כשעצר העולם בשבועיים האחרונים את נשימתו לנוכח איומיו הגרעיניים של שליט צפון־קוריאה, בחברה ישראלית קטנה שיושבת בחיפה עקבו אחר המתרחש מתוך עניין מיוחד. שם, במעבדות של חברת "פלוריסטם", שבהן נרקחות תרופות עתידיות מתאי גזע, שוקדים בשנים האחרונות על פיתוח מהפכני בתחום ההתגוננות מפני איום גרעיני. מדובר בתרופה המופקת משליות אדם, שאם תוכח יעילותה תסייע בעצירת נזקי הקרינה הקשים שנגרמים כתוצאה מפיצוץ גרעיני או דליפה של כור אטומי. התרופה נמצאת עדיין בשלב הניסויים, אך כבר הייתה לה הצלחה מפתיעה על חיות מעבדה. לאור הפוטנציאל שגלום בה חתמה החברה לאחרונה על הסכם ייחודי עם צבא ארה"ב, שמעוניין לבדוק אם היא עומדת בסטנדרטים שלו.
והצבא האמריקאי הוא לא היחיד שמתעניין בתרופה הניסיונית. "מתברר שהשמועה על קיומנו עוברת ברחבי העולם", מספר מנכ"ל החברה, זמי אברמן, שהוא גם אחד השותפים. "בעיצומו של המשבר האחרון קיבלנו אפילו פניות של תושבי האי גואם, שביקשו לרכוש בקבוקים של התרופה למקרה שצפון־קוריאה תממש את איומיה. הם היו מוכנים לשלם כל סכום שבעולם. הסברנו שאנחנו לא יכולים עדיין למכור, אבל הם המשיכו להתעקש. אחד מהם אמר שהוא זקוק רק לחמש מנות עבור בני משפחתו, ושלא מדובר בכמות מסחרית. הבנתי את המצוקה והחרדה שלהם, אבל לצערי לא יכולתי להרגיע אותם. כדי לטפל בחולים התרופה חייבת להיות מאושרת על ידי רשויות הבריאות האמריקאיות, ועדיין אין בידנו האישור המיוחל. אם אגבה כסף עבור תרופה בלתי מאושרת, אני עובר על החוק". בשבועות האחרונים, אחרי שנודע כי הטילים הגרעיניים של צפון־קוריאה יכולים לפגוע גם בשטח ארצות־הברית, הגיעו אל משרדי החברה בישראל גם כמה פניות של אזרחים אמריקאים מודאגים. "יש באמריקה הרבה קבוצות של אנשים פרטיים שמתכוננים כל חייהם ליום הדין, בונים לעצמם ביערות מקלטים אטומיים ומציידים אותם בכל מה שצריך כדי לשרוד קטסטרופה גרעינית. אחת מהקבוצות האלה ביקשה לקנות מאיתנו מאה מנות של התרופה. למרות הפיתוי הכלכלי – בקבוקון של התרופה צפוי לעלות בין 50 ל־100 אלף דולר - גם להם השבנו בשלילה מוחלטת".
למעשה, לא צריך אפוקליפסה גרעינית כדי שהתרופה שהם מפתחים תהיה שימושית. "בכל חודש יש אירוע של פגיעת קרינה במקום כלשהו על פני הגלובוס", אומר אברמן. "חלק מהפגיעות מתרחש בכורים גרעיניים, בגלל דליפה או בגלל התיישנות הכורים. גם בכור בדימונה היו עובדים שחלו בסרטן, וטענו שהמחלה נגרמה בגלל חשיפתם לקרינה. במסגרת המגעים שלנו עם משרד ההגנה האמריקאי עלתה בין השאר האפשרות שהתרופה תהיה חלק מציוד החירום בצוללות גרעיניות, למקרה של תקלה בכור של הצוללת".
חשיפה לקרינה פוגעת במערכות שונות בגוף ובהן מח העצם, שבו מיוצרים תאי הדם הלבנים והאדומים וטסיות הדם (ראו מסגרת). כתוצאה מכך מתפתחת אנמיה קשה, המערכת החיסונית נפגעת, ונוצרים זיהומים קשים ודימומים פנימיים. “התרופה שאנו מפתחים משמרת את התאים ששרדו במח העצם ומסייעת להגדיל את מספרם של תאי הגזע במח העצם ולייצר מהם את תאי הדם הלבנים והאדומים ואת הטסיות. לגבי פגיעה במערכות נוספות כגון מערכת העיכול, הריאות, הכליות ומערכת העצבים המרכזית – הדבר מצוי עדיין בשלבי מחקר מתקדמים”.
