מפתח כנגד מפתח

"כילד גרנו בדירת 70 מ"ר ללא מעלית וללא מרפסות, והיום כבעל משפחה אני עתיד להיכנס לדירת 4 חדרים חדשה עם גינה בבניין חדש ומודרני", מספר יוסי צרפתי, 44, נשוי ואב לשלושה ילדים, עובד בעיריית רמת־גן, דייר בפרויקט בינוי־פינוי ברחוב העצמאות ביהוד־מונוסון. "אני לא יכול לתאר לך בכלל מה המשמעות של זה, יש לנו בבניין אנשים מבוגרים שבמשך שנים חלמו לגור בבניין עם מעלית, ועכשיו החלום שלהם מתגשם מבלי שהם עזבו את הבית".

צרפתי גר עד כה בדירת 2.5 חדרים, בשטח של 76 מ"ר, בקומה שלישית, בבניין ישן שנבנה בשנת 1964. בתמורה להסכמתו להתחדשות עירונית הוצעה לו במקומה דירת 4 חדרים בת 110 מ"ר עם מרפסת בת 10 מ"ר שבנתה חברת אזורים. ולא רק זאת, צרפתי גם לא נאלץ לראות לחפש דירה להשכרה ולעבור לגור בה עד שדירתו החדשה תהיה מוכנה. הוא ייכנס לביתו החדש הישר מביתו הישן, בלי תחנות ביניים.

"רק בזכות זה הצלחנו לעקר את ההתנגדויות", מספר צרפתי. "יש הרבה אנשים מבוגרים בבניין. אוכלוסיה מבוגרת שהתנגדה או כפי שאמרו במילותיהם: 'מפה לבית החדש או מפה לבית העלמין'. אז קודם בנו ורק אחר כך פינו. בדירה הישנה היה לנו חצי חדר לכל הילדים וכל יומיים התפוצצה צנרת מים, עד שהדיירים הפנימו שאי אפשר להמשיך לגור ככה".

וכך, במקום בניין רב הקומות הראשון של יהוד, שהתנשא לגובה שלוש קומות בלבד, הוקם מגדל במסגרת פרויקט בינוי־פינוי־בינוי עם 91 יחידות דיור. לפני כשבועיים עברו רוב הדיירים מבתיהם ישירות לבניין המגורים החדש שבנייתו הושלמה בטרם נהרס הבניין הישן.

יוסי צרפתי מצביע על דירתו הישנה שמיועדת להריסה. מאחוריו, בניין מגוריו החדש | יזם: חברת אזורים. צילום: ליאור גרונדמן

"כשהגיעה העסקה הבנו שזה קרש קפיצה", ממשיך צרפתי, "להתמתח ולהתרווח בדירת 4 חדרים חדשה עם חניה, מרפסת ומחסן. עשו הגרלה בין הדיירים ולפיה נקבעה חלוקת הדירות. אתה רואה לכל אורך התהליך את הבניין צומח לך מול הבית הישן ומבין שמפה לא תזוז, לא מפחד שיקרה משהו. בשבוע שעבר עברנו ובשבילנו זה היה יום חג".

הפרויקט של חברת אזורים ברחוב העצמאות המתחדש ביהוד, כולל שני בניינים. עם השלמתו של הבניין הראשון יחל שלב ב' של התוכנית, שבמהלכו יוקם שם עוד בניין מגורים, ויושלם הפיתוח הסביבתי שיכלול גינה גדולה בין הבניינים. בשני הבניינים יהיו 182 יחידות דיור. הבניין הראשון שמאוכלס בימים אלו נהנה מנגישות תחבורתית גבוהה לצירי תנועה, סמיכות למוסדות חינוך וקרבה לפארק ולהיכל התרבות העירוני.

"בפרויקט ביהוד הייתה לנו האפשרות לחסוך מהדיירים את מעבר הביניים, והוודאות והשקט הנפשי שהדיירים קיבלו, היו שווים הרבה", אומר משה קורן, מנהל פיתוח עסקי ושיווק בחברת אזורים. "היכולת שלנו בפרויקט הזה לאפשר לדיירים לעבור לדירה החדשה באותו היום שבו הם עוזבים את דירתם הישנה, עזרה לנו גם למזער את אחד מהמחסומים הפסיכולוגיים הגדולים ביותר של דיירים בפרויקטים של התחדשות עירונית – לראות את הנכס היקר ביותר שלהם נהרס בתמורה להבטחה לדירה שתהיה מוכנה רק עוד כשנתיים".

