חמישי 23 בנובמבר 2017
ידיעות אחרונות
צילום : ידיעות אחרונות
חדשות • 11.09.2017
סחרחרת השחיתות
יוסי דהאן

מלבד זעם וגועל, אחת מתופעות הלוואי שחש מי שמנסה לעקוב אחר המתרחש בחודשים האחרונים בישראל היא תחושת סחרחורת. מצעד החשודים בשחיתות הולך ומתארך. בעוד אתה מנסה לשנן את שמות החשודים ולמקם אותם בפרשת השחיתות הרלוונטית האחרונה, צצה ועולה פרשת שחיתות נוספת עם גיבורים חדשים.

 

ניקח לדוגמה את אחת מערוגות השחיתות הפוריות – ערוגת השלטון המקומי. גיא ליברמן מנה ב"ידיעות אחרונות" לפני יומיים את ראשי הערים שבשנה האחרונה הוגשו נגדם כתב אישום או המלצה של המשטרה להעמידם לדין: איתמר שמעוני מאשקלון, אילן שוחט מצפת, יהודה בן חמו מכפר־סבא, ישראל זינגר מרמת־גן, יוסי בן דוד מיהוד־מונוסון, ועתה גם יורם שמעון, ראש מועצת מבשרת ציון, החשוד במתן הטבות במיליוני שקלים לאיש העסקים רמי לוי, שבתמורה להטבות העסיק את אשתו של ראש המועצה כמנהלת שיווק ואת ראש המטה של שמעון כמנכ"ל הקניון שבבעלותו. נדמה שאם המשטרה הייתה מקדישה משאבים רבים יותר לברר מה מתרחש בשלטון המקומי בישראל, שורת הצועדים במסדרונות חדרי החקירות הייתה מתארכת הרבה יותר.

 

הסחרחורת מחריפה כשעוברים לשחיתות המשתוללת במישור הארצי. ניקח למשל את יובל שטייניץ, שר האנרגיה. בשבוע שעבר נעצרו בחשד לקבלת שוחד בפרשת הצוללות שניים ממקורביו – רמי טייב (יועץ התקשורת שלו) ושלמה שרן (מי ששימש ראש לשכתו וראש לשכת ראש הממשלה נתניהו). השבוע נחקרו באזהרה שני מקורבים נוספים של השר – יועץ לשעבר שלו ואיש עסקים פעיל ליכוד. נדמה ששטייניץ, שבסביבתו טענו "שהוא המום מהפרסומים", הופך למתחרה ראוי למורו ורבו, ראש הממשלה, לזכייה בתואר "הפוליטיקאי המוקף במספר החשודים בשחיתות הרב ביותר הטוען שאין לו מושג מה קורה סביבו".

 

השחיתות במישור הארצי לא באה לידי ביטוי רק בשחיתות פוליטית של עסקנים ומקורבים, המקריבים את האינטרס הציבורי עבור טובות הנאה אישיות, אלא גם בתופעה שהכלכלן האמריקאי ג'וזף סטיגלר כינה "שבי רגולטורי", שבה נבחרי ציבור האמורים לדאוג לאינטרס הציבורי מפקירים את אחריותם ודואגים לאינטרסים של אלה שאמורים להיות מפוקחים על ידם.

 

ב"הארץ" פורסם השבוע כי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה התעלמו ממכתבו של פרקליט מחוז חיפה איתן לדרר, שהעלה טענות חריפות נגד בעלי תפקידים בכירים בשירות המדינה בפרשת מכל האמוניה בחיפה. לדרר העלה חשש שבכירים אלה פועלים ממניעים פסולים לטובת האינטרסים של חברת כימיקלים חיפה. טענות דומות העלה מבקר המדינה יוסף שפירא נגד בכירים במשרד להגנת הסביבה. במכתב ליועץ המשפטי לממשלה טען המבקר שיש חשש לפלילים בהתנהגותם המיטיבה כלכלית עם חברת חיפה כימיקלים, על חשבון בטיחותם של תושבי מפרץ חיפה. רגולטור נוסף שזכה לדו"ח מיוחד של מבקר המדינה הוא שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת שמונה לתפקיד על ידי ראש הממשלה נתניהו. פילבר, המצוי במעצר בית, חשוד שפעל להיטיב עם חברת בזק שבבעלות שאול אלוביץ', ידידו הקרוב של נתניהו, תוך הפקרת האינטרס הציבורי.

 

המסקנה ההגיונית שעולה מתרבות השחיתות הפוליטית הפושה כאן היא שיש להגביר עוד יותר את עצמאותו של השירות הציבורי ולחזק את יכולתו לעמוד מול לחצי פוליטיקאים, בעלי הון ותאגידים כלכליים. אולם ראש הממשלה ושרת המשפטים שקד מקדמים הצעות לשינויים שישיגו בדיוק את ההפך. תחת כסות אידיאולוגית של "משילות", שני האנשים האלה – המתעבים את השירות הציבורי – מקדמים צעדים מחלישים כגון, צמצום ועדות האיתור במשרות בשירות המדינה, הגדלת מעורבות נציגי השר בהליך הבחירה והפיכת משרת המשנה למנכ"ל של משרדים ממשלתיים למשרת אמון. עושה רושם שעוד נתגעגע לימי "התום המוסרי" שבהם אנחנו חיים. √

 

 


פרסום ראשון: 11.09.17 , 22:18