אפילו יוצרי 'אסקימו לימון' לא היו מתנגדים לשלב את סצנת המקלחת של צחי נוי בבית הגרמני של 'האח הגדול וי־איי־פי'. בדיוק בהתאם לקווי דמותו של יודל'ה חסר המזל, תועד נוי מוריד מחתונים ומטיל את מימיו בחדר האמבטיה, לתדהמת הבמאים הגרמנים שכמובן לא ויתרו על הצילומים. לקינוח, הוא גם ניקה שם את הבלגן באמצעות מגבת של אחת הדיירות. יודל'ה קלאסיק.
"ופתאום אני הרגשתי את מפלי הניאגרה" | סקייפ עם צחי נוי
"כל הסיפור של המקלחת נעשה לי בזדון", הוא מספר, "מה שקרה באמת זה שהתקלחתי בצד היפה של הבית בבגד ים, כי מהרגע הראשון לא הסכמתי להיות בלי, בגלל המצלמה".
בוא נזכיר שבגרמניה כבר מכירים את הישבן שלך.
"התחת שלי כבר תחת אזהרה גם שם. אבל שמע, נכנסתי ל'אח הגדול' בשביל לקבל תפקידים חדשים ולא להזכיר את השחקן מהעבר עם התחת. היו ליודל'ה גם פנים ב'אסקימו לימון'. אתה זוכר איך ישבתי ב'יוצאים קבוע' על המדרגות והייתה לי שם סצנה של בכי תמרורים, כשבנצי הלך עם החברה שלי? זה היה נוגע ללב. אז איך אתה יכול לדבר רק על הישבן".
זה לגיטימי להשתין באמבטיה ציבורית?
"כשאתה באמבטיה, כמו כל בני האנוש, מיליארדים בעולם, אם אתה צריך להשתין ואתה מתקלח תוך כדי, אז תעשה את זה. וזה לא היה ציבורי. זה הפך לכמה ימים להית הבית שלי. כל זמן שהדלת סגורה ואתה עושה את זה ואף אחד לא רואה ואתה מנקה. אז מה הבעיה?"
עובדה שזה עשה רעש.
"הסיפור הוא כזה: לפני שנסעתי לגרמניה הייתי אצל אורולוג, כי יש לי בעיות במערכת השתן. הפרוסטטה מתחילה לזייף בגיל 64, זה לא יד ראשונה. אז היו כאבים והרופא בדק אותי ונתן לי כדורים טבעיים שגורמים לך להטיל שתן. לקחתי את הכדור בצהריים. כל כך התלהבתי מהבית, שהייתה בו מכונת קפה מקצועית, אז שתיתי אספרסו, מקיאטו, הפוך, קולה וזירו וכוס יין אדום".
אחרי תפריט כזה קשה לא לתת שתן.
"לקחתי את הכדור עוד לפני שהתחלתי לשתות ולא ידעתי שיגיב כל כך מהר. רצתי לשירותים והם היו תפוסים. לא הראו במצלמה שדפקתי על הדלת ושרציתי לפני הכל להיכנס לשירותים. והבחורה בפנים אומרת לי, 'זה תפוס צחי'. אמרתי, 'שרה, את יכולה לעשות לי טובה? אני חייב פיפי, תסיימי כדי שאכנס'. אבל היא לא יוצאת".
לקחה את הזמן.
"לגמרי. אתה מכיר את הכלבים שמסתובבים סביב הזנב של עצמם? ככה הייתי מחוץ לשירותים. ואני מרגיש שעוד שנייה אני מרטיב את המכנסיים. לא הייתה לי בעיה להשתין במכנסיים אבל אז הקהל בבית היה רואה שהשתנתי, פדיחה. אז דפקתי שוב על הדלת של השירותים והתחננתי שייתנו לי להיכנס אבל היא ענתה לי שיש לה עניינים נשיים. בדיוק על המזל שלי יש לה מחזור וכל החרא הזה. היא לא יצאה. ראיתי שאני הולך למות. השתן יצא לי מהאוזניים, וזה התחיל לטפטף".
