yed300250
הכי מטוקבקות
    Nancy Paiva
    ממון • 10.09.2017
    בגן משחקים חייבת להיות פינת ישיבה גם להורים
    גיל פנלוסה, מומחה לתכנון אורבני, מאמין שהערים צריכות להיות מתוכננות להולכי רגל: "ככה גם ייחסך הכסף שמושקע בטיפול בהשמנה" • לקראת כנס המועצה הישראלית לבניה ירוקה היום הוא אומר: "צריך לשלב טבע במרכז העיר"
    עופר מתן

    "רוב הסדרות והסרטים האמריקאים משנות ה־80 עסקו במשפחות שגרות בפרברים. ראינו משפחה עם ילדים, כלב, בית גדול ושתי מכוניות שמשמשות את אמא ואבא. אורח החיים הפרברי התבסס על מכוניות שמביאות אותך לסופרמרקט, לביה"ס, לעבודה ולפארק. אלא שאז הגיעה 'חברים' וטרפה את הקלפים - זו הייתה הפעם הראשונה בטלוויזיה שהמשפחה הוחלפה בחברים והפרבר הוחלף במרכז העיר. פתאום אורח החיים האורבני במרכז העיר זכה לייצוג מחמיא מאוד".

     

    הפרבר הוחלף במרכז העיר. "חברים"
    הפרבר הוחלף במרכז העיר. "חברים"

     

    את הדברים הללו אומר בראיון טלפוני ל"ממון" מעיר מגוריו טורונטו גיל פנלוסה, מומחה לתכנון אורבני. בימים אלה פנלוסה נמצא בארץ לרגל הכנס השנתי השישי של "המועצה לישראל ירוקה", שיחל היום, ובו ישמש כנואם המרכזי. פנלוסה הוא מאמין אדוק בערים שתכנונן שם הולכי רגל בעדיפות עליונה ולא מכוניות.

     

    כמייסד ומנכ"ל של ארגון קנדי ללא מטרות רווח בשם "8־80" שפועל בכל העולם למען שיפור איכות חיי תושבי הערים, הוא מאמין שעיר המתוכננת באופן שמיטיב עם ילדים בני 8 וגם עם פנסיונרים בני 80, שתי אוכלוסיות שמתבססות בעיקר על הליכה ברגל ומאבדות מעצמאותן ברגע שסביבת מגוריהן כרוכה בנסיעה רבה במכונית, זו עיר שטובה לתושביה. "ביקרתי ב־15 השנה האחרונות בכ־300 ערים ברחבי העולם", הוא מספר. "אני מאמין שבשביל לשפר ערים צריך את משולש הזהב: הפוליטיקאים, המערכות הציבוריות והציבור, שכולל גם את התקשורת לצורך העניין. אני מנסה להיפגש עם אנשים משלוש הקבוצות האלה, מספר להם על דוגמאות לתכנון וחשיבה עירונית טובה ומקפיד לתת כבוד למקום ולמקומיים, כי הם מכירים את הצרכים בעירם יותר ממני".

     

    אתה מדבר הרבה על כך ש־50 השנים האחרונות מתאפיינות בבנייה של ערים מכוונות מכוניות ולא מכוונות הולכי רגל. איך זה קרה?

     

     

    פנלוסה: "זה שילוב של כמה גורמים. המכונית הייתה לפני עשרות שנים תגלית טכנולוגית חדשה ומסעירה שמשכה הרבה אנשים, ובשלבים הראשונים יותר שלה היא נתפסה על ידי אנשים כסמל סטטוס ולכן רבים שאפו להצטייד בה. מבחינת תכנון הערים עצמן, מה שקרה הוא אפקט של ביצה ותרנגולת: ערים רבות בארה"ב בנו מערכות כבישים ואוטוסטרדות ענקיות. ככל שבנו יותר כבישים כך השכונות החדשות נבנו רחוק יותר מהמרכז, דבר שהצריך רכישת מכוניות, וברגע שיותר אנשים רכשו מכוניות אז היה צריך לבנות עבורן מערכת כבישים, וחוזר חלילה. היה יותר הגיוני אם ערים היו נבנות תוך הפרדה בין מערכת הכבישים עבור המכוניות למערכת השבילים והדרכים שמשמשים להליכה של אנשים, ולא באופן שבו הכבישים משמשים גם דרכים להליכה. אבל המרחק של השכונות ממרכז העיר גרם לכך שמעט אנשים הלכו ברגל. אין עיר שנבנתה בהכוונה למכוניות ונחשבת סיפור הצלחה, ועוד לא נכנסנו לנזק הסביבתי והבריאותי שבריבוי מכוניות".

