שישי 16 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    אסירים בכלא 4. מדים מנומרים, משמעת כמו בטירונות, מסדרים כל בוקר ופנייה למפקד רק לפי דרגתו
    7 ימים • 23.08.2017
    מאחורי הסורגים
    האוכל בסיסי, בקיץ מתים מחום ובחורף קופאים מקור. כלא 4 - שנודע במשמעת הצבאית הנוקשה השוררת בו ובתנאי תברואה ירודים, יכול להיות סיוט. אז נכון, האסיר החדש אלאור אזריה אמנם יושב רק עם אסיר נוסף בתא המיועד לארבעה, עם טלוויזיה, ארונית, מקלחת ושירותים - אבל תקופת מאסרו, לצידם של אסירים שחלקם עלולים להיות אלימים, לא תהיה קלה. ברוכים הבאים לבסיס כליאה 394 בצריפין - בית הסוהר הצבאי הידוע לשמצה
    שוש מולא | צילום: עמית שאבי

    ביום רביעי לפני שבועיים נכנס טוראי אלאור אזריה לרצות את עונשו בכלא 4. כניסתו לכלא, בליווי בני משפחה והמוני תומכים, לוותה במופע תקשורתי גדול וזכתה לסיקור אונליין בתוכניות הבוקר ברדיו ובטלוויזיה. אבל זה לא נגמר שם. שעה קצרה אחרי שהמולת ההמון שככה, מתברר שקולות דומים קיבלו את פני אזריה גם בתוך הכלא.

    "מהבוקר המתינו לו כאן אנשי סגל הקבלה, כשהם דרוכים", סיפר אחד ממדריכי הכלואים. "הרבה זמן לא היה פה אסיר סלב, כך שזה היה בהחלט אירוע שובר שגרה". "אחרי שאזריה עבר את תהליך הקליטה ונכנס לפלוגה", מוסיף סוהר אחר, "חלק מהאסירים עודדו אותו וצעקו לעברו: 'אזריה המלך' ו'גיבור ישראל' והיו גם מחיאות כפיים, שהשתקנו מיד באיומים על עונשים".

    אבל לא כולם היו מרוצים. "בגלל אזריה עצרו לנו את ביקורי המשפחות באותו יום ועיכבו אותנו המון זמן בחוץ, בחום אימים", כועסת אמא שהגיעה מבאר־שבע במיוחד כדי לבקר את בנה העריק. "באתי ברגל עם הסלים מהכניסה לצריפין, שזה רבע שעה הליכה. הבן שלי מחכה לביקור הזה אחת לשבועיים. היינו שם הרבה משפחות, אבל לא איפשרו לנו להיכנס עד שאזריה יסיים את תהליך הקליטה שלו".

    אזריה, שמכיר את כלא 4 מבפנים וגם חלק מאנשי סגל הקבלה – מתשעת ימי המעצר שקיבל עם פרוץ הפרשה – נכנס היישר למשרדו של מ"פ הקבלה, שכבר המתין לו בפנים. כמו כל אסיר, התיק האישי שהביא מהבית הכיל כנראה תמונות משפחתיות ומסמכים אישיים, כלי רחצה, מכונת גילוח, דיסקמן ודיסקים, מגבות, ספרי קריאה, ביגוד ומצעים (שני סדינים, מכנסיים קצרים וחולצות קצרות, טרנינג, גרביים ולבנים), זוג נעליים צבאיות וסנדלי פלסטיק.

     

     

    אזריה ביום כניסתו לכלא. סוהר: "אחרי שעבר את תהליך הקליטה, אסירים עודדו אותו וחלקם צעקו לעברו: 'אזריה המלך' ו'גיבור ישראל'" | צילום: שאול גולן
    אזריה ביום כניסתו לכלא. סוהר: "אחרי שעבר את תהליך הקליטה, אסירים עודדו אותו וחלקם צעקו לעברו: 'אזריה המלך' ו'גיבור ישראל'" | צילום: שאול גולן

     

     

    אחרי שנפתח לו "תיק כלוא" ידני וגם ממוחשב, אזריה נפרד מהציוד האישי שלו: תעודות מזהות, כסף, חגורה, פלאפון ומטען – שאותם יקבל בחזרה ביום שישתחרר – וקיבל זוג מדי אסיר מנומרים, מתנת הצבא האמריקאי לצה"ל (בכל שני ורביעי יש החלפת מדים), וקיטבג צבאי. לא לכל אסיר יש ארונית.