לחץ גדול.
"ואז חשבתי מה לעשות. בגינה יש מצלמות, לא מתאים. אז מה, אני אפתח את המקרר ואשתין בזה של הירקות? פתחתי את החריץ של המקלחת, שכחתי מהפאקינג מצלמות האלה אבל הם הפעילו אותן והשתמשו בזה. אני מצטער על זה צער רב. אני יודע שהמון אנשים העבירו עליי ביקורת. הבת שלי ליאת אמרה לסוכן שלי, 'איך אבא עשה את זה'. הוא ענה לה, 'אין מה לעשות, ברח לו'. ואז הבת שלי אמרה, 'הוא כמו ילד'. היא סיפרה את זה לנכדות שלי והן כבר צעקו לי בטלפון, 'סבא, זה כמו בהצגה בטינקרבל שאתה אומר לקפטן הוק, אבאל'ה ברח לי פיפי'. הנבואה הגשימה את עצמה".
הייתה דיירת שאמרה שניגבת הכל עם המגבת שלה.
"היא שקרנית כי לא ניגבתי את עצמי. התלבשתי בחזרה, שטפתי את הרצפה בתוך המקלחת כדי שיהיה נקי, הרמתי את הבקבוק של השמפו שנפל ואז יצאו המים החוצה ולקחתי מגבת כדי לייבש את זה. לא ניגבתי שתן. יצא שמכל המגבות שהיו שם, והיו עשרות בכל מיני צבעים, זו הייתה המגבת שלה".
המנחה של התוכנית אמר לאתר ynet שזרקת הערות סקסיסטיות.
"שקר וכזב. הם כל הזמן שם מתחת לשמיכות מתגפפים ואני זה שזורק הערות? מעולם לא זרקתי מילה סקסיסטית, תשאל את כל הבחורות שעובדות איתי ועבדו איתי בארץ. אני יכול לומר כמה את יפה, כמה את נראית נפלא. זה המקסימום".
אולי זרקת להן משהו על הגוף שלהן?
"אמרתי לכל הבחורות שם שהן נראות פגז, אז מה? זו שעפה ראשונה, מפלורידה במקור, אין בה כלום חוץ מ־600CC של סיליקון בכל צד. אלה רק מסדרות לעצמן את החזה. אני חושב שזה אידיוטי וכולן גם התחילו לעשות שפתיים כמו של קוף. מצטלמות עם פרצוף לסלפי כאילו שאתה מחזיק קש בפה. שמע, כל התוכניות האלה הן תוכניות טראש צהובות אבל היחידי ממדינת ישראל שהופיע ב'אח הגדול וי־איי־פי' גרמניה זה אני. ואתה יודע מה, אני הייתי הוי־איי־פי היחידי באמת בתוכנית. כי מתוך 120 מיליון שגרים במדינות דוברות גרמנית, אני יותר מוכר מכולם. ולכן הרייטינג של התוכנית לא בשמיים כי הם לא ליהקו שמות מוכרים באמת חוץ ממני".
אז איך זה שהודחת שני?
"כמעט שלא היו לי ריבים בבית. היה שם שחקן בשם וילי ארן שמכיר אותי, והוא היה חבר בבית אבל התברר שתקע סכינים מאחורי הגב. הוא כל הזמן אמר לי, 'אתה אגדה בשבילי, גדלתי עליך'. אחרי הדחה ראשונה, הייתה לנו משימה בבית עם טרמפולינה ואז 'האח הגדול' שאל, מי הייתם רוצים שילך. ואז אותו וילי ארן שעישן מהסיגריות שהבאתי לבית, הרים את השם שלי. אמרתי לו, 'איך אתה יכול לעשות את זה'. הוא ענה, 'בחוץ יהיה לך יותר טוב, אתה סובל מכאבי ברכיים' ואז האחרים כולם הלכו אחריו. אני חושב שוילי הבין שאני חזק וניצל את ההזדמנות לגרום להדחה שלי. הפרס הראשון הוא מאה אלף יורו. הם כולם עטים על זה כמו עיט שעט על גוזל".