שר הבינוי והשיכון, האלוף (מיל') יואב גלנט, אומר על שיטת הבינוי־פינוי: "מדינת ישראל מחויבת להיות יצירתית במתן פתרונות דיור. עם כניסתי לתפקיד, הוריתי על פישוט התהליך, במטרה לאפשר בנייה של מגדלים גבוהים יותר במקום מבנים נמוכים וישנים עם תשתיות מתפוררות. בינוי־פינוי הוא פתרון יצירתי המבצע את המטרה בנוחות וביעילות גדולים יותר".

אם כן, מעתה אימרו "בינוי־פינוי" ולא "פינוי־בינוי" – שינוי קטן בסדר המילים שמשמעותו רבת השלכות. לצד תוכניות התחדשות עירונית כמו תמ"א 38/1 שכוללת תוספת קומות לבניין קיים, תמ"א 38/2 שכוללת הריסה ובנייה, ותוכנית פינוי־בינוי שבמסגרתה מפנים ממתחם של בניינים ישנים את הדיירים הוותיקים לדירות זמניות, הורסים את הבניינים ובונים במקומם בניינים מודרניים, יש סוג נוסף של פרויקטי התחדשות עירונית שבמסגרתם חיי הדיירים קלים יותר. במסגרת תוכנית הבינוי־פינוי הדיירים מקבלים מפתח כנגד מפתח מבלי לעבור לדירות שכורות.

שיטה זו, ככל שהיא אפשרית, מהווה פתרון אולטימטיבי לבעלי הדירות ובעיקר לאוכלוסייה הבוגרת. היתרונות לדיירים ברורים: הם ממשיכים להתגורר בסביבת המגורים המוכרת להם ללא צורך להעביר את הילדים לבתי ספר ולגני ילדים חדשים או לעבור סניף של קופת חולים. הבניין החדש נבנה לנגד עיניהם, מה שמקנה להם תחושת התחדשות, מונע מהם את הלחץ הכרוך בחיפוש אחר דירה בשכירות ומשחרר אותם מהתלות בחסדיהם של משכירי דירות ומתווכים. הם מחזיקים תמיד בנכס, כאשר בסוף התהליך הם עוברים מדלת לדלת.

גם מבחינת היזמים, יש יתרונות לבינוי־פינוי. שיטה זו מקנה ליזם של התחדשות עירונית ערך מוסף של אמינות ויכולה לסייע בקידום פרויקטים שכדאיותם הכלכלית אינה מספיק גבוהה. החיסכון בעלויות הגבוהות הנובעות מפינוי הדיירים מסייע לפרויקטים רבים של התחדשות עירונית להיות יותר רווחיים, וחוסך גם את הצורך להגדיל את צפיפות הדירות בבניין, או לחפש פתרון אחר על מנת להצדיק את הוצאתם לפועל.

זה לא סוד שהקמת פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית אורכת שנים. הרי ב־15 השנים שחלפו מאז אושרה תוכנית ההתחדשות העירונית הלאומית, התעכבו לא מעט פרויקטי פינוי־בינוי בסבך הבירוקרטיה הממשלתית, בין ועדות התכנון לרשויות המקומיות, ובין יזמים ודיירים. לפני כארבע שנים, הבשורה הממשלתית הייתה שיטת ‏הבינוי־פינוי, שפיצחה, כך סברו, את אתגר ההתחדשות העירונית. אלא שקבינט הדיור בראשות שר האוצר כחלון התמקד בתוכנית מחיר למשתכן והזניח את ההתחדשות העירונית. ב־2014 התחילה בנייתן של 2,892 יחידות דיור בפרויקטי פינוי־בינוי ובינוי־פינוי, ובשנת 2016 רק 2,263 דירות מתוך 53 אלף יחידות דיור שהוחל בבנייתן, נבנו במסגרת פרויקטים של פינוי־בינוי. רק ארבעה אחוזים מתוך סך התחלות הבנייה.