    "בפלוגה ב'", מספר אל"מ (מיל') עו"ד אבי עמירם, המשמש סנגור צבאי במילואים, "האסירים ישנים בתאים של עד עשרה אנשים. המשמעת שם נוקשה כמו בטירונות, אבל כזאת שלא נגמרת. אתה פונה למפקד לפי דרגתו: 'המ"פ', 'המ"מ', 'הסמל', ולא 'אח שלי', 'גבר' או 'כפרה'. יש בפלוגה ב' רחבה גדולה שמתקיימים בה מסדרים צבאיים כל בוקר, עם עמידות דום מתוח ונוח, ויש לאסירים כמובן גם ספירות בחדרים וחובות ותורנויות, כמו בכל בסיס צבאי".

    אבל לאזריה עצמו, כך נודע לנו – ניתן תא מרווח המיועד לארבעה אסירים, שהוא גר בו עם אסיר אחד בלבד.

     

    "סיוט להגיע לשם"

    לא מעט גבות הורמו כשהוחלט לשבץ את אזריה, שכבר איננו חייל, בכלא צבאי ולא אזרחי, ועוד בכלא 4 במקום בכלא 6, המיועד לאסירים השפוטים לתקופות מאסר ארוכות. "אזריה מלכתחילה הורשע בהריגה, ועוד של מחבל, ומאחר שבשב"ס יש הרבה אסירים ערבים, בכל מתקן כליאה הוא היה נאלץ להיות בבידוד מוחלט – מה שהיה הופך את המאסר לגיהינום עבורו", מסביר עו"ד עמירם, מי שהיה אמור לייצג בפועל את אזריה מטעם הסנגוריה הצבאית.

     

    למה לא ייצגת אותו?

    "כשאזריה נחקר בפעם הראשונה במשטרה הצבאית, יצאתי אליו במיוחד מביקור בבית החולים אצל אמי. באמצע הדרך לבאר־שבע נקראתי על ידי הסנגור הצבאי הראשי לחזור על עקבותיי, כי משפחתו לקחה סנגור אזרחי פרטי. האסטרטגיה שלי בייצוג שלו הייתה שונה. חבל".

     

     

    אסירים בחצר הכלא. "מדובר בכלא מיושן, שלא עומד בתנאי כליאה סטנדרטיים" | צילום: עמית מגל
    אסירים בחצר הכלא. "מדובר בכלא מיושן, שלא עומד בתנאי כליאה סטנדרטיים" | צילום: עמית מגל

     

    בכלא 4 מוחזקים בדרך כלל אסירים על עבירה שעונשה שנה מאסר בלבד.

    "עקרונית, על עבירה שעונשה שנה וחצי מעבירים את האסיר לכלא 6 או לכלא אזרחי. כשמכסת האסירים בכלא חורגת מהמותר, יש למפקד הכלא אפשרות ליזום פנייה לוועדה 210, שבסמכותה להחליט אם להעביר אותו לכלא אזרחי או לא. במקרה של אזריה, מי שיחליט על כך יהיה קצין משטרה צבאית ראשי".

    "כלא 4 סגור ומסוגר", אומרת הסנגורית הצבאית (מיל') עו"ד עדי ריטיגשטיין־אייזנר. "אזריה יושב בכלא בפעם הראשונה על ביצוע עבירה חמורה – כך שלא תהיה לו שם קייטנה. המטרה של צה"ל היא לא לשלוח אנשים לכלא אזרחי, כדי לא לערבב אותם עם עבריינים הארד־קור".

    ולמה אזריה לא שובץ לכלא 6 המיועד לתקופות מאסר ארוכות יותר? סא"ל (מיל') עו"ד שלומי ציפורי, מומחה למשפט צבאי, מסביר: "לדעתי, זה נועד בעיקר כדי להקל על משפחתו של אזריה, שגרה ברמלה, סמוך לכלא. גם כך סיוט להגיע לשם".

    אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, כך ייראו חייו של אזריה במהלך ריצוי עונשו.

