שישי 22 בספטמבר 2017
ידיעות אחרונות
חדשות • 07.09.2017
אצלנו זה לא יקרה
עמיר בן־דוד

כל מה שרציתם לדעת על הוריקנים: שאלות ותשובות עם פרופ' דניאל רוזנפלד, מומחה למדעי האטמוספירה במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, שהשתתף בעבר במחקרים במסגרת המכון האמריקאי לחקר ההוריקנים.

 

איך נוצר הוריקן?

 

הוריקן נוצר כאשר גשמים טרופיים בעוצמה גדולה פוגשים באוקיינוס שטמפרטורת המים בו גבוהה. כשזה קורה במרחק גדול מספיק מקו המשווה, התוצאה יכולה להיות תנועה סיבובית של העננים שיוצרת מערבולת גדולה.

 

האם זה יכול לקרות גם אצלנו?

 

לא. כדי שיווצר הוריקן צריך גוף מים גדול מספיק בשילוב עם חום טרופי והיווצרות של עננים טרופיים. זה קורה בקיץ, ורק באזורים החמים של האוקיינוס שבהם הטמפרטורה מגיעה ל־28-27 מעלות.

 

איך קובעים את הקטגוריה של הסופה?

 

הקטגוריה נקבעת לפי עוצמת הרוח המקסימלית סביב עין הסערה. המינימום הוא כ־120 קמ"ש, והדרגות עולות עד לקטגוריה 5, שבה עוצמת הרוח היא 250 קמ"ש — כמו בסופה הנוכחית.

 

מה הופך את ההוריקן למסוכן כל כך?

 

כמויות המים הגדולות שמציפות אזורים גדולים. ההצפות נובעות הן מכך שההוריקן דוחף את מי הים ליבשה, והן מכמויות הגשם האדירות שיורדות בזמן קצר.

 

האם אפשר לראות גידול בעוצמתן של הסופות הללו?

 

מבחינה סטטיסטית עדיין לא רואים גידול, והפגיעה הגדולה יותר באוכלוסייה נובעת לא מהתחזקות הסופות אלא מכך שיותר ויותר אנשים עוברים לגור באזורים המישוריים שלאורך חופי האוקיינוס.

 

התחממות כדור הארץ תביא ליותר סופות כאלה?

 

זו הנחת היסוד של המדענים. חלק ממה שבונה את הסופה זה חום המים באוקיינוס, ועם ההתחממות הגלובלית המים יהיו חמים יותר וההסתברות להיווצרות סופה תגדל.

 

איך נערכים לסופה כזו?

 

בטווח הקצר צריך לא להימצא במקום שעלול להיות מוצף. בטווח הארוך עדיף לבנות בית שיהיה מוגבה באמצעות כלונסאות כך שלא יטבע כשיש הצפות.