שלישי 20 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    ג'ף בזוס. "אני לא בדיוק הטיפוס שנשים נמשכות לצורתו החיצונית", אמר בעבר
    7 ימים • 23.08.2017
    שרשרת אמזון
    עם אובססיה לשירות הלקוחות — ששיכלל עד שלמות תוך הפגנת קשיחות מקסימלית כלפי עובדיו — תוכניות עתידיות שנעות בין שיגור מזל"טים למסירת חבילות ועד כיבוש החלל, לא מאוד מפתיע שמייסד חברת אמזון, ג'ף בזוס, הדיח (לכמה שעות) את ביל גייטס מתואר האיש הכי עשיר בעולם. ציפי שמילוביץ מסבירה איך הפך בן לאם מתבגרת בת 16, לבעלים של חברת המסחר האינטרנטי המגה–מצליחה ומי שוורן באפט הגדיר "איש העסקים המדהים ביותר בעידן שלנו". וגם: למה הוא כל כך מרגיז את דונלד טראמפ
    ציפי שמילוביץ | ניו־יורק

    ביום רביעי שעבר, כשארה"ב עדיין בהלם מהצורה שבה הגיב לאירועים בשארלוטסוויל, החליט דונלד טראמפ להוסיף חזית בדמות עוד קרב טוויטר עם מייסד חברת אמזון, ג'ף בזוס. למעשה, זה לא קרב. טראמפ מצייץ מדי פעם ובזוס לא עונה בדרך כלל, מה שמשגע את טראמפ עוד יותר. "אמזון עושה נזק גדול לערים ברחבי ארה"ב. מקומות עבודה רבים הולכים לאיבוד", צייץ הנשיא.

    אפשר לשאול מדוע החליט טראמפ להשתלח במותג הכי מהימן ומצליח בארה"ב, אבל זה לא באמת קשור לאמזון, אלא אך ורק לבזוס, שפשוט מתגורר בראשו של טראמפ. חלק מזה נובע מהעובדה שבזוס הוא מיליארדר של ממש. בזוס נערץ על המיליארדון העליון כדוגמה למי שעשה את עצמו מאפס, לבד, והצליח בכל דבר שנגע בו. טראמפ נולד עשיר, קריירת העסקים שלו רצופת כישלונות ומיליארדרים נודעים מפגינים בו זלזול פומבי. ובזוס, כמובן, רכש ב־2013 את העיתון "וושינגטון פוסט", וכמעט בכל פעם שלעיתון יש סקופ עוצמתי, ובדרך כלל מאוד לא מחמיא לטראמפ, התגובה המיידית היא ציוץ טוויטר משתלח במה שטראמפ אוהב להגדיר "אמזון וושינגטון פוסט". זאת למרות שביוני האחרון הזמין אותו טראמפ, יחד עם מנכ"לי אפל ומייקרוסופט ושאר ענקי טכנולוגיה, לבית הלבן ‑ פגישה שבזוס הגדיר כמצוינת. זה לא מנע מהנשיא, כאמור, להמשיך לשגר ציוצים מעליבים. בזוס, מצידו, לא מגיב ורק ממשיך לעשות כסף.

     

     

    מימין: בזוס, מנכ"ל מייקרוסופט, סאטיה נדלה, וטראמפ, במפגש פסגה ביוני של בכירי תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית עם הנשיא | צילום: איי.אף.פי
    מימין: בזוס, מנכ"ל מייקרוסופט, סאטיה נדלה, וטראמפ, במפגש פסגה ביוני של בכירי תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית עם הנשיא | צילום: איי.אף.פי
     

     

    גיק וחברמן

    לפני כחודש עלה ג'ף בזוס למשך חצי יום למקום הראשון ברשימת האנשים העשירים בעולם, כשהוא עוקף את ביל גייטס. עד סוף היום ירדו קצת המניות של אמזון והחזירו אותו למקום השני, אבל זו רק שאלה של זמן, מעריכים המומחים, עד שיתייצב במקום הראשון באופן קבוע, בוודאי בקצב שבו שוויו צומח בשנתיים־שלוש האחרונות. אמזון שלו הפכה לסופרמרקט המקוון הגדול בעולם, מקום שאפשר לקנות בו הכל, שמגיע עד הדלת בתוך 48 שעות, ששירות הלקוחות שלו מושלם ושמצליח להתחדש כל הזמן, בולע את כל מי שעומד בדרכו.

