yed300250
הכי מטוקבקות
    רוני מרחבי
    7 ימים • 30.08.2017
    חולמת בגדול
    השחקנית רוני מרחבי לא מאמינה בפוליטיקלי קורקט. "כותבים עליי: 'בחורה שמנמנה', 'כבדת משקל', 'לא רזה' ‑ זה בסדר לקרוא לי 'שמנה'. שמנה זו לא קללה". התגלית העולה, שכובשת את הבמה בתפקיד הראשי במחזמר "היירספריי", מדברת גם על שמנופוביה בשואוביזנס, מגלה מה למדה מהקולגה עירית קפלן ואיך השתפרו היחסים עם אחותה, כוכבת הילדים ירדן מרחבי. עכשיו, אחרי שהגשימה את החלום המקצועי, היא מסמנת את המטרה הבאה: למצוא אהבה
    יואב בירנברג | צילומים: רמי זרנגר

    כבר בראשית הפגישה בינינו רוני מרחבי מחליטה לעשות סדר בעניינים. "אל תתבייש לקרוא לי שמנה", היא מרגיעה אותי. "אני רואה כמה אנשים מנסים להיות פוליטיקלי קורקט ביחס אליי, וזה משגע אותי. כותבים עליי: 'בחורה שמנמנה', 'כבדת משקל', 'לא רזה'. שיהיה ברור: 'שמנה' זאת לא קללה. אתה לא אומר שום דבר רע עליי כשאתה קורא לי ככה. אתה מתאר מצב נתון. הבעיה היא שבתרבות שלנו זה נתפס כמו עלבון. הרי לא תקלל מישהו, 'יא רזה'. אבל יש אנשים שמנים, יש אנשים רזים, יש גבוהים ויש נמוכים. להגיד שאני שמנה זה כמו להגיד שיש לי משקפיים".

     

    הישירות הבלתי מתנצלת והמקסימה הזו היא עוד אחת מהתכונות המנצחות של מרחבי, לצד כישרון המשחק, שהובילו אותה למרכז הבמה. היא לא מנסה לשמור על עמימות. כל שאלה נענית בתשובה דוגרית, מנוסחת היטב, מלווה בחיוך ענקי. הקבלה והאהבה העצמית הן גם אלו שעזרו לה לזכות בתפקיד הראשי במחזמר "היירספריי", מההפתעות הגדולות של הקיץ הנוכחי. כל מי שראה את מרחבי בתיאטרון, במחזות הזמר "שיער" ו"סיפור הפרברים", או בסרט "למלא את החלל" ‑ יודע שאם יש צדק, הרגע שלה עוד יגיע. והוא הגיע בגדול.

     

    "היירספריי", סיפורה של טרייסי, נערה שמנמנה שחולמת להפוך לכוכבת בתוכנית ריקודים בטלוויזיה, עושה את הבלתי ייאמן וזוכה בליבו של הנער הכי לוהט בבולטימור ‑ תפור בדיוק למידותיה. המחזמר המצליח חושף שמרחבי שובת הלב היא גם זמרת מוכשרת וקלת תנועה, ממש כמו רקדניות שרזות ממנה בהרבה קילוגרמים.

     

    תפקידי דודות וסבתות

     

    מרחבי במחזמר "היירספריי". "יש משהו מפחיד בהגשמת חלום"
    מרחבי במחזמר "היירספריי". "יש משהו מפחיד בהגשמת חלום"

     

    מרחבי, 34, נולדה בהרצליה, בת בכורה לאליקה (משנה למנכ"ל משרד הפרסום גיתם) וגיא (איש מחשבים). היא החלה לשחק בבית הספר התיכון אלון ברמת־השרון, אחרי שלמדה קודם בכיתת מחוננים. המשקל העודף, כמו הכישרון, היה תמיד חלק ממנה. "הרבה פעמים ניסיתי להילחם במשקל ללא הצלחה, עד שהבנתי שאין שום סיבה להילחם בו", היא אומרת. "למה לבלות את החיים שלך במלחמות בלתי פוסקות? מלחמה גוזלת ממך הרבה מאוד אנרגיות שליליות, כי מלחמה היא דבר שלילי. את האנרגיות האלה אפשר לנתב למקומות חיוביים וטובים של אהבה עצמית, של אהבה בכלל. זה נשמע קצת הארי קרישנה כזה, ובכל זאת".

     

    קצת קשה לשמור על גישה כזו בעולם שמקדש את הרזון.