     

    שאלת קיטבג

    אחרי שעבר את הליך הקליטה הרשמי נכנס אזריה לכלא 4 דרך רחבת המסדרים, כשהוא אזוק בידיו ומלווה בקצין כליאה. בדרך חלף ליד חמ"ל המצלמות, המוצבות בכל הפלוגות והתאים, כולל בכניסה לשירותים ולמקלחות. הוא עבר גם על פני מפקדת הכלא, המטבח הראשי של הסגל ופלוגת הבנות והגיע לפלוגות שבהן ישנים האסירים הגברים: פלוגות ב' ו־ג' צמודות אחת לשנייה, פלוגה א' (אוהלים) נמצאת ליד בתי המלאכה, ובצד השני פלוגה ד' (באוהלים). ליד כל פלוגה מוצב קונטיינר גדול, שהוא הקנטינה.

    "פלוגה ב', בניגוד לשאר הפלוגות, היא כלא אמיתי", מספר כלוא שהשתחרר לאחרונה. "הכל שם סורגים, 200 מקומות כליאה, בין ארבעה לעשרה אסירים בתא. ישנים במיטות קומתיים ישנות ומחלידות. הכל צפוף ויש אווירת חנק. האסלה עצמה בתוך החדר, מופרדת רק בווילון. זה גועל נפש. סירחון כל היום, הצפות וסתימות. יש תור לשירותים, תור למקלחות. רק בלילה יש שעת מקלחת לכולם, ולא תמיד יש מים חמים. בכלא אין מזגן, רק מאוורר ישן, וחום מוות בקיץ. בחורף יש אספקת חימום ישנה, שפעם עובדת ופעם לא, וקור אימים. אסור לישון עם כרית בכלא, אסור שמיכת פוך, רק פיקה. המזרן בעובי סנטימטר והמיטה קפיצית. במשך כל היום, כולל במנוחת הצהריים, צריך להיות עם המדים, כולל הנעליים". אבל הרבה מזה ייחסך כנראה מאזריה, שקיבל כאמור תא מרווח שבו אסיר אחד נוסף.

     

     

    רן כרמי בוזגלו | צילום: יריב כץ
    רן כרמי בוזגלו | צילום: יריב כץ

     

    מה מכיל התא? 

    "לא הרבה. יש טלוויזיה, עם שעות צפייה מוגדרות ותוכניות שהכלא מכתיב כמו כדורגל או חדשות. אזריה לא יוכל להחזיק אוכל בתא. בגלל הצפיפות בתאים, לרוב האסירים אין ארוניות, כך ששמים הכל בקיטבג, יחד עם הכביסה המלוכלכת". אבל לאזריה, גילינו כשביררנו, יש בחדר כפי הנראה ארונית משלו.

    עו"ד עמירם: "אין ספק שמדובר בכלא מיושן, שלא עומד בתנאי כליאה סטנדרטיים. יש בו רק מטר וחצי עד שני מטרים למחיה לאסיר במקום, 5.4 מטרים, כמקובל".

    סדר היום של האסירים מתחיל בהשכמה ב־5:30 בבוקר ונמשך עד כיבוי האורות ב־23:00 בלילה. "לאזריה יהיו בבוקר עשר דקות להתארגן, לשטוף פנים, לצחצח שיניים, להתגלח, להתלבש, לסדר את המיטה ולעמוד למסדר", מסביר כלוא לשעבר בפלוגה ב'.

     

    ואם הוא לא יספיק?

    "אז הוא יחטוף. בהתחלה רק אזהרה, אחר כך יחרימו לו את הקנטינה ליומיים־שלושה. לרוב הם מתחשבים, אבל מי שרוצים לטפס עליו, נכנסים בו".

     

    וכך מתאר הכלוא לשעבר את הבוקר בכלא:

    5:45 – ספירה. בודקים שכולם נמצאים. זה נעשה ברחבת המסדרים הגדולה של פלוגה ב'. ממש כמו בטירונות, עם עמידות דום ונוח והנפת הדגל.

    6:00 – זמן לתפילה או יציאה לחדר אוכל. הכל נעשה בשני טורים מסודרים. אי־אפשר לצאת מהתא לבד. התפילה תמיד לפני חדר האוכל. אסור לדבר בזמן האוכל.

