את ד"ר יחיאל לסרי, ראש העיר אשדוד ורופא במקצועו, אנחנו תופסים בין ניהול העיר לירח דבש בארה"ב. לסרי נישא לאחרונה לעירית אלכסנברג, מנהלת שיווק, גרושה ואם לחמישה, אמריקאית במוצאה, תושבת פתח־תקווה. גם ללסרי ארבעה ילדים, מנישואיו למרים, אשת חינוך שנפטרה ב־2010. ביחד, יש לו ולאלכסנברג תשעה נכדים.
נו, אז החלטתם איפה לגור – באשדוד או פתח־תקווה?
"במהלך ההיכרות בינינו נסעתי ובאתי באופן טבעי מדי יום בין שתי הערים, אבל זה מגוחך. שכרנו דירה באשדוד ואנו גרים שם, כמובן".
בלהט ההתרחשויות הפוקדות את עירו לאחרונה, נדמה כי ללסרי לא יהיה פנאי לנשום. אשדוד צפויה להתרחב למימדים עצומים במסגרת הסכם־הגג השאפתני ביותר שנחתם בישראל, שיביא לקליטת 100 אלף תושבים חדשים בעיר תוך שבע שנים. הוא לא מהסס לומר: "אשדוד בהנהגתי ממציאה עצמה מחדש".
גם שר האוצר משה כחלון, שחתם כבר על כמה וכמה הסכמי־גג, מודה שהסכם־הגג של אשדוד הוא המסובך, המורכב והגדול מכולם. "הסכם־הגג באשדוד נולד בדרך של ייסורים. כל מי שיכול היה להפריע בדרך, הפריע", אמר כחלון.
פתרונות לצעירים
אין ספק שהאתגרים והקשיים שמציב ההסכם הזה אינם פשוטים, בלשון המעטה. באוגוסט 2013, כשלסרי פתח את קמפיין הבחירות השני שלו לראשות העיר, הוא דיבר על הפיכת אשדוד לעיר אקדמיה והייטק – וגם לשם הדרך עוד ארוכה. בשלוש השנים שחלפו מאז עלו מחירי הדיור באשדוד, מה שהוביל לנטישה של משפחות צעירות לטובת אשקלון וגן־יבנה הסמוכות. עדיין לא נמצאו בעיר עתודות קרקע לבנייה, וסיכוייהם של זוגות צעירים לקנות דירה באשדוד היום, אינם גבוהים. בעיר נבנים היום מגדלי יוקרה שלא מהססים להגיע לגובה של עזריאלי, ולטפס לרמת מחירים שלא נראתה בדרום הארץ.
הסכם־הגג מעורר מחלוקת קשה בעיר, רבים מתנגדים לשנות את אופייה של אשדוד.
"אי אפשר להתקבע במצב הנוכחי, בלי פתרונות לזוגות צעירים ועם הגירה שלילית. בשביל זה בדיוק אנחנו צריכים את הסכם־הגג מעורר המחלוקת הזה. אבל אני יכול לומר בבטחה שאו שרוב המתנגדים להסכם לא קראו אותו ומבינים את המשמעויות שלו, או שהם בעלי וילות שמתנגדים לבתים גבוהים שיסתירו את הנוף. הרי המדינה יכלה להחליט מה לעשות עם הקרקעות שלה בעיר גם בלעדינו. בהסכם־הגג היקר ביותר, שישה מיליארד שקל, נקבל מוסדות חינוך וציבור, כבישים, שתי כניסות חדשות לעיר, שתי תחנות רכבת חדשות ותשתיות נוספות עוד לפני האכלוס".
אז למה גורמי אופוזיציה טוענים שהעברת את הסכם־הגג בסוג של מחטף?
"אלה שטויות במיץ. הסכם־הגג תואם את תוכנית המתאר שעשינו תוך שיתוף הציבור בכל הרובעים, ונמצא בישורת האחרונה. דיווחנו על התקדמות ההסכם במועצה, והנחתי אותו לפני חבריה כמה ימים קודם לכן, אפילו השרים מקבלים תוכניות חדשות בפחות זמן תגובה. בית המשפט החליט שנביא את החומרים לדיון במועצה במהלך ספטמבר, וזה מקובל עליי. המועצה תתכנס לדיון בסוף החודש, ולקראתו יועברו לכלל חברי המועצה מסמכים כלכליים וניתוחים תחבורתיים שבוצעו".