ישנה כיום בשוק תרופה של חברת אמג'ן האמריקאית, המורכבת מחלבון שמזרז את יצירת תאי הדם הלבנים לאחר חשיפה לקרינה, ומאושרת לשימוש על ידי הרשויות האמריקאיות. אך לדברי אברמן, "אין כרגע טיפול יעיל שנותן מענה לכל המערכות הפגועות, ולא רק לתאי הדם הלבנים, ואת זה התרופה שלנו תוכל לעשות. קראנו לה PLX-R18 והוספנו ניחוח ישראלי בדמות המספר 18, שבגימטריה זה חי" .
עד שיוכל לספק את התרופה לכל פונה, הוא נאלץ להתמודד עם התסכול של מי שמחזיק ביד את הפתרון – אבל לא יכול להשתמש בו. "בתחילת השבוע קיבלנו פנייה מגוף ממשלתי במדינה שאינני יכול לנקוב בשמה. הם סיפרו על מישהו שנפגע מאורניום וביקשו לטפל בו בתרופה שלנו. הסברנו להם שעד שהתרופה לא תאושר, לא נוכל לספק אותה. אבל מאחר שבמקרה הזה אפסה התקווה להציל את חייו של אותו אדם בכל דרך אחרת, כנראה שנציע את התרופה כ'טיפול חמלה' אם משרד הבריאות המקומי יאשר זאת. לנו יש אינטרס בטיפול חמלה כזה כדי לדעת אם התרופה עוזרת, אבל אנחנו מאוד זהירים בבחירת טיפולי החמלה, ונותנים אותם למתי מעט בלבד".
כבר לא מדע בדיוני
חברת "פלוריסטם" יושבת במתחם מת"מ (מרכז תעשיות מדע) בחיפה, לצד מעצמות הייטק כמו מרכז הפיתוח של אינטל, גוגל ישראל, אלביט, מיקרוסופט ועוד. בחברה מועסקים כ־180 עובדים מתחומי הרפואה, הביולוגיה, הביוטכנולוגיה וההנדסה. 70 אחוז מהם הן נשים, והמנכ"ל טורח לציין שהן מרוויחות לא פחות מהגברים. חללי העבודה והמעבדות, המתפרשים על פני שתי קומות, צבועים בלבן, כשעל הקירות הלוגו Inspired by Life ומתחתיו סמיילי כתום. אל מעבדות המחקר והייצור נכנסים בחלוקים לבנים וכפפות לאחר שטיפת הידיים בחומר חיטוי מיוחד, ובחדרי החנקן הנוזלי חייבים גם לעטות מסיכות מגן.
המנכ"ל אברמן אובססיבי לניקיון גם מחוץ למעבדות הסטריליות. "אני נוהג לעבור כמה פעמים ביום במטבח ולבדוק את מצב הכיור", הוא מספר. "אם נשארה כוס אני מצלם, מפיץ לעובדים ומבקש שהדבר לא יקרה שוב. ההקפדה על ניקיון במטבח משליכה על המשמעת העצמית של העובד במעבדה, ומבטיחה שיבצע את מלאכתו מבלי לחרוג בפסיק מהנהלים. אלוהים מצוי בפרטים הקטנים, ובטח בייצור תרופות". במסגרת ההקפדה על ניקיון וסטריליות הוא אף הקים מפעל מים קטן משלהם בתוך בניין החברה.
בעיניים בורקות הוא מספר על היישומים הרפואיים שמפתחת החברה משליית אדם, ולא רק למחלות קרינה. אחת התרופות, שנמצאת בניסוי פאזה שלישית בבני אדם (השלב האחרון שלפני אישור התרופה לשיווק), נועדה לטיפול בטרשת עורקים חמורה ובפגיעות אורתופדיות. תרופה נוספת מיועדת לחולי סרטן הדם שעברו השתלת מח עצם שנכשלה, והיא נמצאת בשלב הניסויים שמטרתם לבחון את בטיחותה.
