עוד הוכחה לקיפאון בשוק הנדל"ן. ברבעון השני החלה בנייתן של 10,027 יחידות דיור (כ־23% מהן בבניינים של 10 קומות ומעלה), ירידה של כ־24% לעומת הרבעון הראשון של 2017. הירידה התלולה ביותר נרשמה בראש־העין, 48.7%. כן נרשמה ירידה של 16.5% בהתחלות הבנייה בתל־אביב. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בחישוב שנתי עולה כי הירידה בהתחלות הבנייה מיולי 2016 עד יוני השנה עמדה על 4.6%. בתקופה זו החלה בנייתן של 50,330 דירות לעומת 52,755 דירות אשתקד. העיר שבה נרשמו הכי הרבה התחלות בנייה בין הרבעון השלישי של 2016 לרבעון השני של השנה הייתה ירושלים, שבה הוחל בבניית 2,510 דירות. אחריה תל־אביב עם 2,301 דירות, אשקלון עם 2,073 יחידות דיור, קריית־מוצקין (1,727), לוד (1,177), רמת־גן (1,127), חיפה (1,104) ונתניה (1,096).
המספר הגדול ביותר של דירות שהוחל בבנייתן בין יולי 2016 ליוני 2017 נרשם במחוז המרכז, כ־24% מכלל הדירות, ואילו במחוז ירושלים הוחל בבנייתן של כ־9% בלבד מסך הדירות.
בלמ"ס ציינו כי הנתונים הרבעוניים צפויים להתעדכן כלפי מעלה מאחר שהיא מתבססת על היתרי בנייה שמדווחים על ידי ועדות התכנון, אך חברות רבות מתחילות לבנות לפני הוצאת היתר.
הירידה בהתחלות הבנייה לא הפתיעה את העוסקים בענף הבנייה. לדברי מומחה הנדל"ן אוהד דנוס, ״אם תימשך חניקת הביקושים מחד והשהיית ההיצעים מאידך, אנו צפויים בהמשך לעוד האטה בקצב התחלות הבנייה״. יו"ר המחנה הציוני, אבי גבאי, אמר בתגובה לנתוני הלמ"ס כי "בלי בנייה אין פתרון לבעיית הדיור עבור הצעירים. הצעירים לא יחיו בוואוצ׳רים לדירה. בעיות גדולות פותרים עם פטישים גדולים ולכן הפתרון הוא לחזור לבנייה ישירה של הממשלה".
רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק: "הנתונים דרמטיים. הממשלה לא משחררת קרקעות לבנייה לשוק החופשי, ומשחררת הגרלות ב'מחיר למשתכן' כדי לייצר כותרות אבל בפועל בחלק גדול מהמקרים מדובר בקרקעות שלא ניתן לבנות עליהן בשנים הקרובות. בנוסף, הממשלה מנסה להושיב על הגדר כמה שיותר רוכשים. גם היזמים יודעים לשבת על הגדר. בסוף, בדיוק כמו בחוק מע"מ אפס, הזוגות הצעירים יירדו מהגדר אלא שהם לא ימצאו דירות ואנחנו עלולים להיכנס לסחרור נוסף במחירים".
ורד צרפתי זבולון, סגנית נשיאת התאחדות בוני הארץ וסמנכ"לית חברת צרפתי שמעון: "הכתובת הייתה על הקיר. המדינה הביאה למצב שבו אנשים יושבים על הגדר ולירידה בביקושים מצד משקיעים וזוגות צעירים. כתוצאה מכך הקבלנים לא יכולים לפתוח בשיווק ולהתחיל בבנייה של שלבים נוספים בפרויקטים, משום שכל עוד שאין מכירות בשלב הראשון של הפרויקט הם לא יוכלו לקבל ליווי בנקאי לשלב הבא. העובדה הזו מסבירה את הצניחה המשמעותית בהתחלות הבנייה.
בנוסף, הממשלה חוזרת ומספרת לציבור שהיא משווקת 70,000 דירות בשנה, אבל בפועל היקף השיווקים בשנה החולפת לא עלה על 34,000. רובם המכריע של המכרזים הם ב'מחיר למשתכן', שייקח זמן עד שתחל הבנייה שלהם".
לדברי שרון פרשקובסקי, מנכ״ל משותף בחברת הבנייה פרשקובסקי, "הירידה בהתחלות הבנייה ברבעון מגיעה מכיוון שכל השיווקים של 'מחיר למשתכן' לא נכנסים לנתונים עדיין, מאחר שעוברת שנה בממוצע בין השיווק להתחלת הבנייה בתוכנית, ובחלק מהמקרים זה יכול לקחת יותר. בכל מקרה, גם אם הנתונים בעתיד יציגו את 'מחיר למשתכן', עדיין הרוב המוחלט של דירות 'מחיר למשתכן' הן ׳מכורות׳ ולא כאלה שיוצאות לשוק החופשי".
הכלכלן הראשי באוצר פירסם השבוע כי ביולי נמשך הקיפאון בשוק הדיור עם ירידה של 9% במספר העסקאות לרכישת דירות בהשוואה ליולי אשתקד. אוהד דנוס בדק את מספר העסקאות ב־67 היישובים שעליהם מתבססת הלמ"ס בקביעת מדד מחירי הדיור, ברבעון השני של שנת 2017 ביחס לרבעון השני של 2016. הוא מצא כי ב־57 יישובים (85%) כמות העסקאות קטנה משמעותית. בשני יישובים לא השתנה מספר העסקאות, ובשמונה חלה עלייה בכמות העסקאות.
בין היתר חלה ירידה של 68.8% במספר העסקאות בהרצליה, 60.6% במספר העסקאות בלוד, 56.9% במספר העסקאות בנתניה ובכפר־סבא, ושל 54% במספר העסקאות בקריית־אונו. עליות במספר העסקאות נרשמו בין היתר בשדרות, קריית־מוצקין ונתיבות.