     

    "לא כל אחד מסוגל לחיות את החיים שלו בצורה כזאת. לי יש את היכולת להגיד, 'דטס איט', זאת אני. אפשר להתבאס, אפשר לעמוד שעות מול המראה ולהגיד: אני לא אוהבת פה, אני לא אוהבת שם, הטוסיק שלי גדול, אבל בשביל מה?! זה לא שאני חיה בחוסר מודעות, מסתכלת בראי ואומרת, 'וואו, את מושלמת'. רחוק מזה. אם היית אומר לי: 'אני נותן לך כדור, את הולכת לישון ומחר בבוקר את קמה פחות 30 קילו פור דה רסט אוף יור לייף', ברור שהייתי אומרת כן. אבל ברגע שאתעסק כל הזמן במה שאני אוכלת, כמה קילו ירדתי וכמה עליתי, לא יישארו לי אנרגיות לדברים האחרים, החשובים באמת".

     

    המשקל מנע ממך לקבל תפקידים שרצית?

     

    האחות הצעירה ירדן מרחבי־תמיר. "היא יפהפייה הורסת ואני הכי מפרגנת לה"
    האחות הצעירה ירדן מרחבי־תמיר. "היא יפהפייה הורסת ואני הכי מפרגנת לה"

     

    "ברור. בשנה א' בבית הספר למשחק בית צבי לא ממש התייחסו אליי. כשהעלינו מחזמר, באודישן השירה נבחנו 13 בנות, ורק אני לא עברתי אותו. עכשיו, אני לא מפגרת, אני יודעת שאני שרה טוב. אין סיבה שמישהי תעבור ואני לא. היה לי מיד ברור שזה קשור למשקל. לקחתי את הבמאי הצידה ואמרתי לו, תשמע, ברור לי למה לא עברתי ואני לא חושבת שזה שיקול נכון. הוא אמר לי שהוא חושב שזה יתפוס יותר מדי תשומת לב. עשר שנים קדימה, בהפקה של 'שיער' בקאמרי, משה קפטן הבמאי ואביחי חכם הכוריאוגרף אמרו לי: 'להפך, זה רק מוסיף לנו', וקיבלתי המון ביטוי בהצגה".

     

    מה גרי בילו, מנהל בית צבי בשנים שבהן למדת, אמר לך?

     

    "גרי לא חסך הערות מאף אחד. אני, בניגוד להרבה אחרים, גם עניתי לו. ידעתי שמתחת לקשיחות מסתתר דובי רגיש ומתוק ושאצליח להוציא את זה ממנו. ואני חושבת שהצלחתי. הוא ראה אותי פעם עם פיתה ביד ואמר: 'אולי תאכלי סלט במקום?' עניתי לו: 'אבל הפיתה טעימה לי וזה מה שאני רוצה לאכול עכשיו'".

     

    ועדיין, לא קיבלת תפקידים ראשיים.

     

    עירית קפלן. מודל לחיקוי
    עירית קפלן. מודל לחיקוי

     

    "בדרך כלל התפקידים שקיבלתי בבית צבי היו של דודות וסבתות. לא שיחקתי אף פעם מישהי נחשקת. כשהעלו את המחזה 'ג'קיל והייד', אלדר גרויסמן, שעשה את הכוריאוגרפיה, אמר לי, אבל מה יהיה בסצנה של בית הזונות?' עניתי לו: 'מה זאת אומרת, יש אנשים שאוהבים לזיין שמנות. מה הבעיה?!' בדיעבד הוא מספר שהתשובה שלי קנתה אותו. בסוף הופעתי בכל ההצגה, אבל לא בסצנת בית הזונות".

     

    הנחישות עזרה לך?

     

    "כן, הנחישות שלי בבית צבי מול גרי וכל היתר עשתה את השינוי. גרי מאוד העריך את המקצועיות שלי ולימד אותי להפוך את הדפקט לאפקט. לשמחתי, יש בי את היכולת להגיד: שלום, זאת אני, נעים מאוד, אני אוהבת את עצמי, בואו גם אתם תאהבו אותי, ולא להיות בקרעכצן עם עצמי. בגלל שהנושא הזה הפך למדובר יותר בתקופה האחרונה, בעקבות העיסוק בשמנופוביה, יצא לי לקרוא או לראות כמה ראיונות עם שחקניות שמנות, שאומרות: 'לא קיבלתי את התפקיד הזה בגלל שאני שמנה', או 'בתיאטרון מסתפקים בשחקנית אחת שמנה'. אני דווקא לא מסכימה".

     

    מה הבעיה עם זה?