ועדיין, לא פעם שיטת בינוי־פינוי אכן מזרזת את ההליכים. "עבור הדיירים מדובר בביטחון מלא בקיום העסקה וצמצום חוסר הוודאות הכרוך בתוכניות כאלה", מסביר יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג. "הדייר לא מרגיש את מהלך הפינוי ונחסכת ממנו תקופת הביניים ובסופו של תהליך הוא מחליף מפתח במפתח".

גם ניסים אסייג, מנכ"ל קבוצת NSA התחדשות ובניין, סבור כך. בימים אלה הוא שוקד על פרויקט גדול של בינוי־פינוי בכיכר הקומנדו שבמרכז העיר לוד בשיתוף אדריכל העל אילן פיבקו. בתוך המתחם מצויים שטחים פנויים, שעליהם ייבנו מקטעים מהפרויקט. כשהמקטע ייבנה, ייכנסו לגור שם דיירים שיפנו את דירותיהם הישנות, וכך הפרויקט ייבנה בשלבים. "תחילת הבנייה החדשה לפני פינוי הדיירים בבניין מייצרת ביטחון בקרב הדיירים המתפנים", מסביר גם אסייג. "למעשה הם נשארים בדירותיהם עד לקבלת הדירה החדשה, ובכך נחסך מהם הצורך לעזוב לדירה שכורה ולהיכנס להרפתקה. ואילו מבחינת היזם מדובר בחיסכון משמעותי בהוצאות על שכירות וערבויות".

הקצאת קרקעות

ההסכמה הרחבה בקרב היזמים והדיירים לגבי יתרונותיה של שיטת הבינוי־פינוי לביצוע פרויקטי התחדשות עירונית לא נעלמת מעיניהם של אנשי משרד השיכון ושל הרשויות המקומיות, והם מנסים לעודד הקמת פרויקטים כאלה בכל מקום אפשרי.

יהודה כתב, מנכ"ל משותף בקבוצת כתב, הוא יו"ר הוועדה לפינוי־בינוי בארגון הקבלנים, המקדמת הקמת כ־4,000 יחידות דיור במסגרת חטיבת ההתחדשות העירונית של הקבוצה. "פרויקטים מסוג בינוי־פינוי מתאפשרים כאשר קיימת קרקע פנויה בקרבת מקום השייכת לרשות או לגורמים פרטיים וניתן לבצע חילופי שטחים", הוא מסביר. "במקרה כזה, חשוב לבצע את הפרויקט בפיזור הומוגני ולייצר אינטגרציה בבניינים בין אוכלוסייה קיימת לאוכלוסייה חדשה ולא להעביר את כל הדיירים הקיימים לבניין אחד".

דוגמה לפרויקט מסוג זה היא פרויקט בינוי־פינוי שמקדמת קבוצת כתב במתחם קדושי מצרים ביהוד־מונוסון. הפרויקט כולל הריסה ופינוי של 144 דירות ישנות ובנייה של 655 דירות חדשות בתשעה בנייני מגורים בני 15 קומות כל אחד. בפרויקט התחדשות עירונית זה נבנים הבניינים החדשים על קרקע זמינה במתחם. לאחר שהבנייה תסתיים, הדיירים יעברו ישירות לדירות החדשות, ורק אז יהרסו את הבניינים הישנים.

גם ביבנה קיבלה לאחרונה תוקף תוכנית בינוי־פינוי לבניית 487 יחידות דיור שמקדמת קבוצת אלמוג ברחוב החרמון בשכונת נאות־שזר בעיר. במסגרת התוכנית, יפונו דיירים מ־92 דירות בשלושה בניינים בני שלוש וארבע קומות. החברה תקים במקום הבניינים הישנים חמישה בניינים חדשים: ארבעה מגדלים בני 21 קומות כל אחד, ובניין נוסף שיתנשא לגובה של 28 קומות.

לצורך קידום התוכנית הקצתה העירייה ארבעה דונם לבניית שני מגדלים לפני פינויים והריסתם של המבנים הישנים. כך, הדיירים המפונים יוכלו לעבור ישירות למגדל ללא תקופת מעבר והמתנה. הדיירים המפונים יקבלו דירות 4 חדרים חדשות בשטח של 100 מ"ר, בתוספת מרפסת בת 12 מ"ר, חנייה ומחסן, במקום הדירות הנוכחיות שלהם, ששטחן כ־70 מ"ר. בסך הכל יתפרש המתחם על פני 13 דונם.

