יוצאים לעור
מי הנציחה חברה קרובה שנפטרה בדמי ימיה? מי התקעקעה בעקבות פציעתו של בנה? מי רצתה לכבד את זכרו של כלבה המת? ומי בחר בציטוט של אלברט איינשטיין? 14 מפורסמים חושפים את הסיפורים המרגשים והמפתיעים שמאחורי הציורים שהחליטו לחרוט על עצמם, ואת הגעגוע שהפך לקעקוע, שמציגים אותם בעור אחר לגמרי. פרויקט צילומים שכתוב בגוף
בשנים האחרונות הפכו הקעקועים לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי. מציורים עדינים על הקרסול, ועד לחריטת שמות הילדים בעורף או על פרק כף היד ואפילו "שרוול" ‑ רצף קעקועים לכל אורך היד ‑ הפכו למחזה שגרתי ונפוץ. כל קעקוע כזה טומן בחובו משמעות ועוצמה ‑ בין שנעשה תוך מחשבה עמוקה ובין שבסוג של משובת נעורים. מעין יצירת אמנות פרטית שתלווה את האדם מעכשיו יום־יום. קצת מוזר להיזכר שעד לפני כ־30־20 שנה, מי שבחרו להתקעקע נחשבו לחריגים.
"עד סוף שנות ה־70 של המאה ה־20 סבלה אמנות הקעקוע בישראל מדימוי שלילי", מזכירה יסמין ברגנר, אמנית, חוקרת קעקועים ומקעקעת בקטלוג התערוכה שאצרה "קעקועים - גוף האדם כיצירת אמנות", המוצגת במוזיאון ארץ ישראל. "רוב הקעקועים עד תחילת שנות ה־80 נעשו באופן חובבני ונקשרו לפשיעה ולתרבות שוליים. היה גם נושא הדת, שכן הדעה הרווחת היא שההלכה היהודית מתנגדת לקעקועים באופן גורף. כל אלה הובילו לגישה הרואה בהם טאבו, אם כי כיום נכנסים לשיח הציבורי פרשנויות חדשות המכירות באפשרות הקיום של תרבות קעקועים יהודית קדומה".
סיבה נוספת שמונה ברגנר לרתיעה מקעקועים בישראל היא השואה והמספרים שחרטו הנאצים במחנות הריכוז.
גם אבי וענונו, שנחשב לאחד המייסדים של הענף בארץ ומי שפתח את הסטודיו "פסיכו" לפני 25 שנים בדיזנגוף סנטר, ער לשינוי שעבר התחום. "פעם בשביל להתקעקע הייתי צריך להיות פסיכי או פושע", הוא מספר. "היום ילדים בני 16 באים לבקש שרוול. השבוע אכלתי במסעדה, למלצרית הענוגה היו קעקועים על כל האצבעות. כבר אין יותר מיינסטרים מזה".
גם בחירת הקעקועים היא כמובן עניין אופנתי. "בעבר היו נפוצים יותר הטרייבל טאבו (צורות וקווים שחורים בהשפעה שבטית) או קעקועים יפניים. גם הציוד הלך והשתפר, מה שהוביל להשתכללות של הקעקועים עצמם. צריך גם להבין שהעור הוא לא בד קנבס. הוא משתנה מאדם לאדם, זז. אין כמעט קעקוע בלי טעות. ציון ברוך בא לפעמים לסטודיו שלי ושואל: איך יש לך אומץ לעשות את הקו הזה?"
מה המגמות החדשות בתחום?
"יותר בחורות. פעם לא הייתי רואה שרוול אצל בחורות. בנות מקעקעות היום גם את בית החזה והצוואר. יש טרנד של טקסטים: פסוקים מהתנ"ך, תאריכי לידה בגודל חצי מטר".
בקשות ייחודיות?
