האמת העירומה

מחקר חדש מגלה: אני עושה פחות סקס!

הישארו עימנו לפרק הבא, שבו מתברר שאני עסוק, במקום בסקס, בקריאת שלל מחקרים חדשים שאליהם הגעתי אגבית דרך הפייסבוק שאותו אני גולל כל הדרך לעצימת עיניים סופית (מחקר חדש: רובנו ממשיכים לגלול גם כמה דקות אחרי שאנחנו כבר נרדמים!).

כן, אף אחד לא צריך מחקר נוסף כדי לדעת שהרשת הורגת עכשיו גם את הסקס. אחרי שרצחה את תעשיית המוזיקה, שיטחה את ענף התיירות, ניסתה להתנקש בספרים והורידה את העיתונות על גחונה, הרשת יכולה — וגם רוצה — סליחה על הצרפתית שלי, להיכנס לי לתחת. לכולנו.

זו, מן הסתם, הסיבה שהעולם מאבד עניין בסקס, אלא אם כן הוא מחולק לקטגוריות קליקביליות שמובילות לסרטונים נגישים וחינמיים שעולים, וכמובן יורדים, במהירות.

כי הנה העניין: אחרי ששוככת ההתלהבות הראשונית שלכם מסקס, התלהבות שנמשכת, כזכור, לא יותר מעשר־עשרים־שלושים שנה שבהן אתם מגורים לחלוטין מעצם העובדה שאתם — ממש אתם! — בכלל שרויים בפעילות מינית, מתבררת האמת האיומה: סקס הוא אף פעם לא טוב כמו שהוא יכול להיות. כמה טוב הוא יכול להיות? תנו לאתר הפורנו הסמוך למנות את הדרכים, ובשום אופן אל תנסו את זה לבד בבית, כי לרוב האנשים שלא עובדים בתעשיית הפורנו, אתם יודעים, יש סבלנות מוגבלת משהו לספנקינג, גמירות בפנים וחמישיות עם תאומות וגמד.

וכאשר רף הגירוי שקובע הפורנו משאיר למציאות אבק (או כפי שכבר נאמר על העידן הנוכחי: אם מישהו מסוגל לדמיין את זה, מישהו כבר ידאג לצלם את זה), נותר הסקס הארצי, הממשי, הזוגי, זה שעומד לרשותנו, ב — ובכן — מערומיו. וכשהוא עירום, רואים לו את האמת; והאמת היא שבנסיבות מסוימות, הביטוי "יותר טוב מסקס" תקף לגבי, נו, יותר מדי דברים בחיינו. ואני עשוי לכלול בזה מסעדות מסוימות, הופעות חיות מסוימות, סדרות טלוויזיה מסוימות, נסיעות סקי מסוימות, ובמקרים נדירים גם שבלולי קינמון טריים ממאפיות מסוימות.

אוקיי, אני צוחק; אין על סקס. באמת. אלא שבניגוד לכל ההבטחות לעתיד, סקס מעולם לא הפך למצרך טריוויאלי, נגיש, אגבי וחסר מאמץ. נותרו על כנם הטרחה, ההתכוונות, תיאום הציפיות, הגיהינום שהוא הזולת וכל האפטר־פארטי. וכשעתיד הסקס נראה בדיוק כמו העבר, אתם יודעים שעוד אורגזמה כבר לא תשנה את חייכם. אז להשוות את זה לפרק הלפני־סוף־עונה של "משחקי" או "מיליארדים"? אסור להשוות. בעיקר כי הסקס — הס פן תעיר — יפסיד בכל פעם מחדש.