הבנתי שקיבלת מאה אלף יורו כדי להשתתף.
"אל תאמין לעיתונאים אבל בדרך כלל הם כותבים את הדברים האמיתיים".
אתה באמת כוכב בגרמניה?
"רק במלון עכשיו כל שנייה מגיעים אנשים ומבקשים לעשות סלפי. בזמן שמקרינים את 'האח הגדול' עברתי ערוץ ופתאום ראיתי את 'אסקימו לימון'. זה עדיין קאלט בגרמניה ברמה שאי־אפשר להאמין".
* * *
נוי הוא שחקן עסוק למדי בעסקי הילדים. משחק ב'טינקרבל' עם מיכל הקטנה, בהצגה 'האריה שאהב תות' ובמחזמר 'ספר הג'ונגל 2', וגם הקליט שיר ומתכנן להוציא אלבום בגרמנית, וקיבל שם הצעה לסרט. את הפנייה להשתתף ב'אח הגדול' בגרמניה קיבל כבר בעונה הקודמת ועבר אודישנים בסקייפ, אבל בסופו של דבר הבית התמלא והוא הגיע לעונה הנוכחית. "הגעתי מסיבה מאוד פשוטה, כי אני רעב לתפקידים על הבמה, על המסך, אם זה בטלוויזיה ואם זה בקולנוע. אתה צריך להבין, אני לא יודע משהו אחר. אני יותר מ־40 שנה הולך לישון עם המקצוע הזה וקם וחי איתו. התחלתי לשחק בגיל מאוד צעיר וכבר בגיל 12 הייתי בתיאטרון ילדים בחיפה".
ובכל זאת, זה 'האח הגדול'. תוכנית בעייתית.
"בתוך המתחם של 'האח הגדול' יש את הבית העשיר והבית העני, שזה בית תמחוי, אין אוכל, מים קרים, והמקסימום שיכולתי לעשות זה לשטוף את הראש, אתה לא יכול להתקלח כי המים קפואים. אין גז, אין מיטות. אתה ישן על הרצפה, משהו נורא. פעם אחת אמרתי ל'אח הגדול' שקשה לי בגלל העניין של האוכל וזרקתי, 'מה זה, מחנה ריכוז?' לא הייתה תשובה. הוא לקח את זה בבדיחות הדעת. לא ענה לי".
הוא סטייל יורם זק, אוהב לשחק במוחות של האנשים?
"ההבדל בין 'האח הגדול' הגרמני לישראלי הוא שיורם זק נותן למתמודד אהבה והגרמני מאוד גרמני, קר, מדבר בטון כזה ובכלל הגרמנית נשמעת שפה מאוד קשה ואני הרבה פעמים בשיחות ריככתי אותו. יצא לי גם לבכות שם כמה פעמים. סיפרתי להם את סיפור החיים שלי, סיפרתי שההורים שלי ברחו מפולין לרוסיה. בגלל העניין הגרמני היה לי חשוב לומר להם שהסבא שלי היה סנדלר שסידר לגסטפו מגפיים ושיום אחד קצין בלונדיני יפה נכנס לסבא שלי ואמר לו, 'הר שוורץ, אם אתם לא אוספים את הדברים שלכם והולכים מפה, אתם מחר בבוקר על הרכבת לאושוויץ', ואז בלילה אמא שלי וכל המשפחה שלה אספו את מה שהיו יכולים לקחת ועלו על רכבת משא שהובילה לרוסיה, לסיביר. צריך לזכור שכל רגע אתה נקרא ל'אח הגדול', הוא אומר לך, 'צחי נוי, גש אלי בבקשה'. הוא היה אדיב. אמר לי, 'צחי, אתה צריך את התרופות שלך'. אני לוקח ציפלרקס".
