גידי ודני לנצח

הם נפגשו ב־1969 בלהקת הנח"ל ומאז דרכיהם לא נפרדו, גם אם נראה היה שכל אחד הולך למקום לגמרי אחר. גידי גוב ודני סנדרסון היו שם יחד בכוורת, גזוז, דודה, וגם כשכבר לא חברו ללהקה משותפת, המשיכו לאחד כוחות בהרכב ההופעות "דני, גידי וחברים". עכשיו מגיע סיבוב חדש בהיסטוריה הארוכה של השניים.

ב־21 בספטמבר, ראש השנה, יפתחו גוב וסנדרסון סדרה של שלושה מופעי שקיעה מיוחדים עם החברים מזי כהן, אפרים שמיר ואלון אולארצ'יק. המופע הראשון ייערך בזאפה אמפי שוני בנימינה, למחרת יתקיים מופע באמפי לייב פארק וב־23 בספטמבר הם יעלו למופע באמפי דשא בית גבריאל.

בקיצור, ברחתם מרוב ארוחות החג.

גוב: "לא חשבתי על זה אבל זה גאוני. עלית פה על משהו. דני, בוא ניקח את זה קדימה. מישהו אחר יעשה אוכל ואנחנו נגיע כל ערב אחרי ההופעה. נשמע כמו סידור מעניין".

סנדרסון: "כל המופעים האלה הם למעשה קנוניה אחת גדולה שלא להגיע לארוחות חג. מצד שני, יש את ערב ראש השנה שבו אנחנו לא מופיעים ונהיה עם המשפחות המופלאות שלנו".

יש באמת משהו אחר במופעי שקיעה?

גוב: "לפני הכל זה מתחיל בשעה נורמלית, בשבע בערב, ואז יכולות לבוא משפחות, והקהל באמת מאוד הולם את כל האירוע. זה מתחיל באור ואני מת על העניין. כן, יש בזה קסם מיוחד".

סנדרסון: "יש אווירה אחרת, סוג אחר של כיף. יש בזה משהו של 'הגדת לבנך'. מהבמה אני רואה ילדים ועד אנשים מבוגרים. זה לא דבר של מה בכך".

לפני כ־16 שנה החליטו סנדרסון וגוב להקים את "דני, גידי וחברים" לצורך מספר הופעות. אלא שכמו בסיפור המכולת, אם הדרך נתנה להם הרבה יותר מזה. "האמת שלא ידענו שזה ירוץ ככה", אומר גוב. "מי ידע? אבל זה נמשך וזה מקסים. זה הרכב מאוד משפחתי, לפני הכל. עם אפרים ואלון ומזי זה אומר לקשקש בשעתיים האלה בין הבאלנס להופעה, בעצם לבלות ביחד, ומה עם הילדים והנכדים ומי היה פה ומה עשה ההוא, ושיחות ארוכות, גם ויכוחים. כיף גדול".

דני: "כל הדבר הזה בנוי על העובדה שאתה עושה משהו, נניח כמו 'פה קבור הכלב', ולא מאמין שתשיר אותו אחרי 40 שנה. אנחנו משתמשים במילה 'חברים' לא מעט במקצוע הזה. במקרה של ההרכב שלנו, זה באמת ככה. היכרות רבת שנים ועמוקה".

אז אולי תוציאו שירים חדשים יחד בהרכב הזה?

סנדרסון וגוב יחד: "עד פה".

סנדרסון: "כל הרעיון הוא ערב של נוסטלגיה מזוקקת. את החידושים אנחנו עושים במופעים של כל אחד מאיתנו, וכן הלאה".

את כוורת איחדתם לא פעם. מה עם דודה וגזוז?

סנדרסון: "דבר עם גידי".

גוב: "אני לא יודע, כרגע זה באמת אושר גדול להיות בהרכב הזה שלנו. דודה וגזוז היו שתי הרפתקאות. כוורת? הופתענו באיחוד האחרון מזה שהגיע קהל גדול כל כך והיינו באמת במיטבנו. את שאר הלהקות לא דחוף לאחד".

סנדרסון: "וצריך לזכור שבתוך 'דני, גידי וחברים' יש מיני איחוד של דודה וגזוז".

גידי גוב חגג באוגוסט האחרון 67, סנדרסון יגיע לגיל הזה בנובמבר. "גידי מדווח לי איך שם. הוא הקודקוד החלוץ ואז אני שואל אותו איך הוא מרגיש בגיל הזה וממתין לשלי", אומר סנדרסון.

גוב: "זה גיל בסדר גמור".

עוד שלוש שנים אתם בני 70.

סנדרסון: "אני בן 66 ואני אומר כמעט שנה שאני בן 67, זה רק שנה אחת קדימה. אז המחשבה היא בכל פעם לראות שנה מעבר. לא יותר".

גוב: "אני חושב במהלכים של יום. ושנהיה בריאים".

דני, מה חשבת על החידוש ל"דודה והדוד" בפרסומת עם גידי?

"בעיניי זה חביב ביותר. לקחו שיר שפעם היה להיט, למקום אחר, שינו בצורה מקסימה לגרסה פוסט מודרנית. הקטע הוא, שבעצם היום, אתה כבר באמת לא יכול לעשות מסיבה בלי שיידעו מזה. הדוד הגדול רואה. ראו הוזהרתם".