"לפני 12 שנה, כשרק התחלנו לחשוב על המוצר שלנו, נחשבה השליה לפסולת רפואית. אבל אנחנו ראינו את הפוטנציאל שטמון בה כמקור לתאי גזע. זה נחשב אז להתעסקות במדע בדיוני, אבל לא הרפינו. ואכן, הגישה בעולם הרפואי השתנתה, ולפני שנתיים הכריז משרד הבריאות האמריקאי על העשור הנוכחי כעשור של חקר השליה".
את השליות מקבלים מנשים שילדו בניתוח קיסרי ונותנות לכך את הסכמתן. מאחר שהיולדת צריכה לחתום על תרומת השליה כשהיא רגועה ולא תוך כדי צירי לידה מתקדמים, אין אפשרות להשתמש בשליות מלידה רגילה. "עד היום היה לנו סירוב אחד, מיולדת דתית שלא הצליחה לקבל בזמן אישור מהרב שלה", אומר אברמן. "אנחנו צריכים לקבל את השליה תוך שעתיים מהלידה, והאישור מהרב הגיע לאחר ארבע שעות. ב־12 השנים האחרונות קיבלנו 1,200 שליות, כולן מנשים ישראליות. ה־FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי – ע”מ) אוסר עלינו לדעת את זהות היולדת ואת פרטיה האישיים. האישה חותמת בפני הרופא שלה, ואנחנו מקבלים רק מספר מזהה. אנחנו גם לא לוקחים שליה מעובדות החברה, כדי לא להיחשף למידע רגיש שאנחנו לא צריכים לדעת".
אברמן מנסה להסביר בצורה פשוטה את התהליך המורכב שבו מופקת התרופה החדשה: "אנחנו לוקחים את תאי הגזע מהאזור המחבר את האם והעובר ומעבדים אותם במתקן המדמה את התנאים הביולוגיים בגוף האדם. מרגע הלידה עד לגמר הייצור עוברים כשמונה שבועות, שבמהלכם התאים משוכפלים כדי להגיע לכמות הנדרשת. תאי השליה נארזים בבקבוקוני 6 מיליליטר, שבכל אחד מהם 120 מיליון תאים שגודלם 18 מיקרון (אחד חלקי מיליון מטר). משליה אחת מפיקים 75 אלף בקבוקונים, שבהם ניתן לטפל ב־25 אלף חולים. התאים מוכנסים לנוזל ששומר עליהם בתהליך ההקפאה וההפשרה לקראת הטיפול, ומוקפאים בטמפרטורה של מינוס 200 מעלות. הבקבוקונים נשמרים במחסני החברה ואורך חיי המדף שלהם הוא שלוש שנים".
בעת הצורך מוזרקת התרופה לשריר. תאי השליה נשארים בגוף ארבעה עד שישה שבועות, שבמהלכם יפרישו קוקטייל של חלבונים שמחזקים ומשקמים את המערכת החיסונית ואת מנגנון ייצור תאי הדם הלבנים, האדומים וטסיות הדם, ומשפיעים על מח העצם. הזרקתם אינה מחייבת בדיקת התאמה גנטית, סוג דם וכדומה. תאי הגזע יודעים לזהות את הנזק שנגרם לתאי הדם כתוצאה מהקרינה ולתקן אותו.
טיפול מונע לחיילים
בחודשים האחרונים עשתה "פלוריסטם" עוד צעד משמעותי בדרך הארוכה לאישור התרופה. "בחודש מאי האחרון ערך משרד הבריאות האמריקאי ניסוי בתרופה שלנו על 62 חיות גדולות, השם הפוליטיקלי קורקט לקופים, שנחשפו לקרינה בכמות דומה לזו של פיצוץ גרעיני", מספר המנכ"ל. "הם קיבלו את התרופה שלנו 24 שעות לאחר החשיפה. 85 אחוזים מאלו שקיבלו את הטיפול שרדו, וניכר שיפור משמעותי במצבם. לעומת זאת, 50 אחוז מהקופים שנחשפו לקרינה ולא קיבלו את התרופה, מתו, ורוב אלה ששרדו נפגעו באיבריהם הפנימיים. התוצאות האלה הוכיחו שהמוצר שלנו יעיל. בעקבות זאת הצבא האמריקאי החל להתעניין בנושא, ולפני עשרה ימים חתמנו עם משרד ההגנה ועם הרשות הצבאית למחקר רדיולוגי על עריכת ניסוי. כמה שבועות קודם לכן ישבנו עם אנשי צבא אמריקאים בכירים שאמרו שהם מתכוונים להצטייד במוצר שלנו, ולצורך כך הם צריכים לבדוק שהוא אכן עובד על מי שהחומר מוזרק לו ב־24 השעות הראשונות של החשיפה לקרינה".