"הגיעה אליי סלבריטאית מאוד מפורסמת עם קעקוע על הטוכעס שכיסיתי לה בפיה עם כנפיים ופטרייה. אחר כך היא ביקשה שאגדיל את הכנפיים, כדי שיכסו את כל הגב. לא רציתי לשחק לה בקריירה. אני גם לא מוכן לקעקע על הפנים. היה גבר שביקש קעקוע של פות מסביב לאיבר המין שלו. עשיתי".
1 | שלח לי מלאכים
אייל גולן, 46, זמר
את הקעקוע הראשון שלי, ציור של קופידון, עשיתי בגיל 19. חייב לעשות עליו קאבר! מאז לא הפסקתי.
בסך הכל היום יש לי 23, ואני רק באמצע הדרך.
יש לי שני סוגים של קעקועים: כאלו עם משמעות, שאני חורט באזור גלוי שאני רואה כל הזמן, וקעקועים יפים בלי משמעות מיוחדת. את אלו אני ממקם רחוק מהעין, כדי שלא יימאסו ויגעילו אותי מאובר־חשיפה.
ביד ימין קיעקעתי שרוול. רצף של עשרה קעקועים, שאני והמקעקעת הקבועה שלי בנינו לאורך תקופה ארוכה וכולל שני מוטיבים בולטים: מוזיקה ומשפחה. זה פרויקט רציני שהתכוננו אליו מראש. זה לא קעקוע שעושים ככה סתם, על הדרך. מדובר ביום ארוך, של 12 שעות, שגם בוצע בהרדמה חלקית.
יש לי בשרוול קעקוע של קסטה, גרמופון, לב שמורכב מפסנתר, גיטרה וחצוצרה, קעקוע של גבר שמנגן בצ'לו ולב שמורכב מסולם סול עם הכיתוב "סאונד אוף מיי לייף". בתחתית מופיע השם חיים, הסבא הנערץ והאהוב שלי, ולמעלה חרטתי את שמות שלושת הילדים, כששני מלאכים שומרים עליהם. צירוף של כל האהבות הגדולות שלי על יד אחת.
2 | MAY GIRL
נטלי דדון, 34, דוגמנית ומנחת טלוויזיה 
את הקעקוע הראשון, "myself", קיעקעתי לפני חמש שנים כדי להזכיר לי לשים את עצמי לפני כולם. קלישאתי ככל שזה נשמע, הוא עומד במבחן המציאות, כי אם אני לא אוהבת את עצמי — אין לי סיכוי לאהוב מישהו אחר.
לפני כחודש הצטרף אליו קעקוע נוסף, "may life". הוא נולד בעקבות סיפור שמתמשך על פני שלוש שנים וקשור לחברה. אני יודעת שמוזר לשמוע את המילה חברה בהקשר של נערה בת 15, אבל ככה תמיד הרגשתי לגביה.
במשך שנים אני נוהגת לבקר בבתי החולים, במיוחד במחלקות הילדים, כדי להעניק לאחרים ולעזור. בעולם שמתעסק בביוטי, בפשן ובצילומים — חייבים מדי פעם לתת ולקבל, לעשות משהו גם לנפש. בדרך כלל במהלך הביקורים לא נעצרתי בחדר אחד או התמקדתי בילד ספציפי, אבל שכשנכנסתי לחדר של מאי גורפינקל ז"ל (בתו של השף גולן גורפינקל — א"ה), היא פשוט משכה אותי אליה כמו מגנט. כשהתחלנו לדבר הבנתי שמצאתי לי כתף תומכת וחברה.
בהמשך ניהלנו שיחות עומק של שעות על החיים. היא לימדה אותי לחיות, להעריך כל נשימה, כל רגע. ילדה שכל הילדוּת נלקחה ממנה, מחוברת למכשירים אחרי כימו, הייתה אומרת לי: "נטלי, הכל בסדר. יהיה טוב", ומחייכת. זה נתן לי כוח ופרופורציות. למדתי ממנה ליהנות מכל ביס שהחיים נותנים. לאסוף רגעים, לא חפצים. עם הזמן התקרבנו יותר ויותר. היינו ישנות יחד במיטה. זו הייתה חברות אמת.
