"את הדיבור השני אני מכיר. ובסיכון שאשמע כמו קלישאה, אז לא: לי זה לא יקרה. כמלאכה מחושבת של מישהו מהשלטון, 'בוא נוריד אותו' - זה לא יקרה, לא ילכו לשם. ואם זה תיאוריית 'המשוגע האחד שיושב בחדר', בזה קשה להילחם. אבל זה לא בקלפים. בכל מקרה תדווח לקוראיך ששלומי טוב, ואני הכי רחוק ממאצ'ו, ואפילו לא הייתי בסיירת מטכ"ל".

וגם לך אין שכפ"ץ.

"בכנות, לא חלפה אצלי דקה של חשש, מהיום שזה התחיל. ואני שומע הרבה אנשים מסביב אומרים, 'תשמור על עצמך'. פעם הציבו עליי שמירה לשבוע, עם מאבטח. לדעתי הוא היה אפילו בלי נשק. ניסינו להסתיר את קיומו מהילדים, אבל הם גילו, וממש חיבבו את הרעיון. יש לי אבא חשוב! וזהו, ירדנו מזה. כי מה, אלך פה מאובטח מפני איום ערטילאי? לאבטח את הילדים? לא. גם ענת (גורן, זוגתו) חושבת ככה. ענת היא אישה שחרדות הן לא דבר שזר לה, אבל איכשהו לגביי היא רגועה. ואולי היא אומרת, לא נורא, יכולות להיות לזה גם תוצאות חיוביות" (צוחק).

ראיתי במו עיניי איך דמות חשובה בתקשורת מקבלת מכתב איום מפורש על הילדים, ונאלצת להתקרר בטיפול בנושאים שונים. אני משוכנע שאתה חווה איומים ומיילים מכוערים נון־סטופ.

"אגלה לך משהו. המאבטח הגיע אחרי סיפור שהיה באוניברסיטת בר־אילן. צביקה יחזקאלי הגיע להרצאה שם, ואחריה בא אליו מישהו ואמר, 'שמע, צריך להוריד את רביב דרוקר'. צביקה אמר, 'מה זאת אומרת, מטאפורית?' והבחור אמר, 'לא, לא מטאפורית. צריך להוריד את דרוקר'. צביקה אדם אחראי מאוד, כמובן סיפר לי על זה והוגשה תלונה למשטרה. אני לא רציתי, אבל אמרו לי בערוץ לגשת. וזהו. לא יודע מה קרה עם זה".

הראיון המלא עם רביב דרוקר - ביום שישי במוסף "7 לילות" ובאפליקציית ידיעות אחרונות