מי שעקב אחר ההתבטאויות של בכירי מערכת הביטחון בישראל בשבועות האחרונים לא הופתע מהפרסומים שיצאו אתמול בבוקר מכיוונה של סוריה.
"פרויקט הדיוק" — תוכנית דיוק הטילים של איראן, סוריה וחיזבאללה — שיש לו גם שם קוד צבאי בישראל, עומד בראש סדר העדיפויות של צה"ל. משאבים רבים מושקעים במאמץ למנוע את הגעת האמצעים לידי חיזבאללה. האזהרות נשמעו שוב ושוב, האיומים היו ברורים, אבל אלה ואלה לא הרתיעו את הצד השני מלהמשיך ולפתח את הפרויקט בסוריה ובלבנון.
אם התקיפה אתמול היא אכן של צה"ל, הובהר כאן שישראל עומדת מאחורי איומיה. אמינות היא דבר חשוב מאוד במזרח התיכון המשתנה, ועוד יותר מול מה שמכונה "ציר הרשע". ההערכה כעת היא שבעקבות התקיפה יאיצו האיראנים את הפרויקט בלבנון, מתוך ההבנה שישראל נמנעת מלתקוף שם. זאת בשל ההבנות הבלתי כתובות מול חיזבאללה, ולפיהן התקיפות מתבצעות רק על אדמת סוריה.
כעת מגיע רגע מבחן חשוב ורגיש: האם ישראל תעמוד מאחורי איומיה ותסתכן בפתיחת חזית מול חיזבאללה, או שתימנע מכך מחשש להסלמה. וחשוב לא פחות: האם הצד השני הבין שאולי לא כדאי בכלל לקדם הקמת מפעל מול רצינות הכוונות הישראלית.
עשר שנים ויום אחד בדיוק חלפו בין תקיפת הכור הסורי ב־2007 המיוחסת לישראל לבין התקיפה של אתמול. צה"ל תקף יותר ממאה פעמים על אדמת סוריה. עד היום היו אלה משלוחי נשק, הפעם זו אופרה אחרת: מתקן יבשתי מדינתי, שהוקם בסיוע איראני, שמטרתו שיפור יכולת הדיוק של טילי חיזבאללה. התקיפה התבצעה בתנאים אזוריים קשים עוד יותר מאלה של 2007, על רקע כניסת רוסיה לסוריה הן במישור הדיפלומטי והן במישור המבצעי.
לפני שבועיים נפגש ראש הממשלה נתניהו עם נשיא רוסיה פוטין והציג בפניו את הדאגה המרכזית הישראלית: פרויקט הדיוק של איראן וחיזבאללה. לא ברור האם פוטין נתן אור ירוק למהלך, אבל תקיפה כזו מלמדת על נחישות ישראלית בהשגת המטרה. נחישות כזו הייתה חסרה בלחימה באותו ציר רשע, איראן־סוריה־חיזבאללה, במה שהגיע לבסוף לניצחון הסורי מול המורדים.
רוסיה הציבה את מערכות ההגנה האוויריות הכי מתקדמות שלה. בהיבט המודיעיני ההישג מרשים: יש להניח שתקיפת מפעל הטילים המדויקים בסוריה התבצעה רק אחרי שהגיע האקדח המעשן.
ישראל לא לקחה אחריות על התקיפה, אך כלי תקשורת המזוהים עם משטר אסד האשימו את חיל האוויר הישראלי. אם אכן ידיים ישראליות ניווטו את המבצע, ניתן להעריך שהקבינט התכנס באחרונה ונתן אור ירוק כללי לתקיפה. האירוע התבצע בזמן תרגיל צה"לי רחב היקף בצפון, "אור הדגן" שמו, ורמת הכוננות בכל המערכים בשיאה — אבל מועד התרגיל נקבע כחצי שנה מראש לפחות.
אפשר להניח שמכאן הכדור עובר לאסד. הוא ימתין לאור ירוק מפטרונו במוסקבה בשאלה אם וכיצד להגיב והאם לצרף את חיזבאללה לעסק. עד היום נמנע הנשיא הסורי מכך, פרט לירי טילי נ"מ לעבר מטוסי חיל האוויר לפני חצי שנה, אחרי תקיפה על אדמתו. אבל אסור לטעות: הדבר מחייב שמירת רמת כוננות גבוהה.