בשכונת רייספלד בקריית־אונו, שבה מוקם פרויקט בינוי־פינוי, נעשו חילופי שטחים. את הפרויקט הובילו החברות שיכון ובינוי נדל"ן ותדהר, והוא כולל הקמת ארבעה מגדלים בני 11-12 קומות עם 180 יחידות דיור. 60 מהן מיועדות לדיירים הנוכחיים ושאר 120 הדירות משווקות לקהל הרחב. "בעצה אחת עם העירייה הוחלט על חילופי קרקעות לצורך כך, מה שאפשר לדיירים הוותיקים להישאר בבתיהם מבלי לספוג טלטלות", אומרת דורית סדן, סמנכ"ל השיווק בשיכון ובינוי נדל"ן. שניים מתוך ארבעת המגדלים שכולל הפרויקט נבנו בסמוך, בקרוב יעברו הדיירים להתגורר בהם ורק אז הדירות בבנייני הרכבת הישנים ברחוב שלמה המלך ייהרסו ובניית הפרויקט תימשך.

הדיירים שיפנו את דירותיהם יקבלו דירות 4 חדרים בשטח של כ־100 מ"ר, הכולל ממ"ד, מעלית, מחסן, חנייה ומרפסת שמש מרווחת. לדברי סדן, כחלק מהפרויקט, יורחב הרחוב, תבנה ריאה ירוקה וישופרו התשתיות.

ערך הדירות המפונות עומד על 1.150-1.250 מיליון שקל. מחירי הדירות החדשות שהדיירים המפונים יקבלו צפויים לנוע סביב 2.3-2.5 מיליון שקל. מדובר בתוספת של מיליון שקל לערך הנכסים של הדיירים, שכל שנדרש מהם היא חתימה בסך הכל. רווח נקי לכל הדעות.

ירוק מול ירוק

אך לא תמיד ניתן להקדים את הבינוי לפינוי. "מכיוון שפרויקטי התחדשות עירונית נעשים בדרך כלל במרכזי הערים, ברוב המקומות אין עתודת קרקע שעליה ניתן לבנות לפני ההריסה", אומר דן גינגיס, מנהל חטיבת אלדר סוהו. "גם אם יש קרקע, לעתים מסיבות טכניות לא ניתן לעשות זאת. לרוב, פרויקטים כאלה מתבצעים במתחמים גדולים הכוללים שטח ירוק שעליו ניתן לבנות את המגדלים החדשים, כאשר השטח הירוק החלופי מוקם בעצם באזור שבו ניצבו הבניינים הישנים".

פרויקט "דוניץ בקריית האמנים" המוקם על ידי חברת אחים דוניץ בראשון־לציון הוא אחד הפרויקטים הגדולים מסוג בינוי-פינוי עם תב''ע מאושרת. במסגרת תהליך ההתחדשות של שכונת סלע הוותיקה, ייהרסו חמישה בנייני רכבת ומספר בניינים נמוכים הכוללים 276 יחידות דיור שניבנו בשנות ה־50 וה־60 ללא ממ"דים, ללא מעליות וללא חניון תת קרקעי. במקומם, תבנה החברה כ־1,400 יחידות דיור ב־14 מגדלים מפוארים בני 19-31 קומות, הכוללים חניונים תת קרקעיים, לובי יוקרתי, מעליות חדישות ועוד. הפרויקט תוכנן על ידי משרד פייגין אדריכלים.

"אין ספק שאחד הקשיים המשמעותיים בפרויקט של פינוי־בינוי הוא הלוגיסטיקה הכרוכה במציאת דיור חלופי לדיירים המפונים מדירותיהם הישנות", מודה נסים אחיעזרא, מנכ"ל חברת אחים דוניץ. "דרך מצוינת להתמודד עם הקושי הזה היא המודל של בינוי־פינוי. אנחנו בונים מגדל במתחם, ולאחר השלמתו כ־20 אחוז מהדירות שבו, מאוכלסות בדיירים מהבניינים האחרים המיועדים להריסה במתחם. כך הדיירים לא צריכים לעבור פעמיים, הם עוברים מיד לדירה בבניין החדש בשכונה, וזו כבר דירתם הקבועה. זה המודל הרצוי, הוא מסיר הרבה התנגדויות וחסמים בשלבי ההחתמה על החוזים, אבל לא תמיד מצוי".

