המצוד אחרי מנגלה: גילויים חדשים
בשבוע שעבר חשף "ידיעות אחרונות" במוסף זה את "תיק מֵלצֶר" - סיפור המרדף של המוסד אחרי ד"ר יוזף מנגלה, הרופא מאושוויץ. הפרסום עורר הדים רבים בתקשורת העולמית - והביא גם כמה אנשי מודיעין ותיקים להרים טלפון למערכת ולהוסיף עוד פרטים מסעירים על המצוד ההוא. זה כולל לוחם מוסד שלפתע מצא עצמו מול דלת בית בארגנטינה, שעליה התנוסס בגאון השלט "ד"ר יוזף מנגלה", ולוחם אחר שאפילו ישן במיטה שלו. המוסד בעקבות המבוקש הנאצי מס' 1: הסודות ממשיכים להיחשף
אבנר אזולאי לא האמין שזה קורה לו.
מאי 1960, בואנוס־איירס. זה ימים ספורים שאדולף אייכמן מצוי בידי צוות לוחמים של המוסד. אייכמן ("דיבוק" בשם הקוד שלו במוסד) כבר נשבר וסיפר לצבי אהרוני, מראשי הצוות, שהוא אכן אייכמן ולא "ריקרדו קלמנט", השם הבדוי שתחתיו הסתתר בשנים האחרונות. הצוות המתין עם "דיבוק" בדירת מסתור בעיר למטוס אל על שיגיע לרגל חגיגות העצמאות של ארגנטינה, ובשובו ארצה היה אמור להבריח בחשאי את אייכמן למשפט בישראל. בינתיים, ראש המוסד איסר הראל השתעשע ברעיון שעל המטוס הזה לא יהיה פושע נאצי אחד, אלא שניים: אולי יוזף מנגלה, הרופא הסדיסט מאושוויץ, יובא גם הוא לבית המשפט בירושלים?
אזולאי, אז איש מודיעין צעיר שכונה "תותח קטן" והוצב בבואנוס־איירס, יהפוך לימים לבכיר בארגון. הוא היה אחד מאנשי הצוות בדירת המסתור. "איסר הראל", משחזר אזולאי השבוע, "החליט לנצל את הזמן ולחפש את מנגלה. הייתה שמועה כי זה היה לאחר ויכוח בינו ובין בן־גוריון, שטען שצריך להניח לזה, כי עדיף ציפור אחת ביד". אייכמן החטוף נחקר על אודות מנגלה, "ומסר מידע שהיה ככל הנראה מדויק", ממשיך אזולאי. "הלכנו בעקבותיו והגענו לכתובת בבואנוס־איירס. ואז הרמתי עיניים וראיתי מולי את השלט על הדלת: 'ד"ר יוזף מנגלה'. אתה מבין?! הוא אפילו לא התבייש להתגורר שם תחת שמו".
אזולאי מיהר להעביר את המידע המסעיר. בהמשך הניבו חקירות אייכמן עוד כיוון אפשרי, שלפיו מנגלה קשור למוסך מסוים. אזולאי הגיע גם לשם, והביא את בעל המוסך ועובדיו לגעת בחלק מרכב שהביא עימו, כאילו כדי לחפש חלפים, הכל כדי להשיג טביעות אצבעות. לרגע היה נדמה לכולם שהנה, גם הרופא מאושוויץ בידי המוסד. אבל כפי שחשפנו בשבוע שעבר, בדיעבד התברר כי ככל הנראה מנגלה הוזהר מראש שהוא הפך למבוקש, ובעת שאנשי המוסד היו מול דלת ביתו – כבר המשיך במסלול ההימלטות שלו לפרגוואי.
אלא שמבחינת אזולאי, האירוע הזה לא הסתיים לגמרי במפח נפש. כשהגיע סוף־סוף מטוס אל על, הוא היה בין מלוויו של אייכמן. בדרך הוא שם לב לצעירה יפהפייה שהגיעה במטוס, בתו של אחד מהשליחים הישראלים בעיר. הצעירה הזו היא עד היום אשתו. "אתה רואה", מחייך אזולאי, "היה גם משהו חיובי שיצא מהמבצעים ללכידת אייכמן ומנגלה".
• • •
סיפורו של אבנר אזולאי הוא רק אחד מרבים שהגיעו למערכת "ידיעות אחרונות" בעקבות חשיפת "תיק מלצר" (שם הקוד של מנגלה במוסד) ביום שישי שעבר. הסיפורים הוסיפו עוד ועוד מידע על המאמצים הרבים שהשקיעה ישראל במשך יותר מרבע מאה במצוד אחרי מי שכונה "מלאך המוות מאושוויץ". כך, למשל, כשהתברר שמנגלה בפרגוואי, מייק ענן ("תותח גדול"), הבוס של אזולאי, שיגר בעקבותיו למדינה את נ', יליד דרום אמריקה, שגויס בידי המוסד ונשלח כ"מומחה" לאזור הוהנאו. נ' יצא למשימה יחד עם חברתו הטרייה. באותה עת ישבו באזור הוהנאו כ־30 אלף גרמנים, בתוכם נאצים ואוהדי נאצים רבים. המידע הצביע על החווה של נאצי לשעבר בשם אלבן קרוג, שנודע כי היה לו קשר למנגלה. "בחווה נפגשתי והתיידדתי עם כמה גרמנים, שאצלם שכרתי חדר", שיחזר השבוע נ'. "הם לא ידעו שאני מדבר יידיש ולכן לא חששו לדבר לידי בגרמנית. ואז, כשהם דיברו על מנגלה, שמעתי אותם אומרים: אם הוא – הכוונה אליי - היה יודע מי ישן על המיטה הזו רק לפני כמה שבועות..."