    עו"ד שי רודה, סנגור צבאי: "שתביני, מדובר באוכל צבאי ברמה הכי פשוטה. אין פה ארוחות גורמה או אוכל של טייסים". עו"ד ציפורי: "הצבא הרכיב לוח מזונות מיוחד לכלואים, לפי מאזן האנרגיה וסוג הפעילות שעושים. לא מדובר באוכל משובח, אלא בתחתית סולם המזון. אם הכלוא חרדי, הוא יכול לקבל תפריט בהכשר בד"ץ".

     

    מה בתפריט?

    כלוא לשעבר: "ביצה קשה, גבינה לבנה, ירקות, לחם, ואת כל זה אוכלים רק בכף. אסור מזלג או סכין. בסוף הארוחה צריך להראות את הסכו"ם שהחזרת. אין חלב בכלא, יש רק תה וקפה שחור, וזה בכוסות פלסטיק מסריחות".

     

    אין תוספות?

    "יש בקטנה. כל יום תוספת אחרת, קבועה: ביום ראשון — שקשוקה; בשני — גבינה צהובה; בשלישי — קורנפלקס עם שוקו; ברביעי – מעדנים; בחמישי – לחם מטוגן; בשישי – קורנפלקס עם דבש; ובשבת – בוקר רגיל, בלי תוספות".

     

    6:30 — חוזרים לתאים. יש תורני תא, שמנקים אותו, וכולם יושבים בחוץ על הרצפה עד שהם מסיימים.

    6:40 – מסדר בוקר. איש סגל בכיר בא לעבור על המסדר.

    7:30 עד 8:30 – קנטינה, שעה ביום. התקציב הוא כמחיר חצי קופסת סיגריות, כלומר 14 שקל ביום. אזריה לא יקבל כסף ליד, והמשפחה שלו לא תוכל להפקיד לו כסף לקנטינה, כמו בכלא אזרחי. הכל וירטואלי, כדי למנוע גניבות וסחיטות.

     

    מה אפשר לקנות בסכום הזה?

    כלוא לשעבר: "במבה (שלושה שקלים), תפוצ'יפס (שלושה שקלים), כרטיס חיוג (14 שקל), דאודורנט (22 שקל), קופסת סיגריות (27 שקל). אין מצתים. אבל אם אזריה מעשן, הוא יכול לקבל בביקור. מותר לו להחזיק שני מצתים".

     

    ואם הוא ירצה לרכוש דאודורנט?

    "במקרה כזה הוא יתאפק ולא יקנה מוצרים כמה ימים, עד שיצטבר לו כסף בחשבון".

     

    8:30 – זמן חופשי בתאים, ואז יש גם מסדר חולים, אם נרשמים ערב קודם. אם לא קרה לו משהו רפואי חמור בבוקר, לא תהיה לו אפשרות סתם ללכת למרפאה. בזמן החופשי בתא יוכל אזריה לצפות בטלוויזיה, לכתוב, לשחק שש־בש, לקרוא עיתונים או ספרים. בעיקרון הוא יהיה סגור במחלקה כל היום, עם אותו בגד. אסור לעבור בין התאים, אסור אפילו להוריד את הנעליים.

    10:30 – יציאה מהתאים לרחבה. לפלוגה ב' יש רחבה ענקית. אזריה יוכל לשבת שם עם שאר הכלואים, לדבר, לעשן, לשחק שש־בש, לעשות תרגילי ספורט או לרוץ מסביב למגרש. כלואים לשעבר מספרים, כי אחת הדרכים שפיתחו להעביר את הזמן (בעיקר בקרב העולים מרוסיה), היא משחק הצ'וטקה, המכונה בפי הכלואים: "האייפון של הכלא". מדובר בחרוזים שמהם ניתן להכין מחרוזות, צמידי יד ושאר צורות גיאומטריות שאפשר לשחק איתם, או לסובב על היד. מאחר שיש למשחק הזה ביקוש, הוא נמכר תמורת קופסת סיגריות.

    11:30 – כניסה לתאים וספירה. 

    12:00 עד 13:00 – ארוחת צהריים.

     

    מה בתפריט?

    כלוא לשעבר: "יכול להיות צלי בקר, אורז, תוספת של ירק מבושל, מרק, מיץ פטל ופירות — תפוז או תפוח. בשישי בצהריים לא אוכלים בשר, אלא פחמימות, ואילו בערב אוכלים עוף, אורז, חומוס, ירקות, חלה. אין מרק". אזריה יצטרך, כמו כולם, לאכול גם ספגטי, בשר או עוף בכף בלבד.