לאחרונה דיווחה החברה כי תיישם פרויקט מסוג זה גם  במתחם הנמצא בשכונת יד־אליהו בתל־אביב, הגובל ממערב בגן וולפסון וממזרח בגבעתיים. המתחם משתרע על פני כ־15 דונם ומורכב ממספר בניינים ובהם 150 דירות ושטחי מסחר. במקומם תבנה החברה לפחות 450 דירות.

גם בשכונת נווה־דוד שבחיפה שבה אושרה לאחרונה התוכנית הגדולה ביותר בעיר, נקטו בשיטה דומה. הפרויקט שאותו מקדמת קבוצת אלמוג מזה שש שנים, כולל פינוי של 74 משפחות ובנייה של שלושה מגדלים בני 25 קומות כל אחד, עם 437 יחידות דיור בסך הכל, במשולש הרחובות אמציה, שלמה המלך ואסתר המלכה. הפרויקט צפוי להיבנות בשלושה מקטעי ביצוע: בשלב ראשון יפונו כ־24 משפחות וייבנה המגדל הראשון ובו 161 יחידות דיור. לאחר השלמתו יוחזרו אליו הדיירים המפונים הראשונים ודיירים נוספים מבניינים אחרים. בהמשך ייבנו בשלבים גם המגדל השני והשלישי. במסגרת התוכנית ייבנו גם מקלט ציבורי אשר ישמש את התושבים במקרה חירום וגם מרכז לבריאות המשפחה בשטח של כ־500 מ"ר שישמש את תושבי השכונות החדשות באזור.

"זהו מסע ארוך של למעלה משש שנים שלאורכו פעלנו נמרצות יחד עם העירייה ודיירי המתחם", אומר יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג. "קידמנו תוכנית המעניקה איכות חיים גבוהה ומענה מלא לצרכי המפונים, ומאפשרת במקביל קיום של פרויקט מודרני, כלכלי ונכון לשכונה. החברה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם העירייה, בין היתר גם לטובת מימון קרן שתסייע בתשלומי האחזקה עבור דיירים שיזדקקו לכך".

החלפת ייעוד

המילה האחרונה בשיטת הבינוי־פינוי כאשר אין בנמצא קרקעות השלמה, ואין דרך לבינוי־פינוי חלקי, היא החלפת ייעוד הקרקעות. הוועדה המקומית פרדס־חנה־כרכור אישרה תוכנית בינוי־פינוי חדשה במתחם למרחב בפרדס־חנה. התוכנית היא פועל יוצא של עבודה ארוכה ומאומצת של בעלי הדירות במתחם בייצוג חברת בראל נכסים והחברה לפיתוח והתחדשות עירונית. העבודה על המתחם החלה לפני כחמש שנים. רק כעת, הפרויקט שידע לא מעט אתגרים, מתחיל לרקום עור וגידים, כאשר התוכנית הומלצה להפקדה בוועדה המחוזית.

במסגרת הפרויקט, במקום 28 יחידות דיור בשני בניינים ישנים ברחוב למרחב 290-291 בפרדס־חנה, ייבנו שני בניינים חדשים, בני כ־14 קומות כל אחד, 114 יחידות דיור בסך הכל. מדובר בתהליך ייחודי של בינוי־פינוי, שבמסגרתו יתבצעו החלפות של קרקע ציבורית ופרטית. ראשית ייבנו הבניינים החדשים – האחד על שטח בין הבניינים הקיימים, והשני על שטח ציבורי צמוד. לאחר שתסתיים הבנייה, יעברו בעלי הדירות אל דירותיהם החדשות. לאחר מכן הבניינים הישנים ייהרסו, והפרויקט יחזיר את השטח הירוק הציבורי שנלקח לטובת הבנייה במקום אחר: בקרן הרחובות, מקום שבו הוא אפקטיבי יותר לקהילה לתושבי האזור. על פי התכנון, העירייה תקים במקום גינת משחקים חדשה. היועץ המשפטי של בעלי הדירות הוא עו"ד יריב בר־דיין ועל התכנון האדריכלי מופקד אדריכל גיל שנהב, ממשרד כנען שנהב אדריכלים.

