כך הסתבך מלך המחירים של שוק המזון הישראלי

רמי לוי, רובין הוד של שוק הצריכה הישראלי, במעצר — ועוד בערב ראש השנה. אין ספק שקשירת שמו של מי שאנחנו נוטים לזהות כאמן המחירים הזולים עם האשמות של מרמה והפרת אמונים גורמת לנוע באי נוחות בכיסא. מה יקרה למכירות של רשת רמי לוי בחגים? האם בצרכני הרשת תתחיל לכרסם התחושה שמדליק משואת יום העצמאות לשנת 2015, האיש שהוזמן לבמה תחת התיאור הבומבסטי "פורץ דרך בתחום הקמעונאות; החיים שלנו הצרכנים מתחלקים לשני חלקים: התקופה שלפני עידן רמי לוי והתקופה הנוכחית", הוא לא יותר מקומבינטור, ולכן ירצו להדיר רגליהם ממנה?

לכאורה, הפרשה הנדל"נית הזאת לא קשורה להתנהלותו של לוי מול הצרכן, ולמה שלקוחות הרשת חווים בחנויותיה. כשאפי רוזנהויז, המנכ"ל לשעבר של שופרסל, הוחשד, נשפט, הורשע ואף שילם את המחיר, שופרסל יצאה בלי שריטה. הדימוי שלה לא נפגע. למרות שהעבירות בהן הורשע נגעו ישירות להתנהלות תמחור המוצרים על המדפים — ניסיון ללחוץ על ספקים למנוע מבצעי מחירים אצל מתחרים. כי המנכ"ל הוא מנכ"ל והרשת היא רשת, וכשמדובר במותג חזק כמו שופרסל, הצרכן שלה ממשיך לקנות בתנאי שיקבל בה מענה לצרכיו. מצד שני, אין בישראל עוד רשת בתחום הסופרמרקטים המזוהה עם בעליה כמו רשת רמי לוי. וכשאתה מזוהה כל כך עם המותג שלך, המותג עלול לשלם את המחיר.

סיפור חייו של לוי — מילדות כילד דיסלקטי במשפחה ענייה מרודה בשכונת פחונים ירושלמית ועד למרומי האימפריה — הכשיר אותו למאבקים ולחוכמת ההישרדות של חתול רחוב, שלא תמיד הולך לפי הכללים. אבל הוא למד ולומד כל הדרך.

בית הספר הראשון שלו היה הבסטות של שוק מחנה יהודה. מהן נשאבה תרבות הניהול וההתנהלות של הסניף הראשון שלו בתלפיות בירושלים, ואחר כך של הסניפים הראשונים — רחוק מאוד מתרבות הניהול של הרשתות הוותיקות, השבעות, עבורן הוא היווה כאב ראש מתחילת דרכו.

לוי לא המציא את תרבות המחירים הזולים בסופרמרקט, אבל לזכותו נזקפת העובדה שהשכיל להחדיר אותה לדי־אן־איי של הרשת שלו, להבין שזה מה שמושך את הלקוחות, וגם לתקן משגים תוך כדי הליכה. להיכשל, להתבשל ולגדול. לוי הוא סוחר משופשף, והוא לא מוכר במחירי הפסד. הוא שיגע את מתחריו כשמכר עוף ב־1.90 שקל, כל עוד מדובר היה במבצע שהצדיק את עצמו כלכלית בתנועת הקונים שהביא לחנויות חדשות. כשעבר זמנו של המבצע הזה — הוא התאדה. כדי להבטיח מחירים טובים ולא להפסיד צריך לחתוך במקומות אחרים.

כשמצאנו פעם אחר פעם בעיות בבשרים הטחונים שלו, הוא הכניס בקרה מיקרוביאלית כמו הרשתות הוותיקות. הוא למד לחיות עם סקרי המחירים, לאחר שבראשית הדרך היו מנהלי החנויות שלו בירושלים מאתרים סוקרים בעיני נץ ומשנים מחירים בקופות. כשנתפס עם ליקויים קשים בהובלות מוצרי הקירור וההקפאה במשלוחים, הוא בנה מרלו"ג (מרכז לוגיסטי) לשיפור תנאי הקירור.

עבר של סכסוכים

לצד זה, הקריירה של לוי רצופה בסיפורים מרימי גבה. עובדים טענו שפגע בזכותם להתארגן, וניצחו אותו השנה. הוא התעמת עם אייל רביד מוויקטורי, עובדיו ניהלו קרב סכינים ומכות עם עובדי "אושר עד" בבני־ברק, הוא רב עם החקלאים, וצבר שורה של הליכים משפטיים ועימותים עם הרשויות בנוגע לסניפים שונים שפתח, כולל הסניף והקניון במבשרת ציון.