לפני כמה שבועות טסתי לתאילנד עם הבן שלי, לחגוג לו יום הולדת שנה. הייתי במסיבת פול מון, בכיף של החיים, כשהודיעו לי שמאי נפטרה. בתגובה, פשוט נכנסתי למקעקע הראשון על החוף ואמרתי לו: "תחרוט 'may life'".
מאי גורפינקל היא השראה עבורי. אני מדברת עליה בהרצאות שלי לפני נערות. תמיד אני אומרת להן שברגעים האלו כשהכל נראה כל כך קשה וגדול — נכשלת במבחן, חברה פגעה בך - אסור לשכוח ליהנות ממה שיש. לקום בבוקר כמו מאי ולומר תודה. עד שאי־אפשר יותר.
3 | יתגבר כארי בציון
מוקי, 42, זמר
משפחה ומוזיקה הם הדברים החשובים בחיי ואני נושא אותם מעל ומתחת לעור.
יד ימין שלי מכוסה כולה שרוול של קעקועים. קעקועים שעשיתי במהלך השנים שזורים אחד בשני, לכל אחד משמעות ייחודית. כל אחד מהם קשור לאנשים הקרובים אליי, למקורות השראה שלי, לחיים שלי. את הקעקוע הראשון, שושנה, עשיתי על הכתף בגיל 18. "iron lion zion" היא שורה משיר של בוב מארלי שמשמעותה "יתגבר כארי בציון".
מארלי ושיריו מהווים לי מקור השראה מגיל צעיר. המשפט הזה הוא בעצם נקודת השקה בין תרבות יהודית לראסטפארי וזהו גם שמו הלועזי של אבי: לובה – Lion.
שמותיהם של שלושת ילדיי, הלל, שיה ורנן, הצטרפו כל אחד בתורו וכך גם נבל אשתי — קעקוע הנבל עוטף את פרח השושנה.
כתר הכוהנים מסמל את שמה של אמי מלכה וקועקע לכבודה, לצד העובדה שכתר הכוהנים הוא אלמנט חשוב בתרבות היהודית.
בין כל אלה שילבתי קעקועים של סמלים מתרבויות שונות או אם לדייק, פרפראזות על סמלים מתרבויות שונות, וביניהם סמלים פולינזיים ויפניים וגיאומטריה קדושה.
העובדה שכולם מתחברים זה לזה מסמלת בעיניי את אחדות כל הדברים – הכל באחד.
המקעקע שלי הוא אבי וענונו, "פסיכו", שיושב בדיזנגוף סנטר. בעיניי הוא רב־אמן אמיתי ומדהים. עבודתו מעוררת השראה בזכות הדמיון, המקוריות, הדיוק ויכולות האלתור שלו – לטעמי הוא מהגדולים בתחומו ואני גאה שיש לי יצירת אמנות שלו על היד שלי.
כמובן שעדיין לא סיימתי. יש לי עוד כמה רעיונות להמשך.
קעקועים הם התמכרות ואהבה.
4 | סיפור אהבה בין־גלקטי
עומר מילר, 37, שף. שירן כדר–מילר, 31, סטייליסטית ומעצבת
עומר: "לפני שש שנים הייתי בחתונה עם שירנקה, אשתי, וגבר בן 60 לטש בה מבטים שנעו בין זימה לרתיעה. באותו רגע לחשתי לה באוזן שאני אקעקע את כל הגוף שלי, כדי שיסתכלו עליי ולא עליה. זה נאמר בחצי צחוק־חצי רומנטיקה, אבל זיכה אותי בנשיקה ואת האדון המבוגר בנביחה.
