני חייבת לראות אותה'. כשראיתי עד כמה היא לא דומה לי מבחינה חיצונית, פחדתי שאולי החליפו אותה בתינוקייה. אבל אחרי יומיים הבנתי שהיא שלי. הכי שלי".

     

    איך הבנת?

     

    "היא רגישה נורא. כמוני. אני מזל סרטן, קמה בבוקר ונעלבת. אין סרט שבו אני לא בוכה. גם כשהמסך נפתח ואני רואה שהאולם מלא כולי דולפת. לא דולפת, נוזלת".

     

    תרצי ילד שני?

     

    "למזלי נקלטתי באופן טבעי, בלי טיפולים, אבל שנינו כבר לא צעירים. אריק על סף ה־51. אם אלוהים ישלח לי ילד שני אהיה מאושרת, ואם הוא לא ישלח זה גם בסדר".

     

    הצ'קרות נפתחות

     

    היא עצמה נולדה מחדש לפני שבע שנים, כשהפכה ממיכל למיקי. הילדה מפתח־תקווה, שכבר בגיל 12 רקדה על הבמה מאחורי מיכל ינאי וחלמה ללכת בדרכה, למדה בבית צבי. גרי בילו, המנהל המיתולוגי, אמר לה שראשי התיבות מ"מ מייצגים את מרילין מונרו וגם את מיכל מוכתר.

     

    "רוב השחקנים מתחילים בעולם הילדים ועוברים ממנו לעולם המבוגרים, אבל אצלי זה היה הפוך", היא מסבירה. "גם כשהשתתפתי במחזמר כמו 'אווניו קיו' רציתי להביא את עצמי לילדים. אז דיבבתי מלא סרטי ילדים ושיחקתי בהצגות ילדים בתפקידי בעלי חיים. הייתי הכבשה שושנה, צפרדע, עכבר, חזיר וקופיקו. נהניתי, אבל הרגשתי שאני 'ליד'. עד שהגעתי ל'חברים הפקות' ול'עורי־משגב הפקות', האנשים שמאחורי יובל המבולבל. באחת הישיבות הועלתה ההצעה להמציא מקבילה נשית ליובל ושאלו אותי אם אני מוכנה להיות דמות שטותניקית שקוראים לה מיקי. שאלתי את הוריי אם זה מקובל עליהם והם אמרו 'תעשי מה שיעשה לך טוב'. מאז שהוספתי את השם הזה משהו בצ'קרות שלי נפתח".

     

    מיקי היא ילדה טום בוי בעלת קול צפצפני ואנרגיות בלתי מתכלות, שאומרת את כל מה שבא לה, מהערות קונדסיות ועד לעצות מהלב. "מה לעשות, העולם שלנו לא ורוד", היא משחררת אנחה. "אחרי שאחי נפטר כולם אמרו לי לא לבכות, הרי אני כבר גדולה, אבל מיקי שרה שמותר לבכות, שמותר לפחד בחושך, שמותר לבת לשחק כדורגל, שזה בסדר להיות לא מושלמת. את המסרים החשובים ביותר אני מעבירה עם הומור והילדים מתחברים אליי דווקא מפני שאני לא פוחדת לומר את האמת. יובל כספין הגאון עיצב את האוברול של מיקי, שהוא צבעוני, נוח ולא מחייב. גם כשהייתי בהיריון ומיקי הייתה קצת שמנמונת, היא נראתה בדיוק כמו שהילדים מכירים אותה".

     

    15 מיליון צפיות נרשמו לעונה הראשונה של "המסעדה של מיקי", ובימים אלה, במקביל לשידור העונה השנייה – בערוץ הכוכבים וב־yes VOD, רק לילדי yes - מוכתר עובדת על הגרסה הבימתית שלה, שתעלה החל מספטמבר (הופעה ראשונה ב־6.9 בהיכל התרבות קריית־מוצקין). למרות הלו"ז הצפוף היא יוצאת, מדי יום ביומו, כולל שבת, להופעה בקניון או בפארק. "אני רוצה להגיע ללבבות של כל הילדים במדינה, גם של אלה שגרים בפריפריה".