לוי טען תמיד כי המתעמתים איתו מקנאים בהצלחותיו ומנסים להצר את רגליו, וכי מערכת הרישיונות של פרויקטים חדשים בישראל עתירת בעיות ומכשולים – ומכאן הבעיות הנדל"ניות, שאינן רבות יותר מאשר ברשתות אחרות. טענה צודקת באופן עקרוני, אם כי לא מצדיקה עבירות על החוק.

לוי הוא איש חביב, שלא שכח ולא שוכח לרגע מאין בא ולא איבד את אנושיותו ואת ישירותו, מה שלא ניתן לומר על מנכ"לים רבים שעשו את הדרך שעשה מאשפתות לגדולה. אין ספק גם שהכלים שעומדים לרשותו היום — עורכי דין, רואי חשבון — מרובים וטובים מאלו שעמדו לצידו בראשית דרכו. מה יהיה המחיר שתשלם האימפריה שהקים בעשר אצבעותיו? צריך לזכור: פרשת הקניון במבשרת, השטחים שהוספו לו ו/או ההקלות בהיטל ההשבחה שניתנו — היא לפי שעה בגדר חשדות שלא הוכחו, אבל אין ספק שלוי והרשת שלו יצטרכו לעבוד כדי למזער את מספר הצרכנים שידירו רגליהם מחנויותיה דווקא בתקופה הקריטית של קניות החגים.

פרופסור אבי דגני, מנכ"ל משותף במכון "גיאוקרטוגרפיה", סבור שהמעצר של רמי לוי לא ישפיע על הקניות לראש השנה. "אילו החקירה הייתה מתנהלת על נושאים של מכירת מוצרים שפג תוקפם, או סחורות פגומות — זה יכול היה להשפיע על הקניות. אבל רמי לוי לאורך כל הדרך ידע לקנות יותר טוב מאחרים, ניהל נכון את הפסיכולוגיה הכלכלית שלו ואמר: ארוויח מעט, יבואו המון ואקבל בכך את הפיצוי. בזה לא כשל, ולכן הקניות לחג תימשכנה כרגיל".

עסק משפחתי מאוד

רמי לוי יודע לעשות כסף. במאי 2007 הנפיק את הרשת שלו בבורסה בתל־אביב. מתשקיף ההנפקה התברר ש־13 בני משפחתו, כולל הוא ואשתו עדינה, מועסקים בחברה. עלות שכרם הכוללת ב־2006 עמדה על 1.16 מיליון שקל. עלות שכרו של לוי, יו"ר ומנכ"ל, הייתה כ־420 אלף שקל. הרשת הרוויחה באותה שנה 28 מיליון שקל. לפי התשקיף, ב־2007 קפצה עלות שכרו ל־900 אלף שקל, לא כולל הוצאות. בדירקטוריון החברה צוינו כחברות גם אשתו עדינה ובתו יפית עבוד־לוי, ומאוחר יותר מונה גם נחום בלס, מכר ותיק של לוי (ואחיה של הח"כית לשעבר דליה איציק). ב־2013 מונתה גם איציק עצמה לדירקטורית בחברה.

באפריל 2009, אגב, הודיעו רמי לוי ואשתו כי הם מוותרים על 80% משכרם על רקע ההאטה והתחרות הקשה בענף. שכרו של לוי הסתכם ב־2008 ב־4.7 מיליון שקל, ושכרה של אשתו — ב־2.6 מיליון שקל.

בפברואר 2013 הרשיע בית המשפט את רשת רמי לוי בעבירות בנייה בסניף במבשרת ציון בפסק דין חריף שבו חויבה הרשת לשלם 900 אלף שקל. מאוחר יותר התמודד לוי בבחירות למועצת עיריית ירושלים במקום השני ברשימת "ירושלים תצליח" של ראש העיר המכהן ניר ברקת. לוי שירת עד אז עשר שנים במועצת העיר, ובעבר אף היה חבר בוועדת המשנה לתכנון ובנייה שלה. בזמן הזה ספגה הרשת שבבעלותו יותר מעשר הרשעות על עבירות תכנון ובנייה או רישוי עסקים ברחבי הארץ — כולל בירושלים עצמה.