    בזוס ‑ מי שוורן באפט הגדיר "איש העסקים המדהים ביותר בעידן שלנו" ‑ שווה היום כ־89 מיליארד דולר. האיש מאחורי אמזון, ששווי השוק שלה הוא 457 מיליארד דולר ומנבאים כי היא תהיה חברת טריליון הדולר הראשונה, הוא טיפוס מוזר. לפעמים מאוד נחמד ולפעמים, יש הטוענים, מאוד מפחיד. יש לו צחוק קולני שנשמע יותר כמו געייה של סוס סובל, בראשו מתרוצצים מאה רעיונות בכל שנייה, והוא פחות או יותר מעולם לא נכשל בשום דבר שעשה בחייו.

    יש לו אחוזה של 21 קמ"ר בסיאטל, בית שעלה 12.9 מיליון דולר בבוורלי־הילס, עוד אחד בשווי 23 מיליון דולר במרחק כמה דקות מהבית הלבן, דירת ענק בגורד שחקים במנהטן, צי של מטוסים פרטיים ותוכניות ריאליות לטוס לחלל. וכל זה התחיל במכירה של שישה ספרים ביום.

    בזוס אומר כל הזמן שאף אחד לא מופתע יותר ממנו ממה שקרה לו, אבל ההורים והמורים שלו מופתעים הרבה פחות, הגאונות הייתה שם מהרגע הראשון. אמא שלו, ג'קי, הייתה עדיין נערה כשילדה אותו באלבקרקי, ניו־מקסיקו, בינואר 1964. היא התחתנה בתיכון, התגרשה אחרי שנה וחצי ובנתה חיים עם מיגל בזוס, מהגר קובני. כשג'ף היה בן ארבע, דרשה אמו מאביו הביולוגי שייישאר מחוץ לתמונה. רק בגיל עשר למד ג'ף שמיגל הוא אביו המאמץ. האב הביולוגי לא ידע עד לפני כמה שנים כי מייסד אמזון הוא בנו, לג'ף אין עד היום שום קשר איתו והוא לא רוצה לשמוע ממנו.

    ג'פרי התינוק היה אנרגטי וסקרן. "בגיל שנתיים וחצי לקחתי אותו לפארק שעשועים והוא עלה על מכוניות נעות", סיפרה בעבר אמו. "בסיבוב הראשון הוא נופף לי ביד: 'היי, מאמי', בסיבוב השני הוא כבר חצי נופף ובשלישי הוא היה עסוק בניסיון להבין איך בדיוק המכוניות הקשורות נוסעות".

     

     
    עם האישה, הסופרת מקנזי בזוס | צילום: אי.פי.איי
    עם האישה, הסופרת מקנזי בזוס | צילום: אי.פי.איי

     

     

    ג'ף היה בן שלוש כשפירק את העריסה שלו במברג כי רצה לישון במיטה אמיתית. אחר כך בנה פעמון אזעקה והצמיד לדלת חדרו כדי שאף אחד לא ייכנס בלי שיידע. הוא היה תלמיד מעולה והפעם היחידה שבה הבריז, הייתה כשעבד על פרויקט מדעי ושכח שצריך ללכת לכיתה.

     

    כנער הוא הצליח כמעט בכל דבר, רק עם בנות היה לו קשה. אמנם הוא היה המקרה הנדיר של גיק שהחברים בבית הספר אהבו לאהוב במקום להציק לו, אבל בנות לא ממש התמגנטו לילד המוזר עם הצחוק המאוד לא אטקרטיבי. "גיל התיכון תמיד קשה לבנים, ולי היה קשה במיוחד", אמר בזוס בעבר. "אני לא בדיוק הטיפוס שנשים נמשכות לצורתו החיצונית".

