אנטי גיבור

אלדו, גיבור "חול טובעני" של סטיב טולץ האוסטרלי, משתחרר מהכלא בכיסא גלגלים ונדמה שהוא ישב שם על לא עוול בכפו, בגלל שיטת המושבעים הידועה לשמצה. אבל אין טעם לעסוק בכך עכשיו. ליאם, חברו הטוב ביותר, יושב איתו בבר מטונף על חוף הים של סידני. הם מורידים בירות בזו אחר זו למרות שבקושי 11 לפני הצהריים וליאם רוצה לכתוב את סיפור חייו המדהים של אלדו, או לפחות לאסוף כמה מהרעיונות המבריקים שלו. למשל, מדע הרפואה והרס כדור הארץ מתקדמים במקביל, כך שבדיוק כאשר נזכה בחיי נצח לא יהיה לנו מקום לחיות אותם.

ליאם מספר על אלדו, הנושא שלו, אבל לא פחות מכך הוא מספר על מעשה הכתיבה, על אלדו בעיניו של ליאם, על הסובייקט המתבונן. ליאם מחפש כל חייו את הנושא האחד והיחיד שעליו יכתוב את הרומן האוסטרלי הגדול. הוא מנסה לעשות זאת על השריטה של חייו - אחותו שנדרסה על ידי שוטר - ולשם כך הוא מתגייס למשטרה. אבל כתב היד נדחה על ידי כל ההוצאות ביבשת ואילו ליאם נשאר בסך הכל שוטר, שצריך לחלץ את חברו הטוב אלדו שוב ושוב מצרות שונות ומשונות - בעיקר משקיעים זועמים ששילמו ממיטב כספם עבור אחד הפרויקטים ההזויים והכושלים שלו (מדבקות שוקולד תת־עוריות, סטקייה בשכונה של טבעונים).

טולץ, שהבריק כבר בספרו הראשון "שברירים", ברא הפעם דמות גאונית של לוזר שאי אפשר שלא לחבב, איש שתמיד יגיד את כל האמת בפרצוף, תמיד ישלוף את האבחנות המדויקות ביותר, תמיד יציג את התובנה הכי מקורית, מהפכנית, שערורייתית ופורצת דרך - ולרוב גם ישלם את המחיר.

בלוזריות של אלדו יש משהו אפי, ענק, ניצחון על החיים. וליאם? הוא הפך לשוטר לא רע בכלל - וגם יצא לו אחלה ספר.

• חול טובעני / סטיב טולץ. מאנגלית: איל אטינגר ואהד זהבי. עם עובד, 392 עמ'