"כמו קמטים, גם קעקועים מספרים סיפור, ואני ושירנקה בחרנו לספר דרכם את חיינו. שמי מופיע בתוך לב על הזרוע שלה, ובזרוע שלי יש שפנים לצד שמה, כי שפן זה סימן ההיכר שלה. לשנינו יש קעקוע "true love" על החזה ושנינו קיעקענו לב במקום שבו הלב ממוקם.
"אין קעקוע אחד שאהוב עליי במיוחד, אבל זה של הגלקסיה בכל זאת מספר עליי משהו. אולי כי תמיד רקדתי עם שדים ופחדים ועולמות רחוקים".
שירן: "פעם שאלו אותי מה יקרה אם ניפרד. בלי להתבלבל עניתי שאין סיבה שאסיר את הקעקוע — עומר הוא חלק ממני גם אם אנחנו לא ביחד. מה הקעקוע האהוב עליי? הלב על היד. יש בו מעין פס ריק שבעתיד שם הילד או הילדה שלנו יקועקע בו".
עומר: "אין מה לומר, אנחנו קיטשיים, רומנטיקנים ומלאי קעקועים".
5 | העוגן שלי
ניבר מדר, 21 , דוגמנית ופרזנטורית ("רנואר")
את הקעקוע הקטנטן של העוגן, בפרק כף היד, עשיתי לזכר סבא שלי. זה עוגן מצויר, לא מושלם וקצת דהוי בכוונה. עשיתי אותו בתקופה מאוד משמעותית בחיים, בסיום התיכון, כשעזבתי את הבית והתחלתי לעבוד בדוגמנות.
בדיוק אז סבא שלי, שהייתי מאוד קשורה אליו, חלה. הוא עלה מהולנד, התיישב בעמק יזרעאל ועסק בנגרות. בחצר הבית שלו עמדה סירה שבנה מעץ. אני זוכרת אותו שורק להפליא את "חורשת האיקליפטוס" כשהיה עובד בנגרייה.
חזרתי מצילומים מחו"ל במיוחד כדי להספיק לראות אותו, אבל לפני שנחתתי בארץ הוא נפטר. העוגן, שהולך איתי עכשיו לכל מקום, מזכיר לי אותו וכמה חשובה המשפחה, כמו שהוא תמיד הסביר לי.
6 | ניר, אהובי
מיכל ויצמן ("מיכל הקטנה"), 34, כוכבת ילדים
המשפחה שהקמתי היא הניצחון של חיי ואני כל הזמן עובדת בלתחזק ולשמר אותה. לכן הקעקועים על הגוף שלי הם של שמות שני הילדים שלי ושל בעלי.
זה התחיל כשאני וניר הכרנו, זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. עוד לפני שהוא הציע לי נישואים החלטתי שאני חורטת את האות הראשונה של השם שלו. כשנולדו הילדים נוספו גם האותיות שלהם.
את הקעקוע האחרון עשיתי במקסיקו. הגעתי לשם אחרי סיבוב הופעות מטורף בארה"ב. הייתי מותשת ומוצפת געגועים. ואז לפתע, בלי שום מחשבה מקדימה, כאילו קפצתי לקנות קפה, נכנסתי לחנות קעקועים. בחרתי בקעקוע בצורת לב, עם הכיתוב "Nir love of my life". זה הרגיע אותי ונתן לי דלק עד שהגעתי לארץ. מאז, כשאני עצובה או נמצאת רחוקה ממנו, אני נזכרת שהשם שלו חרוט עליי בגוף.
7 | השיבה מהודו
ג'וז י כץ, 77 , זמרת
לפני 13 שנים עשיתי את הקעקוע הראשון והיחיד שלי בינתיים: פריחת עץ הדובדבן היפני ולצידו ציפור דרור גדולה. קיבלתי אותו במתנה ליום ההולדת מהבן שלי, בן.