מדברים על ישראבלוף, על הסכם יומרני שלא יכול להיבנות עם תוספת של 45 אלף דירות בעיר.
"תוך פחות מעשור אני מתכוון להפוך את אשדוד למטרופולין כלכלי־חברתי־תרבותי. בשביל זה צריך הנהגה, ואני לקחתי את זה על עצמי. כן, יכול להיות – אנו מכירים את זה מהמציאות הישראלית – שלא הכל ייצא אל הפועל, אבל גם עם מה שכן ייצא, אשדוד תהפוך לבירה אזורית".
תוך הרס מרקמים ירוקים ודיונות.
"את הדיונות אנחנו משאירים לסוף, ולא נפגע בערכי טבע חיוניים, אלא במה שיאושר בהליכים סטאטוריים. 15 אלף הדירות לבנייה ייצאו לשיווק שיצליח בלי ספק, בגלל האטרקטיביות של העיר. מאה אחוז מהדירות נוציא במחיר למשתכן".
למה לא יוקצו יותר דירות לצעירי העיר?
"כמעט שליש מהדירות יוקצה לצעירי העיר. זה לא תלוי רק בי, יש החלטות ממשלה. אבל בניגוד לראשי ערים אחרות ובניגוד למדיניות באשדוד בעבר, אני לא פוחד מדירות קטנות. 80 אחוז מהדירות החדשות יהיו דירות שמותאמות לזוגות צעירים, ורק 20 אחוז מהדירות יהיו דירות גדולות. ראשי ערים לא אוהבים דירות קטנות, אבל זו הדרך היחידה להזריק דם צעיר לעיר. קליטת צעירים שוברת גם קיטוב".
עד לאחרונה גם באשדוד לא אישרו להקים דירות קטנות שמביאות אוכלוסייה חלשה יותר.
"נכון, ולכן הנחיתי ששליש מהדירות בכל פרויקט חדש שלנו יהיו קטנות, ויותאמו לצרכי זוגות צעירים. אין לנו חשש מאוכלוסייה חלשה. אנו מעניקים חינוך, רווחה ותרבות לכולם. בשבילי, העניין של אוכלוסייה חזקה או חלשה מיטשטש, כי אנו מעניקים אפשרות שווה לכולם. לקחנו את כל החופים, ובמקום להוציא אותם למכרזים ולגורמים חיצוניים, אנו מעסיקים בני נוער בסיכון שיעבדו בחוף וימכרו גלידה וארטיק. כל חוף מסובסד: שני שקלים לשמשייה וכיסא, חמישה שקלים לבקבוק מים. אנו דואגים להפחתה ביוקר המחיה, אז אל תגיד לי שאני פוחד מאוכלוסייה חלשה. כולם באשדוד חיים ביחד, כולל החרדים".
ואכן, יש חשש מהתחרדות העיר.
"אשדוד היא עיר עם דו־קיום יוצא מן הכלל. החרדים שותפים לפעילות בעיר, מכבדים אותם כחלק אינטגרלי בעיר. גאוגרפית הם ממוקמים במזרח העיר, בעיקר ברובע ז'. הקמנו את חוף הים החרדי הגדול ביותר בארץ. בעניין השבת נשמר הסטאטוס־קוו – העיר פורחת ונוספו המון מקומות חדשים. כמעט לא נתקלנו בבעיות".
מה עם פתיחת עסקים בשבת?
"העיר אשדוד זוכה להתפתחות גדולה. בהשוואה לשנים קודמות, יותר עסקים הקטנים, מסעדות, חנויות שירות ועוד, נפתחו ופועלים לאורך כל השבוע. באשדוד הצליחו להכיל את הסטטוס־קוו, ועיקר העסקים פועלים בפאתי העיר. חלקם פועלים גם בתוך העיר, במרוחק מהרובע החרדי. נראה שכולם למדו לחיות אחד עם השני. עם זאת, היו חיכוכים על השבת, ואולם ההנהגה המקומית הצליחה להביא לסיום מהיר של אותו משבר".
החרדים ניסו למנוע את פתיחת מתחם ביג בשבת. הם גם ניסו למנוע הרקדה מעורבת בפארק אשדוד־ים, הורידו את הזמרת חנה גור מהבמה באחת מהופעות הקיץ, כי היא לבשה חזייה של בגד־ים, הפגינו במהלך מצעד הגאווה ועוד. מנגד, יש טענות על סגירת עסקים בשבת וחלוקת דוחות מוגברת בהשוואה לשנים קודמות.
