yed300250
הכי מטוקבקות
    חולצה: TNT עגילים: tous
    7 ימים • 23.08.2017
    פני הדורית
    בגיל 16, דורית רבליס מאשדוד כבר יכולה לסמן וי על קלווין קליין, ראלף לורן ואיב סן–לורן, שלושה מותגי–על שאמרו לה כן. אז אל תגידו לה שהיא דומה למיכאלה ברקו, עם כל הכבוד, או מתחרה בסופי מצטנר, חברתה לקמפיינים ומי ששינתה את חייה. רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, רבליס מאפסנת את הטי־שירט הקיצית, ועוברת ללוק מכופתר. פרויקט אופנה בדרך לגימנסיה
    אלון הדר | צילומים: מאיר כהן

    יולי 2015. דורית רבליס, אז בת 14 מאשדוד, צופה עם אמה זויה בכתבת טלוויזיה שגוללה את סיפורה של סופי מצטנר, נערה אלמונית בת גילה מחולון, שנבחרה לשמש כפרזנטורית של בית האופנה דיור. "אם סופי יכולה להוביל תצוגה של דיור, גם דורית שלי יכולה", אמרה האם לבני המשפחה ומיד הרימה טלפון לסוכנות שבה מצטנר חתומה וביקשה שייפגשו עם בתה. "יופי כזה לא צריך לכבות", הסבירה למי שתהו אם נכון להיכנס בגיל צעיר כל כך לעולם הדוגמנות.

    יולי 2017. רבליס ומצטנר מצטלמות ביחד לקמפיין החורף של ראלף לורן שמצולם בלוס־אנג'לס. גרנד פינאלה לשנה מוצלחת במיוחד של רבליס, שכללה הסכם בלעדיות עם המותג איב סן־לורן, צילומים ל"ווג איטליה" ולקלווין קליין וקמפיין לסוניה ריקייל — שלצד המון עבודות בארץ סימנו אותה כאחת מדוגמניות העתיד של ישראל. פגשנו אותה רגע לפני שהיא חוזרת לשנת הלימודים הבאה.

     

     

    חולצה: חגית טסה, מכנסיים: טומי הילפיגר
    חולצה: חגית טסה, מכנסיים: טומי הילפיגר

     

    מהפרקט אל הסט

    "לפני שפנינו לסוכנות (R&R, של רוברטו בן־שושן ורותם גור – א"ה) מלא אנשים אמרו לי שאני צריכה לדגמן, במיוחד שמעתי את זה בחנויות בגדים. אבל אף פעם לא ייחסתי לזה חשיבות. עולם האופנה פחות עניין אותי. מגיל ארבע עד 14 הייתי בנבחרת התעמלות אמנותית באשדוד. תחרויות, נסיעות לחו"ל. הייתי מתעמלת חמש פעמים בשבוע, ארבע שעות בכל יום. לנבחרת ישראל לא רציתי להיבחן, אבל עם הקבוצה זכינו באליפות המדינה. ברוך השם לא נפצעתי, אבל אומרים שזה עוצר את הגדילה. לא שמת לב שכל המתעמלות האמנותיות נמוכות? הגעתי לסוכנות 1.63 מטר, היום אני 1.76 מטר".

     

    מצטנר. כיף איתה | צילום: דנה קופל
    מצטנר. כיף איתה | צילום: דנה קופל

     

    בוק מדור לדור

    "אמא שלי עלתה לארץ עם אמא שלה לפני 25 שנים. אבא שלי מהקווקז. הם הכירו בישראל אצל קרובת משפחה והתחתנו. היא מנהלת חשבונות, הוא מהנדס. יש לי אח גדול, בן 22. לאמא שלי היה חלום להיות דוגמנית. בשנה הראשונה בארץ היא עשתה קורס דוגמנות במשך כמה חודשים בדיזנגוף סנטר, אפילו קיבלה תעודה שכתוב בה שהיא הוכשרה כדוגמנית בינלאומית! יש לה בוק! אבל היא התחילה לעבוד בעבודה אחרת. עכשיו היא מגשימה את החלום שלה דרכי".

     

    פרויקט מסלול

    "כשראיתי את הכתבה על סופי הבנתי איך חיים של בן אדם יכולים להשתנות. אירוע אחד – הפגישה עם המעצב של דיור – שינה לה את החיים. מחיים לא קלים היא עלתה למסלולי התצוגות הכי חשובות בעולם. עולם הדוגמנות הוא לא צפוי. כשהתחלתי להצטלם בארץ, לא חשבנו שאגיע לחו"ל, זה קרה יותר מהר ממה שציפיתי. אני זוכרת איך אבא שלי היה נוסע איתי לכל צילום בתל־אביב. הייתי ביישנית לגמרי. פחדתי. לא הערכתי את העולם הזה. אני זוכרת שסופי הייתה אומרת לי: 'דורית, את שקטה לגמרי, אבל בעוד שנה תראי איך תהפכי לדברנית גדולה'".

     

     
    שמלה: זארה
    שמלה: זארה

     

     

    קרב וקרלו

    "באפריל בשנה שעברה טסתי לפריז בפעם הראשונה. לא סיפרו לי למה. ישבנו בבית קפה ואז הסוכנת שלי אמרה לי: 'בעוד עשר דקות ניפגש עם המעצב הראשי החדש של איב סן־לורן, אנתוני וקרלו. היא אמרה: בואי נצא לרחוב, ועשתה לי שיעור הליכה. אמרה, 'אולי יום אחד תלכי בתצוגה שלו'. הייתי אז נמוכה, לא עשיתי תצוגות. לפגישות עם מעצבים אסור לבוא עם איפור או בשיער עשוי. הם כבר לא מחפשים את הברביות, אלא את המראה הטבעי. בפגישה היינו מאוד בלחץ. הוא היה נחמד, אבל לא הביע רגשות. פוקר־פייס. שאל שאלות קונקרטיות: בת כמה אני, מאיפה אני. העוזר שלו צילם אותי. אחר כך הבנתי שזה היה אודישן לתצוגה הראשונה שלו. יצאנו מבואסות – אהב? לא אהב? אחרי חצי שעה סימסו שהוא אהב. יצאנו לחגוג".