     

    13:00 – חוזרים לתאים, לעבודה או לתורנויות. לאחרים זה זמן חופשי. הרוב לא עובדים. גם אזריה לא יעבוד, לפחות בהתחלה. יש 200 חיילים בפלוגה, ואי־אפשר להעסיק את כולם. בצהריים נחים. לפעמים המש"קית ת"ש תזמן אותו לשיחה.

    16:00 עד 16:30 – ספירה בתאים.

    16:30 עד 17.30 – נחים בתאים.

    17:30 עד 18:30 – ארוחת ערב. "היא תמיד מתעכבת", מספר הכלוא לשעבר, "כי יש בלגן במטבח והוא לא נקי. יש שם הרבה חתולים שמסתובבים ואפילו ראיתי שהם מלקקים את הסירים, עושים את הצרכים שלהם בכל מקום. זה מגעיל. גם כשמעקרים אותם זה לא עוזר".

     

    ומה בתפריט של ארוחת הערב?

    "אורז, פירה, לחם מטוגן, גבינה מותכת, קוטג', שתייה חמה. אין חלב".

     

    18:30 – חוזרים לתאים.

    20:00 עד 21:30 – הכלואים יושבים ברחבת המסדרים מחוץ לתאים, מדברים ומשחקים. הכלוא לשעבר מספר: "זה שעמום. אזריה יצטרך לשמור שם על עצמו ולא להתערבב, כי לפעמים יש מכות בין הכלואים".

    21:30 עד 22:00 – הכלואים סגורים בתאים, רואים טלוויזיה ומתקלחים. לא תמיד יש מים חמים. סבון ושמפו אפשר להביא מהבית בכלים שקופים. "אם יש עשרה כלואים בתא, כולם רואים אותך עירום. לאזריה יהיה מזל. אם הוא יהיה לבד או עם פחות אנשים, יהיו לו יותר מים חמים".

    22:00 עד 22:15 – "אחרי הסגירה, מפקד המחלקה מגיע, עומד מחוץ לתא, מדבר דרך הסורגים ועושה 'מסדר חולים' ו'מסדר בעיות'. מי שלא מרגיש טוב ורוצה להזמין תור למרפאה, זה הזמן. אם לא נרשמת, אכלת אותה".

    23:00 – כיבוי אורות.

     

     

    על רחבת המסדרים. בבוקר האסירים מקבלים עשר דקות להתארגן, לשטוף פנים, לצחצח שיניים, להתגלח, להתלבש, לסדר את המיטה ולעמוד למסדר | צילום: עמית שאבי
    על רחבת המסדרים. בבוקר האסירים מקבלים עשר דקות להתארגן, לשטוף פנים, לצחצח שיניים, להתגלח, להתלבש, לסדר את המיטה ולעמוד למסדר | צילום: עמית שאבי
     

     

    טלפונים וביקורים

    בשבוע הראשון למאסרו, מתברר, אזריה לא לקח חלק בפעילויות המתקיימות בפלוגה ככל הכלואים — וכך אמור להיות גם בשבועות הקרובים. בזמן שיתאפשר לו להתאקלם בכלא תיבחן במקביל מידת כשירותו והתאמתו לפעילויות השוטפות. "וגם אז", מעריך עו"ד ציפורי, "הוא יעשה בהתחלה בעיקר ניקיונות או תורנויות בפלוגה עצמה. בתור לוחם וחובש זאת עלולה להיות השפלה עבורו. אבל רק אחרי שילמדו אותו בכלא ויתהו על קנקנו — מי הוא ומהו, מה היכולות שלו, מה אפשר לעשות איתו – ישבצו אותו בתעסוקה. זה לא יקרה מהר, אלא רק לאחר שיראו שהוא אמין ולא מנצל לרעה את מעמדו".

     

    בשלב מתקדם יותר יוכל אזריה להשתלב גם בתעסוקה מחוץ לתא או בפלוגה עצמה.

    הכלוא לשעבר ממליץ לאזריה להיות עובד רס"ר: "יהיה לו הכי טוב בעולם. העבודה מתחילה מוקדם, משש־שבע בבוקר, אבל כל היום אתה מטייל, עובר בין המחלקות. כל הסגל מכיר אותך, אתה הולך למטבח, אוכל משהו על הדרך. מצד שני, יש מטלות ועבודות".