בן התחיל להתקעקע כבר בגיל 13, והיום כבר אין פיסת עור בגוף שלו בלי קעקוע. כשהוא חזר לארץ מארה"ב, בגיל 18, הוא עורר תשומת לב גדולה. לאף אחד לא היו אז כל כך הרבה קעקועים. אהבתי את הקעקועים שלו, בעיניי זו אמנות לשמה. הוא גם התחיל לעבוד אז בחנות הקעקועים "פסיכו" בדיזנגוף סנטר ונחשב למקעקע מוכשר.
לפני 13 שנים הוא נסע לטיול בהודו, שבמהלכו עבר תאונת אופנוע ונפצע קשה. כשחזר לארץ הוא כבר לא היה יכול להמשיך לקעקע. יד שמאל שלו, שהיא היד החזקה, נפגעה ומלאה בפלטינות. נסעתי להודו להיות לידו וכשחזרנו, החלטתי גם להקדיש את הקעקוע לכבוד החבר'ה הישראלים שעזרו לו לצאת משם.
8 | ברית, מילה
מייקל לואיס, 29 , שחקן
יש לי שני קעקועים בפרק של כל כף יד. מבוך, שמדמה את החיים מבחינתי. בשביל להגיע לנקודה הסופית ולצאת ממנו, צריך להגיע לאיזון של ארבעה אלמנטים חשובים: אהבה, בריאות, שגשוג ואושר.
הקעקוע השני הוא של המילה "מילה". לפי הקבלה, למילים יש הרבה כוח וכל מילה היא עוצמתית.
לכן גם קיעקעתי את זה על היד, כדי להזכיר לעצמי להקשיב, לחשוב לפני שאני מדבר ולהבין שיש לכל מילה שלי משקל.
9 | עם קצת דמיון חופשי
איציק זוהר, 46 , פרשן ספורט
יש לי שני שרוולים ארוכים, בשתי הידיים, שעשיתי לפני שנתיים. עד אז לא התקעקעתי בכלל, אבל מרגע שהתחלתי, הלכתי על זה בגדול, כמו כל דבר שאני עושה בחיים.
השרוול ביד ימין הוא אולד סקול, כמו של פעם, עם ציורים של לבבות ושמות הילדים. לפני כמה חודשים קיעקעתי שרוול גם ביד שמאל, עם איורים מאוריים, שביניהם מוטמע המשפט של אלברט איינשטיין, שאומר, בתרגום חופשי: דמיון חשוב יותר מידע, כי הידע מוגבל למה שאנחנו מבינים ולדמיון אין גבולות. כאדם סקרן מטבעי, עם הרבה דמיון ‑ זה גם המוטו שלי לחיים.
עם המקעקע שלי, אליאב אוזן, יש לי חיבור רוחני. כל יצירה כזאת היא משותפת, וביחד אנחנו בוחרים את הצבעים, הצורות, הדמויות. וכן, זאת גם התמכרות. אני כבר חושב על הקעקוע הבא שלי.
10 | לילו לנצח
שירלי בוגנים, 43, דוגמנית
הנצחתי על קרסול הרגל השמאלית שלי את לילו. הוא ליווה אותי 12 שנים והיה בינינו חיבור מטורף. עשר שנים הוא חי איתי בארה"ב, לקחתי אותו איתי לצילומים. היינו טסים יחד, אני והכלב המלטזי שלי.
לפני שנתיים וחצי הוא מת בעקבות סתימה במעי וזה שבר לי את הלב. אף פעם לא הייתי בקטע של קעקועים, אבל אמרתי לעצמי, אם כבר, אז שיהיה קעקוע עם משמעות. אני ובעלי קיעקענו ביחד "lilo", הוא על החזה ואני על הקרסול.
11 | טבעת חותם
דיוויד פרנקל, 33, שף מסעדת פרונטו
לפני ארבע שנים החלטתי להנציח את אבא שלי, דוד הנריך, שנפטר לפני 14 שנה ממחלת הסרטן בגיל 73. בחרתי לקעקע על יד שמאל את החתימה שלו, שהייתה לה מבחינתו משמעות גדולה. אתה מחויב לכל מה שאתה חותם עליו, כך הוא האמין וגם חינך אותנו, הילדים שלו. ממנו למדנו שצריך לקיים הבטחות.