למה?
"אני כבר כמה שנים לוקח את זה בשביל להעלות את המצב רוח בלי ללכת לפסיכולוגים. קודם התחלתי עם פרוזאק ואז שינו לי את זה לציפרלקס ומאז אני לא יכול להפסיק. המצבי רוח שלי יותר טובים".
ולפני הכדורים?
"סבלתי מעליות וירידות. במקצוע הזה אתה יושב בבית הרבה פעמים ואתה מחכה שהטלפון יצלצל ואז הוא מצלצל ואתה רץ לטלפון והלב שלך דופק ובסוף זו חברה של אשתך".
אתה חושב שמעריכים אותך בארץ?
"אני יודע שהקהל אוהב אותי, אבל יש בעיה עם התעשייה. הם לא יוצאים מהרובריקה של יודל'ה ולא יכולים לצאת מהדבר הזה, לא יעזור כבר. ואני לא סטלון ואין לי מספיק כסף לייצר עבורי את העבודה על ידי כתיבת תסריטים. אני בכל זאת תלוי ביוצרים אחרים".
אז יודל'ה עשה נזק?
"אתה השתגעת? יודל'ה שם אותי על המפה. תקשיב, אי־אפשר לאכול חצי מהעוגה, להגיד שלא היה טעים ולהחזיר. אני לא יכול ללכת כל הזמן ולומר, 'זה עשה לי ככה וזה דפק אותי'. יודל'ה הוא הגורל שלי. אתה יודע כמה שחקנים בארץ היו מוכנים להתחלף איתי?"
אבל הוא גם הגביל אותך במנעד הדמויות.
"כי זו התעשייה בארץ, מקובעת. עובדה שבגרמניה עשיתי סדרות, וסרטים ורק לאחרונה טסתי ל־24 שעות להמבורג וצילמתי פיילוט לסדרת משטרה וקיבלתי המון מחמאות מהבמאי. ברגע שזה ייכנס לפס ייצור יש לי תפקיד שם של קצין מצחיק. שלא תדאג לרגע, פרנסה לא חסרה לי, ברוך השם. בקטע הזה אין לי מה להתלונן".
נוי גדל בחיפה, בשכונת ואדי סאליב. "הייתי ילד בלונדיני ושמן שאהב להיות על הבמה, לשחק, הרגשתי מהילדות שזה המקום שלי ושלא ארצה לעשות שום דבר אחר". בצבא הוא היה בצוות הווי של גולני. ואחרי השחרור התחבר לצמד 'חומה ומגדל' עם אלי גורנשטיין. לאחר מכן קיבל את הזדמנות חייו, תפקיד בסרט 'הגן' לצד מלאני גריפית הצעירה ושייקה אופיר ז"ל. "זה היה הניסיון הראשון שלי בקולנוע. הבמאי ויקטור נורד בחר בי לשחק לצד שייקה אופיר. נורד היה במאי צעיר, הוא ניגש אליי אחרי הופעה של 'חומה ומגדל' ואמר לי במבטא רוסי כבד, 'ההופעה חרא, אבל אתה שחקן נהדר. יש לי תפקיד בשבילך עם שייקה אופיר'. אמרתי, 'מה?!?' אמר לי, 'כן, אתה תשחק עם שייקה. תהיה מחר בשעה חמש ברחוב לה גוארדיה 72 ביד אליהו בתל־אביב. הגעתי והוא הלך להכין לי תה ועל השולחן היו תמונות בעירום של מלאני גריפית, עירום מלא. ואני לא ידעתי מי זו וזה לא שלי אבל לקחתי והסתכלתי מכל הזוויות. ואז הוא חוזר והוא מקלל אותי ברוסית, 'בלאט פרימיטיביסקי, מה אתה נוגע בתמונות'. אמרתי לו, 'איזו בחורה יפה זו'.
