לג.מ.

אָדָם יוֹשֵׁב מוּל מִכְלוֹל מִלּוֹתָיו

כְּמוֹ נַגָּר בְּסַדְנָה אֲפוּפַת שְׁבָבִים

שׁוֹלֵחַ יָדָיו אֶל הָעוֹלָם מִסְּבִיבוֹ

מְנַסֶּה לְלַקֵּט מִילִים אֶל כְּתָבָיו

אָדָם כּוֹעֵס עַל חַיָּיו וְעַל רֶצֶף לִיבּוֹ

וּמְשַמֵּש כְּבוֹרֵר בֵּין נַפְשׁוֹ לְמוֹחוֹ

תָּר אַחַר טְפָסִים נְכוֹנִים לְמַלֵּא

בִּכְדֵי לְהַגִּיעַ לִפְשָׁרָה רְאוּיָה עֲבוּרוֹ

וְהוּא בּוֹכֶה עִם יְּצָרַיו הַמְפוֹרָקִים

מְנַסֶּה לִמְצוֹא גֶּשֶׁר מֵעַל מָפָּּלוֹ

כֹּל יִעוּדוֹ מִסְתַּכֵּם בְּמִכְלוֹל מִילוֹתַיו

אֵין בּוֹ יֶדַע מִבְּלִי שְׁנַפְשׁוֹ חָוְתָה אוֹתוֹ

הַסַּכִּינִים יַחְתְּּכוּ וְכֹחַ הַכְּבִידָה יִמְשׁוֹךְ מַטָּה

וְהָעוֹלָם עוֹדֶנּוּ חָג בֵּין חַמָּה לְיָרֵחַ בַּגָּלַקְסְיָה

וְהָאָדָם אוֹתוֹ אָדָם, וּמִילוֹתַיו כֻּּלָן נָגוֹזוּ

יוֹשֵׁב כּוֹעֵס וְאָז יִבְכֶּה

עַד שֶׁלְּבַסּוֹף יֵשֵׁב אָדָם מוּל

מִכְלוֹל שִׁירָיו.