בשר ממקום אחר

הוא לא כזה עסיסי", "יש לו מרקם של בשר", "חסר לו השומן, אבל הביס שלקחתי הרגיש כמו המבורגר לכל דבר ועניין". לא, אלו לא משפטים שנלקחו מ"מאסטר שף", אלא תיאורים של שלושה נסיינים שבשנת 2013 טעמו את הקציצה הראשונה שהוכנה מבשר מתורבת - בשר שנוצר מרקמה של פרה ושלא עורב בו הרג של החיה. הקציצה טוגנה בחמאה (ויסלחו לנו שומרי הכשרות) ואם לומר את האמת, לא נראתה אטרקטיבית במיוחד. אה, וגם המחיר שלה לא ממש ירד טוב בגרון - 250 אלף ליש"ט לקציצה.

אבל אם להאמין לד"ר יעל פרג כהן־מינץ (46), סגנית דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה, הבשר הזה, המתורבת, המהונדס והלא אטרקטיבי הולך לכבוש את העולם. ועל הדרך, הוא גם עשוי להפוך את העולם לטוב יותר: "יעברו חמש שנים ויותר עד שנראה את הבשר הזה מיוצר באופן תעשייתי. כבר יש כמה חברות שמתעסקות עם זה, גם ישראליות. יש את התוצר, אבל הוא מאוד יקר וזה עדיין לא בשלב מסחרי".

זה תחליף בשר בעצם?

"לא. זה בשר שמגיע ממקום אחר".

הוא יהיה טעים ובריא יותר?

"טעים זה עניין של טעם. בריא יותר אני לא רואה סיבה שלא, כי הוא לא יהיה עם כל כך הרבה אנטיביוטיקה ודברים אחרים שאנחנו מקבלים מהפרה כעסקת חבילה. הוא בטח יהיה יותר ידידותי לסביבה. ויש סוגיות אחרות, כמו הכשרות".

וזו נקודה מעניינת וגם קצת מצחיקה. למרות המרחק שעוד קיים עד ייצור מסחרי של בשר מתורבת, הרבנים כבר מתווכחים - האם הוא פרווה או בשרי? הדעה השנייה נשמעת הגיונית יותר, שכן בסופו של דבר מדובר בבשר שנוצר מהחי, גם אם לא היה צורך להרוג אותו בדרך.

"חיות הן לא מפעל מזון"

את ד"ר פרג כהן־מינץ סוגיית הכשרות פחות מטרידה: "אם נמצא את הפתרון הזה ל־9 מיליארד האנשים שיחיו על כדור הארץ, זה יותר חשוב". פרג, שהפכה צמחונית רק לאחרונה, משיקולים אתיים ואקולוגיים ("זה טעים אבל זה ויתור שאני יכולה לעשות"), אומרת שהיום העולם לא אוכל בשר בכמויות שאנחנו אוכלים כאן, ולתפיסתה לבשר המתורבת יש הרבה תועלות סביבתיות ובריאותיות.

כשיהיה בשר מהונדס, תאכלי אותו?

"אני חושבת שכן. כלומר, אם נפתרה הבעיה האתית, שאתה מתייחס לחיות כאל מפעל לייצור מזון בצורה מאוד מאוד אכזרית. ואני גם יודעת את כל ההשלכות הסביבתיות. פרה זה מכשיר מאוד לא יעיל לייצור בשר".

איך מודדים יעילות של פרה?

"אתה מחשב כמה קלוריות היא אוכלת וכמה אתה אוכל בסוף. יוצא יחס יעילות של 2%. לפי חישוב שערכו אלון שפון וד"ר רון מילוא במכון ויצמן, אם היית לוקח את כל המזון שהפרות אוכלות, היית יכול להאכיל בו 160 מיליון בני אדם".

הבשר המהונדס הוא ברמת הקציצה ולא הנתח, כך שנראה שאין פה פתרון מלא לחובבי הבשר, אבל פרג כהן־מינץ חושבת שכל הפחתה בצריכת מזון מהחי היא משמעותית, ו"את השאלה מה אפשר לעשות עם זה נשאיר לשפים". בעתיד היא צופה שיהיו מעין "חממות לגידול בשר" על מצע גדול יותר מצלחת פטרי.

פרה כן, חרקים לא

"אגב, אנחנו חושבים רק על בשר, אבל מה עם חרקים? אפשר לאכול חרקים", תוהה פרג. "זה רק עניין תרבותי. יש לי חבר מסרדיניה, ושם אוכלים חמורים. שים רגע את הכשרות בצד ותחשוב מה נראה לנו טעים ומה נראה לנו נורא ואיום. פשוט החלטנו שפרה ותרנגולת זה בסדר. אנחנו חיים רחוק יותר מאיפה שמגדלים את המזון, מה שמאפשר לנו לגדל אותו בתנאים בלתי מתקבלים על הדעת, בצפיפות. אני חושבת שאם אנחנו אוכלים בשר, הוא צריך להיות כזה שגדל בתנאים נאותים ובאיזשהו סוג של כבוד".

בשר מהונדס יספק את כל האנושות?

"אם יש לנו צורך בבשר, זה בטח לא בכמות כזו גדולה. לאכול בשר זו העדפה שלנו וזה עניין תרבותי. אנחנו הולכים ומצטופפים בעולם והפתרונות צריכים לבוא מצד ההיצע וגם מצד הביקוש. הגידול בביקוש דווקא מגיע ממקומות שלא אוכלים בהם הרבה בשר. לא נרגיש שינוי גדול חוץ מזה שתהיה לנו עוד אופציה בארוחת הצהריים. בתמונה הגדולה יותר, אני מקווה שיהיו עוד הרבה אנשים שיוכלו להעשיר את התזונה שלהם במקור חלבון חשוב. ואני מקווה שכתוצאה מכך שבשר מתורבת יחליף חלק ניכר מתעשיית הבשר, נוכל להפחית משמעותית את ההשלכות הסביבתיות השליליות כמו בירוא יערות הגשם".

מה יקרה לעובדים בחקלאות הבקר בעולם שמגדל בשר במעבדה?

"מה קרה לעגלונים? כשלא היו סוסים הם עברו לעיסוק אחר. תעשיית הבשר היא תעשייה מאוד לא מקיימת, כי אנחנו צורכים יותר משאבים ממה שיש לכדור שלנו להציע. אחת הסיבות לבירוא יערות גשם היא שצריך את השטחים האלה בשביל לגדל גידולים להאכלת הפרות".

ויש עוד נקודה ששווה לחשוב עליה. לצד התעשייה, גם החקלאות, ובעיקר הבקר, פולטים גזי חממה. כולם מכירים את הסיפורים על הנפיחות של הכבשים בניו זילנד, שנמצאו כגורם לחור באוזון. "כן, בעלי חיים פולטים גז מתאן שהוא גז חממה משמעותי. אבל כל מעגל החיים, מהגידול החקלאי ועד לסטייק על הצלחת תורם לפליטות. זו תעשייה עתירת פליטות פחמן דו חמצני וגזי חממה אחרים. החקלאות תורמת בערך 14% מגזי החממה. משק האנרגיה הוא התורם העיקרי".

אם יהיו לנו פחות פרות להאכיל יתפנו יותר שטחים בשביל מה? נדל"ן?

"לא, בשביל לגדל בהם חקלאות. אפשר גם להחזיר לבעלי החיים את השטח שגזלנו מהם. אנחנו נמצאים בעידן הכחדת בעלי החיים ההמונית הגדול ביותר שידענו אי פעם".