אם הניסוי יצליח והאמריקאים אכן ירכשו את התרופה, היא תהיה מיועדת בעיקר עבור החיילים שמגיעים ראשונים לזירה של אסון גרעיני ונחשפים לרמות גבוהות של קרינה. התרופה הישראלית תוזרק להם מיד עם הגיעם לשטח ה"מלוכלך" או לפני צאתם לשטח, כטיפול מונע.
במקרה או שלא במקרה, מעמד החתימה היה בדיוק ביום שבו הכריז מנהיג צפון־קוריאה כי ב־15 באוגוסט ישגר ארבעה טילים גרעיניים לעבר הטריטוריה האמריקאית גואם. "ביום החתימה הודיעו לנו האמריקאים שהם יממנו ויבצעו את הניסוי אצלם ובלעדינו, כדי שלא נפריע. כשיסיימו אותו, בהצלחה, אני מקווה, ואחרי שהכל יאושר, הם יצטיידו במוצר שלנו. עצם החתימה הייתה הישג עבורנו, למרות איום הטילים שריחף מעל. מאז הציניקנים שואלים אותי אם מימוש האיום הצפון־קוריאני יעשה טוב לחברה, ואני צוחק ונזכר בבדיחה על הזגג ששולח את בנו בלילה לנפץ זגוגיות כדי שתהיה לו פרנסה. אז במקרה שלנו אני עונה 'לא, תודה!' עם סימן קריאה ענק. הטילים הצפון־קוריאניים לא שוגרו, ואני מקווה שזה לא יקרה".
הניסוי האמריקאי יחל בעוד כשלושה חודשים וצפוי להימשך כשנה. "רק אחרי האישור שלהם אוכל לומר שהמוצר שלנו עובד", אומר אברמן. כדי לשווק את התרופה בשוק האזרחי צריך אמנם אישור של ה־FDA, אבל הצבא האמריקאי יכול לאשר לעצמו לרכוש אותה עבור חיילים שנפגעו בקרינה גרעינית.
מינוס 200 מעלות
על השאלה מה יקרה אצלו בחברה אם קים ג'ונג און יכריז בכל זאת על מלחמה, אברמן משיב בחצי חיוך: "אני מעריך שמשרד הביטחון הישראלי יקבל טלפון מהצבא האמריקאי, ישלחו לכאן מטוס אמריקאי שיעמיס כמה מאות מנות שאגורות אצלנו במינוס 200 מעלות בתוך מכלי חנקן ניידים, ויטיסו אותן אל מעבר לאוקיאנוס. בשבועות האחרונים כל מיני גורמים שואלים אותי כמה זמן ייקח לנו להיות מוכנים לייצר 50 אלף, 100 אלף או 250 אלף מנות. אני משיב שאי־אפשר לעשות כאן ניסים ונפלאות: קודם כל התרופה צריכה לעבור את הניסוי בצבא האמריקאי ואחר כך להיות מאושרת על ידי כל הגורמים המוסמכים. תיאורטית אנחנו יכולים לייצר 500 מנות תוך שבועיים, אבל כדי לייצר 150 אלף מנות אנחנו זקוקים לעבודה של שנה ולהרבה מאוד כסף – השקעה של 30 מיליון דולר לרכישת ציוד ולהרחבת יכולת הייצור של המפעל. אם יכריזו שאנחנו כיפת הברזל למקרה של מתקפה גרעינית, והנשיא טראמפ יודיע שכדי להציל את העולם מאסון גרעיני הוא מקים בארה"ב מפעל לייצור התרופה שלנו, נוכל לייצר מיליון מנות בשנה".