     

    "ההתנהלות הזאת, ממקום קורבני, לא נכונה בעיניי ולא מובילה לשינוי. הנה, רק בתיאטרון הקאמרי יש עוד שחקניות שמנות. גם לא מספיק להיות שמנה כדי להיות טרייסי. את צריכה עוד כמה כישורים, לא כל שמנה יכולה לגלם אותה. יש משהו בהשלמה ובקבלה העצמית שמאפשרות לי להיות בשיאי כשאני עולה על הבמה ולעוף על עצמי, על הקהל ועל ההצגה. ומרגישים את זה".

     

    עירית קפלן, שחקנית נהדרת שמופיעה כבר שנים בהצלחה עצומה על הבמות, היא ההשראה של מרחבי. "עירית נמצאת היום במקום שאין לתפקידים שהיא מקבלת שום קשר לטייפ קאסט שלה", היא אומרת. "המראה שלה יוצק לתוך הדמות עוד דברים, אבל את התפקידים היא מקבלת על בסיס כישוריה הנהדרים. היו לי הרבה שיחות איתה והיא גם אמרה לי: 'בגילאי ה־30 זה מתחיל להתהפך. כשאת בגילאי ה־20, הדמויות של בנות ה־20 יהיו רזות, חמודות, ואחר כך מקבלים יותר תפקידי אופי בלי שום קשר למראה שלך'. מבחינתי, זאת השאיפה. טייפ קאסט זה טייפ קאסט, אבל בסופו של דבר אני אישה, ואין שום סיבה שלא אשחק נשים ואנשים. לא חייבים להיות שמנים 'ביי דפנישן'. המפגש איתה ועם עירית נתן בנדק, שרזתה מאז, היה רגע חשוב מבחינתי. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיים שדיברתי עם נשים שיכולות להוות עבורי מודל לחיקוי איך להתנהל בעולם הזה".

     

    אחותי הרזה

     

    מרחבי משוכנעת שמצבן של שחקניות גדולות בתיאטרון טוב יותר מאשר בקולנוע ובטלוויזיה. "בטלוויזיה ובקולנוע יש עדיין יותר קיבעון, אבל אני בטוחה שגם לשם זה יגיע", היא אומרת. "שיחקתי בסרט 'לעבור את הקיר' של רמה בורשטין דמות שלנושא המשקל שלי לא היה שום קשר אליה. הייתה לי שיחה עם רמה והבנתי שהיא מחפשת 'טיפוס', מישהי שתיראה שונה. היא יכולה להיות ג'ינג'ית, נורא רזה וגבוהה, וגם שמנה ונמוכה. היא רק לא יכולה להיראות כמו כל אחת שעוברת ברחוב, וזה היה מקסים".

     

    על התפקיד הראשי ב"הירספריי", שביים שוקי וגנר, ומככבים בו גם טלי אורן, איציק כהן, משי קלינשטיין, עידן אלתרמן, עידו רוזנברג ויפתח מזרחי, מרחבי חלמה כבר שנים. "הרצון לשחק את התפקיד הזה תמיד ליווה אותי", היא אומרת. "מעבר לזה שטרייסי ילדה מהממת, המוזיקה של המחזמר מדהימה והוא חכם ומצחיק וכתוב בצורה מעולה. התפקיד שלה גם מנקז בצורה ממוקדת את יכולות השירה, המשחק והריקוד שלי".

     

    למרות זאת, כשקיבלה אותו נתקפה פתאום ברגליים קרות. "זאת הרגשה מאוד אמביוולנטית. מאוד שמחתי, אבל פתאום גם מאוד נלחצתי. יש משהו מפחיד בהגשמת חלום. הפחד שאולי לא תצליח. בסוף ההצגה, כשכל הקהל עומד ומריע לנו, אני מאוד מתרגשת. בפרמיירה, כשיצאתי אחרי ההצגה החוצה, עמדו אנשים ומחאו לי כפיים וזה הביך אותי ברמות שאני אפילו לא יכולה לתאר. כנראה משהו בריחוק של הבמה מהקהל, וכשאני בתוך הדמות, עובר לי חלק יותר".

     

    לא קל להתמודד עם הצלחה.