     

    מה עוד הוא יוכל לעשות?

    "יש עבודות גם באפסנאות, בחדר האוכל, בשטיפת כלים, או במכבסה. מהבוקר יוצאים לעבוד, חוזרים לספירות ושוב יוצאים. זה בלגן. אבל אם אתה לא עובד, זה משעמם והזמן לא עובר לך".

     

    איך נראה לך שאזריה יסתדר שם?

    "זה תלוי בו. אני, שלא מוכר בכלל, קיבלתי יחס של מלך. ממש נהניתי. הכרתי את המקום כי הייתי שם כמה פעמים. ידעתי איך לדבר, איך להתנהל, הכרתי את סדר היום. אני ממליץ לו להיכנס לתורנויות, כי אחרת הזמן לא עובר. מי שלא עובד וצריך לשבת הרבה זמן – אוכל חרא".

    "יש בכלא גם בתי מלאכה ששייכים לצה"ל", מוסיף עו"ד ציפורי. "יש מרכזי ציוד שמביאים לשם ציוד מכל הבסיסים, כמו אנטנות שצריך לשקם ולצבוע, או יוזמות של צה"ל שקנה מהאמריקאים אחרי מלחמת המפרץ מכולות ציוד, והאסירים משקמים את מה שאפשר. יש גם מכבסה שנותנת שירותים לכלא, וגם פעילויות חינוך: קורסים, הכשרות לימודים, סדרות חינוך שבמסגרתן, אם לומדים על השואה נניח, מסיימים בביקור ביד ושם. יש כמובן גם בית כנסת עם שיעורי תורה לדתיים ותורנויות שונות".

    עו"ד ליאור שטלצר: "אין להם שם ספרייה. אין שום תוכניות שיקום כמו בכלא מיטבי, כדי שהאסיר ייצא משם עם תובנה".

    עו"ד ריטיגשטיין־אייזנר: "אין גם שיחות קבוצתיות או אישיות. אין שום אפיק טיפולי שיאפשר לאסירים לקבל כלים שימנעו מהם את החזרה לכלא".

     

    למה?

    עו"ד שטלצר: "כי המטרה היא רק שחיילים יעבירו חודש, שלושה חודשים, שנה — ויעברו משם".

    לשיחות טלפון עם הבית יהיה אזריה זכאי, בהתאם לנהלים. בפלוגה ב' יש טלפונים ציבוריים וזמן השיחה מוגדר לשעות מסוימות ולכמה דקות בלבד. מאז הגיע הספיק אזריה להתקשר למשפחתו הקרובה ולבת זוגו כמה פעמים.

     

    ומה באשר לביקורים? את הביקור הראשון שלו, אחרי שמונה ימי מאסר, קיבל אזריה השבוע. לאחר מכן זה יקרה אחת לשבועיים, בימי שני או רביעי, למשך חצי שעה. לכל ביקור יכולים להגיע עד ארבעה אנשים.

    עו"ד ציפורי: "הביקור המשפחתי פומבי ונעשה מתחת לרשת הסוואה גדולה. כולם יושבים עם כולם, והכל נעשה תחת ביקורת קפדנית של המד"כים שמסתובבים שם. אין להביא לביקור אוכל מבושל, אלא רק משקאות ופריטי מזון באריזות סגורות ושקופות. בתום הביקור לא ניתן להכניס את מה שנשאר לתאים".

     

     

    עו"ד שלומי ציפורי
    עו"ד שלומי ציפורי

     

    מה כן אפשר לקבל?

    "עיתונים וספרים, סדינים נקיים, לבנים וגרביים, שמפו וסבון בבקבוקים שקופים".

    אזריה יהיה זכאי לביקורים של עורכי דין ומפקדים ללא הגבלה. ח"כים יוכלו לבקר אותו רק לפי בקשה מיוחדת, וכן אנשי מקצוע פרטיים, כמו פסיכולוג או רב. אם ירצה להסתפר, יוכל לקבוע תור לספר של הכלא.

     

    ואם הוא ירצה להתלונן על משהו?

    עו"ד עמירם: "אין בכלא צבאי מנגנון של עתירות, כמו באזרחות. אם תהיה לאזריה תלונה או בקשה מיוחדת, הוא יוכל להפנות אותה למפקד הישיר של הפלוגה, ובמקרים חריגים לבקש מעורך הדין שלו לפנות למפקד הכלא במכתב".