בשנים 2006־2013 רשמה הרשת צמיחה מואצת, כשמספר הסניפים זינק מ־7 ל־‭.27‬ במקביל להתרחבות גדלה גם הכמות של תיקי עבירות תכנון ובנייה שנפתחו נגדה. למשל, בדיווחי הרשת לבורסה במארס 2010 נכתב כי לא היה רישיון עסק ל־5 מסניפי הרשת, ונגד שניים התנהלו הליכים משפטיים. ב־2011 הסתפקה הרשת בניסוח כי "לחלק מסניפי החברה אין רישיון עסק‭,"‬ והליכים התנהלו נגד שלושה סניפים; חלפה עוד שנה, וב־2012 מסרה הרשת על הליכים כנגד 6 מסניפיה.

בדיווח ב־2013 נמסר כי נגד 10 מסניפי הרשת מתנהל הליך משפטי, ונגד 6 יש צווי איסור שימוש, שכניסתם לתוקף נדחתה. כלומר, ב־6 מקרים הורשעה הרשת באי־הוצאת רישיון עסק לסניף שלה והוצא צו סגירה נגדו, אך זה נדחה עד להסדרת הנושא, או עד לסגירתו הסופית של הסניף.

כשרצה לוי לפתוח סופרמרקט באזור רמלה, לאחר בניית המבנה הוחל בעבודות הכשרה ללא היתר, ובית המשפט אסר על העבודות והוציא למקום צו סגירה. אחרי שלוי המשיך בהפעלת הסניף ננקטו נגדו הליכי ביזיון בית הדין, והוא והרשת חויבו בקנסות כבדים על אי־קיום הוראות בית המשפט. עוד הורשעה הרשת על שהחלה להפעיל סניף באזור התעשייה באשדוד ללא רישיון עסק, ולפני שקיבלה טופס 4 וביצעה שינויים שדרשה העירייה. בית המשפט קנס אותה ב־300 אלף שקל וקבע שלא מדובר ברשלנות אלא בהפרה מודעת של החוק, משיקולים כלכליים. "השימוש במבנה בניגוד להיתר מלמד על פעולה בניגוד לחוק ביודעין‭,"‬ נכתב. "הדעת נותנת כי החברה הפעילה את הסניף לפני שהותר לה כדי למקסם את רווחיה. הפעלת הסניף בניגוד להנחיות הוועדה לתכנון ובנייה מלמדת על התעלמות מכוונת מהוראותיו של גורם מוסמך, ויש בכך כדי ללמד על התנהלות הרשת. אין מדובר בטעות בשיקול דעת או ברשלנות, אלא במעשה מכוון תוך התעלמות מופגנת ובוטה מהוראות החוק, כנראה משיקולים כלכליים או שיווקיים‭."‬

במקרה נוסף, באזור התעשייה צומת שילת, נקבע שימוש ללא היתר ביותר מ־‭3,000‬ מ"ר לסופרמרקט ולמחסן. בית המשפט "עקץ" את הרשת כשקבע: "הכלל הוא שתחילה מקבלים היתר ורק אחר כך פועלים לפיו, אך הרשת עשתה דין לעצמה והחלה בפעילות עסקית לפני ההיתר. השימוש האסור נעשה לצורך הפקת רווח כספי, ולכן יש צורך בהטלת קנס כספי משמעותי‭."‬ לאור זאת נקנסה הרשת ב־250 אלף שקל.

לוי: "יש בעיה עקרונית"

בחינת התנהלותו של לוי עצמו בהליכים נגדו מעלה כי ברוב המוחלט של המקרים ביקשה הרשת למחוק אותו מהאישום, בנימוק כי "הוא הבעלים של החברה. הוא לא יכול לדעת כל מה שקורה בה ולא אחראי על כל מה שקורה בה‭."‬

רמי לוי טען אז כי "יחסית למספר הסניפים שלה אין לחברה עבירות רבות בתחום הבנייה, ודאי שלא בהשוואה לרשתות אחרות. בישראל יש בעיה: בעוד שרשויות התכנון והבנייה דורשות רישיון עם תחילת הפעילות, רשויות המדינה, כמו משרד הבריאות, כיבוי אש ומשטרה, אינן מוכנות לבדוק את העסקים בטרם הם פועלים. ברור שחברה שפותחת ארבעה־חמישה סניפים בשנה מתמודדת עם בעיות רישוי. הרשת לא מתעלמת מצווים שיפוטיים ופועלת בהתאם לחוק ולעצת יועציה המשפטיים. במבשרת ציון כל פעולות הרשת נעשו בתיאום עם הוועדה המקומית, ובמקרה שילת העניין מצוי בערעור בביהמ"ש, והרשת בטוחה שכתב האישום יבוטל".