    במקום זה הוא התרכז בלימודים. בתיכון שלו הוא אגדה של ממש, התלמיד שסיים את הלימודים עם תעודה שכולה עשיריות. הוא המשיך לאוניברסיטת פרינסטון ללמוד מדעי המחשב והשיג בקלות את כל התארים האפשריים. עם סיום הלימודים כמעט הקים סטארט־אפ שהיה אמור לשלוח עדכוני חדשות בפקס, אבל אז הפעיל שוב את האינטואיציה המושלמת שאותתה לו שימי הפקס ספורים. במקום זאת, הלך בזוס לעבוד בקרן הגידור D.E. Shaw והפך לסגן נשיא בכיר אחרי ארבע שנים בלבד והצעיר ביותר אי פעם.

     

    עכשיו כבר היה בן 28 והחליט שהגיע הזמן למצוא חברה. הוא ניגש לפתרון הבעיה בדרך היחידה שהכיר: עיבוד נתונים וניתוח אנליטי. בזוס הגיע למסקנה שהוא צריך לשפר את תרשים זרימת הנשים בחייו, אז הוא הלך לקורס ריקודים סלוניים. הוא יצא משם רקדן לא רע, אבל עדיין רווק פנוי. הפתרון, התברר לו אחר כך, היה ממש מתחת לפנס ולא באמת דרש עבודת מחשב. מקנזי טאטל, עובדת ב־D.E Shaw, מצאה חן בעיניו, אבל הוא חשש להתחיל איתה כדי שלא תתבע אותו על הטרדה מינית. למזלו, היא התחילה איתו. הם התחתנו ב־1993 והמשיכו לעבוד יחד עד שמקנזי, בוגרת לימודי כתיבה, הפכה לסופרת במשרה מלאה ‑ אבל בזוס היה משועמם, עד שיום אחד קרא שרשת האינטרנט התרחבה ב־2,300 אחוז בתוך שנה אחת והרגיש איך כל הנורות נדלקות בראשו.

    היום קשה להאמין כי רק לפני 20 שנה האינטרנט היה לגמרי פרימיטיבי, לרוב האנשים בעולם לא הייתה גישה אליו וב־1996 רק באחד מתוך עשרה בתים באמריקה היה מחשב. אבל בזוס, כרגיל, ראה חמישה מהלכים קדימה. הוא הכין רשימה של 20 מוצרים אפשריים למכירה דרך האינטרנט והחליט שספרים הם האפשרות הטובה ביותר, בגלל ההיצע העצום והעובדה שהם אינם מוצר שהלקוח מרגיש שהוא חייב לקנות פיזית בחנות. ויום אחד קם בזוס ופשוט עזב את הג'וב המצוין שלו.

    "ידעתי שבגיל 80 לא אחשוב על למה ויתרתי על הבונוס שלי בוול סטריט בשיא הבום של 1994", אמר שנים אחר כך, "אבל ידעתי שאתחרט כל חיי אם לא אכנס למה שהיה לי ברור שיהיה אחת המהפכות הגדולות בהיסטוריה. כשחושבים על זה ככה, קל מאוד לקבל את ההחלטה".

    מקנזי וג'ף טסו לטקסס ולקחו מההורים של בזוס מכונית והלוואה של 300 אלף דולר. הם החליטו לבסס את החברה בסיאטל, בהנחה שבעיר הפרוגרסיבית יוכל למצוא אנשי מחשבים שיעבדו בזול. מקנזי נהגה כל הדרך וג'ף בנה תוכנית עסקית במושב לידה.

     

    וורן באפט. מעריץ | צילום: איי.פי
    וורן באפט. מעריץ | צילום: איי.פי

     

    הם שכרו בית בן שלושה חדרים בפרוור של סיאטל תמורת 800 דולר בחודש. הדרישה היחידה של בזוס הייתה שיהיה לבית מוסך, כדי שיוכל להרגיש כמו חלק מאגדות הסטארט־אפ של סיליקון ואלי שכולן, משום מה, החלו במוסך של ההורים. המוסך לא באמת היה בשימוש, אבל בזוס הרגיש טוב שהוא שם. את הפגישות האמיתיות שלו ערך בסניף בארנס אנד נובל בשכונה. בדיעבד זה נראה היום כמו מקדמה על בדיחה מרושעת של מי שידע שהוא הולך לטרוף את רשתות הספרים האמריקאיות, אבל בזוס נשבע שהוא לא חשב אז שזה מה שיקרה. אולי.