    עו"ד ציפורי: "עיקרי התלונות הן בקשות לצאת לחופשות, לחתונה, לשבעה או לקבלת טיפול רפואי, מיוחד או סדיר, וגם בקשות לצורכי אוכל מיוחדים".

    עו"ד שטלצר: "כלא 4 הוא כלא ישן ומעופש שמיועד להריסה, כך שתלונות לא ישנו את המצב. הכלא הזה לא ערוך להתמודד עם אסירים לתקופות ארוכות. המבנים שם מתפוררים, חום אימים בכל מקום, אין מזגנים, התברואה איומה. יש שם הרבה זבל וחתולים שמסתובבים ואפילו ראיתי שם לפני חודש חולדות. הצבא מודע לזה היטב. הם יודעים שאי־אפשר להמשיך להחזיק חיילים בתנאים האלה, כך שכל התשובות שקיבלנו ואנו מקבלים הן שהם ממתינים למעבר למתקן הכליאה החדש נווה צדק (ר' בהמשך).

     

    ואיך נראה לך שאזריה יסתדר בכלא?

    "לדעתי יעשו ממנו מלך. הסגל שם מורכב מחיילים בשירות חובה ומכמה קצינים. לדעתי, אין להם את הכלים להתמודד עם אסירים כמו בשב"ס, מבחינת שיקום או טיפול נפשי. הם עוברים הכשרה מינורית ואזריה יכול בהחלט לצבור שם כוח".

    "מצד שני", מוסיף הסנגור הצבאי, עו"ד רודה, "קל מאוד לצבור שם עבירות משמעת. יש מסדרים וספירות שלוש פעמים ביום ואתה חייב להתייצב, לעמוד מגולח ומסודר, במשמעת צבאית עם תרגילי סדר: שמאל־ימין וקיפולי שמיכה. אסור להם לשבות רעב. יש לי הרבה לקוחות שנשפטו על עבירות עריקות וסמים ומבקשים לעבור לכלא אזרחי, כי המשמעת הנוקשה בכלא 4 שברה אותם".

    ומה באשר לחופשות? אזריה יהיה זכאי לצאת לחופשה ראשונה אחרי שירצה לפחות שליש מתקופת מאסרו. עם זאת, בחגי ישראל, כמו בראש השנה המתקרב, הוא יהיה רשאי, כמו כל כלוא, להגיש בקשה לחופשה מיוחדת, וזו תישקל על ידי מפקד הכלא.

     

    מכות וסכסוכים

    אזריה, שהיה חייל נורמטיבי ואף מצטיין עד למאסרו, יצטרך להתמודד בכלא עם החיים האמיתיים, לצד האסירים הקשוחים. מעדויות שהגיעו אלינו במהלך הכנת הכתבה עולה שמכות וקללות, סכסוכי שליטה, גניבת ציוד והלשנות – הם תופעות שכיחות למדי.

    רוב מקרי האלימות מיוחסים לאגף הסגור בפלוגה ד' – אבל לכלא כולו יש היסטוריה עגומה: ביוני 2008 הצטרפו מאות למחאתם של ארבעה חיילים שישבו בו והתלוננו על אוכל מקולקל, רפואה כושלת ויחס בלתי הולם. בין היתר הם העלו תמונה של שני מפקדים בכלא שהצטלמו מחוץ לבסיס וכתבו בחשבון האינסטגרם שלהם: "מניאקים בפעולה. מה נשתנה, כלא 4 – טרור לכלואים".

    דוח מבקר המדינה שבדק את תנאי המחיה בכלא ב־2008 מצא ליקויים רבים הנובעים מצפיפות גדולה ומחוסר יכולת להשגיח על האסירים במקום. ליקויים אלה, לדברי המבקר, אף עלולים לעלות בחיי האסירים.