"היו אירועים נקודתיים ולא מייצגים שאינם קשורים אלינו. 25 אחוז מתושבי העיר חרדים. הם משלמי מיסים וארנונה. יש להם מתנ"ס משלהם, והם שותפים איתנו בעולם הקיימות. מכבדים פה אחד את השני".
הסינמה סיטי בדרך אליכם. בתי הקולנוע יהיו פתוחים בשבת?
"לא יודע להגיד עדיין".
בית המשפט עצר בהסכם־הגג את תוספת הבנייה בגובה 25 אחוז לחרדים.
"אז מה אתה מציע? שנשאיר את החרדים בחצר האחורית של העיר? נתנו להם אחוז גידול יחסי למספרם באוכלוסייה, ואין פסול בכך. בכל מקום בארץ מדירים אותם ממכרזי המחיר למשתכן כי הם לא יכולים לגור בבניינים גבוהים. אז אנחנו רוצים להתחשב בהם, ונעשה מאמץ לבנות מתחמי דירות שיאפשרו קיום אורח חיים חרדי. בית המשפט קבע כי הקצאת דירות לאוכלוסייה החרדית תהיה בהתאם להחלטת הממשלה ולהסכמות המאוחרות שיקבעו בין העירייה למדינה ואני מברך על כך".
כאדם דתי יכול להיות שאתה מעודד סגירת עסקים בשבת?
"אני איש מאוד פתוח. מאמין בחיה ותן לחיות. אצלי משולב אורח חיים דתי עם מודרני ומכבד, וזה בא לידי ביטוי בניהול העיר על ידי כל חלקי האוכלוסייה. אני מגדיר עצמי כאדם דתי שנטוע באורח החיים הישראלי. גשר על רקע ההתלהטות בין דתיים לחילוניים, ובין ספרדים לאשכנזים. אשדוד מציעה פיתרון אחר, מחבר, של רב־תרבויות. של שילוב ישן עם חדש, מזרח ומערב, במיתון".
עוד מעט תדבר על כור היתוך.
"תפיסת כור ההיתוך של בן גוריון באה לידי ביטוי בתל־אביב ולא אצלנו. אשדוד בהנהגתי קוראת פשוט להגמוניה. לא לפחד. להיפתח לכל תרבות. להעשיר על רקע קיטוב פוליטי. אני מתנגד להכניס שיח מזרחי להעצמת הקיטוב הפוליטי והעדתי. התחתנתי עכשיו, ואשתי החדשה אמריקאית. מזרח ומערב".
בלי אשליות
לסרי, 60, שכיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת המרכז במשך כשנתיים, נולד במרוקו. בגיל שש הגיע עם משפחתו למעברה של אשדוד. "מעולם לא הרגשתי קיפוח. אחותי מדברת רומנית. במעברה הייתה הרגשה של ביחד. לא הייתה במעברה שלנו אבחנה בין אשכנזי וספרדי. כל עלייה קלטה עלייה אחרת, ואשדוד היא העיר קולטת העלייה הגדולה בארץ. אין תרבות שלא מיוצגת אצלנו בכבוד. אנחנו במקום השני בארץ בקליטת בני הקהילה האתיופית, ובספטמבר אנחנו חונכים מרכז תרבות יהודי אתיופיה".
את לימודי בית הספר היסודי סיים באשדוד, ואת התיכון עשה במדרשת נועם בפרדס־חנה. כשסיים את לימודי הרפואה, שירת כקצין רפואי ראשי של חיל הים בדרגת סגן אלוף, בין השאר לצד שר השיכון, אז האלוף יואב גלנט. כמי שהקים את מחלקת האיידס הראשונה בבית החולים קפלן ועבד שנים כרופא פנימי, עכשיו הוא סוגר מעגל עם הקמת בית החולים הציבורי באשדוד. "50 שנה נלחמו פה על בית חולים, והמדינה סירבה", הוא אומר. "זו בהחלט סגירת מעגל והתגשמות חזון מבחינתי, הן כרופא והן כראש עיר".
אשדוד היא העיר שספגה הכי הרבה טילים במבצע צוק איתן.