     

    הבוס מהגיהינום

    השם המקורי שהגה בזוס לאמזון היה קדברה, אבל הוא ירד מזה אחרי שמישהו אמר לו שזה נשמע כמו cadaver (פגר). הוא שכר קומה בבניין משרדים באזור התעשיה של סיאטל, אותו חלק עם מרכז רפואי להחלפת מחטים משומשות למכורים לסמים ובית משכון. השולחנות שרכש היו זולים, והמחסן הספיק רק לכמה מאות ספרים.

    בזוס השיק את אמזון דוט קום ב־16 ביולי 1995. "התוכנית העסקית הראשונה שלנו צפתה אפס הזמנות", סיפר פעם לג'יי לנו כשהוא גועה, מילולית, מצחוק. בימים הראשונים היו בערך שש הזמנות ביום, וגם זה תודות להנחות של עד 30 אחוז. בזוס והעובדים שלו היו בוחרים מדי שבוע את 20 הספרים המוזרים ביותר שנמכרו ומעניקים לקונים פרסים. עד היום מדברים באמזון על הספר האלמותי "איך לאמן דג זהב באמצעות טכניקות אימון של דולפין". אחד המתכנתים התקין בתחילת הדרך אפליקציה שעשתה רעש של פעמון בכל פעם שהגיעה הזמנה למחשב. בהתחלה כל צלצול כזה גרם לריקודים במשרד. מהר מאוד זה הפך להיות בלתי נסבל והתוכנה הוסרה מהמחשבים.

    שלושה ימים לאחר ההשקה קיבל בזוס מייל מג’רי יאנג, אחד המייסדים של יאהו. "אנחנו חושבים שהאתר שלך די מגניב", כתב לו יאנג. "אתה רוצה שנשים אותו במדור 'מה מגניב' שלנו?" עד סוף אותו שבוע קיבלה אמזון הזמנות בשווי המדהים של 12 אלף דולר ולא הצליחה לעמוד בעומס, חצי מהמזמינים קיבלו את הספרים שלהם באיחור עצום.

     

     

    מחסן ספרים של אמזון בגרמניה. בזוס יכול לאכול צהריים עם העובדים בחדר האוכל, אבל אין לו בעיה גם לצעוק על אחד מהם לעיני כולם | צילום: אי.פי.איי
    מחסן ספרים של אמזון בגרמניה. בזוס יכול לאכול צהריים עם העובדים בחדר האוכל, אבל אין לו בעיה גם לצעוק על אחד מהם לעיני כולם | צילום: אי.פי.איי
     

     

    האתר עלה לאוויר כשלא היה לגמרי מוכן וחלק מהבעיות הטכנולוגיות גורמות היום לבזוס לקחת את הצחוק הקולני שלו לאוקטבות גבוהות אפילו יותר. "גילינו שהלקוחות שלנו יכולים להזמין כמות שלילית של ספרים", סיפר לפני כמה שנים, "ואנחנו מזכים את כרטיסי האשראי שלהם. בטח גם חיכינו שהם ישלחו אלינו את הספרים".

    בשבועות הראשונים אחרי שהשיק את האתר של חברת אמזון, לפני קצת יותר מ־20 שנה, השאיר ג'ף בזוס את כוח העובדים הקטן שלו במשרד עמוק לתוך הלילה. בשלוש לפנות בוקר האורות עדיין דלקו, ואנשים ארזו ספרים בקופסאות והוציאו אותם למשלוח. בזוס, שעם השנים פיתח לעצמו מוניטין של בעלים חסכן - שלא לומר קמצן — שגם היום מציע לעובדים שלו מעט פינוקים, לא קנה שולחנות אריזה, אז אנשים ירדו על הברכיים וארזו את הספרים. יום אחד אמר בזוס לאנשים שצריך לקנות להם רפידות לברכיים כי זה לא בריא. אחד העובדים ענה שאולי יהיה פשוט יותר סתם לקנות שולחנות אריזה. שנים מאוחר יותר יגיד בזוס: "חשבתי שזה הרעיון המבריק ביותר ששמעתי בחיי".