עשיתם ניסוי על 2,500 עכברים ועכשיו גם על קופים. מאיפה הוודאות שהתרופה תעבוד ביעילות כזו גם על בני אדם?
"בתחילת הדרך ביצענו עם האמריקאים ניסוי על חיות קטנות והוא ארך חמש שנים. אחר כך עברנו לניסוי בקופים שארך שנה. לפי הספרות המדעית, הניסוי שעשינו על קופים מדמה את השפעת התרופה על בני אדם. כמובן שאנחנו לא יכולים לערוך ניסוי על בני אדם. היינו צריכים למצוא מינון אופטימלי ולהוכיח שהוא יתאים לבני אדם, ולאור המידע שהיה לנו בניסוי על עכברים וקופים חישבנו את יחס ההמרה לבני אדם. היו לנו דיונים ארוכים עם האמריקאים על כמה תאים יש להזריק לכל קילו ממשקלו של בן אדם. בניסוי בחודש מאי הם הגיעו למסקנה שארבעה מיליון תאים לקילו עבדו הכי טוב אצל קופים, וכך יהיה בבני אדם".
גם בצה"ל מתעניינים במוצר שלכם?
"מתענינים מאוד אבל אני לא יכול להרחיב על כך את הדיבור".
סא"ל (מיל') ד"ר אריק אייזנקרפט פשט את מדיו לפני כשנה והצטרף לחברת "פלוריסטם" כמנהל הפעילות הבינלאומית שלה בתחום הביטחוני. אייזנקרפט, רופא במקצועו, היה ראש ענף רפואה בצה"ל ועוזר שר הביטחון להתגוננות, ותפקידו כלל בין היתר התמודדות עם איומים לא קונבנציונליים. בחודש האחרון הוא שוהה בארה"ב במסגרת עבודתו, ובשבוע הבא ירצה בכנס לרפואה צבאית המתקיים בפלורידה על יעילות התרופה בטיפול בקרינה.
"רוב המשתתפים בכנס הם אנשי צבא שנזהרים לא להיכנס לדיבור על פוליטיקה", הוא מספר, "אבל מהשאלות שהם שואלים בשיחות פרטיות אפשר להבין שמאז שהחלה המתיחות עם צפון־קוריאה הם מריצים בראש לא מעט תסריטים. הם מתעניינים בתרופה שלנו, ויותר מפעם אחת הם שאלו אם אנחנו מייצרים את התרופה רק לטובת הניסויים, או שיש לנו כמות לשימוש מיידי. אין לי ספק שהם חושבים על דרך להשיג את התרופה בשעת הצורך, גם אם לא אמרו זאת ישירות. הם שואלים שאלות של תכל'ס כמו יכולות הייצור שלנו, האם אפשר להעתיק את הייצור לארה"ב, ואם חלילה יקרה משהו, תוך כמה זמן התרופה תהיה זמינה לכוחות בשטח. הם סקרנים ויורדים לפרטים איך התרופה עובדת ומרשים אותם שאפשר לנייד אותה כשהיא בהקפאה ולתת אותה בזריקה פשוטה לתפעול.
"כיוון שהנושא הצפון־קוריאני לא יורד מסדר היום, ונשמעת גם ביקורת ציבורית נוקבת על גופי המוכנות של צבא ארה"ב ומשרד הבריאות, שמקבלים תקציבי ענק ולא רוכשים מספיק תרופות למאגר הלאומי, הדיבור על התרופה שלנו נהיה רלוונטי עוד יותר, ואני מרגיש שההתעניינות גוברת. מבחינת הממשל, כל מחקר שמצליח ראוי להיחשף לציבור כדי להוכיח שהגופים האחראיים עושים את מה שצריך".
וכקצין בצה"ל שעסק לא מעט בנושא, האם אתה רגוע לגבי המוכנות שלנו כאן בישראל?