אתה רציני? זה נשמע כמו עוד סצנה ב'אסקימו לימון'.
"רציני לגמרי. ילד צעיר בן 21 רואה תמונות כאלה אז ישר מסתכל. אבל בסוף שיחקתי לצידה. הייתי עליה גם".
מה זאת אומרת?
"היו סצנות שניסיתי כאילו לאנוס אותה ונפלתי לבור".
לא מפתיע.
"לא סתם בחרו אותי לתפקיד של יודל'ה. כי אני הייתי אחד משלישייה של אופנוענים עלובים שמנסים לרוץ אחרי מלאני גריפית. אם כי זה לא היה סוג של יודל'ה שם אלא פרחח שכל מה שהוא עושה לא מצליח. אבל זה היה בית ספר לקולנוע. עמדתי שלושה חודשים מאחורי המצלמה וצפיתי בשייקה אופיר משחק. זה היה נפלא. שייקה אופיר אחראי לזה שאני במקצוע".
* * *
בפרמיירה של 'הגן' ישבו הכרישים של התעשייה אז, בועז דוידזון, מנחם גולן ויורם גלובוס. "הם הודיעו לי בסיום הערב שקיבלתי את התפקיד של יודל'ה ב'אסקימו לימון' ללא אודישנים". משם התגלגל נוי לגרמניה. "מי שקנה את הסרט לגרמניה, סם וינברג, החתים אותי על חוזה של 450 אלף מארק בשנה לעשר שנים. סרטים שהביאו הרבה קהל ועשו כסף טוב".
הסרטים של 'אסקימו לימון' לא היו עוברים היום בגלל היחס המזלזל לנשים.
"את זה אתה יכול לומר לבועז דוידזון, הבמאי והכותב. אני בסך הכל הייתי השחקן ולא יודע איך היה לי את הכוח הנפשי להתפשט בסרטים במשקל העודף שהיה לי אז, בתוך ילד בן 21 שמזיע כל הסצנות. כשהייתי צריך להוריד תחתונים לפני שנכנסתי לסטלה, הלב שלי היה על 200, התביישתי, הזעתי בפנים, נעתקו לי המילים מהפה, כולם נכנסו לי לחדר והרגו לי את האינטימיות, אתה יודע כמה מסכן הייתי באותו רגע? אבל במצלמה לא הראיתי שום סבל. הראיתי שאני נהנה, שיחקתי. ולא שיחקתי את עצמי, הייתי ילד שמן שהתבייש בגוף שלו".
אתה מסתכל לאחור על הסרטים ובאמת לא חושב שזה סרט שמזלזל בנשים?
"יכול להיות. אני בחיים שלי לא עשיתי דברים כאלה. הייתי בכלל בתול עד הצבא".
מתחרט על משהו?
"כן, החרטה היחידה היא שהראו את הישבן שלי יותר מדי. מלמעלה, מהצד, מכל זווית. זו הייתה עבורי העלבה. אני לא יודע עד כמה בועז התכוון שאני אהיה המרכז שם. התפקידים של יפתח, ענת ויונתן בסרט הראשון היו יותר עם בשר".
איך היחסים עם בנצי ומומו?
"עם יפתח טובים מאוד, לפני שנכנסתי ל'אח הגדול' סיפרתי לו והוא אמר לי, 'צחוק, כל הכבוד, אתה בחור חכם. תמיד ידעתי שאתה הכי חכם משלושתנו. כמה אתה מקבל?' אמרתי שאסור לי להגיד".
ועם יונתן סגל?
"איו לי יחסים ואני לא מחפש יחסים איתו".
רבתם?
"לא, אבל יש לי הרגשה שיש משניהם קנאה לא קטנה בי, במיוחד מיונתן. הוא כתב לי בווטסאפ לפני כמה שבועות, אחרי שחזרתי מהצגה בגרמניה, 'וואו צחי, אתה עושה מיליונים'. אז שלחתי לו אצבע של לייק ומחקתי את הווטסאפ. אם הוא שוב יכתוב, אני לא אענה".