"לכן הקמנו מרכז הפעלה ממוגן ביולוגי וכימי, לצורך הפעלת העיר ללא נטישה. אכן כמות הטילים לאשדוד בצוק איתן הייתה הכי גדולה, מחצית מסך פגיעות הרכוש באזור הדרום. אנחנו לא משלים את עצמנו. הפעם האיום הרבה יותר כבד. מפקד מחוז הדרום במשטרה, ניצב דוד ביתן, אמר פעם שאם שואלים אותו איפה הוא היה רוצה להיות בזמן אירוע ביטחוני חמור הוא היה בוחר באשדוד, כי שם המוכנות היא הגבוהה ביותר. ואפילו תרגיל צונאמי עשינו באשדוד".
ללסרי יש תוכניות מרחיקות לכת עבור אשדוד: להפוך את אשדוד למטרופולין אזורי דוגמת מדינת תל־אביב לאחר הסכם־הגג. "אשדוד רוצה לעבור מהפך שיהיה גם כלכלי וגם חברתי בדגש על רב־תרבותיות וים־תיכוניות ומודעות גבוהה לקיימות", הוא אומר. "מבחינת שטח, אנחנו מגיעים לשטחה של תל־אביב, 50 אלף דונם שיורחבו משמעותית במסגרת הסכם־הגג. הנמל שייבנה ב־2021 יהיה נמל מים עמוקים שיביא אוניות נוסעים גדולות שיציפו את העיר ויחפשו אטרקציות תיירותיות. לא מתבייש לומר – בעיניי, אשדוד תהפוך לאמסטרדם של המזרח התיכון".
איך נערכים לזה? כבר כיום הפקקים איומים. אי אפשר להכנס ולצאת מהעיר.
"אנחנו לא נרדמים בשמירה. מבין 17 ערים נבחרנו לשמש עיר מודל לתחבורה ירוקה. אוטובוסים חשמליים ינועו בנתיבי תחבורה ציבוריים (נת"צים). אנשים יוותרו על רכבם הפרטי".
בינתיים התושבים בוכים.
"כי היום קשה בפקקים. אבל רבים מבינים את החשיבות של התוכנית ויכולים לראות את התוצאה של תוספת 100 קווים חדשים ו־130 תחנות חדשות כמעט ללא עמידה ברמזורים, ושאטלים לרכבת. כשיסתיים התהליך, זמני ההגעה לכל מקום בעיר יהיו מהירים. האוטובוס הרי לא יעמוד בפקק. בנינו ב־40 מיליון שקל מרכז בקרה שיהיה מחובר לכל האוטובוסים והרמזורים, כל אוטובוס יגיע לכל יעד בסטיית תקן של איחורים בני לא יותר מדקה. התחנות יהיו ידידותיות, הצללה, וויי־פיי בכל תחנה, צגים דיגיטליים על מיקום האוטובוס. אני מאמין שאז תושבים רבים ישאירו את האוטו בבית. הנה, בירושלים, בעקבות הרכבת הקלה, 15 אחוז מהתושבים ויתרו על שימוש ברכב".
אבל האוטובוסים לא יגיעו לכל מקום ברובעים השונים.
"השלב הבא שהוריתי עליו הוא שאדם לא יצטרך ללכת יותר מ־50-100 מטרים לתחנה. הגעה ליעד הסופי בשני קווים מקסימום, בלי מגע עם נהג האוטובוס, בכרטיס רב־קו מיוחד לתושבים. חתמנו על הסכם עם מעבדה בינלאומית לתחבורה ציבורית לאיסוף נתונים להעמדת אפליקציה שתראה את מצב התחבורה בעיר בכל נקודת זמן ובכל ציר. כל זה שם את אשדוד במקום אחר".
למה הכוונה?
"אנחנו יוצרים פלטפורמה של עיר חדשה. זכינו גם בקול קורא של משרד האנרגיה בפרויקט אשדוד דיגיטלית. צ'יפ יונח בפח האשפה שישדר למשאית הזבל אם לפנות את הפח או לא. תהיה גם אפליקציה למקומות חניה, וכן שליטה במתן הודעות לתושבים. העיר תהיה מרושתת במצלמות עם סיבים אופטיים, מה שיעניק לתושבים תחושת ביטחון אישי".
על הגובה
בוא נחזור רגע לבנייה, העיר משוועת לתוכניות התחדשות עירונית.
"כמי שגדל בשכונת משמר הירדן ברובע ה', אני בהחלט מעודד התחדשות עירונית. שכונת הדקל היא אחת מתוכניות הפינוי־בינוי הגדולות במדינה. בהסכם־הגג נוסיף 30 אלף דירות בהתחדשות עירונית".
