אריה דרעי: ישיבה דחופה להסדרת תקציב הנגישות
תגובות קשות אחרי חשיפת "ממון" על עצירת מהפכת הנגישות בעקבות חוסר תקציב • ח"כ אלהרר לשר הפנים: "אנשים חלשים זקוקים למאבק שלך" • נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "לחוק אין משמעות בלי סמכויות אכיפה"
שר הפנים אריה דרעי יכנס ישיבה דחופה במטרה להגיע להסכמות תקציביות שיאפשרו להמשיך את מהפכת הנגישות ברשויות המקומיות. הצעד של דרעי מגיע לאחר הפרסום אתמול ב"ממון" באשר לבקשת ראשי הרשויות המקומיות לעצור את מהפכת הנגישות בשל מחסור תקציבי. עוד ביקשו שלא יפעילו נגדם אכיפה פלילית אם לא יעמדו בדרישות החוק. הפרסום גרר תגובות סוערות, בהן מח"כ קארין אלהרר שביקשה להזכיר לשר דרעי שהוא אמור לייצג את ה"שקופים" והחלשים.
אתמול נחשף ב"ממון" כי שר הפנים אישר לבטל את האכיפה הפלילית על ראשי הרשויות שלא ידאגו להנגשת הערים. אישור זה הגיע לאחר שחלק מראשי הערים הגדולות יחד עם חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, דרשו במכתב לעצור את מהפכת הנגישות ולהסיר מעליהם את האחריות הפלילית אם אכן לא יעמדו בדרישות החוק. לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים סמכויות פליליות לאכוף את החוק כנגד ראשי הערים עצמם. במילים אחרות: אם עיר לא תהיה נגישה, ראש העירייה ובכירי הרשות המקומית יכולים לעמוד לדין פלילי בעצמם. המטרה, כמובן, להראות לראשי הערים את החשיבות בהנגשת העיר עבור התושבים עם המוגבלויות.
ושוב: מאבק תקציבי
"אני תומך בדרישתכם לחדול זמנית מלהשתמש בסמכותו של נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כנגד הרשויות המקומיות ולהימנע משלב זה מצעדי אכיפה פלילית", כתב דרעי במכתב שפורסם אתמול ועורר הדים, אך הוסיף: "כל זאת מבלי לפגוע בנחיצות תקנות שנועדו לאפשר הנגשה פיזית עבור בעלי מוגבלויות".
המאבק, כמו תמיד, הוא תקציבי. ראשי הערים טוענים שאין מספיק כסף להנגיש את מבני הציבור וכי העלות התקציבית של זה היא אדירה. המדינה, מצידה, לא מוכנה לתת לרשויות תקציבים עודפים כדי להנגיש את המבנים. באמצע נמצאים התושבים שכבר שנים נאלצים לסבול ממבני ציבור לא נגישים.
"בושה לשר הפנים"
הפרסום אתמול עורר הדים וגרם לתגובות רבות. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, התקוממה נגד דרעי. "בושה לשר הפנים שבוחר מצד אחד להשתמש בטיעון הקבוע שאין תקציב להנגשת כלל מבני הציבור ברשויות המקומיות ומצד שני מחליט לפטור את ראשי הערים מאחריות פלילית", אמרה.
"החוק מגיע לשיאו בעוד 4 שנים, והוא נועד להגן על החלשים ביותר - אותם אנשים שמנסים להגיע ללשכת ראש העיר או למחלקות העירייה ולא יכולים כי המבנים הישנים כלל לא נגישים. אותן אוכלוסיות שנאבקות על הקצבאות שלהן נאלצות להילחם על נגישות והתאמה בזירות הכי פשוטות: ללכת לבריכה, לתיאטרון, לעירייה, ולשאר מבנים שמחויבים בנגישות. אני קוראת לשר הפנים, אל תשכח את הציבור אותו אתה מייצג, אנשים חלשים שזקוקים למאבק שלך, דאג היום להעביר תקציבים לעיריות כדי שבעוד 4 שנים, מועד סיום ההנגשה, נתחיל עידן חדש של שוויון".
במסגרת הכתבה פורסמה אתמול גם תמונה של בית החייל בקרית מלאכי שגם הוא איננו נגיש. באגודה למען החייל ביקשו להדגיש כי בית החייל הזה איננו תחת סמכותם יותר והוא נמצא באחריות העירייה, וכי הם השקיעו למעלה מ־3.5 מיליון שקלים בהנגשת בתי החייל ברחבי הארץ.
שר הפנים, אריה דרעי, הודיע אתמול כי יכנס בשבוע הבא ישיבה בהשתתפות נציגי משרד הפנים, משרד האוצר, יו"ר מרכז שלטון מקומי חיים ביבס, ראשי ערים נוספים וכן נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אברמי טורם, כדי לדון בהיערכות התקציבית להנגשת במרחב הציבורי ברשויות המקומיות.
"מרכז שלטון מקומי טוען כי ההיקף הכספי לממן את הפרויקט של הנגשת במרחב הציבורי העירוני הוא כ־17 מיליארד שקל לכלל הרשויות המקומיות בארץ, והמרכז אף עתר לבג"ץ ביוני 2016 וביקש לעצור את צעדי האכיפה הפלילית נגד ראשי הרשויות כי אין להם את התקציבים האדירים למשימה לאומית חשובה זאת", אמר דרעי, וציין כי בג"ץ החליט שלא להתערב - אך בעיית התקציב נותרה בעינה ולראשי הרשויות אין את הכסף.
בעקבות כך, ציין דרעי כי החליט לכנס את כל הגורמים כדי להסכים על מסגרת תקציבית ומשך הזמן לבצע את הפרויקט הגדול והחשוב הזה. "העליתי בממשלה את הצורך להגיע להסדרה תקציבית מוסכמת בין משרד האוצר למרכז שלטון מקומי לצורך ביצוע הנגשת המרחב הציבורי ברשויות המקומיות. לצערי לא הושגו הסכמות ולכן אכנס לעניין החשוב ואנסה להגיע להסכמה תקציבית שתאפשר לכל נכה במדינת ישראל להגיע לכל מקום במרחב הציבורי וכדי להקל על חייהם הלא קלים ממילא".
"הפגיעה בלו"ז על חשבון הנכים"
אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מסר אתמול בתגובה לחשיפת "ממון": "1.4 מיליון אנשים בישראל, תושבי ערים ורשויות מקומיות, ממתינים כבר למעלה מעשור להנגשה של המרחב הציבורי. בינתיים, הרשויות המקומיות עסוקות בעיקר בניסיונות לערער על סמכויות האכיפה של הנציבות בפני גורמים וערכאות שונים".
טורם ציין שהוא תומך בצורך במציאת תקציבים לפחות לחלק מהרשויות, אך כריכת תקצוב התקנות בסמכותו של נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משמעותה פגיעה בלוח הזמנים לביצוע התקנות כפי שנקבע בחוק, על חשבון 20% מאזרחי ישראל. "נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות היא גוף סטטוטורי, ולצורך כך הוטלו עליה הסמכות והאחריות לבצע תפקידי פיקוח, אכיפה ותביעה כמו גם תפקידים מנהליים. נטילת סמכויות אלה מהנציב משמעותה עיקור החוק מתוכן".
לפנייה לכתב/ת 