     

    שגרת ההופעה היומית שלה נקטעה באמצע יולי. דקות ספורות לפני שעלתה לבמה בפארק באשדוד היא הציצה בסלולרי ובקבוצת הווטסאפ של "משפחת מוכתר המורחבת" וגילתה שבן דוד שלה, אלון מוכתר, נהרג בתאונת דרכים בכביש 70 בצפון ושני ילדיו, אלה ויואל, פצועים קשה. "5,000 איש חיכו לי, אז לא הייתה לי ברירה. עליתי, קראתי בעל פה פרק תהילים, 'שיר למעלות', וביקשתי מהקהל להתפלל לשלומם. אני לא זוכרת מה היה בהופעה, כמו שאני לא זוכרת שבלוויה של אחי שרתי את 'לנצח אחי, אזכור אותך תמיד'. בגלל האסון נאלצתי לבטל עוד שתי הופעות, באשקלון ובקריית־אונו. הודעתי על כך בדף הפייסבוק שלי והרגשתי שכולם איתי".

     

    החברה הגדולה

     

    בחנוכה היא תהיה "מיקי בארץ הפלאות" כשלצידה אלי יצפאן ולינור אברג'יל. "זה טוב כשהמפיק שלי ישן לצידי", היא אומרת. "באמצע הלילה אני יכולה לדחוף לו מרפק ולספר לו שחלמתי על פרויקט חדש. אריק ואני היינו חברים טובים הרבה לפני שהפכנו לזוג. לחזרה הראשונה של 'קופיקו' הגעתי ברגל מפתח־תקווה לרמת־גן, כי לא היה לי כסף לאוטובוס, וכשנכנסתי לאולם, מתנשפת ומזיעה, הוא שאל אותי אם אני בסדר ועל המקום נתן לי מקדמה. אבל הרומן שלנו לא התחיל שם. אגם נולדה אחרי שהוא התגרש. הוא אבא מדהים לתאומות בנות 15, ליהי וטל, שיש להן מפתח לדירה שלנו והן באות חופשי. זה הבית השני שלהן, אבל אני לא אמא חורגת, אלא החברה הגדולה שלהן".

     

    בתקופות הקשות שלה – כשעברה ניתוח להוצאת גידול סרטני מבלוטת התריס וכשנפרדה מארוסה שבגד בה – היא התחזקה באמונתה. "במשך שלוש שנים שמרתי שבת כהלכתה, עד שהבנתי עד כמה אני עצובה בשבת, כשאני יושבת בבית לבד ומרוב שעמום מטפסת על הקירות. יום אחד ראיתי הרצאה ביוטיוב על אבינו שבשמיים, שרוצה לראות את ברואיו שמחים ומאושרים, ואחרי הרבה התלבטויות חזרתי להופיע בשבת. אני מאמינה שבורא עולם שמח לראות אותי מאושרת".

     

    הוא גם שמח שאין לך טבעת על האצבע?

     

    "חייבים טבעת? בימינו? כשכל זוג שלישי מפרק את החבילה או ממשיך לחיות ביחד מכוח האינרציה? אני לא לחוצה על חתונה. כל בוקר, כשאני פוקחת את העיניים, אני בוחרת להתאהב באריק, ובלילה, כשהוא נכנס הביתה, עדיין יש לי פרפרים בבטן. כיוון ששנינו טיפוסים מאוד ספונטניים, יכול להיות שמחר בערב נעצור באיזשהו בית כנסת, אז אל תיעלבי אם לא נשלח לך הזמנה". *

     

    smadarshirs@gmail.com

     

     

    איפור: קרן אדרי, שיער: איתן יהושע, עוזר צלם: דור שרון, עוזרת סטיילינג: ענבל בן אהרון

     

    בשער: שמלה, פטיט דוריס אגם: שמלה, פלמינגו קידס

     

    שמלה, פטיט דוריס (אשתורי הפרחי 18, ת"א) אגם: שמלה, פלמינגו קידס (בזל 38, ת"א)

     

    שמלה שחורה, פטיט דוריס אגם: חליפת בנדנה אדומה, פלמינגו קידס

     


    פרסום ראשון: 22.08.17 , 16:35