מוסיפים ומוסיפים דירות אבל אין מספיק תשתיות.
"אנו דואגים לתשתיות ולמבני ציבור. בהסכם־הגג יש התחייבות שעל כל דירה שתתווסף ינתן מענה תעסוקתי מלא. ייבנו שני מחלפים מצפון ומדרום לעיר, כולל יציאה מרחוב הרצל שתעקוף את האזור התעשייה הצפוני ותתחברת למחלף לפני יבנה, ותיקרא דרך אריאל שרון. העבודות התחילו. 4,000 משאיות מהנמל לא יעברו דרך כביש ניר־גלים אלא מהכביש העוקף. סיכמתי גם עם מנכ"ל הרכבת על שתי תחנות בפארק לכיש צפון ובמרכז העיר".
לעומת ראשי ערים אחרים, אתה לא מפחד מהבנייה לגובה שיוצרת גם בעיות.
"אני מעודד בנייה לגובה. זה נהוג בכל העולם. זה מפנה שטחים ירוקים ויוצר יותר מפגשים של תושבים והזדמנויות כלכליות. ברובעים החדשים יהיו גם 30-40 קומות".
אתה נכנס לתחרות הגובה שבין רמת־גן לתל־אביב?
"יש הבדל גדול. אצלנו הכל מתוכנן מהתחלה ולוקח בחשבון את כל המרכיבים, כך שזה לא ייעשה טלאי על טלאי".
תושבי רובע ט"ו, שיש בו צמודי קרקע רבים, מתנגדים לבנייה לגובה על חשבון קרקע ציבורית. הם גם טוענים ששטחים מרובע ז' הועברו לטובת החרדים.
"כל העברות השטחים שהם מדברים עליהם נעשו לפניי. ברמה הרגשית אני מבין לליבם, אבל מבקש שיסתכלו ברמה הרוחבית על כל העיר. אני, כמנהיג, חייב מקום לצעירים. עירוב שימושים שמשלב מגורים, מסחר ומשרדים בפרויקט אחד לגובה נהוג בכל העולם, שפונה יותר ויותר אל הרחוב. אנו מחברים רובעים ותיקים אל מרכז העיר בחוסן פיננסי. על כל 5,000 יחידות דיור יהיו 500 אלף מ"ר תעסוקה. למדנו מכל הטעויות של הסכמי־הגג הקודמים".
אגב, אולי הגיע הזמן לתת שם לרובעים הממוספרים בא"ב?
"שמות הרובעים יישארו, אבל יהיה ביניהם חיבור פיזי עם נגישות יותר טובה ושינויים בתשתיות וההתחדשות העירונית. אצלנו הצפון חלש ולא הדרום, ואנו מחפשים דרכים לחבר את הצפון לדרום".
מה אתה אומר על תחרות הורדת הידיים התמידית בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי?
"היום הבעיה העיקרית נובעת מהיעדר מספיק סמכויות לשלטון המקומי ומתן סמכויות יתר בשלטון המרכזי. זו הסיבה שאני לא יכול לזוז עם תוכנית פינוי־בינוי בפחות מעשר שנים".
יש שייבהלו מכוונתך לבנות עיר בצורה כה מסיבית ושינויה ללא הכר.
"בוא נהיה כנים לרגע: השקעה במיליארדים בהסכם־גג לטובת העיר היא הזדמנות שלא תחזור, כולל הכפלת התקציב לתשתיות מ־200 ל־400 מיליון שקל. אבל חתימה על הסכם־גג עוד לא מבטיחה מימוש. יש פה יעדים ולו"ז לביצוע. גם אם נשיג את רובם – מצבנו מצויין. יש לי רשימה שמית של העוברים לגן־יבנה ואשקלון בשל המחירים ההולכים ועולים באשדוד. כולם, ללא יוצא מן הכלל, היו נשארים באשדוד אילו ניתנה להם אופציה כלכלית. בכל הארץ המחירים עוצרים או יורדים, ורק באשדוד הם עולים. אז אין פתרון אחר, חוץ מלבנות במסה גדולה".
חושב כבר על קדנצייה שלישית?
"אין לי שאיפות להגיע לרמה הארצית אלא להמשיך ולשרת את האוכלוסייה האשדודית. אני רוצה להפוך את אשדוד לעיר מודל במושגים בינלאומיים. עיר תיירותית במתכונת נמל־תעשייה ים תיכוני רב־גוני ורב־תרבותי".