למה?
"מה, זו בעיה שלו כמה כסף אני מרוויח? מה, אני עובד אצלו? הרי נתתי לו מלא הזדמנויות כדי שנעשה דברים חדשים. אסקימו 8 היה יוזמה שלי, כתבתי את התסריט, סם וינברג רצה לעשות עוד סרט. השגתי להם חוזים יפים. הכל היה בסדר. למחרת הייתה פגישה עם המפיק של הסרט. יונתן, תוך כדי שיחה, אמר שהוא רוצה להגיע קודם כל לבד, נסע למשרד שלו ואמר, 'אני באסקימו 6 לא השתתפתי אז תשלם לי עוד 75 אלף דולר על זה שלא השתתפתי שם'. סם אמר, 'תלך הביתה, אל תחתום'. בינתיים הלחץ דם שלי הגיע ל־200 כמעט וקניתי כל שנייה אספירין בשביל כאבי ראש. אז סם שלח אותנו הביתה והסברתי לו שיונתן רק רוצה להרוס לנו".
מה קרה בסוף?
"יונתן השתתף. סם ניסה להביא שחקן אחר, כנראה את הזמר אדם. יונתן שמע שהסרט יהיה איתו או בלעדיו וחתם על החוזה. מאז היחסים לא משהו. כשאני מביא פרויקט בהרבה כסף, אני לא צריך שהצד השני יטפרד את זה. יונתן לא הביא לי כסף מ'אסקימו'. יונתן אוכל לנו את הראש. אתה יודע כמה פרויקטים הוא הפיל לנו? פרסומת ל'יס', למשל. מה, אני קיים בזכותו? אני כועס עליו ולא רוצה יותר להיפגש איתו. כל פגישה נגמרת בשיברון לב אז למה אני צריך את זה?"
אז אין סיכוי שתתאחדו?
"לא, לא יקרה דבר כזה. אבל אני חושב שהשלישייה הזו הייתה יכולה לעשות עוד דברים עד היום. כל הזמן שואלים אותנו למה אתם לא רוצים לעשות סרט עם קלוז'ר. יש לי חלום אחר לגמרי ואגשים אותו. אני רוצה לעשות מחזמר 'אסקימו לימון' בגרמניה ולשחק את יודל'ה המבוגר עם שלישיית צעירים חדשה".
היה ניסיון דומה איתך בסרט המשך בישראל.
"זה היה סרט איום ונורא, חבל שעשיתי אותו וחבל שהוא נעשה בכלל. אני אוהב את יורם גלובוס, הוא איש קולנוע חכם מאוד אבל הסרט הזה היה טעות גסה".
נשוי למירי 35 וחמש שנה. גרים בהרצליה והורים לליאת בת 24 ואייל בן 32.
תגיד, הילדים שלך התפדחו במהלך השנים מהקטעים שלך ב'אסקימו'?
"הם ראו את אחד הסרטים ממש בטעות כשהיו בני 18. הם ישבו במרתף, זה היה על קלטת וידיאו אחרי הדבורה מאיה, בדיוק הסצנה של סטלה. ומהסלון אנחנו שומעים, 'בוא מותק, עכשיו'. מירי ואני קפאנו. ואז זה נפסק. חשבנו שהחליפו קלטת אבל הבן שלי העביר את הקטע אחורה שוב כדי לראות את זה. אז שמענו שוב את 'בוא מותק. עכשיו אני מגמרת'. ואז כבר רצתי במדרגות והוצאתי את הקלטת והסברתי שזה לא בשבילם. הם ראו רק כשגדלו".
והנכדות?
"עלמה מחייכת כשאומרים לי 'יודל'ה' ברחוב. היא עוד לא יודעת למה".