     

    אכזבה בדקה ה–90

    "ספרתי את הימים עד התצוגה של איב סן־לורן בשבוע האופנה בפריז. בגלל שחתמנו על חוזה בלעדיות עד התצוגה, היה לי אסור להצטלם בתקופה הזו למותגים אחרים, לא בארץ ולא בחו"ל. כמה שעות לפני הטיסה הודיעו לנו שאני לא יכולה לטוס לשם בגלל סיבות ביורוקרטיות של מסמכים ואישורים. התבאסתי נורא. חודשים חיכיתי לתצוגה שהייתה אמורה להיות הראשונה שלי, זה רגע השיא – ואחריו הבלעדיות מסתיימת. במשך שבועות הלכתי לשיעורי הליכה בתל־אביב. חשבתי שזה סוף העולם, אבל אמרו לי, תרגיעי, יהיו עוד קמפיינים".

     

     
    טוניקה: סטרדיווריוס, ז'קט: זארה, כובע: ברשקה, גרביים: דלתא, נעליים: בלנסטון ל־we shoes
    טוניקה: סטרדיווריוס, ז'קט: זארה, כובע: ברשקה, גרביים: דלתא, נעליים: בלנסטון ל־we shoes

     

     

    סוויט סיקסטין

    "חודש וחצי אחרי התצוגה שבה לא השתתפתי, קיבלנו פנייה מקלווין קליין. התברר שזה חוזה הרבה יותר שמן, צילומים בניו־יורק ומאוחר יותר במיאמי, שם חגגתי יום הולדת 16. ג'ינסים ושעונים. חוויה מטורפת, צוות גדול. על כל משימה מופקד בן אדם. מישהו אחראי למטרייה, מישהו למאוורר, מישהו לעוגות, אחר רק למים. מאוד התרגשתי. זה מותג שאני מכירה ואוהבת. השנתיים האלו ביגרו אותי, ראיתי עולם, פגשתי המון אנשים. אני מרגישה שיש לי הרבה אחריות".

     

    שיעור לחיים

    "בכיתה שלי פירגנו לי על ההצלחה, אבל היו גם כאלו שקינאו. בעיקר בנות. מה יש לבנים לקנא? כל נערה רוצה להיות דוגמנית, בתכלס. אז ברור שאם מישהי מצליחה והיא לא – זה מעורר אצלה משהו. אני מבינה את זה. אז פשוט התרחקתי מהן. הבנתי מי החברים האמיתיים שלי. המורים דווקא מאוד תומכים בי, מבקשים שאראה להם תמונות. אפילו מספרים שראו תמונות שלי במגזיני אופנה. אני חזקה במתמטיקה ובפיזיקה. להבדיל מספרות והיסטוריה שצריך לחרוש – פה או שיש לך את זה או שאין".

     

     

    גבולות הגזרה

    "אני בגיל ההתבגרות, הורמונים, מתחילים להשמין. פעם הייתי אוכלת הכל, הכל! ולא הייתי משמינה. מישהי קרובה קראה לי בצחוק 'שואבת אבק'. היום אמא שלי לא מרשה שנלך ל'בוטיק הפיתה'. בגללי כל המשפחה סובלת. היום אני אוכלת בעיקר אורז, סלטים ולחם קל. כשאחזור מהפשן־וויק אקנה קרואסון. לא מרשים לי ללמוד גלישה או ללכת לים לא מוגנת. אם רואים תמונות שלי בים בלי שמשייה או קרם הגנה – צרחות!

    "לא נוח לי להצטלם בעירום חלקי, ואני גם לא אעשה את זה עכשיו. כל דוגמנית צעירה מסמנת מה מתאים לה ומה לא. עד גיל 18 יש לנו את הזכות להחליט".

     

    בין המודל לסופר–מודל

    "בכל יום צילומים תמיד יהיה מי שיקום ויגיד שאני דומה למיכאלה ברקו. לפעמים חושבים שאני הבת שלה. בגלל התלתלים, הלוק. הייתה לה הצלחה ענקית בחו"ל, היא מהדוגמניות הישראליות הכי מצליחות אוור. אבל אני מי שאני, ואני לא אאכזב אתכם. אני גם לומדת משחק. הוליווד זה חלום".

     

     

    ברקו. רף גבוה | צילום: שלום בר טל
    ברקו. רף גבוה | צילום: שלום בר טל
     

     

    בחירתה של סופי

    "סופי לוהקה לקמפיין החורף של ראלף לורן. הם הסתכלו באינסטגרם שלה וראו תמונה משותפת שלנו, ואז התברר להם שאנחנו חברות ובאותה סוכנות – והציעו גם לי להשתתף בקמפיין. מאז התחלתי להשקיע באינסטגרם. הם לא מוצאים דוגמניות באינסטגרם, אבל כל הזמן בודקים את התמונות. רוצים לדעת איך אנחנו נראות במציאות. גם את הלקוחות מעניין מי אני. זו הייתה הפעם הראשונה שטסנו ביחד, כיף! משעמם להיות לבד. הצילומים היו על צוק גבוה בלוס־אנג'לס. אני חושבת שעד היום לא אמרתי לה שבגלל הסיפור שלה כל החיים שלי השתנו". •

     

    alonihadar@hotmail.com

     


    פרסום ראשון: 23.08.17 , 15:31
    yed660100