אלא שגם משם מנגלה כבר נמלט זמן קצר לפני כן; ושוב, גם עבור נ', המבצע הזה לא הסתיים לגמרי באכזבה. במהלך שהייתם בחווה שבה הסתתר פעם מנגלה, היחסים של נ' עם חברתו הצעירה הלכו והתהדקו - וגם הם נשואים עד היום.
• • •
עדות נוספת הגיע מנאוה, בתו של לוחם המוסד המנוח בנימין רותם, "מירבו" ככינויו בארגון. בשבוע שעבר פירסמנו כי "מירבו", נשלח ב־1968 לברזיל בעקבות מנגלה והיה בטוח – כנראה בצדק – שהוא קרוב למאוד לפיצוח התעלומה, ואז הוחזר במפתיע ארצה. מ"תיק מלצר" עולה כי במוסד חששו ש"מירבו" ייקח יוזמה עצמאית. "אני בטוחה שאבא, שהייתה לו נאמנות מוחלטת למשרד (כך מכנים עובדי המוסד את הארגון – ר"ב), לעולם לא היה עושה משהו נגד ההוראות", אומרת השבוע בתו. "יכול להיות שבמטה ידעו כי הוא קרוב מאוד לזוג שבו האישה הייתה קורבן לניסויים הנוראים של מנגלה ושמע ממנה את הסיפורים, ולכן אולי חששו כי יחליט לצאת למסע נקם אישי". כשרותם נפטר מצאה נאוה בין ניירותיו תמונה עם גולדה מאיר שצולמה בנסיבות שאינן ברורות, ייתכן שאגב דיווח, בין השאר, על פרשת מנגלה.
• • •
החשיפה של "תיק מלצר" ב"ידיעות אחרונות" חוללה הדים גם בכמה מהחשובים בעיתוני העולם. ה"ניו־יורק טיימס" פירסם מאמר מקיף בנושא מאת הח"מ, שהביא גם הוא לתגובות רבות. במיוחד זעמו חלק מהמגיבים שם על חלקו של הצלב האדום, שסיפק למנגלה את המסמכים המזויפים על שמו של "הלמוט גרגור" שבעזרתם נמלט לארגנטינה ב־1948. על פי תיקי המוסד, ידע הצלב האדום כי הוא מסייע לפושעי מלחמה נאצים להימלט מעונש.
גם השבועון הגרמני הנפוץ "די צייט" פירסם כתבה מאת הח"מ, שם הדגש היה על חלקו של התובע היהודי־גרמני פריץ באואר בפרשה. בעקבות הפרסומים הפיצה סוכנות הידיעות הגרמנית הממשלתית תקציר של הכתבה, שפורסם בכלי תקשורת גרמניים נוספים. הסיפור התנוסס, למשל, בעמוד השער של ה"בילט" – הנפוץ בעיתוני גרמניה - וגם ה"דר שפיגל" פירסם את הדברים.
התגובות בגרמניה היו סוערות. עניין רב במיוחד עוררה מעורבותו של העיתונאי גרד היידמן בפרשה. היידמן ידוע כאחד המעורבים בפרשת פרסום יומני היטלר המזויפים, שנחשבת לאחד הפלופים הגדולים בהיסטוריה של העיתונות. רבים הופתעו לגלות כי זמן קצר לפני הפרשה הזו, כך חשפנו, היידמן הופעל על ידי המוסד ויצא למסע שנוי מאוד במחלוקת ברחבי דרום אמריקה, בעקבות מנגלה.
• • •
כפי שפירסמנו, "תיק מלצר" שכב במשך שנים בארכיון הסודי של המוסד. לפני כמה חודשים קיבל ראש המוסד יוסי כהן החלטה מבורכת: הארגון יעביר ליד ושם עותק בלתי מסווג של שלושת הכרכים של המחקר ההיסטורי, שנכתב במחלקת "דורות" של המוסד. יד ושם התכוון לחשוף את הכרכים בנובמבר, אך לנוכח הפרסום ב"ידיעות אחרונות" החליט לפרסם אותם כבר בסוף השבוע. האיש שכתב את המחקר ההיסטורי הוא יוסף חן.
סיפור חייו של חן מרתק: הוא היה בן שש כשהצטרף למורדים בגטו לחווא בפולין (היום האזור הוא בשטח בלארוס) ונמלט משם. כשעלה לארץ הצטרף לאמ"ן, שירת שנים ארוכות ביחידה 504 (בצמוד לאזולאי), היה נציג אמ"ן במוסד ואחר כך עבר לשרת בארגון. לימים, כפנסיונר, הוצע לו לכתוב את תולדות המרדף של המוסד אחרי הנאצים. עשר שנים הקדיש למחקר המפורט, המדוקדק והמרשים שכתב, כשכל ארכיון המוסד - גם של קיסריה - פתוח בפניו. "זאת הייתה חוויה בלתי רגילה", אומר חן השבוע.
אבל בסופו של דבר מדובר בסיפור של החמצה: מנגלה נמלט מידי המוסד. איך אתה, כניצול שואה ואיש מודיעין, מרגיש עם זה?
"כמובן הייתי מעדיף לו היו עושים צדק ומביאים אותו למשפט או הורגים אותו, אבל המוסד התמודד ומתמודד גם עם אתגר הטרור. ואם יש מידע על כך שמישהו עומד לפגוע ביהודים מחר - תמיד יש להעדיף את הטיפול בו על סגירת מעגל בגלל אלה שמתו אתמול".
כמה מהפרסומים ברחבי העולם:
לפנייה לכתב/ת 