אבא שלי (בתמונה), מהנדס שהוזמן לישראל להקים את התעשיות הפטרוכימיות בחיפה, היה מאוד דומיננטי בחיים שלי ובחיים של מי שסבב אותו. אנשים מאוד אהבו אותו, היה לו לב רחב, הוא היה נדיב מאוד ונראה קצת כמו סנטה קלאוס.
הקעקוע מסמל עבורי את ההתחייבות ללכת בדרכו, לזכור אותו ואת עולם הערכים ומוסר העבודה שלו, שגם הוביל אותי להצלחה שלי היום.
12 | מקיץ אל חלום
רועי חסן, 34, משורר
מגיל צעיר ידעתי שהחלום הכי גדול שלי, פסגת שאיפותיי, זה להקים משפחה, לקדש אותה ולשמור אותה ביחד. זה לא מובן מאליו כמו שאולי נוטים לחשוב. ההפך, תפסתי את זה כפלא עצום, נס ממש. אני יודע שזה נשמע קצת מוזר, כאילו מה בכלל הופך דבר כל כך שכיח — כמו משפחה — לחלום? אין לי תשובה חד־משמעית ואני גם לא אחד שנוטה לעשות לעצמו אנליזות.
הייתי בן 19 כשפגשתי את עמירה במרפסת ביתה של חברה משותפת ומאותו יום אנחנו יחד. לא, זו לא צורת ביטוי, זה מה שזה. כמה ימים אחר כך, כשהיא הגיעה אליי הביתה, אמא שלי שאלה אותי מי היא ועניתי — אשתי. אחרי כמה חודשים כבר הצעתי לה להביא ילד. היא כמובן לא הסכימה, אבל גם לא זרקה אותי, שזה גם משהו. לקחנו את הזמן עם החתונה, חיינו עברו אינספור אירועים לא פשוטים, אבל למרות כל זה, לא היה לי ספק שהיא האישה של חיי.
לפני תשע שנים, ביום הולדתה, קיעקעתי את שמה על זרוע ימין שלי. מבחינתי, זו הייתה הצהרת כוונות חד־צדדית שלעד היא תהיה חלק ממני. לא ידעתי איך היא תגיב, אפילו חששתי. אבל יומיים אחר כך היא קיעקעה את שמי. שנה אחר כך התחתנו. נולדה לנו בת, שמש חיינו, וקיעקעתי על זרוע יד ימין גם את שמה — אסי. אולי לא הכי נעים להודות בכך, אבל תודה לאל, אני לגמרי חי את החלום.
13 | משבר גיל 40
שרון חזיז, 47 , זמרת
את הקעקוע הראשון עשיתי בגיל 19, כסוג של התערבות. חברה שלי מאוד רצתה לעשות קעקוע של מלאך, אבל פחדה. אמרתי לה: אם תקעקעי מלאך — אני אקעקע מכשפה. כך עשיתי קעקוע של מכשפה על מטאטא על הגב. לאחר כמה שנים ביקשתי מהמקעקע לכסות אותו. הוא צייר לי עליו פרח יפני ענקי, שאני לא אוהבת. אחריו היה גם ורד שעשיתי עם הגיטריסט שלי.
הקעקוע בשוק ימין נבע ממשבר גיל ה־40. כולם אמרו לי: 40, 40, 40, נכנסתי ללחץ והחלטתי לקעקע לב עם כנפיים, הכי אולד סקול שיש, עם המספר 1969, שנת הלידה שלי. עכשיו אני לא יכולה לשקר על הגיל שלי.
מסקנות: על קעקועים שעושים בגיל צעיר מצטערים. ומי בכלל עושה קעקוע של מכשפה?
לפנייה לכתב/ת 