     

    "ההצלחה נורא משמחת אותי וגם עבודת הצוות, לצד כל הקאסט הנהדר. אני חושבת שבסופו של דבר השלם בהצגה עולה על כל חלקיו והחוויה הכוללת מדהימה. יש למחזה גם מסר: מותר לך להיות שונה. שחור, הומו, שמן. הכל בסדר. זה גם מתאים לתקופה שלנו, שבה לצערי האמיתות האלו כבר לא מובנות מאליהן. 'היירספריי' מתעסק בתכנים חינוכיים וערכיים, אבל מצליח לעשות את זה בצורה לא מטיפה אלא בפאן. מבחינתי, זאת זכות גדולה להיות על במה יותר משעתיים ולגרום לאנשים לצאת מחייכים מההצגה".

     

    חיידק המשחק הדביק את כל המשפחה. אחותה של רוני, ירדן מרחבי־תמיר, היא כוכבת ילדים פופולרית ("דוקטור ליבי", HOT VOD young), ואחיה הצעיר גלעד מתחיל אוטוטו את לימודי המשחק בסטודיו של יורם לוינשטיין. "כשירדן ואני היינו קטנות לא שידרנו על אותו גל ותמיד הייתה בינינו יריבות גדולה", היא אומרת. "היחסים שלנו התחילו להשתנות כשהיא נכנסה ללמוד בבית צבי. פתאום היו לנו נושאי שיחה משותפים, לחלוק את העולם הזה שאנחנו אוהבות. היום אנחנו החברות הכי טובות שיש".

     

    אין קנאת אחיות ביניכן?

     

    "היא רזה ויפהפייה הורסת ואני הכי מפרגנת לה בעולם ושמחה שהיא מצליחה. ההצלחה שלה היא גם שלי, ולהפך. אני מאמינה שגם גלעד יהיה סופרסטאר. הוא צעיר ממני בעשר שנים, ויש בינינו אהבה מאוד גדולה. יש לו בייגלה מעל הראש. הוא נורא כריזמטי, אבל לא בצורה מתאמצת. הוא גם חתיך למות. איי קאנט ווייט שייגמרו שלוש השנים האלה ולראות מה יהיה איתו ולאן הקריירה שלו תגיע".

     

    לשמח את סבתא

     

    עכשיו, אחרי שסימנה וי על תפקיד חלומותיה, מרחבי מתפנה לחלום נוסף, אהבה אמיתית. לפני כשבועיים, ביום הולדתה ה־34, היא פירסמה פוסט בעמוד הפייסבוק שלה ובו ביקשה תמיכה מהחברים ומסביבתה הקרובה.

     

    "בעוד חמש דקות אחגוג 34", כתבה. "אני בדרך כלל לא מתייחסת לימי הולדת כזמן לחשבון נפש, אבל אחרי שנה מטורפת כמו זו שעברה עליי אני חושבת שזה זמן מתאים ל'ספירת מלאי'. אז באמת שאין לי הרבה מה לבקש, רק דבר אחד קטן (ועצום), ופה אתם נכנסים לתמונה. אני מחפשת אהוב.

     

    "אני לא יודעת מי הוא, אני לא יודעת איפה הוא נמצא, או איך הוא נראה... אני כן יודעת שהוא מצחיק, אני יודעת שהוא אוהב אדם ומחובר למשפחה שלו ולחברים שלו. אני יודעת שהוא חד ומהיר מחשבה, ואני גם יודעת שהוא גבר שלא מחפש עלמה במצוקה שזקוקה להצלה, אלא גבר שאוהב נשים עצמאיות ורוצה מערכת יחסים שבה שני הצדדים מובילים אותה קדימה ביחד".

     

    פלטפורמה לא רעה בכלל לשידוכים.

     

    "אני מוקפת רק בהומואים כל הזמן, לכן אני לבד", היא צוחקת. "בשנים האחרונות האנרגיות שלי היו מופנות בעיקר למקצוע. זאת הייתה המטרה. בשנה האחרונה יצאתי אולי לדייט אחד. זו לגמרי אשמתי שהזנחתי את זה, ועכשיו הגיע הזמן לתקן הכל".

     

    אילו תגובות קיבלת לפוסט?

     

    "אנשים כתבו לי, 'איזה אומץ היה לך!' שום אומץ. לא שזה נראה לי קל לכתוב דבר כזה בפייסבוק, אבל אז אמרתי לעצמי, זה משהו שאני צריכה להתבייש בו — ברצון למצוא זוגיות? אהבה? לא. אז למה לא לכתוב?! לא מצאתי אהבה עד עכשיו. אתרי ההיכרויות לא מוכיחים את עצמם בשבילי".

     

    המשקל שלך מפריע למצוא אהבה?