     

    אחד האתגרים המרכזיים בערים הוא עירוב שימושים שכונות שמשלבות מגורים, מסחר ועסקים ביחד. אלא שרבים עדיין מעדיפים לגור בסביבה פרברית שקטה.

     

    "אני מתנגד גדול לפרברים. בנייה עירונית ועירוב שימושים ממש לא אומרים בהכרח גושים של בטון, וזהו. שילוב של טבע בתוך מרכזי ערים - בפארקים, בשדרות, על המדרכות ובדירות עצמן - זה דבר הכרחי לעיר בריאה וטובה. טבע לא צריך להיות משהו שאתה נוסע באוטו כדי להגיע אליו, אלא משהו שבמרחק קילומטר או פחות הליכה מהבית שלך. לא כל הפארקים צריכים להיות גדולים אבל צריכה להיות רשת של פארקים וריאות ירוקות בכל רחבי העיר המודרנית. לא פעם אנשים עוברים לגור בפרברים או חולמים לעבור לשם כדי למצוא שקט וירוק אבל מגלים שדווקא שם הפארק אינו במרחק הליכה מהבית אלא מצריך נסיעה במכונית. פרברים הם מאוד לא ידידותיים לילדים שלא נוהגים ולזקנים שכבר לא נוהגים, זה מוריד משמעותית מהעצמאות שלהם. במרכז העיר אפילו אדם עם כיסא גלגלים יכול לקנות גלידה. עירוב שימושים כולל גם פארקים, טבע ושקט בהישג יד".

     

    הרבה מהרעיונות שלך דורשים השקעה כספית גדולה של העירייה או הממשלה. האם גם ערים לא עשירות יכולות להיחשב "טובות"?

     

    "זה בעיקר עניין של תעדוף. ראיתי ערים בעולם שאין להן יותר מדי כסף אבל את הכסף שיש הן בוחרות להשקיע נכון. קח את טורונטו לדוגמה של תעדוף לא טוב: העירייה רוצה להשקיע 4 מיליארד דולר בהארכה של קו רכבת תחתית בתחנה אחת בלבד, בזמן שבכסף הזה אפשר להקים רכבת עילית עם 10 תחנות. כסף הוא תירוץ של פוליטיקאים שלא רוצים להשקיע בדברים. את הכסף שהרשויות משקיעות כדי לטפל בהשמנת יתר של הציבור, אפשר לחסוך ולהשקיע בשבילי הליכה שיגרמו לאנשים להיות בריאים יותר ושמנים פחות. בנייה בסגנון של עירוב שימושים מוסיפה לעיר עסקים קטנים, בתי קפה וכו' ואלה משלמים מס עירוני של עסק, דבר שמגדיל את הכנסות העירייה. בארה"ב אנשים שמתניידים במכוניות מוציאים 25% מהמשכורת על אחזקת הרכב, ואם תוסיף לזה 35% מהמשכורת שהולכים על מגורים זה משאיר 40% בלבד לפני שקנית לחם. בישראל, כשמחירי הדיור כאלה גבוהים, זה אפילו יותר חמור. לעומת זאת, אם העיר מתוכננת באופן שלוקח בחשבון את הולכי הרגל קודם כל יש פחות צורך במכוניות, ואנשים יוציאו יותר כסף על הכלכלה המקומית, שזו עוד דרך להגדיל את הכנסות העירייה".

     

    אחת הטענות היא שתכנון מותאם משפחות לא מתבצע כי הדרג התכנוני בעיריות ובממשלה פשוט לא מודע לזה. אתה מסכים?

     

    "זה עניין של מודעות ויעילות. בכל 2 דקות נהרג הולך רגל על ידי רכב איפשהו בעולם. זה משבר אדיר ואנחנו מסתפקים בלהאשים את הנהג שסימס. זקנים מתים פי 3 יותר מצעירים באירועי דריסה. כשאתה מתכנן גינת משחקים לילדים, לדאוג לפינה נוחה עבור ההורים לשבת זה לא פחות חשוב מלבנות נדנדה בטוחה. כשאתה הופך את האזור לסיוט עבור הורים הם לא יישארו שם ואיבדת את כל התועלת. גם ההשמנה קשורה לזה, ובישראל יש עלייה מדאיגה בתחום. לעודד הליכה זו משימה לאומית".

     

    מהערים שביקרת בהן, מי הכי מתוכננת ומודרנית?

     

    "קופנהגן זו העיר הכי מרשימה מבחינת אי־שימוש ברכבים. 41% מתושביה משתמשים באופניים. גם מלבורן מרשימה בשינוי שעשו במרכז העיר. אחרי שלפני 15 שנה אף אחד לא התקרב לדאון טאון מלבורן, היום כולם רוצים לגור שם".

     

    ofermatan@gmail.com

     


    פרסום ראשון: 10.09.17 , 20:53
    yed660100