    ביוני 2013 הודח מפקד הכלא, סא"ל עומר סובול, בעקבות בריחה של אסיר. בתחילת 2014 נדקרו שני חיילים במקלחת, בעקבות מחדל חמור שבמסגרתו הוצב אסיר מסוכן בפלוגה של חיילים עם בעיות קלות. בדוח ביקורת שנכתב ב־2014 על ידי הסנגוריה הצבאית, בראשות אל"מ אשר הלפרין, שהיה אז הסנגור הצבאי הראשי, נאמר בין היתר שבתאי הבידוד בכלא היה נוהג פסול לקחת לכלואים את השמיכות והמזרנים החל מ־5:00 בבוקר ועד ל־22:00 בלילה, מדי יום. הנוהל בוצע גם כשנרשמו תנאי מזג אוויר גרועים, וסנגורית שעתרה נגדו טענה כי הוא נעשה ללא סמכות חוקית וכי מדובר בהתעללות. אחרי פנייתה בוטל הנוהג.

    הסנגורים הצבאיים שפוקדים את המתקן חדשות לבקרים מדווחים גם הם על אלימות בין הכלואים. עו"ד ריטיגשטיין־אייזנר: "בפלוגה ב' חלק מהכלואים אלימים, ומכות הן דבר שגרתי".

    עו"ד רודה: "באפריל 2014 ייצגתי חייל אסיר, משתמט מהצבא, שעבר שם התעללות קשה מידי שני עברייני אלימות וסמים, רק כי הוא הרגיז אותם. כל הקטע נעשה לעיני המצלמות הנסתרות בתא. הם נתנו לו מכות, אגרופים בפנים ובעיטות. הוא נזקק לטיפול רפואי והם אמנם הואשמו בתקיפה, אבל לא קיבלו עונשים חמורים".

     

    "לא משקיעים בכלא הזה, לא משפצים אותו, לא קונים ציוד חדש ולא מתקנים את הליקויים. כבר 25 שנה מדברים על זה שחייבים לפרק את מתקני הכליאה הצבאיים לטובת מעבר לקריה שתאכלס, מלבד את בתי הכלא, גם את בתי הדין הצבאיים", אומר עו"ד ציפורי.

    "היו אופציות לבנות את הקריה ליד ביר־נבאלא וכעת מדובר באזור בית־ליד שבשרון", מוסיף עו"ד עמירם.

    "הפתיחה הייתה מתוכננת ל־2017 ועכשיו דחו אותה ל־2020", מוסיף עו"ד שטלצר, שיחד עם עו"ד ריטיגשטיין־אייזנר כבר עתר למשטרה הצבאית כדי לקבל מידע על מרחב המחיה המתוכנן לכלא החדש, נווה צדק שמו. "הבקשה הוגשה לפני חודש וחצי, אך טרם קיבלנו מענה", אומר עו"ד שטלצר.

    עד שייבנה הכלא החדש אזריה ממילא ישתחרר. "אם הרמטכ"ל יקל בעונשו, אזריה גם לא יצטרך בכלל להגיע לוועדה 210", אומרת עו"ד ריטיגשטיין־אייזנר ומסבירה: "בסמכות הרמטכ"ל להפחית חצי שנה, ואחריו מפקד הכלא יכול לקצר לו שליש – כך שתיאורטית אזריה יכול לשבת רק שמונה חודשים. עם זאת, צריך לדעת שקיצור שליש מותנה בהתנהגות טובה, ויש פה כל מיני שיקולים: אם יש כלוא שצובר כוח – ואזריה בהחלט יכול לצבור שם כוח, אפשרי שגם אם הוא לא יעשה דברים רעים, זה ישפיע לרעה על האחרים וגם על מצבו".

    בינתיים הפעילים למען שחרורו של אזריה, בהם כרמי בוזגלו, לא יושבים בחיבוק ידיים. ביום שישי לפני שבועיים הם התייצבו עם מגפונים על גבעה מול כלא 4 ושרו לו עם הזמר אריאל זילבר, שהגיע לשם עם אורגן. ביום שישי האחרון הם התייצבו שוב מול הכלא והפריחו בלונים.

     

     

    עו"ד אבי עמירם | צילום: צביקה טישלר
    עו"ד אבי עמירם | צילום: צביקה טישלר

     

    תגובת דובר צה"ל: "בשנים הקרובות, כחלק מתוכנית פינוי מחנות בסיס צריפין, יפונו מחנות שונים, וביניהם כלא 4. עד לפינוי מתקיימות עבודות תחזוקה שוטפות ונעשים מאמצים על מנת לתת מענה מיטבי הן לכלואים והן לסגל היחידה". •

     

    shosh-m@yedioth.co.il

     


    פרסום ראשון: 23.08.17 , 15:31