"המוכנות שלנו היא מהגבוהות בעולם. אנחנו עובדים עם החוקרים הכי טובים בארץ ובעולם, וישנה עשייה רבה בתחום המיגון והתרופות השונות. איומי הטרור הכימי והביולוגי קיימים כל הזמן. כשבשאר אסד תקף בנשק כימי את האוכלוסייה שלו באזור דמשק, זה היה אירוע שלא עבר אצלנו מתחת לרדאר ולא תפס אותנו בהפתעה. היינו במוכנות למקרה שהרקטות שלו יכוונו אלינו. לגבי אירוע גרעיני אני ישן בשקט מעצם העובדה שהמערכת לזיהוי ואיתור נפגעי קרינה שלנו היא מהטובות בעולם. ועכשיו יש לנו גם פתרון תרופתי מצוין, שאני מקווה שיתפוס בעתיד מקום מרכזי בארץ ובעולם".
הרעלות קרינה: מהירושימה עד פוקושימה
הרעלת קרינה מתרחשת כאשר הגוף נחשף לכמות גדולה של קרינה מייננת בפרק זמן קצר. מאז הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי במלחמת העולם השנייה הרעלות כאלה הן נדירות, ומתרחשות בעיקר בעקבות תאונות ותקלות בכורים גרעיניים, כפי שקרה בפוקושימה שביפן ובצ'רנוביל שבאוקראינה.
כמות הקרינה שנספגת בגוף היא פועל יוצא של עוצמת האנרגיה הגרעינית בשילוב המרחק ממקור הקרינה. שלוש מערכות בגוף, שבהן קיימת חלוקה מהירה של תאים, נפגעות כתוצאה מחשיפה לכמות גבוהה של קרינה: מח העצם, מערכת העיכול, ומערכת העצבים המרכזית. הסימנים הראשונים להרעלת קרינה הם בחילות והקאות. במקרה של הרעלה חמורה יופיעו סחרחורות, חולשה, עייפות וכאבי ראש מיד לאחר החשיפה.
בשלב הבא התסמינים נעלמים לתקופה של מספר ימים עד שלושה שבועות, ולכאורה נראה שהמחלה חלפה, אבל היא חוזרת במהירות, חזקה ומסוכנת בהרבה. תוך זמן קצר ינשור השיער, ויופיעו סימנים לדימומים פנימיים, זיהומים וירידה בלחץ הדם, שלשול דמי ואובדן מים ומלחים.
סיכויי ההחלמה תלויים בעוצמת הקרינה: בחשיפה למנות נמוכות ובינוניות ההחלמה תהיה איטית ותלווה בפגיעות לטווח ארוך. חולים ששרדו חשיפה משמעותית לקרינה יסבלו, קרוב לוודאי, מנזקים לחומר הגנטי שלהם, דבר שמעלה את הסיכון להתפתחות גידולים ממאירים. תופעה נוספת שנצפתה באוכלוסייה שנחשפה לקרינה היא נזקים כרומוזומליים בעוברים, במקרה של היריון עתידי.
אוכלוסייה שנחשפה לקרינה תקבל טבליות יוד, שיילקחו שעות ספורות לאחר האירוע, על מנת למנוע קליטת יוד רדיואקטיבי בבלוטת התריס והתפתחות סרטן בשלב מאוחר יותר.
הטיפול הרפואי בנפגעי קרינה מוגבל מאוד: בשלב הראשון עוברים הנפגעים תהליך של טיהור, שנועד להיפטר משאריות הקרינה הנמצאות על גופם. הסרת הבגדים והנעליים תרחיק 90 אחוז משאריות הקרינה, ורחצה במים ובסבון תיפטר מהשאר. אך הזיהום הרדיואקטיבי יכול גם לחדור לתוך הגוף בנשימה, בבליעה או דרך פצעים פתוחים. מטרת הטיפול היא להרחיק מהר ככל האפשר חומרים רדיואקטיביים שחדרו לגוף ולהפחית את הנזק שנגרם לאיברים הפנימיים. יעילותו של הטיפול התרופתי גדלה ככל שהוא ניתן סמוך למועד החשיפה, אך כיום אין טיפול אפקטיבי שעשוי לרפא את פגיעותיה. במקרים חמורים יאלצו הרופאים להסתפק בטיפול בסיסי, שנועד להילחם בזיהומים ולמנוע סבל מהמטופל.
חשיפה למנות גבוהות מאוד של קרינה נחשבת לקטלנית. במקרה של פגיעה כזו, יתרחש המוות כעבור שלושה ימים עד שבועיים מרגע החשיפה.
שרית רוזנבלום
