העובדה שהסטודיו לריקוד על עמוד שפתח לאחרונה חוזה רודריגז נמצא ממש סמוך למועדון חשפנות גורמת ללא מעט סקרנים להציץ מבעד לחלונות השקופים בציפייה לגלות גם שם נשים בעירום חלקי יותר או פחות המבצעות ריקוד ארוטי. ההלם שניכר על פניהם למראה גברים מסוקסים שמתאמנים שם לצד נשים חזקות (ולבושות), ילדות וילדים גורם לו תמיד לחייך. מיגור סטריאוטיפים הוא תהליך שלוקח זמן, ולרודריגז יש סבלנות.
מבחינתו, מדובר בענף ספורט וכושר לכל דבר. בסטודיו שלו אין שמץ של סליזיות, והוא משוכנע שיבוא יום והענף המאתגר, האסתטי הזה, ייפטר מתדמיתו הבעייתית. זה יקרה, בין השאר, בזכות העובדה שיותר ויותר גברים מאמצים אותו במטרה לחזק את הגוף ולחטב אותו, בלי "שרירי השואו אוף" המנופחים, כמו שהוא קורא להם, שמתקבלים מאימוני הכוח המקובלים במכוני הכושר הרגילים.
רודריגז (28) עלה ארצה מדרום־אפריקה לפני כשש שנים. "לפני כמה שנים, באחד מסופי השבוע, לפני שיצאתי לבלות במועדון, הצטרפתי למשפחה של חבר לקידוש ופשוט התאהבתי ביהדות", הוא מספר. "חזרתי למשפחה הזאת עוד כמה פעמים ואחרי כמה חודשים החלטתי להתגייר. הוריי, קתולים אדוקים, היו בהלם, אבל השלמתי את התהליך תוך חמש שנים, והצעד הטבעי היה להגיע לישראל".
אחרי שנים כרקדן בלט קלאסי התנסה רודריגז בריקוד על עמוד, השתתף בכמה תחרויות באירופה והחליט שזה ייעודו. האימונים שהוא מציע מתמקדים בכושר גופני, באקרובטיקה עם העמוד ובמה שמכונה בעולם pole fitness. הוא ייסד את איגוד הספורט על עמוד בישראל, ששולח נציגים רשמיים לתחרויות בינלאומיות בתחום, הוא נשא במשך כמה שנים בתואר אלוף ישראל בספורט העמוד ובריקוד אמנותי על עמוד והיה גם אלוף דרום־אפריקה בספורט הזה.
"רוב העוסקים בתחום הם עדיין נשים, אבל אצלנו יש 20 גברים שמגיעים באופן קבוע, וכל הזמן יש מצטרפים חדשים, כולל גברים סטרייטים, 'גבר גבר' כאלה", הוא מספר בחיוך. "למעשה, זה חדר כושר לכל דבר. כל אימון מתחיל ב־20 דקות של שכיבות סמיכה, קיק בוקסינג, טיפוס וכו'. אנחנו שומרים מרחק מהאלמנט הסקסי ועובדים חזק על הטכניקה, שתורמת המון לחיזוק שרירי הליבה, לחיטוב הגוף, לגמישות ולתחושה הטובה. גברים ונשים שמתאמנים קבוע עם העמוד מרגישים עם הזמן חזקים יותר מבחינה גופנית וגם פסיכולוגית, ורובם מאבדים 5־6 קילוגרמים תוך ארבעה־חמישה חודשים".
גברים, הוא מציין, נהנים מיתרון הכוח בפלג הגוף העליון, מה שמקל עליהם ברכישת הכלים הבסיסיים באימון על עמוד. נשים, לעומת זאת, נהנות מיתרון הגמישות הטבעית, לכן הן נעות סביבו בקלות רבה יותר. השיעורים בסטודיו של רודריגז משותפים בחלקם, וסוד ההתמכרות, הוא אומר, טמון בלמידת "טריק" חדש בכל שיעור.
רודריגז: "רוב התלמידים אצלנו נמשכים לאקרובטיקה על עמוד, ששמה דגש על הטכניקה והכוח, ורק חלק קטן מהמתאמנים מגיעים לטובת ריקוד על עמוד ממש. כיוון שעבורי מדובר בספורט, ואולי בגלל הרקע הנרחב שלי בבלט קלאסי, אין אצלנו עקבים גבוהים. חשוב לי מאוד שילדים בני 7–8 שבאים לכאן, וכמובן ההורים שלהם - יידעו וירגישו שזה מקום בטוח ומתאים להם, מקום ששם דגש על ספורט, על כושר גופני, ולא על שום דבר אחר".
העמוד, הוא מסביר, מציע תמיכה בזמן ביצוע צעדים ותנועות אקרובטיות, ולא במקרה הוא עתיד להפוך לענף אולימפי רשמי. מרבית השיעורים הם כאמור טכניים, וכוללים עבודה על גמישות, תרגול פוזיציות והרחבת טווח התנועה. כל שיעור נמשך כשעה ונפתח בחימום אינטנסיבי, כולל כפיפות בטן, שכיבות סמיכה וכו', ונמשך בהיכרות עם הפוזיציות השונות האופייניות. עם הזמן נדרשת עבודה ייעודית, נפרדת, על הגמישות. מיטיבי הלכת, דהיינו המתקדמים בלימוד והמעוניינים בכך - עובדים על שילוב כל אלה בריקוד עם העמוד וסביבו.