     

    "לא, מה שמפריע למצוא אהבה זו אני, לא המשקל שלי. אני בחורה מאוד עצמאית, מאוד דעתנית, ויש הרבה מאוד גברים שלא יודעים איך להכיל את זה. אני מרגישה שהגברים הישראלים נורא רוצים להיות גברים כאלה, אבל הם לא כל כך גברים, ואז ברגע שאתה עוד שם אותם ליד אישה עם וובוס, ביצים, פתאום זה מסרס אותם. הרבה גברים מחפשים היום איזו מישהי במצוקה, שמבקשת: 'בוא בבקשה תרכיב לי את הרהיטים מאיקאה'", היא מחקה אותן ופורצת בצחוק מתגלגל. "אז אני לא אתנצל על זה שאני יודעת להרכיב לבד את הרהיטים מאיקאה. זה כיף נורא, ואני מאוד אוהבת את זה. אני יכולה להרוג ג'וק וגם כשאני בחו"ל אני יודעת להסתדר טוב לבד. אגב, אולי זה גם משהו בעייתי אצלי. אולי גם אני צריכה לתת מקום למישהו לצידי, אבל הוא צריך להיות מישהו שיודע גם לקחת מקום ‑ כי אחרת אני נורא משתלטת".

     

    מה ההורים אומרים?

     

    "ההורים בסדר גמור עם זה שאני רווקה. סבתא שלי בת 91, ובהגדרת המילון לפולנייה יש תמונה שלה. כל שיחה איתי מסתיימת במילים: 'רוני'לה, ואת יודעת מה אני רוצה?' או 'אני מאחלת לך שתהיי מאושרת באמת'. אני אומרת לה: 'סבתא, אבל אני מאושרת', וזה לא עוזר. עכשיו היא ניסתה תמריץ חדש. היא נותנת סכום כסף לכל אחד מהנכדים כשהם מתחתנים, וכרגע, מכל הנכדים נשארנו שני רווקים — אני ואחי הקטן. אז היא אומרת לי: 'אם תתחתני כשאני עוד בחיים, אני נותנת לך כפול'".

     

    ההצלחה הגדולה בעקבות "היירספריי" לא מסחררת אותה. "כל ההיי מסביב מדהים", אומרת מרחבי, "אבל במקום שזה יסחרר אותי, זה רק חידד לי כמה הכל הבל הבלים, ושבעוד שנה יכול להיות שאף אחד לא יזכור מי אני בכלל, ומה שחשוב זה המשפחה, החברים והאהבה. מעולם לא היו לי שאיפה או רצון להיות מפורסמת. להפך, אני חושבת שזה מעיק. ברגע שאתה ממתג את עצמך במקום גבוה אין מה לשחק עם זה. היום עוז זהבי לא ילך לעשות תפקיד משנה בתיאטרון, ואני כן יכולה".

     

    אולי את מסתפקת במועט?

     

    "מדהים לי איפה שאני נמצאת עכשיו. טוב לי לעשות יום אחד את 'היירספריי' מול 1,600 אנשים מריעים וכעבור שבוע להופיע בתפקיד קטן במחזמר 'פשוט לאהוב' (המבוסס על שירי אריק איינשטיין), שבו קשה אפילו לזהות אותי. אף פעם לא אמרתי שתפקיד כזה או אחר הוא לא לכבודי או לא ממצה את הכישרון שלי. אני לא רואה טעם להגיד שאני שחקנית אם אני מתפרנסת ממשהו אחר, כמו מלצרות. בסופו של דבר אני תמיד אעדיף להגיע מדי ערב לתיאטרון, להגיד שלום לכולם, להתלבש, להתאפר ולעלות על הבמה, גם אם במצטבר אני מופיעה בהצגה חמש דקות".

     

    כי אין דבר כזה תפקידים קטנים, רק שחקנים קטנים, כמו שאמר סטניסלבסקי.

     

    "כן, כי אלה עדיין חמש דקות שעשיתי בהן את מה שאני הכי אוהבת. אני ממש לא רוצה להיות בן אדם שהולך ברחוב וכולם מכירים אותו. מבחינתי, הפלוס היחידי של הפרסום הוא הכסף והקמפיינים שמתלווים אליו, לא מעבר. אני סופר־מבסוטה על איפה שהחיים שלי עכשיו, ובאמת הזוגיות היא הדבר היחיד שחסר לי. אם תהיה לי אהבה אני אהיה הכי מאושרת בעולם". •

     

    Yoav-b@yedioth.co.il

     

     

     

     


    פרסום ראשון: 30.08.17 , 10:24
    yed660100