    למרות ההתחלה החובבנית, אמזון גדלה מהר מאוד פשוט כי לבזוס היה רעיון גאוני ביד. בחודש הראשון היא הגיעה למכירות של 100 ספרים ביום. בתוך פחות משנה זה כבר היה 100 ספרים בשעה, וכל זה כמעט ללא קמפיין פרסומי. חוץ מגימיק אחד: מכוניות שנסעו מחוץ לחנויות בארנס אנד נובל, ועליהן שלטים עם הכיתוב: "לא מצאת את הספר שרצית?" יחד עם כתובת האתר של אמזון. עכשיו כבר היה ברור שבזוס מבין שהוא יכול להשתלט על שוק הספרים האמריקאי.

    שירות הלקוחות של אמזון, שמבחינת בזוס הוא האחראי הראשי להצלחה, התחיל עם הבוס שענה בעצמו למיילים. פעם קיבל מייל מאישה מבוגרת שאמרה לו שהיא אוהבת להזמין ספרים מהאתר, אבל לא יכולה לפתוח את האריזה וצריכה לחכות שהאחיין הצעיר שלה יבוא לעזור לה. בזוס ביטל מיד את האריזות של אמזון והזמין סוג חדש לגמרי. ארבע שנים אחרי ההשקה כבר היו 500 איש האחראים לענות ללקוחות. בזוס היה אובססיבי בכל הקשור לשירות לקוחות, וזה היה גם התחום שבו הפגין קשיחות של ממש כלפי העובדים. רוב האנשים שענו למיילים מעולם לא עבדו בשירות לקוחות ולא היה להם הרבה מושג בספרות, אז בזוס חיפש אקדמאים שלפחות יידעו על מה הלקוחות מדברים. הוא שילם להם בין עשרה ל־13 דולר בשעה, והבטיח למצטיינים אפשרויות קידום ומניות. יש כאלה שהצליחו לענות ל־12 מיילים בדקה. מי שענה על פחות משבעה מיילים ‑ נשלח הביתה.

    למרות שעבדו 12 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, נוצר פקק גדול. כשאחת העובדות אמרה לבזוס כי הצוות לא יכול פיזית לעבוד קשה יותר, הוא המציא פתרון מקורי: וויקנד שבו כולם יתחרו זה בזה לראות מי יכול לענות על הכי הרבה מיילים. הם קיבלו בונוס של 200 דולר על כל אלף מיילים שהצליחו לענות להם במשך 48 השעות האלה. זה שיחרר את הפקק. זה גם ייצר את המיתוס של ג'ף בזוס. הוא יכול לאכול איתם צהריים בחדר האוכל של בסיס החברה בסיאטל, אבל אין לו בעיה לצעוק על מי מהם לעיני כולם. הוא יכול לשאת נאומים מלאי השראה, ולהיות סתם בוטה. אתה לא הופך לאיש הכמעט הכי עשיר בעולם אם אתה אדם נטול רבדים.

    אחת ההחלטות המוקדמות שלו, שנראתה אז מעשה התאבדות, הייתה לאפשר ללקוחות לפרסם ביקורות ספרים שלהם באתר. קולגות אמרו לו שהוא השתגע. "אנשים עם כוונות טובות כתבו לי, 'אולי אתה לא מבין את העסק שלך, אתה מרוויח כסף כשאתה מוכר דברים, למה אתה מאפשר ביקורות שליליות?' אבל נקודת המבט שלנו הייתה שנצליח למכור יותר אם נעזור לאנשים לקבל החלטות רכישה טובות יותר".

     