ניר שמול, מנכ"ל החברה לפיתוח והתחדשות עירונית מספר: "בניגוד לפרויקטים של בינוי־פינוי רבים המתבצעים באמצעות קרקעות השלמה, כמו בשכונת רמת־אליהו בראשון־לציון למשל, אנחנו לא מנכסים קרקע אלא מבצעים החלפת קרקע ציבורית ופרטית לזמן נתון. מדובר בצעד מאוד יצירתי שללא ספק יאיץ את התהליך מאחר ומדובר בקרקעות פנויות".

תיקון היסטורי

תוכנית הבינוי־פינוי־בינוי הגדולה בישראל יוצאת לדרך – השכונה המוזנחת קריית־משה ברחובות שבה מתגוררים בני הקהילה האתיופית, תיבנה מחדש, תתפתח ותטופח. במקום 2,200 דירות הקיימות בה כיום, ייבנו בה 9,200 דירות חדשות. במקום בנייה רוויה צפופה ושיכונים שנראים כמו סלאמס, ייבנו שם בניינים חדשים בני 9-20 קומות. במקום שכונה היסטורית רעועה, שתושביה חשים מבודדים ונטושים, תוקם שכונה הטרוגנית ומודרנית.

זוהי, אולי, תוכנית ההתחדשות החשובה ביותר בארץ, מאחר שמדובר במקום עם היסטוריה של אלימות, שבו שיעורי העוני והאבטלה גבוהים, ושכ־60 אחוז מתושביו מוכרים למחלקת הרווחה.

שלוש שנים ארך התכנון. הבנייה תחל על פני שטחים ציבוריים, לאחר השלמתה יאוכלסו הדירות החדשות ורק אז יפונו השיכונים הישנים. כך יימנעו מהתושבים קשי היום הדאגות הכרוכות במציאת דירה להשכרה, ותשלומי שכר הדירה החודשיים.

תוכנית ההתחדשות העירונית בקריית־משה משתרעת על שטח של כ־1,185 דונם. 1,300 יחידות דיור מתוך כלל הדירות בשכונה, מיועדות להתחדשות עירונית. כ־7,000 דירות נוספות ייבנו במקום. הקומות התחתונות של המבנים ברחובות המרכזיים יתהדרו בחזית רציפה. בשכונה ייבנו גם מוסדות ציבור שישרתו את האוכלוסייה שתגדל, ויוקצו כ־115 דונם של שטחים פתוחים לרווחת התושבים.

התוכנית עתידה גם לשבץ את אזור התעשייה רכטמן במתחם הכולל, וכ־370 אלף מ"ר יוקצו עבור מסחר, תעסוקה ומלאכה. על תכנון הפרויקט הופקד משרד בר לוי אדריכלים ומתכנני ערים.

התוכנית נערכה בשיתוף פעולה הדוק עם התושבים, ובין היתר, התקיימו מפגשי שיתוף הציבור עם התושבים ונציגי משרד הבינוי והשיכון והעירייה. כדי שהתושבים יכירו את זכויותיהם, נערכת בשכונה פעילות הכשרה והסברה נרחבת, שבמסגרתה ממפים את צרכי התושבים ומסייעים להם בבחירת נציגויות לבתים.

יש מי שמפקפקים באפשרות לשווק מחדש את השכונה שנפגשה קשות בשל המיצוב הנמוך שלה. לעומת זאת, רק לאחרונה יזם פרטי שזכה במגרש בשכונה ללא קשר להליכי ההתחדשות, הביע רצון ונכונות להשתלב בפרויקט, למרות שאינו חייב בכך ולמרות שקל יותר לבנות על מגרש פנוי, מבלי לקחת על עצמך את מורכבות ההתקשרות עם דיירים והליכי הפינוי.

תוכנית ההתחדשות של קריית-משה מצטרפת לפעולות נוספות שיזם שר הבינוי והשיכון יואב גלנט לטובת הקהילה האתיופית, כדוגמת מתן משכנתאות בגובה 600 אלף שקל ל־25 שנה, ללא ריבית בעשר השנים הראשונות. לאחרונה נערכה הגרלה לקביעת 250 הזוכים הראשונים. בקרוב יחלו גם הליכי התחדשות עירונית בשכונות של הקהילה בראשון־לציון ובנתניה. ועל כך נאמר, באמת שהגיע הזמן.