    בזוס רצה מההתחלה חברה שתהיה סוג של בלגן מאורגן עם תחרות של רעיונות. כשאחד המנהלים שלו הציע שהעובדים יתחילו לתקשר יותר זה עם זה, הוא נכנס לפאניקה: "לא, לא, לא, תקשורת זה נורא". כל הצוותים שלו היו קטנים כך ש"לא יצטרכו יותר משני מגשי פיצות". הוא אוסר על מצגות פאוור־פוינט ודורש לקבל הצעות מפורטות על פני לפחות שישה עמודים, כדי לעודד חשיבה ביקורתית.אמזון הונפקה לציבור ב־15 במאי 1997, והיא אחד הסטארט־אפים המועטים שלא נמחקו עם התפוצצות בועת הדוט־קום. כשחברת בארנס אנד נובל הקימה אתר משלה, שלא הצליח אפילו לדגדג את אמזון, הבין בזוס שהוא כאן כדי להישאר, וב־1998 החליט להפוך את אמזון לחנות הכי גדולה בעולם. פחות מ־20 שנה אחרי, אמזון היא לא רק סופרמרקט אינסופי שמוכר מוצרים ביותר מ־136 מיליארד דולר בשנה. היא גם ערוץ טלוויזיה שמייצר תוכן מקורי. יש לה את "אלקסה" - קופסת הבינה המלאכותית היושבת במיליוני בתים אמריקאיים, והיא האחות האדג'ית והחצופה של "סירי", "העוזרת האישית" של אפל. לאמזון יש מבחר עצום של גאדג'טים מקוריים ופלטפורמות אחסון וירטואליות. אדם יכול היום לרכז את כל חייו דרך אמזון. בזוס גם עדיין מחכה לאישור סופי לשגר מוצרים במזל"טים, ועובד על פטנט שיאפשר ללקוחות לבצע רכישות על ידי הנהון בראש לעבר המחשב, כי הרי לחיצה אחת על מקלדת היא כבר חתיכת מאמץ היום.

     

     

    ביל גייטס. מספר אחת | צילום: איי.אף.פי
    ביל גייטס. מספר אחת | צילום: איי.אף.פי
     

     

    הפלנטה הבאה

    בזוס, אב לארבעה (שלושה בנים ביולוגיים ובת מאומצת מסין), הוא בסך הכל בן 53. בשנה האחרונה עבר מהפך פיזי מרשים והגיק החלשלוש של פעם נראה היום כמו אחיו הצעיר של דוויין "דה רוק" ג'ונסון. מפחיד לחשוב מה הוא עוד מסוגל לעשות, בוודאי בהתחשב בעובדה שהוא מעולם לא נכשל. ב־2013 החליט לרכוש את "וושינגטון פוסט", העיתון המיתולוגי שחשף את פרשת ווטרגייט והיה במשבר שאיים על המשך קיומו. בזוס קנה אותו במחיר מציאה של 250 מיליון דולר. שונאיו הלא מעטים הכינו לעצמם כוס תה וישבו לראות אותו מתרסק.

    ארבע שנים אחרי, לא רק שה"פוסט" חזר להרוויח כסף, חשוב עוד יותר, הוא שוב העיתון האגדי שהיה. הוא אחראי בשנה האחרונה לכמה מהסקופים הגדולים ביותר הקשורים בדונלד טראמפ, שלא במקרה מצייץ כאמור אחת לכמה ימים עד כמה הוא מתעב את "אמזון וושינגטון פוסט". בזוס, כאמור, לא טורח להגיב פרט לציוץ ששלח ב־2015 ובו הבטיח שלמרות השתלחויותיו, הוא מבטיח לשמור לטראמפ מקום על הטיל שהוא מתכנן לשלוח לחלל.

     

    "ג'ף בזוס הוא יצור מעולם אחר", אמר לפני כמה שבועות וורן באפט. "הוא עשה מאמזון מפלצת דו־ראשית, גם אתר קניות מדהים וגם עסק מוביל בעולם המחשבים, ומה שהוא עשה ב'וושינגטון פוסט' זה כמעט בלתי נתפס. אני לא יודע אם אנחנו רוצים לדעת כמה רחוק הוא יכול עוד להגיע".

    הכי רחוק, מבחינת בזוס, זה החלל. הוא גדל על "מסע בין כוכבים", ועכשיו הוא הבעלים של Blue Origin, חברה החולמת להיות נאס”א של השוק הפרטי וכבר הצליחה להשיק בהצלחה מעבורת חלל קטנה. ב־2003, כאשר סייר בטקסס בחיפושים אחרי משטח המראה ונחיתה עבור המעבורת, התרסק המסוק שלו והוא ניצל בנס. הוא קם, ניער את האבק מהחולצה והמשיך הלאה.

    למורים בבית הספר היסודי אמר הילד ג'ף שוב ושוב כי "העתיד של האנושות אינו על הפלנטה הזו". לא כל כך ברור איפה, אם בכלל, נמצא העתיד של האנושות, אבל יש סיכוי לא רע כי העתיד של ג'ף בזוס אכן אינו על הפלנטה הזו. היא קטנה עליו. •

     


    פרסום ראשון: 23.08.17 , 15:31